שינויים

שורה 39: שורה 39:  
כאן מתגנב החשד - שמה בניגוד לתובנה המקובלת, יש קשר בין הדברים - שמה דווקא הורדת החסמים למסחר, והפיכת הייכולת לסחור בכל העולם ולמכור בין כל שתי נקודות לקלה יותר ויותר, שמה דווקא היא זו שתורמת תרומה נכבדת להקטנת מספר העסקים בענף? כלומר שתנאי אחד של שוק חופשי - העדר כל מיני מחסומים מציקים של עלויות עסקה, עלויות הובלה, הבדלים בין תרבויות, הקושי לנהל מפעל ועסקים מרחוק, הבדלים בין חוקים במדינות שונות, וכו' - דוחק החוצה תנאי אחר של ריבוי מוכרים ומאפשר קרטליזציה של הענפים השונים בתחילה, ומאוחר יותר ליצרת קונגלומרטים ענקיים החולשים על הייצור והשיווק של מאות מוצרים שונים, בתחומים שונים?
 
כאן מתגנב החשד - שמה בניגוד לתובנה המקובלת, יש קשר בין הדברים - שמה דווקא הורדת החסמים למסחר, והפיכת הייכולת לסחור בכל העולם ולמכור בין כל שתי נקודות לקלה יותר ויותר, שמה דווקא היא זו שתורמת תרומה נכבדת להקטנת מספר העסקים בענף? כלומר שתנאי אחד של שוק חופשי - העדר כל מיני מחסומים מציקים של עלויות עסקה, עלויות הובלה, הבדלים בין תרבויות, הקושי לנהל מפעל ועסקים מרחוק, הבדלים בין חוקים במדינות שונות, וכו' - דוחק החוצה תנאי אחר של ריבוי מוכרים ומאפשר קרטליזציה של הענפים השונים בתחילה, ומאוחר יותר ליצרת קונגלומרטים ענקיים החולשים על הייצור והשיווק של מאות מוצרים שונים, בתחומים שונים?
   −
==תחרות נישות בין מונופולים מקומיים==
+
==תחרות בין מונופולים מקומיים==
 
בניגוד למקובל, לא נניח שהמצב ה"טבעי", הוא "שוק חופשי". תחת זאת נניח שבתחילה יש מחסומי סחר מרובים, מצב שמונע באופן טכני ומוסדי ממוכר יחיד למכור לאנשים רבים. לדוגמה נדמיין מוכרים וקונים הנמצאים בכפרים, עיירות וערים שהתחבורה בינהן קשה. במצב זה יש גם מוכרים רבים, שכן אם כל מוכר מצליח למכור ל100 איש בממוצע, (בשל הטרגוניות, למעשה כל עחד מהם מוכר למספר שונה של קונים), אז באוכלוסיה של 100,000 איש ישנם 1000 מוכרים שונים. הן מבחינת הייצור, הן מבחינת עסקים והן מבחינת הובלה ומכירה קשה לעסקים להתרחב.  
 
בניגוד למקובל, לא נניח שהמצב ה"טבעי", הוא "שוק חופשי". תחת זאת נניח שבתחילה יש מחסומי סחר מרובים, מצב שמונע באופן טכני ומוסדי ממוכר יחיד למכור לאנשים רבים. לדוגמה נדמיין מוכרים וקונים הנמצאים בכפרים, עיירות וערים שהתחבורה בינהן קשה. במצב זה יש גם מוכרים רבים, שכן אם כל מוכר מצליח למכור ל100 איש בממוצע, (בשל הטרגוניות, למעשה כל עחד מהם מוכר למספר שונה של קונים), אז באוכלוסיה של 100,000 איש ישנם 1000 מוכרים שונים. הן מבחינת הייצור, הן מבחינת עסקים והן מבחינת הובלה ומכירה קשה לעסקים להתרחב.  
   שורה 48: שורה 48:  
בסך הכל לקונים שונים יש טעמים שונים (הטרוגניות) ולכן מוכנות שונה לקנות את המוצר הנדון. לכן כל מוכר רואה  עקומת מחיר משתפעת כלפי מטה משמאל לימין - ככל שיוריד את המחיר יקנו אצלו יותר אנשים והם יקנו מוצרים רבים יותר. המוכר יכול להחליט באיזו נקודה להמצא על נקודת הביקוש - למכור הרבה ובזול או למכור מעט וביוקר. ככל שיעלה את המחיר כן פחות יקנו אצלו ויותר אצל מתחריו, תוך תשלום על הזמן והאנרגיה הכרוכים בנסיעה למקומות מרוחקים יותר. היות והוא מונופול מקומי הוא גם יכול לנסות לבצע הפליית מחירים על ידי הוזלה לפריטים נוספים (הנחה על מוצר שני וכו').  
 
בסך הכל לקונים שונים יש טעמים שונים (הטרוגניות) ולכן מוכנות שונה לקנות את המוצר הנדון. לכן כל מוכר רואה  עקומת מחיר משתפעת כלפי מטה משמאל לימין - ככל שיוריד את המחיר יקנו אצלו יותר אנשים והם יקנו מוצרים רבים יותר. המוכר יכול להחליט באיזו נקודה להמצא על נקודת הביקוש - למכור הרבה ובזול או למכור מעט וביוקר. ככל שיעלה את המחיר כן פחות יקנו אצלו ויותר אצל מתחריו, תוך תשלום על הזמן והאנרגיה הכרוכים בנסיעה למקומות מרוחקים יותר. היות והוא מונופול מקומי הוא גם יכול לנסות לבצע הפליית מחירים על ידי הוזלה לפריטים נוספים (הנחה על מוצר שני וכו').  
   −
המצב הזה דומה לנישות אקולוגיות בעולם החי. לכל מוכר יש טריטוריה משלו (בשוק החופשי של מכירת הסמים במאפיה יש סימון הטריטוריה ברור - עד רחוב זה וזה כנופיה זו וזו וכו') שהיא חשובה יותר בכפרים מאשר בערים.  
+
==התפתחות נישות==
 +
המצב הזה יכול להתפתח לנישות אקולוגיות בעולם החי. לכל מוכר יש טריטוריה משלו (בשוק החופשי של מכירת הסמים במאפיה יש סימון הטריטוריה ברור - עד רחוב זה וזה כנופיה זו וזו וכו') שהיא חשובה יותר בכפרים מאשר בערים.  
 +
 
 +
מלבד טריטוריות גאוגרפיות, יש התמחויות בתוך התחום ורב גוניות - כך סוחר אחד יכול להתמחות בנעלי ילדים, סוחר אחר בנעלים לגברות שמנות, השלישי בנעלי עור , הרביעי בנעליים עם עקב גבוה, והחמישי בנעלי אצבע, השישי בנעלי בריאות והשביעי בנעלי יוקרה. ככל שהמוכרים קרובים יותר, והמונופול רופף יותר, יש הגיון רב יותר בגיוון. מוכר בכפר מרוחק צריך לספק נעליים לכל אנשי הכפר נשים, גברים וילדים (בעלי מגוון כלשהו של טעמים), ואם מישהו רוצה נעל מקנביס דווקא, הוא ימשוך בכתפיו ויגיד שאין לו. אותו הקונה יצטרך להרחיק נדוד עד לעיר הגדולה כדי להגיע למגוון ואולי יוותר, או שהמוכר יקנה את הנעל עבורו מסנדלר אחר.
 +
 
 +
לעומת זאת ההתפחות של נישות בעיר היא גם דבר חשוב יותר למוכר שכן המוכר בעיר צריך להתחרות בשכניו הרבים, ותחרות זו מקשה עליו את החיים, ומקצצת ברווח שלו. זיהוי של "נישה" צרכית בעיר (אנשים שיעידפו נעלי קנביס לדוגמה) היא לא רק דבר חשוב יותר עבורו, אלא היא גם הרבה יותר אפשרית - בכפר מספרם של הקונים בעלי הטעם המיוחד הזה לא היה מספיק בכדי להתקיים.
 +
 
 +
לשם התפחות נישות יש צורך ב:
 +
# קיומם של מספר מוכרים (לא חייב להיות גדול) שמוכרים לאותו קהל קונים.
 +
# קהל גדול של קונים, כך שנישה אחת יכולה לפרנס מוכר אחד לפחות (לדוגמה נישה של "נעלי נשים" היא גדולה יותר מאשר נישה של "נעלי עקב").
 +
# קהל בעל טעמים מגוונים (הטרוגניות).
 +
 
 +
מובן שהתמחות זו בקרב נישה גורמת גם להפיכת התחרות למונופולית יותר, היות וכעת כדי למצוא מוצר דומה יש ללכת רחוק יותר או שהדבר כלל בלתי אפשרי.
 +
 
 +
מגוון יכול להתפתח גם אצל חברה גדולה לצורך הפליית מחירים גבוה יותר מול לקוחות. אם מספקים מגוון של מוצרים ולא רק מוצר יחיד, זה עולה יותר, אבל מצד שני, חלק גדול מהעלויות הן משותפות ממילה, והתמחות בנישות מסויימות דוחקת ממנה את המתחרים ומאפשרת מונופול בתחום זה.
 +
 
   −
מלבד טריטוריות גאוגרפיות, יש התמחויות בתוך התחום ורב גוניות - כך סוחר אחד יכול להתמחות בנעלי ילדים, סוחר אחר בנעלים לגברות שמנות, השלישי בנעלי עור , הרביעי בנעליים עם עקב גבוה, והחמישי בנעלי אצבע, השישי בנעלי בריאות והשביעי בנעלי יוקרה. ככל שהמוכרים קרובים יותר, והמונופול רופף יותר, יש הגיון רב יותר בגיוון. מוכר בכפר מרוחק צריך לספק נעליים לכל אנשי הכפר נשים, גברים וילדים (בעלי מגוון כלשהו של טעמים), ואם מישהו רוצה נעל מקנביס דווקא, הוא ימשוך בכתפיו ויגיד שאין לו. אותו הקונה יצטרך להרחיק נדוד עד לעיר הגדולה כדי להגיע למגוון ואולי יוותר, או שהמוכר יקנה את הנעל עבורו מסנדלר אחר. לעומת זאת  המוכר בעיר צריך להתחרות בשכניו הרבים, וזיהוי של "נישה" צרכית בעיר (אנשים שיעידפו נעלי קנביס) היא גם דבר חשוב עבורו, וגם דבר אפשרי - בכפר מספרם של הקונים הללו לא מספיק בכדי להתקיים.