47,332
עריכות
שינויים
←מפעלים אינם מוכרים דבר, רק פירמות מוכרות
הטעם לבלבול הוא כפול. ראשית לנסות לדבר על ה"ייצור" בכלכלה הנאו קלאסית, תוך התעלמות משיקולים עסקיים, הטעם השני הוא שבעבר כמעט כל הפירמות היו בעלות מפעל אחד ויחיד, ומפעל היה כמעט תמיד בבעלות פרטית של אדם אחד, בשותפות עסקית של כמה אנשים או בבעלותה של פירמה מסויימת - כלומר כמעט תמיד בבעלותה של פירמה יחידה. בתנאים אלו, הגיוני לבלבל, ולחשוב שהשיקולים של "מוכרים" הם שיקולים של "יצרנים".
הטעם לבלבול הוא כפול. ראשית לנסות לדבר על ה"ייצור" בכלכלה הנאו קלאסית, תוך התעלמות משיקולים עסקיים, הטעם השני הוא שבעבר כמעט כל הפירמות היו בעלות מפעל אחד ויחיד, ומפעל היה כמעט תמיד בבעלות פרטית של אדם אחד, בשותפות עסקית של כמה אנשים או בבעלותה של פירמה מסויימת - כלומר כמעט תמיד בבעלותה של פירמה יחידה. בתנאים אלו, הגיוני לבלבל, ולחשוב שהשיקולים של "מוכרים" הם שיקולים של "יצרנים".
===אין הומוגניות , יש הטרוגיניות===
הומוגניות פרושה אנטרופיה נמוכה, או במילים אחרות, מוות, שעמום, העדר מוחלט של משמעות או סדר. דוגמה למשהו הטרוגני למדי הוא אבק כוכבים בחלל. למזלנו המסה בייקום אינה מאורגנת באופן הטרגוני (ולכן יש כוכבים ופלנטות במקום מרק חומר), היסודות אינם מאורגינים באופן הומוגני (אלא מאורגנים במולקלות בעלות תכונות כימיות שונות), הביולוגיה בוודאי שאינה מאורגנת באופן הומוגני, וכך גם האנשים. מה שאומר שההנחה סבירה מאוד הן לגבי הייצור והן לגבי העסקים והשיקולים המרחביים היא הטרוגניות - כלומר הבדלים כלשהם בין ה"שחקנים" ובין התנאים בהם הם פועלים - מוכר אחד הוא מלומד יותר בבטכניקה של הייצור, האחד קרוב יותר לעיר גדולה, השלישי ממולח בעסקים, הרביעי בעל קשרים בממשלה, לחמישי צוות מצויין של פועלים, ולשישי כריזמה.
===אין סטיטקה, יש דינמיקה===
המציאות אינה קפואה בזמן אלא זורמת ומשתנה. יש בה אי וודאות ותנאים משתנים. מה שהיה נכון בהתחלה, לאו דווקא נכון בהמשך.