47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
'''זיהום במזון''' (Food contamination) הוא הנוכחות של [[זיהום|זיהומים]] ביולוגים וכימיים במזון אשר עלולים לגרום לתחלואה ולמוות. מזהמים מסוכנים במזון כוללים מיקוטוקסינים - רעלני פטריות (כגון עובש וכו') [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/mycotoxins.aspx], שאריות במזון של [[חומרי הדברה]], תרופות ואנטיביוטיקה, [[מתכות כבדות]], [[דיוקסינים]], ו[[פתאלטים]].
'''זיהום במזון''' (Food contamination) הוא הנוכחות של [[זיהום|זיהומים]] ביולוגים וכימיים במזון אשר עלולים לגרום לתחלואה ולמוות. מזהמים מסוכנים במזון כוללים מיקוטוקסינים - רעלני פטריות (כגון עובש וכו'), שאריות במזון של [[חומרי הדברה]], תרופות ואנטיביוטיקה, [[מתכות כבדות]], [[דיוקסינים]], ו[[פתאלטים]].
==היסטוריה==
===התפתחות החקלאות===
חלק ניכר מהצמחים שכיום משמשים ל[[חקלאות]], הכילו בעבר רעלנים שנועדו למנוע מיצורים חיים לאכול אותם, בעיקר הדבר נועד למנוע מבעלי חיים לא נכונים לאכול צמח שהם לא תורמים להפצתו. לטענת הביולוג הבריטי קולין טאג', כלפי האדם, הדבר כולל את רוב צמחי המאכל מלבד [[דגנים]].
בספר [[רובים חיידקים ופלדה]] מתאר הביולוג וההיסטוריון הסביבתי [[ג'ארד דיימונד]] את [[המהפכה החקלאית|התפתחות החקלאות]] והקשיים להתגבר על רעילות של זנים שונים של צמחים. כך לדוגמה בעוד זית מבויית מזה אלפי שנים, השקד הוא קשה יותר לאילוף ושקד בר עדיין עלול להכיל ציאניד - חומר רעיל מאד. אגוזי מלך בויותו רק לפני מאות שנים, ואילו האלון עדיין אינו מבויית. רוב האלונים הם בלתי אכילים לאדם, אבל יש מוטציות נדירות של אלונים אכילים.
===זיהום במזון במאה ה-19===
בספר [[כך נקצור (ספר)|כך נקצור]], טוען קולין טאג' שחלק מהזיהום במזון מקורו לרמאויות, זיופים וזיהומים הנפוצים בגלל שרשרת הספקה ארוכה ומסועפת ורגולציה שמתקשה להתמודד עם רמאויות אלה. גם לאחר שיודעים שיש זיהום במזון, קשה להתחקות אחר מקורותיו.
טאג' טוען שעם התקדמות [[המהפכה התעשייתית]] באנגליה, החלו גם מזימות שונות להוזלת המזון, תוך כדי הכנסת חומרים שונים לתוך מזונות שונים. נהגים אלה הפכו לנפוצים למדי במהלך המאה ה-19, בעיקר בתעשיות כמו תה, קפה, בירה, לחם, וריבות .<ref> John Burnett, Plenty and Want: A Social History of Food in England from 1815 to the Present Day , 1989 טא'ג נעזר בין היתר בספר </ref> אחד הראשונים שהתריעו על מצב זה היה fredric Accum שבשנת 1820 פרסם את a treatise on adulterations of food and culinary poisons. מסה על דילול מזונות והרעלות קולינריות [http://www.gutenberg.org/files/19031/19031-h/19031-h.htm]
לפחות שמונה מפעלים בלונדון יוחדו ל"מחזור תה" -עובדים עניים אספו עלים משומשים של תה ממטבחים והחזירו אותם לשוק. עלים של עצי מילה וסמבוק שחור סולסלו ונצבעו בצלחות נחושת כדי להראות כמו תה. דו"ח רשמי מתחילת המאה ה-19 מצא כי ל-300 טונות של תה שיובאו בכל שנה על ידי חברת הודו המזרחית לאנגליה, נוספו כ-200 טונות של צמחים וחומרים שונים כדי לזייף את התה. זייפן מזון אחד נתפס כאשר הוא צובע תה ירוק על ידי verdigris, סוג של חומצת נחושת. הצבע של תה שחור מזוייף הוכהה על ידי תוספת של [[עופרת]]. תקנות אפקטיביות נגד סוגי זיופים כאלה של מזון הוכנסו רק בשנות 1870.
===זיהום במזון בתקופה המודרנית===
טאג' זה לא מכסה את כל היריעה ומפנה לדוגמה לספר [[אומת המזון המהיר]].
==מקורות וחשיפה==
==מקורות וחשיפה==
המקורות הראשוניים לזיהום במזון ודרכי החשיפה הם שונים.
המקורות הראשוניים לזיהום במזון ודרכי החשיפה הם שונים. מיקוטוקסינים (mycotoxins) נובעים בעיקר מאכסון לא נאות של מזונות, או מתנעי עקה בשדה, והתפחות מיני פטריות עליהם, הפטריות מייצרות רעלנים שיכולים להשאר גם לאחר העלמות הפטריה. הדבר משמועתי במיוחד במדינות טרופיות וסאב טרופיות. בנוסף אליהם יש עוד מקורות ביולוגיים לזיהום מזון - פיקוטוקסינים ופיטוטוקסינים.[http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/mycotoxins.aspx]
מיקוטוקסינים נובעים בעיקר מאכסון לא נאות של מזונות, או מתנעי עקה בשדה, והתפחות מיני פטריות עליהם, הפטריות מייצרות רעלנים שיכולים להשאר גם לאחר העלמות הפטריה. הדבר משמועתי במיוחד במדינות טרופיות וסאב טרופיות. בנוסף אליהם יש עוד מקורות ביולוגיים לזיהום מזון - פיקוטוקסינים ופיטוטוקסינים.
[[חומרי הדברה]] נוספים לצמחים במהלך הגידול ושאריות שלהם עלולות להשאר במזון צמחי. חומרי הדברה עלולים גם [[הצטברות ביולוגית|להצטבר במעלה שרשרת המזון]] כאשר בעלי חיים מוזנים במזון עם רעלים. הם יכולים להגיע לבעלי חיים גם דרך [[זיהום מים|זיהום מקורות מים]] בחומרי הדברה. מזון מהחי כמו ביצים, בשר וחלב עלולים להכיל כמות גדולה של חומרי הדברה. שאריות תרופות וטרינריות הניתנות לבעלי חיים יכולים גם הם להגיע למזונות מהחי.
[[חומרי הדברה]] נוספים לצמחים במהלך הגידול ושאריות שלהם עלולות להשאר במזון צמחי. חומרי הדברה עלולים גם [[הצטברות ביולוגית|להצטבר במעלה שרשרת המזון]] כאשר בעלי חיים מוזנים במזון עם רעלים. הם יכולים להגיע לבעלי חיים גם דרך [[זיהום מים|זיהום מקורות מים]] בחומרי הדברה. מזון מהחי כמו ביצים, בשר וחלב עלולים להכיל כמות גדולה של חומרי הדברה. שאריות תרופות וטרינריות הניתנות לבעלי חיים יכולים גם הם להגיע למזונות מהחי.
==השפעות בריאותיות של זיהום במזון==
==השפעות בריאותיות של זיהום במזון==
השפעת זיהום במזון עקב חשיפה לגורמים ביולוגיים יכולה להיות מהירה וקטלנית, עקב זיהום אקוטי, היות ויש רעלני פטריות מסוכנים. אפלאטוקסינים לדוגמה גרמו להרעלת מזון שקטלה עשרות אנשים באירוע בהודו. פחות ידועה השפעה ארוכת טווח של חשיפה לרמות נמוכות של רעלני פטריות, וחלקן חשודות כמסרטנות [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/mycotoxins.aspx]
השפעת זיהום במזון עקב חשיפה לגורמים ביולוגיים יכולה להיות מהירה וקטלנית, עקב זיהום אקוטי, היות ויש רעלני פטריות מסוכנים. אפלאטוקסינים לדוגמה גרמו להרעלת מזון שקטלה עשרות אנשים באירוע בהודו. פחות ידועה השפעה ארוכת טווח של חשיפה לרמות נמוכות של רעלני פטריות, וחלקן חשודות כמסרטנות [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/mycotoxins.aspx] קולין טאג' מציין כי בשנות ה-50 בסין היה נפוץ סרטן הוושט שנדיר במערב, ככל הנראה שנגרם כתוצאה של מיטוקסינים בכרוב.
השפעות חשיפה במזון למינון גבוה של [[ארסן]] יכולה גם היא להיות קטלנית. השפעות רבות של זיהום במזון מתרחשות גם במינונים נמוכים יותר עקב חשיפה לאורך זמן, עם או בלי [[הצטברות ביולוגית]] בגוף האדם. ההשפעות יכולות להיות פגיעות הרעלה שונות (כמו פגיעה במערכת העצבים עקב חשיפה ל[[כספית]]), מחלות סרטן שונות - לדוגמה עקב חשיפה ל[[חומרי הדברה]], [[קדמיום]], [[ארסן]] [[עופרת]], [[דיוקסינים]] וחומרי [[PCB]] הדומים לדיוקסינים, ו[[טטרוגן|פגיעות שונות בעוברים]], בלידה או במערכת הפוריות (מתכות כבדות, דיוקסינים ופתאלטים).
השפעות חשיפה במזון למינון גבוה של [[ארסן]] יכולה גם היא להיות קטלנית. השפעות רבות של זיהום במזון מתרחשות גם במינונים נמוכים יותר עקב חשיפה לאורך זמן, עם או בלי [[הצטברות ביולוגית]] בגוף האדם. ההשפעות יכולות להיות פגיעות הרעלה שונות (כמו פגיעה במערכת העצבים עקב חשיפה ל[[כספית]]), מחלות סרטן שונות - לדוגמה עקב חשיפה ל[[חומרי הדברה]], [[קדמיום]], [[ארסן]] [[עופרת]], [[דיוקסינים]] וחומרי [[PCB]] הדומים לדיוקסינים, ו[[טטרוגן|פגיעות שונות בעוברים]], בלידה או במערכת הפוריות (מתכות כבדות, דיוקסינים ופתאלטים).