47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
היבטים של השפעת אי השוויון בהכנסות על הבריאות ומדדים חברתיים, בהקשרים של [[תזונה]] ו[[השמנה]] תמותת תינוקות, מחלות נפשיות, צריכת סמים, כניסה להריון בגיל ההתבגרות ועוד, נסקרים בספר [[The Spirit Level]] של זוג רופאים בריטיים לגבי מספר רב של מדינות מערביות וישראל בתוכן. מסקנת החוקרים היא כי אי-שוויון משפיע בצורה דרמטית על היבטים אלה הן בהשוואה בין מדינות והן בהבדלים בתוך המדינה.
היבטים של השפעת אי השוויון בהכנסות על הבריאות ומדדים חברתיים, בהקשרים של [[תזונה]] ו[[השמנה]] תמותת תינוקות, מחלות נפשיות, צריכת סמים, כניסה להריון בגיל ההתבגרות ועוד, נסקרים בספר [[The Spirit Level]] של זוג רופאים בריטיים לגבי מספר רב של מדינות מערביות וישראל בתוכן. מסקנת החוקרים היא כי אי-שוויון משפיע בצורה דרמטית על היבטים אלה הן בהשוואה בין מדינות והן בהבדלים בתוך המדינה.
==אי שוויון בריאותי בין מדינות==
באופן כללי, יש "עקומת שופר" בין [[תוצר מקומי גולמי]] לבין [[תוחלת חיים]] ומדדים בריאותיים נוספים - במדינות עניות יש בדרך כלל קשר חזק בין עליה בתוצר לנפש, [[צמיחה כלכלית]] לנפש, לבין תוחלת החיים ומדדים אחרים כמו תמותת תינוקות בלידה (שמשפיעה על תוחלת החיים בלידה). ניתן לראות דבר זה גם בהשוואה בין מדינות שונות - מדינות עשירות יותר הן בעלות תוחלת חיים גבוה יותר יחסית למדינות עניות כך שלמצרים ולירדן לדוגמה תוחלת חיים בלידה של 73 שנה ואילו לרוב המדינות המערביות תוחלת חיים של כ-80 שנה ויותר. עם זאת, קשר זה הולך ומתערער בקבוצת המדינות במדינות עשירות יותר - כך שמדינות עשירות יותר הן לאו דווקא מדינות בריאות יותר. כך לדוגמה נכון לשנת 2012, תוחלת החיים בזמן הלידה של ילדים מישראל היא 81 שנים,כך שהיא גבוהה ב-3 שנים לעומת תוחלת החיים בלידה של תושבי ארצות הברית, בשנתיים לעומת [[דנמרק]] ובשנה לעומת בריטניה, בלגיה וגרמניה.<ref name="children2012">[http://www.children.org.il/Files/File/SHNATON/%201-%20%20%202012.pdf השנתון "ילדים בישראל – 2012"- נספח 1 - השוואה בינלאומית] המועצה הלאומית לשלום הילד</ref>
נתון נוסף שגם משפיע על הנתון של תוחלת החיים בלידה היא אחוז תמותת התינוקות ל-1000 לידות. במדינות העשירות נתון זה עומד על 2-4 פטירות ל-1000 לידות. במדינות העניות כמו ירדן ומצרים נתון זה עומד על 19 פטירות ל-1000 לידות. ב[[שבדיה]] וב[[פינלנד]] יפן ולוקסמבורג יש אחוז הפטירות הנמוך בעולם של 2 פטירות ל-1000 לידות - כמעט עשירית מכמות הילדים הנפטרים במדינות העניות. גם בנתון זה יש כמה מדינות עשירות שבולטות לרעה ובראשן ארצות הברית עם 7 פטירות ל-1000 ילדות, ובריטניה וקנדה עם 5 לידות. בישראל יש 4 פטירות ל-1000 לידות. <ref name="children2012"/>
יש גורמים רבים המשפיעים על הבדלים בין מדינות - הדבר כולל את גודל התוצר הלאומי, תמותת תינוקות בלידה, הרגלי תזונה, [[השמנה]], הרגלי שינה ועומס בעבודה, הרגלי עישון, היגיינה, חשיפה למחלות זיהומיות, [[אקלים]], הרגלי שתייה של [[אלכוהול|משקאות אלכוהוליים]], אחוז ה[[תחבורה הפעילה]] וה[[פעילות גופנית]], חשיפה ל[[זיהום]], אחוז ה[[דיכאון]] ועוד. לעומת זאת חלק מהיבטים אלה אינם משפיעים בהקשרים אחרים - כמו תמותת תינוקות בלידה.
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[אי שוויון תחבורתי]]
* [[אי שוויון תחבורתי]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Health_equity שוויון בבריאות] בויקיפידה האנגלית
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Health_equity שוויון בבריאות] בויקיפידה האנגלית