שורה 47: |
שורה 47: |
| | | |
| ==חקלאות תעשייתית וחסרונותיה== | | ==חקלאות תעשייתית וחסרונותיה== |
− | חקלאות תעשייתית המבוססת על [[דשן כימי|דשנים כימיים]], [[חומרי הדברה]] ועיבודי קרקע אינטנסיביים אינה בת קיימא משום שלאורך זמן היא פוגעת בפוריות האדמה, בבריאות האדם, במשאבי הטבע וביציבות האקולוגית. | + | [[חקלאות תעשייתית]] המבוססת על [[דשן כימי|דשנים כימיים]], [[חומרי הדברה]] ועיבודי קרקע אינטנסיביים אינה [[קיימות|בת קיימא]] משום שלאורך זמן היא פוגעת בפוריות האדמה, בבריאות האדם, במשאבי הטבע וביציבות האקולוגית. |
− | *האדמה העילית נשחקת על ידי סחף, המלחה, שינויים במרקם הקרקע והפרת האיזון בין מיקרואורגניזמים בקרקע. | + | *[[סחף קרקע|האדמה העילית נשחקת על ידי סחף]], [[המלחת קרקעות|המלחה]], שינויים במרקם הקרקע והפרת האיזון בין מיקרואורגניזמים בקרקע. |
− | *דשנים כימיים גורמים להמלחת קרקע ומי תהום | + | *[[דשן כימי|דשנים כימיים]] גורמים להמלחת קרקע ומי תהום |
| *עיבודי קרקע אינטנסיביים גורמים לסחף קרקע | | *עיבודי קרקע אינטנסיביים גורמים לסחף קרקע |
| *לאורך שנים צפויה ירידה ביבול החקלאי לדונם. | | *לאורך שנים צפויה ירידה ביבול החקלאי לדונם. |
| *פגיעה באיזון האקולוגי של חיי הבר. | | *פגיעה באיזון האקולוגי של חיי הבר. |
− | *פגיעה של חומרים כימים מסוכנים בחקלאי ובצרכנים. | + | *[[חומרי הדברה|פגיעה של חומרים כימים מסוכנים]] בחקלאי וב[[זיהום במזון|צרכנים]]. |
− | *החקלאות הכימית משתמשת במשאבים מתכלים ומוציאה אותם מהמערכת. [[פוספט]] ו[[אשלגן]] הניכרים בנגב ובים המלח מגיעים אל המזון, ויוצאים דרך מערכת העיכול אל הביוב. במידה והבוצה אינה משמשת ליצירת [[קומפוסט]] לדישון בחקלאות, אז האשלגן והפוספט יוצאים מהמעגל המחזורי ויש לכרות חומרים אלו שוב. כמות חומרים אלו בטבע סופית ואינה מתחדשת בקנה מידה אנושי. | + | *החקלאות הכימית משתמשת ב[[משאבים מתכלים]] ומוציאה אותם מהמערכת. [[פוספט]] ו[[אשלגן]] הניכרים בנגב ובים המלח מגיעים אל המזון, ויוצאים דרך מערכת העיכול אל הביוב. במידה והבוצה אינה משמשת ליצירת [[קומפוסט]] לדישון בחקלאות, אז האשלגן והפוספט יוצאים [[מחזור אקולוגי|מהמעגל המחזורי]] ויש ל[[כרייה|כרות]] חומרים אלו שוב. כמות חומרים אלו בטבע סופית ואינה מתחדשת בקנה מידה אנושי. |
− | *דשן חנקני מופק מחנקן מהאוויר בתגובה עם [[גז טבעי]] בתהליך עתיר אנרגיה. גם הגז הטבעי הוא משאב מתכלה. | + | *דשן חנקני מופק מחנקן מהאוויר בתגובה עם [[גז טבעי]] בתהליך עתיר אנרגיה (תהליך האבר). גם הגז הטבעי הוא משאב מתכלה. |
| | | |
− | חקלאות בת קיימא היא חקלאות שאינה פוגעת בפוריות האדמה לאורך שנים, אינה פוגעת במי התהום ובאיזון האקולוגי, ואינה פוגעת בחקלאי או בצרכן. אינה משתמשת בחומרים מתכלים ומוציאה אותם מהמערכת. | + | [[חקלאות בת קיימא]] היא חקלאות שאינה פוגעת בפוריות האדמה לאורך שנים, אינה פוגעת במי התהום ובאיזון האקולוגי, ואינה פוגעת בחקלאי או בצרכן. אינה משתמשת בחומרים מתכלים ומוציאה אותם מהמערכת. |
| | | |
− | '''בנוסף לכך יש להיערך ל[[שיא תפוקת הנפט]] ול[[שינויי אקלים|שינויי האקלים]] והשפעותיהם על החקלאות. | + | '''בנוסף לכך יש להיערך ל[[שיא תפוקת הנפט]] ול[[שינויי אקלים|שינויי האקלים]] והשפעותיהם על החקלאות.''' |
− | ''' | |
| | | |
| ==השפעת שיא תפוקת הנפט על החקלאות== | | ==השפעת שיא תפוקת הנפט על החקלאות== |