שינויים

נוספו 3,897 בתים ,  11:13, 18 במאי 2014
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  +
'''שחיתות''', היא השימוש לרעה ב[[משרה ציבורית]] (בממשל או מחוצה לו) על מנת להשיג [[טובת הנאה|טובות הנאה]] או רווח אישי. המובן המצומצם ביותר של שחיתות הוא '''שחיתות פוליטית''' שבה מקבלי החלטות בדרג [[פוליטיקה|פוליטי]] (שרים, חברי פרלמנט, שופטים, ראשי עיר), מועלים באמון שניתן בהם על ידי אזרחי המדינה. מובן רחב יותר הוא '''שחיתות שלטונית'''  כלומר שחיתות של הדרג הפוליטי וגם של הדרג המקצועי של השלטון,  כלומר שחיתות של פקידי ממשל שלאו דווקא נבחרו בבחירות:  שוטרים, אנשי צבא, רגולטורים, ופקידי עירייה, שיכולים למעול הן באמון של הציבור והן באמון של הממונים עליהם. שיא השחיתות השלטונית היא [[קלפטוקרטיה]], שבה אפילו העמדת פנים חיצונית של יושר נזנחת. מידת השחיתות מגוונת לאין שיעור, משימוש שולי בהשפעה וב[[חסות]] על מנת לעשות מחוות, ועד ל[[שוחד]] ממוסד וגרוע מכך.
 +
 
[[תמונה:Corruption Perceptions Index 2006.png|350px|ממוזער|שמאל|מפת תדמית השחיתות השלטונית בעיני הציבור בעולם, לשנת 2006. צבעים כחולים מעידים על תדמית של שחיתות נמוכה וצבעים אדומים על תדמית של שחיתות שלטונית גבוהה.]]
 
[[תמונה:Corruption Perceptions Index 2006.png|350px|ממוזער|שמאל|מפת תדמית השחיתות השלטונית בעיני הציבור בעולם, לשנת 2006. צבעים כחולים מעידים על תדמית של שחיתות נמוכה וצבעים אדומים על תדמית של שחיתות שלטונית גבוהה.]]
'''שחיתות שלטונית''' או '''שחיתות פוליטית''', הנקראת לעתים פשוט '''שחיתות''', היא השימוש לרעה ב[[משרה ציבורית]] (בממשל או מחוצה לו) על מנת להשיג [[טובת הנאה|טובות הנאה]] או רווח אישי. שחיתות עלולה להתקיים בכל [[מוסד חברתי|מוסדות]] שיש בו [[אמון]] ובפרט במוסדות ה[[מדינה]]. מידת השחיתות מגוונת לאין שיעור, משימוש שולי בהשפעה וב[[חסות]] על מנת לעשות מחוות, ועד ל[[שוחד]] ממוסד וגרוע מכך. שיא השחיתות השלטונית היא [[קלפטוקרטיה]], שבה אפילו העמדת פנים חיצונית של יושר נזנחת.
     −
שחיתות מתעוררת הן בתפקידים [[פוליטיקה|פוליטיים]] (כמו חברי כנסת, שרים, שופטים, ראשי עיר) והן בתפקידים ביורוקרטיים וביצועיים (כמו פקידי ממשל, שוטרים, אנשי צבא, רגולטורים, ופקידי עירייה). שחיתות במובנה הרחב יותר היא שחיתות ב[[מוסד חברתי|מוסות חברתיים]] הנוגעים לחיי הציבור -אנשי דת, נושאי משרה ציבורית ב[[תאגיד|תאגיד ציבורי]] (מנכ"ל, מבקר, חברי דירקטוריון), [[בנק|בנקאים]], עיתונאים, וחוקרי אקדמיה שאמורים לספק חוות דעת מקצועיות.  
+
שחיתות עלולה להתקיים בכל [[מוסד חברתי|מוסדות]] שיש בו היבט של [[אמון]]. לפיכך שחיתות במובנה הרחב יותר היא שחיתות ב[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] הנוגעים לחיי הציבור - אנשי דת, נושאי משרה ציבורית ב[[תאגיד|תאגיד ציבורי]] (מנכ"ל, מבקר, חברי דירקטוריון), [[בנק|בנקאים]], מנהלי קרנות פנסיה, עורכי דין, רופאים, עיתונאים, וחוקרי אקדמיה שאמורים לספק חוות דעת מקצועיות. שחיתות היא המצב שבו אנשים אלה מנצלים את האמון שניתן בהם כדי לקדם את טובתם האישית, תכופות תוך פגיעה באינטרס של האנשים שבחרו בהם (לדוגמה דירקטוריון שפועל נגד בעלי המניות שבחרו בו) או באנשים שמשלמים להם כסף כדי לקבל שירות (לדוגמה עורך דין שפועל נגד טובת הלקוח שלו).  
    
שחיתות יכולה לקדם פעילויות פלילית כגון [[סחר בסמים]], [[הלבנת כספים]] ו[[זנות]], אך היא אינה מוגבלת לפעילויות אלו בלבד, או לעבריינים קטנים. שחיתות קשורה לעיתים קרובות לנסיונות של פירמות ושל [[תאגיד|תאגידים]] גדולים לזכות ברווח על חשבון הציבור. דבר זה יכול להתבצע על ידי העדפת פירמות מסויימות במכרז ממשלתי, קבלת זכיון או הקלה במיסים, השפעה על סעיפים בתקציב, פיתוח תשתיות והשפעה על התנהלות [[מוצר ציבורי]], השפעה על רגולטור להתעלם מ[[כשלי שוק]] כמו [[אוליגופול]] או [[השפעה חיצונית]], ועצירה של חקיקה נגד [[זיהום תעשייתי|מפעלים מזהמים]] או הטלת [[עלויות חיצוניות]] אחרות על הציבור, ואז היא יכול להעזר בסיוע של [[לובי פוליטי]] ולהשפעה על העיתונות.  
 
שחיתות יכולה לקדם פעילויות פלילית כגון [[סחר בסמים]], [[הלבנת כספים]] ו[[זנות]], אך היא אינה מוגבלת לפעילויות אלו בלבד, או לעבריינים קטנים. שחיתות קשורה לעיתים קרובות לנסיונות של פירמות ושל [[תאגיד|תאגידים]] גדולים לזכות ברווח על חשבון הציבור. דבר זה יכול להתבצע על ידי העדפת פירמות מסויימות במכרז ממשלתי, קבלת זכיון או הקלה במיסים, השפעה על סעיפים בתקציב, פיתוח תשתיות והשפעה על התנהלות [[מוצר ציבורי]], השפעה על רגולטור להתעלם מ[[כשלי שוק]] כמו [[אוליגופול]] או [[השפעה חיצונית]], ועצירה של חקיקה נגד [[זיהום תעשייתי|מפעלים מזהמים]] או הטלת [[עלויות חיצוניות]] אחרות על הציבור, ואז היא יכול להעזר בסיוע של [[לובי פוליטי]] ולהשפעה על העיתונות.  
שורה 28: שורה 29:     
===תנאים חברתיים===
 
===תנאים חברתיים===
* חברה שסועה למגזרים, חבורות, או לפי מקומות עבודה.
+
אי שוויון חברתי ו[[אי שוויון כלכלי]] יכולים לעודד שחיתות. הדבר מחריף בחברה שסועה למגזרים, חבורות, ובחברה המתבססת על קבוצות נאמנות שבטיות. תתכן הפליה לפי מוצא אתני, גיל, מקום יישוב, אזרחות, הכנסה, מגדר, העדפה מינית או לפי מקומות עבודה. השחיתות מתרחשת כאשר ההחלטות על הקצאת משאבים ציבוריים, החלטות בבתי משפט, אכיפת חוק, טיב הטיפול הרפואי, כיסוי עלוות בעיתונות ועוד ניתנים על בסיס שמירת מעמדה של קבוצה מסויימת על חשבון המשאבים המוקצים לשאר הציבור. בכך השחיתות יכולה להיות מעורבת ב[[גזענות]] ובהפלייה. כך לדוגמה יכול חבר מושבעים לבן לזכות פושעים לבנים שרצחו שחורים בגלל העדפה גזענית. היבט אחר הוא ששוטרים יתנו טיפול טוב יותר בתלונות של אנשים עשירים משום שאלה הם בעלי קשרים בעיתונות ובקרב הדרג הפוליטי ויכולים להשפיע על קידומם המקצועי.  
* חברה המתבססת על קבוצות נאמנות שבטיות.
+
 
* תרבות של "שמור לי ואשמור לך".
+
תנאים חברתיים נוספים הם תרבות של "שמור לי ואשמור לך". וכן ציבור אדיש או בור, עם הבחנה בלתי מספקת כיצד החלטות פוליטיות משפיעות עליו. דבר זה יכול להתחזק אם ה[[עיתונות]] אינה מספקת כיסוי הוגן ומסתירה מהציבור מידע חיוני, או מציגה את המידע בצורה מעוותת.
* ציבור אדיש או בור, עם הבחנה בלתי מספקת כיצד החלטות פוליטיות משפיעות עליו.  
+
 
 +
===נורמות חברתיות===
 +
על פי ספרו של [[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]], [[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת]], רוב האנשים מרמים, אבל מרמים רק קצת. זוהי "תאוריית עיגול הפינות". לפי התאוריה אנשים מנסים להנות מהרמייה, אבל במקביל רובם מנסים לשמור על דימוי עצמי ישר, שבו הם מספרים לעצמם שהרמייה שהם עושים היא מוסרית בגלל שלל סיבות.
 +
 
 +
ההיקף והעומק של מעשי הרמייה מתחזקים בנסיבות חברתיות שונות. לדוגמה כאשר יש מרחק פסיכולוגי בין ביצוע מעשה הרמייה לבין הפגיעה שלו באחרים, כאשר הרמייה נתפסת כנורמה, כאשר יש אמונה שהרמייה משרתת אחרים שבעצם אתה מרמה כדי לסייע לאנשים אחרים, קרובים לך. היכולת של אנשים לספר לעצמם סיפור שמצדיק את מעשיהם משתכללת ככל שהם יצרתיים יותר, ככל שהם מוקפים באנשים אחרים שמבצעים דבר דומה וככל שהאינטרס שלהם לביצוע הרמייה גדול יותר.  
    
===חקיקה שמקלה על שחיתות===
 
===חקיקה שמקלה על שחיתות===
שורה 77: שורה 82:     
===שחיתות בתוך המערכת הפיננסית===
 
===שחיתות בתוך המערכת הפיננסית===
שחיתות במערכת הפיננסית יכולה להיות לדוגמה מעילה של חברי דירקטריון של [[תאגיד|תאגיד ציבורי]] באמון שניתן בהם על ידי ציבור בעלי המניות. חברי הדירקטוריון יכולים לקבל החלטות נוחות לאילי הון שיש להם החזקות גדולות בתאגיד (בעלי עניין) על חשבון ציבור בעלי המניות, ולקבל בתמורה טובות הנאה על ידי אותם בעלי הון. כך לדוגמה בעלי הון יכולים להעביר רווחים לפירמות בנות או לפירמות אב, או למשוך משכורות גבוהות על חשבון רווחיות התאגיד ועל חשבון בעלי ציבור המניות. [[חברות פרמידה]], ו[[דירקטורים צולבים]] מקלים על היבטים אלה.  
+
שחיתות במערכת הפיננסית יכולה להיות לדוגמה מעילה של חברי דירקטריון של [[תאגיד|תאגיד ציבורי]] באמון שניתן בהם על ידי ציבור בעלי-המניות. חברי הדירקטוריון יכולים לקבל החלטות נוחות לאילי הון שיש להם החזקות גדולות בתאגיד (בעלי עניין) על חשבון ציבור בעלי המניות, ולקבל בתמורה טובות הנאה על ידי אותם בעלי הון. כך לדוגמה בעלי הון יכולים להעביר רווחים לפירמות בנות או לפירמות אב, או למשוך משכורות גבוהות על חשבון רווחיות התאגיד ועל חשבון בעלי ציבור המניות. [[חברות פרמידה]], ו[[דירקטורים צולבים]] מקלים על היבטים אלה.  
    
היבטים של אמון וסכנה במעילה בו תמורת רווח אישי קיימים גם בתחום ה[[בנקאות]], ה[[פנסיה]] ו[[בתי השקעות]] שם חברות יכולות לקבל בקלות רבה מידי [[אשראי]] זול ולייצר [[מינוף פיננסי]] כשהם מטילות את הסיכונים על ציבור החוסכים או על הממשלה, דבר הקרוי [[סיכון מוסרי]].  
 
היבטים של אמון וסכנה במעילה בו תמורת רווח אישי קיימים גם בתחום ה[[בנקאות]], ה[[פנסיה]] ו[[בתי השקעות]] שם חברות יכולות לקבל בקלות רבה מידי [[אשראי]] זול ולייצר [[מינוף פיננסי]] כשהם מטילות את הסיכונים על ציבור החוסכים או על הממשלה, דבר הקרוי [[סיכון מוסרי]].  
שורה 177: שורה 182:  
* [http://www.themarker.com/markets/marketmoney/1.1882072  מי יעמיד לדין 12 אלף עובדי ציבור?] על מלחמתה של הונג קונג בשחיתות,  איתן אבריאל , דהמארקר, 08.12.2012
 
* [http://www.themarker.com/markets/marketmoney/1.1882072  מי יעמיד לדין 12 אלף עובדי ציבור?] על מלחמתה של הונג קונג בשחיתות,  איתן אבריאל , דהמארקר, 08.12.2012
 
* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.2265842 סימן ראשון להתרסקות הדמוקרטיה: נבחרי הציבור נלחמים במגבלות על כוחם] האקונומיסט, 12.03.2014
 
* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.2265842 סימן ראשון להתרסקות הדמוקרטיה: נבחרי הציבור נלחמים במגבלות על כוחם] האקונומיסט, 12.03.2014
 +
* [http://www.themarker.com/news/1.2323754 אין דמוקרטיה]  על מחקר הבודק את הקשר בין עמדות הציבור, עמדות העשירון העליון והחלטות הנלקחות בפועל, איתן אבריאל, דה מרקר, 17.05.2014
 +
    
==הערות שוליים==
 
==הערות שוליים==