שינויים

==אופטימיזם טכנולוגי בכלכלה==

==אופטימיזם טכנולוגי בכלכלה==

האופטימיזם הטכנולוגי נפוץ בתחום ה[[כלכלה]] ובתחומים דומים, שמושפעים מהניתוח הקלאסי וה[[כלכלה נאו קלאסית|נאו קלאסי]] שבו הטכנולוגיה מוצגת תמיד בהקשר של שיפורים טכנולוגיים של הייצור שמאפשרים ייצור של עוד מוצרים במחיר זול יותר ולכן ומשפרים את רווחת הצרכנים. בניתוח זה הטענה היא כי טכנולוגיה משפרת גם את מצבם של ה[[עובדים]] שכן טכנולוגיה רבה יותר דורשת עובדים מיומנים יותר, בעלי [[הון אנושי]] גבוה יותר שיקבלו שכר גבוה יותר. בניתוח זה אין התייחסות להשלכות שליליות שעלולות להיות לטכנולוגיה כמו [[השפעות סביבתיות|הרס מקורות מחייה טבעיים]] והרס [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]], פיטורים על רקע התיישנות טכנולוגית, הורדת שכר עקב אוטומציה, או דלדול משאבי טבע.  

האופטימיזם הטכנולוגי נפוץ בתחום ה[[כלכלה]] ובתחומים דומים, שמושפעים מהניתוח הקלאסי וה[[כלכלה נאו קלאסית|נאו קלאסי]] שבו הטכנולוגיה מוצגת בהקשר של שיפורים טכנולוגיים של הייצור שמאפשרים ייצור של עוד מוצרים במחיר זול יותר ולכן ומשפרים את רווחת הצרכנים. בניתוח זה הטענה היא כי טכנולוגיה משפרת גם את מצבם של ה[[עובדים]] שכן טכנולוגיה רבה יותר דורשת עובדים מיומנים יותר, בעלי [[הון אנושי]] גבוה יותר שיקבלו שכר גבוה יותר. בניתוח זה אין התייחסות להשלכות שליליות שעלולות להיות לטכנולוגיה כמו [[השפעות סביבתיות|הרס מקורות מחייה טבעיים]] והרס [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]], פיטורים על רקע התיישנות טכנולוגית, [[אבטלה טכנולוגית]], הורדת ופיטורים שכר עקב אוטומציה, או [[דלדול משאבי טבע]].  

הביטוי לאופטימיזם טכנולוגי בכלכלה נאו קלאסית בא לידי ביטוי במודלים ב[[מיקרו כלכלה]] וב[[מאקרו כלכלה]] בהם התוצר Y שווה למשוואה בה מכפילים את כמות ה[[הון]] K ואת כמות העובדים L. האות T שמסמנת טכנולוגיה מסוגלת להעלות את התוצר ללא קשר לכמות העובדים או לכמות ההון. בניתוחי מאקרו של [[צמיחה כלכלית]] טכנולוגיה היא הגורם לצמיחה ארוכת הטווח שאינה קשורה למשתנים כמו גובה [[שער הריבית]] או [[המדיניות הפיסקלית]] (מיסים, הוצאות הממשלה).  

הביטוי לאופטימיזם טכנולוגי בכלכלה נאו קלאסית בא לידי ביטוי במודלים ב[[מיקרו כלכלה]] וב[[מאקרו כלכלה]] בהם התוצר Y שווה למשוואה בה מכפילים את כמות ה[[הון]] K ואת כמות העובדים L. האות T שמסמנת טכנולוגיה מסוגלת להעלות את התוצר ללא קשר לכמות העובדים או לכמות ההון. בניתוחי מאקרו של [[צמיחה כלכלית]] טכנולוגיה היא הגורם לצמיחה ארוכת הטווח שאינה קשורה למשתנים כמו גובה [[שער הריבית]] או [[המדיניות הפיסקלית]] (מיסים, הוצאות הממשלה).  

הטענה הנפוצה בידי כלכלנים היא שתחרות בין פירמות שונות, הנגרמת בגלל [[שוק משוכלל]] גורמת לחברות לרצות להגדיל את הרווחים על ידי [[חדשנות טכנולוגית]]. מסיבה זו, [[קפיטליזם]] תורם לשכלול הטכנולוגיה. ביקורת כלפי טענה זו באה מכמה כיוונים. האחד הוא [[תחרות שומפטריאנית]] שבה דווקא מצב של תחרות בין מעטים, או כמה פירמות שמחזיקות נתח שוק משמעותי, הוא זה שמאפשר להן את אורח הנשימה והמשאבים להשקיע בפיתוח טכנולוגי. לדוגמה רוב הפיתוחים בתעשיית הצמיגים במאה ה-20 באו מצד 4 החברות המובילות בענף, המחזיקות כ-80% מהשוק העולמי. ביקורת אחרת ואולי דומה מצביעה על תפקידן של ממשלות ושל מוסדות ציבוריים כמו [[חינוך ציבורי]], סבסוד השכלה גבוה, קרנות מחקר ממשלתיות וצבאות בפיתוחי טכנולוגיה. כך לדוגמה המרוץ לחלל והתעופה היו פרי מאמצים של הממשל הסובייטי, נאס"א וצבאות ארה"ב וברית המועצות. גם במקרים אלה, עם זאת ניתן להצביע על תפקידה של ה[[תחרות]] (בין מדינות) במתן תמריץ לפיתוח טכנולוגיות חדשות.  

הטענה הנפוצה בידי כלכלנים היא שתחרות בין פירמות שונות, הנגרמת בגלל [[שוק משוכלל]] גורמת לחברות לרצות להגדיל את הרווחים על ידי [[חדשנות טכנולוגית]]. מסיבה זו, [[קפיטליזם]] תורם ל[[שינוי טכנולוגי|שכלול הטכנולוגיה]].  

האופטמיזם הטכנולוגי הכלכלי מתייחס לשני היבטים מרכזיים - האחד הוא שעוד טכנולוגיה תגרום לכך שאיכות החיים של כולם תעלה - גם של ה[[עניים]]. ולכן צמיחה כלכלית וחדשנות טכנולוגית הן בסופו של דבר חשובים לא פחות מאשר דאגה ל[[שוויון]]. טענה אחרת מתייחסת לדאגות של [[קיימות]] ו[[סביבתנות]] - כאשר בעיות הסביבה או המשאבים יגדלו, התמריץ הכלכלי לפתרון בעיות אלה יגדל, איתו תגדל ההשקעה במחקר ופיתוח של טכנולוגיות להגנה על הסביבה ולייצור לא מזהם, וכך יפתרו בעיות הסביבה.  

ביקורת כלפי טענה זו באה מכמה כיוונים. האחד הוא [[תחרות שומפטריאנית]] שבה דווקא מצב של תחרות בין מעטים, או כמה פירמות שמחזיקות נתח שוק משמעותי, הוא זה שמאפשר להן את אורח הנשימה והמשאבים להשקיע בפיתוח טכנולוגי. לדוגמה רוב הפיתוחים בתעשיית הצמיגים במאה ה-20 באו מצד 4 החברות המובילות בענף, המחזיקות כ-80% מהשוק העולמי, בשוק משוכלל, הרווחים של כל הפירמות שואפים לאפס, ולכן לא נשארים להן משאבים להשקעה במחקר ובפיתוח. ביקורת אחרת מצביעה על תפקידן של ממשלות ושל מוסדות ציבוריים כמו [[חינוך ציבורי]], סבסוד השכלה גבוה, קרנות מחקר ממשלתיות וצבאות בפיתוחי טכנולוגיה. כך לדוגמה המרוץ לחלל והתעופה היו פרי מאמצים של הממשל הסובייטי, נאס"א וצבאות ארה"ב וברית המועצות. גם במקרים אלה, עם זאת ניתן להצביע על תפקידה של ה[[תחרות]] (בין מדינות) במתן תמריץ לפיתוח טכנולוגיות חדשות. (ראו פרוט בערך [[המהפכה המדעית]]).

האופטמיזם הטכנולוגי הכלכלי מתייחס לשני היבטים מרכזיים - האחד הוא שעוד טכנולוגיה תגרום לכך ש[[איכות החיים]] של כולם תעלה - גם של ה[[עניים]]. ולכן [[צמיחה כלכלית]] וחדשנות טכנולוגית הן בסופו של דבר חשובים לא פחות מאשר דאגה ל[[אי שוויון כלכלי|שוויון]]. טענה אחרת מתייחסת לדאגות של [[קיימות]] ו[[סביבתנות]] - כאשר בעיות הסביבה או המשאבים יגדלו, התמריץ הכלכלי לפתרון בעיות אלה יגדל, איתו תגדל ההשקעה במחקר ופיתוח של טכנולוגיות להגנה על הסביבה ולייצור לא מזהם, וכך יפתרו בעיות הסביבה.  

הניגוד של אופטימיזם טכנולוגי הוא '''פסימיזם טכנולוגי''' שהיא האמונה כי הטכנולוגיה תוביל בהכרח לאבדון ולכלייה. דוגמה לכך הם מספרים של [[קורט וונגוט]] כמו [[עריסת חתול]] או [[גלפגוס]], שבהם העולם או האנושות באים על קיצם בעקבות שימוש לא זהיר בטכנולוגיה.  

דוגמה אחרת לפסימיזם טכנולוגי היא האמונה כי הטכנולוגיה תשרת בעיקר את החזקים בחברה, ובעיקר ממשלות או תאגידים רבי כוח, ואלו ישתמשו בטכנולוגיה בעיקר כדי לדכא את בני האדם בצורה גלויה או סמויה. דוגמאות מפורסמות לפסימזים טכנולוגי כזה הם הספרים "1984", ו"עולם חדש מופלא", שבהם השלטון משתמש בטכנולוגיה כדי להנדס חברה שנוחה לאליטה השלטונית.  

עמדה קוטבית לאופטימיזם טכנולוגי היא '''פסימיזם טכנולוגי''' שהיא האמונה כי הטכנולוגיה תוביל בהכרח (או בסיכוי גבוה) לאבדון ולכלייה. דוגמאות לכך מופיעים בספרים של הסופר האמריקאי [[קורט וונגוט]] שבהם שימוש לא זהיר ב[[טכנולוגיה]] גורם לאסון בקנה מידה אדיר. בספר "בית מטבחיים חמש" הייקום כולו נהרס בגלל לחיצה של טייס ניסוי של חללית חוצנים, בספר "עריסת חתול" [[הביוספרה|החיים בכדור הארץ כולו]] נהרסים בגלל "קרח 9" - המצאה שנועדה למנוע מחיילי מארינס להרטב ומקפיאה מים [[גידול מעריכי|באופן אוטו-קטליטי]], אך גורמת במקום זה להקפאת כל האוקיינוסים. בספר "גלפגוס", האנושות כפי שאנו מכירים אותה באה על קיצה בגלל שימוש ב[[נשק ביולוגי]] שגורם לעקרות בקרב כלל האנושות מלבד קבוצה קטנה של ניצולים באי הדמיוני סנטה רוסיליה. במליון השנים הבאות, בני האדם עוברים אבולוציה כך שיתאימו לחייהם החדשים כיונקים ימיים - בין השאר, ראשם קטן, ידיהם מתנוונות והופכות לסנפירים.

חלק מהדוגלים ב[[קיימות]] או ב[[סביבתנות]] בעיקר בזרמי מחשבה מתנגדים לטכנולוגיה וחוששים מפניה, וקוראים לשיבה לחברות פשוטות של [[ציידים לקטים]] או שאין להם תוכנית מוגדרת מלבד נטישת הטכנולוגיה.  

איומים ממשיים של הטכנולוגיה על המשך הקיום האנושי כוללים מלחמה גרעינית בקנה מידה גדול ואיום ב"חורף גרעיני" - לאחר מלחמה גרעינית האפר מהפיצוצים הגרעיניים עלול לחסום כמות גדולה מקרינת השמש ולכן ירידה חדה של הטמפרטורות. גם איום ב[[זיהום ראדיאקטיבי]] עלול לגרום הכחדה של האנושות. כלי נשק מסוכנים אחרים הם [[נשק ביולוגי]] שעלול להשתחרר עקב תאונה, לחימה או אירוע טרור. בעיות קיימות אחרות כוללות [[תהליכים ארוכי טווח]] שעלולים לגרור [[בטחון תזונתי|פגיעה במזון]] - לדוגמה [[התחממות עולמית]] או [[שיא תפוקת הנפט]].  

עם זאת, חלק ניכר מהדוגלים בקיימות או סביבתנות אינם דוגלים בפסימיזם טכנולוגי אלא בזהירות טכנולוגית, בטכנולוגיה דלת אנרגיה (כמו [[פרמקלצ'ר]]), או בטכנולוגיה מחזורית ([[מעריסה לעריסה]]), והאשמתם בפסימיזם טכנולוגי נובעת מבלבול בין פשטות טכנולוגית או [[פשטות מרצון]] לבין שנאה טכנולוגית, לחלופין לפעמים בלבול זה מהווה חלק מכשל לוגי מסוג טענת איש קש המלווה תדירות בהכללה.  

דוגמה אחרת לפסימיזם טכנולוגי היא האמונה כי הטכנולוגיה תשרת בעיקר את החזקים בחברה, ובעיקר ממשלות או [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] רבי כוח, ואלו ישתמשו בטכנולוגיה בעיקר כדי לדכא ולשלוט בבני האדם בצורה גלויה או סמויה. דוגמאות מפורסמות לסוג כזה של פסימזים טכנולוגי הם הספרים "[[1984]]", ו"[[עולם חדש מופלא]]", שבהם השלטון משתמש בטכנולוגיה כדי להנדס חברה שנוחה לאליטה השלטונית.  

דוגמה לכשלים כאלה היא הטיעון הבא - היות וחלק מאנשי הסביבה סולדים מהטכנולוגיה, אות הוא כי כל אנשי הסביבה סולדים מכל סוגי הטכנולוגיה ורוצים שנחזור למערות. דבר זה, אם יעשה מייד, יוביל להרג של מיליארדי אנשים שלא יהיה להם מה לאכול (אך את אנשי הסביבה אין זה מעניין כלל) ולכן אין להקשיב לטיעונים סביבתיים.  

חלק מהדוגלים ב[[קיימות]] או ב[[סביבתנות]] מתנגדים לטכנולוגיה וחוששים מפניה, וקוראים לשיבה לחברות פשוטות של [[ציידים לקטים]] או שאין להם תוכנית מוגדרת מלבד נטישת הטכנולוגיה. חלק מהפסימסטים הטכנולוגיים טוענים ששמירה על חלק מהטכנולגיות תסתיים באסון שלאחריו לא יוותרו כמעט אנשים חיים, או שהציביליזציה תכחד, ולכן עדיף לשמור על המעט או להערך לכך מבעוד מועד - כמו סירות הצלה שיצילו חלק מנוסעי הטיטאניק. טיעון דומה הוא ש"חזרה למערות" היא תהליך בלתי נמנע בכל מקרה (לדוגמה בגלל שילוב של דלדול משאבי ה[[דלק מחצבי|דלק המחצבי]]) אלא שהברירה היא בין שינוי בצורה נעימה, איטית וחלקה על ידי שינוי חברתי מרצון או בצורה של קריסה ומשבר חברתי.

בנוסף לכשלים של האשמה גורפת ושיוך עמדות לא נכונות, הטיעון לוקה בהצגה מעוותת של הפסימית הטכנולוגית. גם בקרב הפסימיסטים הטכנולוגים שקוראים לנטישת הטכנולוגיה, לרוב אין מדובר בקריאה לנטישה מיידית של כל הטכנולוגיה ללא כל שינוי אחר, אלא בקריאה לשינוי הדרגתי שמלווה גם באימוץ דפוסי מחייה אחרים (כמו חיזוק הקהילה, או שיקום הסביבה הטבעית וכישורי הלקטות לדומגה), שאמורים לפחות מענה חלקי למחסור בטכנולוגיה.

בכל מקרה פסימיסטים טכנולוגיים מהווים מיעוט בקרב התנועה הסביבתית שרובה דוגלת בזהירות טכנולוגית וב[[שינוי טכנולוגי]] לכיוון [[טכנולוגיה בת קיימא]] (לדוגמה [[טורבינות רוח]]) וכן בשינויים חברתיים שיאפשרו ויקלו הן על שינוי טכנולוגי כזה (לדוגמה [[מס פיגו]] על שימוש ב[[פחם]]) והן יועילו בפני עצמם (לדוגמה [[פשטות מרצון]]).  

 

חלק מהפסימסטים הטכנולוגיים טוענים ששמירה על חלק מהטכנולגיות תסתיים באסון שלאחריו לא יוותרו כמעט אנשים חיים, או שהציביליזציה תכחד, ולכן עדיף לשמור על המעט או להערך לכך מבעוד מועד - כמו סירות הצלה שיצילו חלק מנוסעי הטיטאניק. טיעון דומה הוא ש"חזרה למערות" היא תהליך בלתי נמנע בכל מקרה (לדוגמה בגלל שילוב של דלדול משאבי ה[[דלק מחצבי|דלק המחבצי]],) אלא שהברירה היא בין שינוי בצורה נעימה, איטית וחלקה על ידי שינוי חברתי מרצון, ובצורה מבוקרת או בצורה של קריסה ומשבר חברתי.

==זהירות טכנולוגית וזרמים אחרים==

==זהירות טכנולוגית וזרמים אחרים==

דוגמאות אחרות לזרמים שאינם בשני הקצוות בהקשר של יחס לטכנולוגיה הם זרמים רוחניים (רוחניות דתית ו[[רוחניות חילונית]]), [[סוציאליזם]] ו[[סוציאל דמוקרטיה]]. וכן ניתוח של [[כלכלה מוסדית]] או ניתוח כלכלי פוליטי. ניתוח כזה אינו מניח שהטכנולוגיה היא האמצעי היחיד לשיפור תנאי החיים - יש להשתמש בה יחד עם [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] כמו דמוקרטיה , קהילה או מוסר כדי לשפר את איכות החיים.

דוגמאות אחרות לזרמים שאינם בשני הקצוות בהקשר של יחס לטכנולוגיה הם זרמים רוחניים (רוחניות דתית ו[[רוחניות חילונית]]), [[סוציאליזם]] ו[[סוציאל דמוקרטיה]]. וכן ניתוח של [[כלכלה מוסדית]] או ניתוח כלכלי פוליטי. ניתוח כזה אינו מניח שהטכנולוגיה היא האמצעי היחיד לשיפור תנאי החיים - יש להשתמש בה יחד עם [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] כמו דמוקרטיה , קהילה או מוסר כדי לשפר את איכות החיים.

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[מעריסה לעריסה (ספר)]]

* [[מעריסה לעריסה (ספר)]]

* [[האופטימיסט הרציונלי (ספר)]]

* [[האופטימיסט הרציונלי (ספר)]]

[[קטגוריה:זרמי מחשבה]]

[[קטגוריה:זרמי מחשבה]]