47,332
עריכות
שינויים
←פונקצית ביקוש משתפעת
הטענה היא שהן מונופולים, הן מונופלים מקומיים (כפי שיתואר בהמשך) והן עסקים בשוק תחרותי רואים עקומת ביקוש מתשפעת - הם ימכרו יותר יורידו את המחיר, וימכרו פחות אם יעלו את המחיר, ובכל מקרה הם אינם יכולים למכור לאינסוף לקוחות (אם יורידו המחיר באגורה) או שעלית מחיר קטנה תגרום לאובדן כל לקוחותיהם.
הטענה היא שהן מונופולים, הן מונופלים מקומיים (כפי שיתואר בהמשך) והן עסקים בשוק תחרותי רואים עקומת ביקוש מתשפעת - הם ימכרו יותר יורידו את המחיר, וימכרו פחות אם יעלו את המחיר, ובכל מקרה הם אינם יכולים למכור לאינסוף לקוחות (אם יורידו המחיר באגורה) או שעלית מחיר קטנה תגרום לאובדן כל לקוחותיהם.
=== יתרון לגודל===
בניגוד לאמירה הנאו קלאסית, נניח, לפחות עד תחום מסויים, שלפירמות קל יותר ככל שהן גדולות יותר (במובן שהם מוכרות יותר). ולא רק זאת, ככל שחסמי המסחר נמוכים יותר, גדל היתרון של פירמות גדולות. היינו, הן יכולות להנות מיציבות גדולה יותר (דבר חשוב במודל דינמי), ומרווח גדול יותר לכל יחידה. הסיבות לכך היא כך:
# העלוית הקבורות. הן אולי קבורות, אבל הפירמה צריכה לשלם אותן בכל מקרה. עלויות כמו פרסום או עלויות אחרות הקשורות בהוצאות עסקיות ולאו דווקא ייצוריות הן (עד תחום מסויים) יתקיימו בכל מקרה, וכדי לכסות עליהן יש למכור כמה שיותר מוצרים.
# יש הפליית מחירים שניתן לראות בשוק לטובת קניית כמויות גדולות יותר. לדוגמה המחיר של התקנת חלון בודד יהיה גבוה יותר מהמחיר של התקנת 20 חלונות. הסיבה לכך, בין היתר, היא שכדי להתקין חלון בודד על המסגר לבזבז זמן קבוע של הגעה, של מדידות, אריזות וכו'. לכן פירמות גדולות יוכלו לקנות ציוד וחומרים בזול יותר מפירמות קטנות.
# לפי סראפה, פירמות לא ייצרו במקום של תפוקה שולית = לעלות שולית אלא במקום בו התפוקה השולית היא מקסימלית.
# לפי סקר שנערך בין מנהלי פירמות, נראה שהם חושבים שהם מייצרים באופן בו עלות הייצור קטנה עם כמות המוצרים.
# מה שעוצר את הפירמות מלמכור כמות מלאה (לא כמות אינסופית, כי ניתן למכור רק את כל המוצרים שאנשים רוצים) הוא לאו דווקא הייצור, אלא הרבה יותר הגורמים העסקיים והאנרגטיים - הובלת מוצרים עולה כסף ככל שמתרחקים. עובדה זו נתמכת בכך שבתחום התוכנה, שבו אין עלויות הובלה כמעט (יש עלויות לוקליזציה), המונופולים שולטים ביד רמה (לא רק מיקרוסופט, כמעט בכל תחום תוכנה יש 2-3 חברות בלעדיות או מונופול גמור).
# סיבה אחרת היא המגבלות העסקיות (כמו פרסום) והלוגיסטיות - וכן יש לדאוג ללוגיסטיקה מסובכת יותר ככל שהארגון גדל מעל גודל מסויים. העלויות שארגון גדול משלם הן אובדן מידע עקב החוק השני של התרמודינמיקה.
בשווקים בהם נמכרים מעט מוצרים (ולפיכך אין הרבה לוגיסטיקה) בעלי הומוגניות גבוהה (מטילי זהב לדוגמה) נצפה לראות מונופלים עולמיים.
# בעולם דינמי, שבו יש שינויים במחירים של חומרי גלם, שינויים בטעמי הלקוחות ובהכנסותיהם, מיתונים וצמיחה, פגעי מזג אוויר, גניבות, שריפות וכו'. יש משמעות ליציבות פיננסית. אם שתי פירמות באותו ענף חוות מיתון, סביר שאורח הנשימה של הפירמה הגודלה יותר יהיה ארוך יותר, ובסוף המיתון היא תקנה את הפירמה הקטנה יותר. הסיבה לכך לא ברורה מספיק אבל היא קיימת. הסבר אפשרי הוא שהפירמה הגדולה נהנהית מרווח גדול יותר ולכן יש לה ממה לקצץ. הסבר אחר הוא שהיא יכולה למכור פחות ועדיין להתקיים, ואילו הסנדלר הקטן חייב לאכול בכל יום לא פחות מכך וכך קלוריות.
==ראיה היסטורית==
==ראיה היסטורית==