שינויים

'''טביעת רגל מימית''' או '''מידרך מים''' (Water Footprint) היא מדד לכמות צריכת המים שנגרמת באופן ישיר או עקיף על ידי מוצר, שירות, תהליך, אדם או מוסד כשלהו.  

'''טביעת רגל מימית''' או '''מידרך מים''' (Water Footprint) הוא מדד לכמות המים הנצרכת באופן ישיר או עקיף על ידי מוצר, שירות, [[תהליך]], אדם או [[מוסד חברתי]] כשלהו.  

טביעת הרגל המימית של אדם קהילה או עסק מוגדרת ככמות הכוללת של מים מתוקים שמשמשת לייצור שירותים ומוצרים אותם הוא צורך. השימוש במים נמדד בנפחי המים שנצרכו (התאדו) או [[זיהום מים|זוהמו]] ביחידת זמן נתונה. ניתן לחשב טביעת רגל מימית לכל קבוצה מוגדרת של צרכנים (כמו אדם בודד, משפחה, כפר, עיר, מדינה) או יצרנים (כמו ארגון ציבורי, פירמה עסקית, סקטור עסקי וכו'). טביעת הרגל המימית היא אינדיקטור תלוי מיקום גאוגרפי, והיא מראה לא רק נפחים של מים שנצרכו או זוהמו אלא גם מיקומים.  

טביעת הרגל המימית של אדם, קהילה או עסק, מוגדרת ככמות הכוללת של מים מתוקים שמשמשים לייצור שירותים ומוצרים אותם הוא צורך. השימוש במים נמדד בנפחי המים שנצרכו (התאדו) או [[זיהום מים|זוהמו]] ביחידת זמן נתונה (בדרך כלל בשנה). ניתן לחשב טביעת רגל מימית לכל קבוצה מוגדרת של צרכנים (כמו אדם בודד, משפחה, כפר, עיר, מדינה) או יצרנים (כמו ארגון ציבורי, פירמה עסקית, סקטור עסקי וכו'). טביעת הרגל המימית היא אינדיקטור תלוי מיקום גאוגרפי, והיא מראה לא רק נפחים של מים שנצרכו או זוהמו אלא גם מיקומים של מים אלה. לדבר זה חשיבות היות ולמחסור במים משמעות על פי מיקום - עודף מים בקנדה לאו דווקא מסייע לפתור משבר מים בקנייה.  

לפי חוקרים מאוניברסטת Twente, נכון לשנת 2004, טביעת הרגל המימית העולמית לנפש עמדה על 1,243 קוב מים לשנה. <ref name="Report2004">[http://www.waterfootprint.org/Reports/Report16Vol1.pdf Water footprints of nations] A.K. Chapagain, A.Y. Hoekstra, University of Twente & UNESCO-IHE, November 2004, p55-57</ref> שהם כ-3,400 ליטר ליום לאדם.  

לפי חוקרים מאוניברסטת Twente, נכון לשנת 2004, טביעת הרגל המימית העולמית לנפש עמדה על 1,243 קוב מים לשנה. <ref name="Report2004">[http://www.waterfootprint.org/Reports/Report16Vol1.pdf Water footprints of nations] A.K. Chapagain, A.Y. Hoekstra, University of Twente & UNESCO-IHE, November 2004, p55-57</ref> שהם כ-3,400 ליטר לאדם ליום. מתוך כמות זו, רוב (86%) המים נצרכים בגידול מוצרי [[חקלאות]], 9% משמשים ל[[תעשייה]] ורק 5% נצרכים באופן ישיר במגזר המים הביתי.  

{{תבנית:מדדי קיימות}}

{{תבנית:מדדי קיימות}}

   

   

===טביעת רגל מימית פנימית וחיצונית===

===טביעת רגל מימית פנימית וחיצונית===

ניתן לחלק את טביעת הרגל המימית של מדינה ל-2 חלקים: מדך מים הפנימי שלה (IWFP - internal water footprint) ומדרך המים החיצוני שלה (external water footprint - EWFP). המדרך הפנימי הוא כמות משאבי המים המקומיים המשמשים לשם ייצור שירותים ומוצרים הנצרכים על ידי תושבי המדינה. זהו סכום המים המשמשים כמשאבי מים המקומיים, פחות המים שמיוצאים למדינות אחרות.  

ניתן לחלק את טביעת הרגל המימית של מדינה ל-2 חלקים: מדרך מים הפנימי שלה (IWFP - internal water footprint) ומדרך המים החיצוני שלה (external water footprint - EWFP). '''מדרך מים פנימי''' הוא נפח משאבי המים המקומיים המשמשים לשם ייצור שירותים ומוצרים הנצרכים על ידי תושבי המדינה. זהו סכום המים המשמשים כמשאבי מים המקומיים, פחות המים שמיוצאים למדינות אחרות.  

IWFP = AWU + IWW + DWW − VWEdom

IWFP = AWU + IWW + DWW − VWEdom

כאשר AWU  הוא כמות המים המשמשים לחקלאות, IWW  מים לתעשייה, וDWW הם מים לשימוש ביתי.VWEdom  הם מים וירטואלים המיוצאים למדינות אחרות (לדוגמה מדינה שמייצת [[חיטה]] "מייצאת" את המים ששימשו בזמן גידול החיטה). שימוש המים בחקלאות כולל הן גשם אפקטיבי (אחוז המים מסך כלל המשקעים שנקלט על ידי הקרקע ומשמש לגידול חקלאי), והן מי השקייה המשמשים להשקיית שדות.  

כאשר AWU  הוא כמות המים המשמשים לחקלאות, IWW  מים לתעשייה, וDWW הם מים לשימוש ביתי.VWEdom  הם מים וירטואלים המיוצאים למדינות אחרות (לדוגמה מדינה שמייצת [[חיטה]] "מייצאת" את המים ששימשו בזמן גידול החיטה). שימוש המים בחקלאות כולל הן גשם אפקטיבי (אחוז המים מסך כלל המשקעים שנקלט על ידי הקרקע ומשמש לגידול חקלאי), והן מי השקייה המשמשים להשקיית שדות.  

טביעת הרגל המימית החיצונית היא כמות המים השנתים שמשמשות במדינות אחרות כדי לייצר מוצרים ושירותים הנצרכים על ידי תושבי המדינה. כמות זו שווה לכמות המים הוירטואלים שנכנסת למדינה, פחות כמות המים שמיוצאת למדינות אחרות כתוצאה מייצוא חוזר של מוצרים שיובאו למדינה (לדוגמה נגר צרפתי המייבא עץ לשם בניית רהיטים לייצוא להולנד - כמות המים שהשוקעה ברהיטים היא טביעת הרגל המימית החיצונית בהולנד, וכמות המים שהושקעה בכמות העץ של הפסולת שנוצרה בהתליך הייצור היא טביעת הרגל המימית החיצונית בצרפת).  

'''מדרך המים החיצוני''' הוא נפח המים השנתי שמשמש במדינות אחרות כדי לייצר מוצרים ושירותים הנצרכים על ידי תושבי המדינה. כמות זו שווה לכמות המים הוירטואלים שנכנסת למדינה, פחות כמות המים שמיוצאת למדינות אחרות כתוצאה מייצוא חוזר של מוצרים שיובאו למדינה (לדוגמה נגר צרפתי המייבא עץ לשם בניית רהיטים לייצוא להולנד - כמות המים שהשוקעה ברהיטים היא טביעת הרגל המימית החיצונית בהולנד, וכמות המים שהושקעה בכמות העץ של הפסולת שנוצרה בהתליך הייצור היא טביעת הרגל המימית החיצונית בצרפת).  

EWFP = VWI − VWEre−export (2)

EWFP = VWI − VWEre−export (2)

הן מדרך מימי פנימי והן מדרך מימי חיצוני כוללים שימוש במים כחולים וירוקים.  

הן מדרך מימי פנימי והן מדרך מימי חיצוני כוללים שימוש במים כחולים וירוקים.  

===תקן בינלאומי לחישוב טביעת רגל מימית===

===תקן בינלאומי לחישוב טביעת רגל מימית===

מאז שנת 2009, קיים תקן עולמי לחישוב המדרך המימי, שנקבע על ידי "רשת המדרך המימי" (Water Footprint Network), רשת בינלואמית של ממשלות, תאגידים, ארגונים לא ממשלתיים וגופים בארגון האומות המאוחדות.<ref>[http://www.waterfootprint.org/downloads/WaterFootprintManual2009.pdf Water Footprint Manual]</ref>

מאז שנת 2009, קיים תקן עולמי לחישוב המדרך המימי, שנקבע על ידי "רשת המדרך המימי" (Water Footprint Network), רשת בינלואמית של ממשלות, [[תאגיד|תאגידים]], ארגונים לא ממשלתיים וגופים בארגון האומות המאוחדות.<ref>[http://www.waterfootprint.org/downloads/WaterFootprintManual2009.pdf Water Footprint Manual]</ref>

==השוואה בין מדינות==

==השוואה בין מדינות==

[[קובץ:Water footprint sectors.PNG|ממוזער|300px|86% מהמים בשימוש האנושות משמשים לצרכי חקלאות, 9% משמשים לתעשייה ושירותים ועוד 5% משמשים לשם שימוש ביתי ישיר. 84% מתוך המים משמשים לצריכת מים בתוך מדינות, בעוד ש-16% הם "מים וירטואלים" ששימשו בסחורות שיוצאו למדינות אחרות]]

[[קובץ:Water footprint sectors.PNG|ממוזער|300px|86% מהמים בשימוש האנושות משמשים לצרכי חקלאות, 9% משמשים לתעשייה ושירותים ועוד 5% משמשים לשם שימוש ביתי ישיר. 84% מתוך המים משמשים לצריכת מים בתוך מדינות, בעוד ש-16% הם "מים וירטואלים" ששימשו בסחורות שיוצאו למדינות אחרות]]

הממוצע עולמי לנפש הוא 1243 קוב לשנה, מהם 57 צריכה ביתית, 119 במוצרי תעשיה, ו1067 [[חקלאות|במוצרי חקלאות ]](מזון, בגדים ועוד).[http://www.waterfootprint.org/Reports/Hoekstra_and_Chapagain_2007.pdf]  

הממוצע עולמי לנפש הוא 1243 קוב לשנה, מהם 57 צריכה ביתית, 119 במוצרי תעשיה, ו-1067 [[חקלאות|במוצרי חקלאות ]](מזון, בגדים ועוד).[http://www.waterfootprint.org/Reports/Hoekstra_and_Chapagain_2007.pdf]  

בחלק מהמדינות הדבר נובע מצריכה גבוה יותר של מוצרים בזבזניים במים - לדוגמה צריכת בשר בקר גבוה בארצות הברית, ובחלק מהמדינות הדבר נובע משיעורי אידוי גבוהים - לדוגמה באיראן. במדינות המערביות חלק מהתרומה לצריכת המים היא צריכת מוצרי תעשייה.

בחלק מהמדינות הדבר נובע מצריכה גבוה יותר של מוצרים בזבזניים במים - לדוגמה צריכת בשר בקר גבוה בארצות הברית, ובחלק מהמדינות הדבר נובע משיעורי אידוי גבוהים - לדוגמה באיראן. במדינות המערביות חלק מהתרומה לצריכת המים היא צריכת מוצרי תעשייה.

*[[בשר בקר]] 15,500

*[[בשר בקר]] 15,500

ג'ון רובינס, בספרו [[מהפכת המזון (ספר)|מהפכת המזון]] The Food Revolution, מביא נתונים מאוניברסיטת קליפורניה לגבי כמות המים הנדרשת לייצור מוצרים בקליפורניה (ליטר מים לק"ג מזון):

ג'ון רובינס, בספרו [[מהפכת המזון (ספר)|מהפכת המזון]] (The Food Revolution), מביא נתונים מאוניברסיטת קליפורניה לגבי כמות המים הנדרשת לייצור מוצרים בקליפורניה (ליטר מים לק"ג מזון):

*חסה / עגבניות 191

*חסה / עגבניות 191

*[[תפוחי אדמה]] 200

*[[תפוחי אדמה]] 200

כדי להמשיג את הנתונים במונחים מובנים יותר, רובינס ערך את החישוב הבא. בהנחה שאדם מתקלח מדי יום במשך שבע דקות, אכילת ק"ג אחד של בשר בקר צורכת מים בערך כמו מקלחות במשך שנה שלמה.<ref>John Robbins, The Food Revolution: How Your Diet Can Help Save Your Life and Our World, (Berkeley, CA: Conari Press, 2001), pp. 235-40.</ref>

כדי להמשיג את הנתונים במונחים מובנים יותר, רובינס ערך את החישוב הבא. בהנחה שאדם מתקלח מדי יום במשך שבע דקות, אכילת ק"ג אחד של בשר בקר צורכת מים בערך כמו מקלחות במשך שנה שלמה.<ref>John Robbins, The Food Revolution: How Your Diet Can Help Save Your Life and Our World, (Berkeley, CA: Conari Press, 2001), pp. 235-40.</ref>

ההבדלים בין הערכות נובעות בין היתר מהיקף החישוב - לדוגמה איזה תהליכים לוקחים בחשבון כאשר מחשבים את טביעת הרגל המימית של תפוח. האם לדוגמה מחשבים את [[זיהום המים]] הנגרם במהלך ייצור [[דשן כימי]] או רק את זיהום המים הנגרם מפיזור ה[[דשן]] במטע. למרות ההבדלים בין המספרים המוחלטים ניתן להשתמש במחקרים שונים כדי לבצע השוואה בין השפעה יחסית של מזונות שונים.

ההבדלים בין הערכות נובעות בין היתר מהיקף החישוב - לדוגמה איזה תהליכים נלקחים בחשבון כאשר מחשבים את טביעת הרגל המימית של תפוח. האם לדוגמה מחשבים את [[זיהום המים]] הנגרם במהלך ייצור [[דשן כימי]] או רק את זיהום המים הנגרם מפיזור ה[[דשן]] במטע. למרות ההבדלים בין המספרים המוחלטים ניתן להשתמש במחקרים שונים כדי לבצע השוואה בין השפעה יחסית של מזונות שונים.

==טביעת רגל מימית בישראל==

==טביעת רגל מימית בישראל==

{{הפניה לערך מורחב|משק המים בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|משק המים בישראל}}

טביעת הרגל המימית הממוצעת לנפש בישראל עמדה על 1,391 קוב מים לשנה (3,800 ליטר ליום) ואילו טביעת הרגל המימית של אזרח ממוצע בארה"ב עמדה על 2,483 קוב מים לשנה.<ref name="Report2004"/>

בשנת 2004 עמדה טביעת הרגל המימית הממוצעת לנפש בישראל על 1,391 קוב מים לשנה (3,800 ליטר ליום) וזאת בהשווה לטביעת הרגל המימית של אזרח ממוצע בארה"ב שעמדה על 2,483 קוב מים לשנה.<ref name="Report2004"/>

תושבי מדינת ישראל צורכים ומזהמים כמות כוללת של 8.58 מיליארד קוב של מים בשנה. כמות זו גדולה פי 4 מהספקת משק המים המקומי (כ-2 מיליארד קוב לשנה), שמקורה העיקרי הוא בגשמים באגני ההיקוות שלה.  

כלל תושבי מדינת ישראל צורכים ומזהמים כמות כוללת של 8.58 מיליארד קוב של מים בשנה. כמות זו גדולה פי 4 [[משק המים בישראל|מהספקת משק המים המקומי]] (כ-2 מיליארד קוב לשנה), שמקורה העיקרי הוא בגשמים באגני ההיקוות שלה.  

מתוך כמות זו, 4.28  מיליארד קוב מיובאים דרך מוצרי יבוא חקלאות ([[בשר]], [[אורז]], [[חיטה]],  [[תירס]], [[סויה]] וכו'), עוד 2.09 מיליארד קוב מיובאים על ידי יבוא מוצרי תעשייה (מוצרים כמו [[פלסטיק]], [[זכוכית]], [[פלדה]], [[בטון]], מתכות אחרות, [[נייר]], [[עץ]] וכו').<ref name="Report2004"/>   

מתוך כמות זו, 4.28  מיליארד קוב של "מים ויקטואלים" מיובאים דרך מוצרי יבוא חקלאות ([[בשר]], [[אורז]], [[חיטה]],  [[תירס]], [[סויה]] וכו'), עוד 2.09 מיליארד קוב מיובאים על ידי יבוא מוצרי [[תעשייה]] (מוצרים מוגמרים כמו ריהוט, מכוניות ו[[מוצארי אלקטרוניקה]] ו[[חומרי גלם]] כמו [[פלסטיק]], [[זכוכית]], [[פלדה]],  מתכות אחרות, [[בטון]], [[נייר]], [[עץ]] וכו').<ref name="Report2004"/>   

ישראל מייצאת 0.2 מיליארד קוב מים בשנה במוצרי חקלאות.<ref name="Report2004"/>

ישראל מייצאת 0.2 מיליארד קוב מים בשנה במוצרי חקלאות.<ref name="Report2004"/>

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[טביעת רגל אקולוגית]]

* [[טביעת רגל אקולוגית]]

* [[ניתוח מחזור חיים]]

* [[ניתוח מחזור חיים]]

* [[זיהום מים]]

* [[זיהום מים]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

===אתרי טביעת רגל מימית===

===אתרי טביעת רגל מימית===

* [http://www.waterfootprint.org/ Water Footprint Network]

* [http://www.waterfootprint.org/ Water Footprint Network]