שינויים

שורה 24: שורה 24:     
===פונקצית ביקוש משתפעת ===
 
===פונקצית ביקוש משתפעת ===
ההנחה הנאו קלאסית היא שמוכרים שאינם מונופולים, רואים פונקציית ביקוש שטוחה. למרות שההנחה היא שלשוק עצמו יש עקומת ביקוש משתפעת, שבה ככל שהמחיר זול יותר יש יותר ביקוש ליותר מוצרים, מוכר בודד אינו רואה זאת, אלא עקומת ביקוש שטוחה, שבה עליו למכור במחיר מסויים - מחיר השוק, ובמחיר זה הוא יכול למכור כל כמות שירצה.
+
ההנחה הנאו קלאסית היא שמוכרים שאינם מונופולים, רואים פונקציית ביקוש שטוחה. למרות שההנחה היא שלשוק עצמו יש עקומת ביקוש יורדת משמאל לימין, שבה ככל שהמחיר זול יותר הביקוש גדול יותר, לכאורה מוכר בודד אינו רואה זאת, אלא עקומת ביקוש שטוחה, שבה עליו למכור במחיר מסויים - מחיר השוק, ובמחיר זה הוא יכול למכור כל כמות שירצה.
 +
 
 +
הנחה זו אינה הגיונית בשום קנה מידה. מבחינה מתמטית זה בלתי אפשרי , מחוק החיבור לנגזרות יוצא שנגזרת של סכום (סך הביקושים בשוק = סך הביקושים של כל המוכרים) שווה לסכום הנגזרות. אם נניח שמספר המוכרים אינו אינסופי לאוכלוסיה נתונה או באופן אבסולוטית, אזי השיפוע הכללי של השוק הוא גם השיפוע שכל אחד מהמוכרים רואה. אחרת סכום של אפסים היה מניב מספר שאינו אפס. גם מבחינת התצפיות על כלכלה ההנחה הזאת אינה ראלית. יש מצבים בם היצרנים נתקעים עם מלאי בלתי רצוי ומורידים את המחיר שלו באופן משמעותי כדי להפטר ממנו. הם לא מוכרים את כולו בתוך יום - אלא אם הם דאגו לפרסם דבר זה, וגם אז לא תמיד. אנו גם רואים שיש הפליית מחירים (3 במחיר 2 לדוגמה) גם בשווקים שהם לכאורה תחרותיים מאוד - כמו מוצרי חטיפים או בגדים בחנויות בגדים קטנות.
 +
 
 +
הטענה היא שהן מונופולים, הן מונופלים מקומיים (כפי שיתואר בהמשך) והן עסקים בשוק תחרותי רואים עקומת ביקוש מתשפעת - הם ימכרו יותר יורידו את המחיר, וימכרו פחות אם יעלו את המחיר, ובכל מקרה הם אינם יכולים למכור לאינסוף לקוחות (אם יורידו המחיר באגורה) או שעלית מחיר קטנה תגרום לאובדן כל לקוחותיהם.
    
==ראיה היסטורית==
 
==ראיה היסטורית==