שורה 30: |
שורה 30: |
| השיעורים השונים של תמותת תינוקות, משפיעים גם על תוחלת החיים בלידה ולהבדלים לגבי נתון זה בישובים השונים. | | השיעורים השונים של תמותת תינוקות, משפיעים גם על תוחלת החיים בלידה ולהבדלים לגבי נתון זה בישובים השונים. |
| | | |
− | ==התנהגות בריאותית וחשיפה לגורמי תחלואה== | + | ==הבדלים בהתנהגות בריאותית ובחשיפה לגורמי תחלואה== |
| ===פעילות גופנית=== | | ===פעילות גופנית=== |
| {{הפניה לערך מורחב|פעילות גופנית}} | | {{הפניה לערך מורחב|פעילות גופנית}} |
שורה 50: |
שורה 50: |
| רוב [[זיהום תעשייתי|התעשיות המזהמות של ישראל]] נמצאות ליד אוכלוסיות חלשות יותר מבחינה חברתית וכלכלית - אם בגלל נדידת מפעלים מזהמים מקרבה למרכזי כוח, אם בגלל דחיקה של העניים לאיזורים מזוהמים או בגלל עצימת עין של [[תכנון בישראל|גורמי תכנון]] לקרבה כזו. רוב המפעלים נמצאים גם בפריפריה הגאוגרפית. הדוגמאות כוללות את [[רמת חובב]] בנגב הממוקמת בקרבת באר שבע וישובים בדואיים, [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]], [[זיהום אזבסט בנהריה]], וכן מפעלי [[חוד פלדה]] ו[[תעשיות אלקטרוכימיות]] מהווים דוגמאות למפעלים מזהמים שפוגעים בעוצמה גדולה יותר באוכלוסיה הענייה שבפרייפריה. גם בתוך העיר, רוב הזיהום לדוגמה בחיפה הוא בקרבת הקריות בעוד השכונות העשירות יותר נמצאות רחוק יותר מהזיהום. | | רוב [[זיהום תעשייתי|התעשיות המזהמות של ישראל]] נמצאות ליד אוכלוסיות חלשות יותר מבחינה חברתית וכלכלית - אם בגלל נדידת מפעלים מזהמים מקרבה למרכזי כוח, אם בגלל דחיקה של העניים לאיזורים מזוהמים או בגלל עצימת עין של [[תכנון בישראל|גורמי תכנון]] לקרבה כזו. רוב המפעלים נמצאים גם בפריפריה הגאוגרפית. הדוגמאות כוללות את [[רמת חובב]] בנגב הממוקמת בקרבת באר שבע וישובים בדואיים, [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]], [[זיהום אזבסט בנהריה]], וכן מפעלי [[חוד פלדה]] ו[[תעשיות אלקטרוכימיות]] מהווים דוגמאות למפעלים מזהמים שפוגעים בעוצמה גדולה יותר באוכלוסיה הענייה שבפרייפריה. גם בתוך העיר, רוב הזיהום לדוגמה בחיפה הוא בקרבת הקריות בעוד השכונות העשירות יותר נמצאות רחוק יותר מהזיהום. |
| | | |
− | לפי ארגון הבריאות העולמי, [[זיהום אוויר]] גורם לתמותה של אחד מכל שמונה אנשים בעולם. הפגיעה בבריאות תלויה מאד בסוג המזהם, בעוצמת החשיפה ובמשך החשיפה. כך לדוגמה [[מתכות כבדות]], [[חומרים מסרטנים]] ו[[מחקי הורמונים]] הם גרועים בהרבה יחסית ל[[תחמוצות גופרית]] לדוגמה. החשיפה לזיהום עלולה לגרור השפעות בריאותיות שונות כמו [[החלשות המערכת החיסונית]], מחלות [[סרטן]], [[מחלות לב ריאה]] ו[[שיבוש המערכת האדנוקרינית]]. כך לדוגמה יש חשד כי מחלות סרטן בשיעורים גבוהים בחיפה ובבאר שבע קשורים לזיהום אוויר גבוה באיזורים אלה. | + | לפי ארגון הבריאות העולמי, [[זיהום אוויר]] הוא [[גורמי מוות|גורם המוות]] של אחד מכל שמונה אנשים ברחבי העולם<ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref><ref>[http://www.americanheart.org/presenter.jhtml?identifier=4419 Air Pollution, Heart Disease and Stroke] from the website of the American Heart Organization January 5, 2008</ref> וגורם למקרים רבים של מחלות נשימה.<ref name="WHO">[http://www.who.int/entity/quantifying_ehimpacts/countryprofilesebd.xls Estimated deaths & DALYs attributable to selected environmental risk factors, by WHO Member State, 2002]</ref> הפגיעה בבריאות תלויה מאד בסוג המזהם, בהצטברות ביולוגית, בעוצמת החשיפה ובמשך החשיפה. כך לדוגמה [[מתכות כבדות]], [[חומרים מסרטנים]] ו[[מחקי הורמונים]] הם גרועים בהרבה יחסית ל[[תחמוצות גופרית]] לדוגמה. החשיפה לזיהום עלולה לגרור השפעות בריאותיות שונות כמו [[החלשות המערכת החיסונית]], מחלות [[סרטן]], [[מחלות לב ריאה]] ו[[שיבוש המערכת האדנוקרינית]]. כך לדוגמה יש חשד כי מחלות סרטן בשיעורים גבוהים בחיפה ובבאר שבע קשורים לזיהום אוויר גבוה באיזורים אלה. |
| | | |
| בנוסף, חלק מהעניים עובדים במפעלים מזהמים במיוחד שהשפיעו על בריאות העובדים במפעלים אלה. דוגמה בולטת לדבר זה התקיימה ב[[תעשיות אלקטרוכימיות]]. בשנים האחרונות קיימים מחקרים הקושרים עיסוק ב[[חומרי הדברה]] בתחלואה בסרטן וב[[פרקינסון]], וכן מחקרים הקושרים פעילות במשמרות לילה וחשיפה לתאורה מלאכותית (בעיקר בקרב עובדי משמרות כמו אחיות או עובדים בקווים ייצור) ל[[סרטן השד]]. | | בנוסף, חלק מהעניים עובדים במפעלים מזהמים במיוחד שהשפיעו על בריאות העובדים במפעלים אלה. דוגמה בולטת לדבר זה התקיימה ב[[תעשיות אלקטרוכימיות]]. בשנים האחרונות קיימים מחקרים הקושרים עיסוק ב[[חומרי הדברה]] בתחלואה בסרטן וב[[פרקינסון]], וכן מחקרים הקושרים פעילות במשמרות לילה וחשיפה לתאורה מלאכותית (בעיקר בקרב עובדי משמרות כמו אחיות או עובדים בקווים ייצור) ל[[סרטן השד]]. |
| | | |
| לפי מחקר של [[הקואליציה לבריאות הציבור]] משנת 2012, קיימת תמותה עודפת של גברים יהודים, ממחלות הקשורות ב[[זיהום סביבתי]] באיזור מפרץ חיפה, בהשוואה לאיזורים אחרים. המחלות כוללות מחלות כליה, [[סוכרת]], יתר לחץ דם, ומחלות לב.[http://www.phc.org.il/4474] | | לפי מחקר של [[הקואליציה לבריאות הציבור]] משנת 2012, קיימת תמותה עודפת של גברים יהודים, ממחלות הקשורות ב[[זיהום סביבתי]] באיזור מפרץ חיפה, בהשוואה לאיזורים אחרים. המחלות כוללות מחלות כליה, [[סוכרת]], יתר לחץ דם, ומחלות לב.[http://www.phc.org.il/4474] |
| + | |
| + | בישראל קיים גם [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]] נרחב, [[זיהום נחלים בישראל|זיהום נחלים]] ו[[זיהום קרקע]], לא ידוע האם יש קשר בין סוגי זיהום אלה לבין מעמד חברתי-אקולוגי, אך תכופות זיהומים אלה נמצאים ליד איזורי תעשייה שבצעמם קרובים אל שכונות עניות יותר. דוגמאות בולטות הן [[זיהום מים בקישון]], וכן הפגיעה בדייגים בקישון. מקרה אחר הוא חוות מיכלי הנפט בקרבת קריית חיים, שנבנתה בזמן הבריטים, נמצאת במצב תחזוקה ירוד, וכי הקרקע במקום מזוהמת, לעומק בכמות גדולה של נפט גולמי. יש חשש כי נפט זה [[זיהום מי תהום|חדר למי התהום]] וזיהם אותם, וכי דבר זה תורם לתחלואה גדולה ב[[סרטן]] שקיימת בשכונת קריית חיים הסמוכה לחווה. <ref>[https://www.youtube.com/watch?v=oHFFscziDGQ דלק מסרטן בקריות] דב גלהר, ערוץ 10, יוני 2014</ref> |
| + | |
| | | |
| ===אי שוויון בגישה למזון בריא=== | | ===אי שוויון בגישה למזון בריא=== |
| בכל הנוגע לגישה למזון בריא יש מגמות שונות וסותרות. מחד בשכבות עניות, במיוחד בקהילות עניות מסורתיות יותר שבהן נשים עובדות פחות, ויש יותר פנאי וכורח כלכלי לבשל לבני הבית, יש מסורת ארוכת שנים של בישול ביתי והסתמכות על חומרי גלם טריים, והמענות מ[[מזון מעובד]] ותעשייתי. לעומת זאת בשכבות עניות שבהן נשים עובדות, יש נטיה להסתמך יותר על מוצרים מעובדים וחומרי גלם זולים כמו [[תירס]], קמח [[חיטה]] לבן, מוצרים המכילים סוכר בכמות גבוה, ממתקים , משקאות ממותקים ועוד. לעיתים קרובות אין מודעות לתזונה בריאה ובאופן כללי יש בעולם קשר בין [[השמנה]] ו[[סוכרת]] לבין מצב חברתי כלכלי נמוך . | | בכל הנוגע לגישה למזון בריא יש מגמות שונות וסותרות. מחד בשכבות עניות, במיוחד בקהילות עניות מסורתיות יותר שבהן נשים עובדות פחות, ויש יותר פנאי וכורח כלכלי לבשל לבני הבית, יש מסורת ארוכת שנים של בישול ביתי והסתמכות על חומרי גלם טריים, והמענות מ[[מזון מעובד]] ותעשייתי. לעומת זאת בשכבות עניות שבהן נשים עובדות, יש נטיה להסתמך יותר על מוצרים מעובדים וחומרי גלם זולים כמו [[תירס]], קמח [[חיטה]] לבן, מוצרים המכילים סוכר בכמות גבוה, ממתקים , משקאות ממותקים ועוד. לעיתים קרובות אין מודעות לתזונה בריאה ובאופן כללי יש בעולם קשר בין [[השמנה]] ו[[סוכרת]] לבין מצב חברתי כלכלי נמוך . |
| | | |
− | בשכבות הגבוהות יותר יש גישה קלה עוד יותר למזון מהיר ומעובד, ומצד שני גם מודעות גבוה יותר למזון בריא יותר. | + | בשכבות הגבוהות יותר יש גישה קלה עוד יותר למזון מהיר ומעובד, ומצד שני גם מודעות גבוה יותר למזון בריא יותר. |
| | | |
| ==נגישות לתרופות ולשירותים רפואיים== | | ==נגישות לתרופות ולשירותים רפואיים== |