47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
'''האמת על באמת - איך אנחנו מעגלים פינות ומרמים את כולם (במיוחד את עצמנו)''' הוא ספר עיון על רמייה מאת [[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]], שיצא לאור בשנת 2013.
'''האמת על באמת - איך אנחנו מעגלים פינות ומרמים את כולם (במיוחד את עצמנו)''' (The (Honest) Truth about Dishonesty) הוא ספר עיון על רמייה מאת [[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]], שיצא לאור בשנת 2012. הספר יצא לאור בעברית בהוצאת "דביר" בשנת 2013.
התזה המרכזית של הספר היא שרוב האנשים מרמים כשהדבר אפשרי, אבל בהיקף רמייה מצומצם. הגורם המשפיע ביותר על הנטייה לרמות אינו גורמים [[ראציונליזם|רצאיונלים]] כמו גודל הפרס שאפשר להרוויח כתוצא מהרמייה, הסיכוי להתפס וחומרת העונש, אלא מנגנון שבו אנשים "מעגלים פינות" ומבצעים רמייה בהיקף צנוע (לפחות בעיני עצמם), תוך כדי שהם מצליחים לספר לעצמם סיפור שיתן הצדקה מוסרית לרמייה, וישמור על תדמית ישרה בעיני עצמם.
התזה המרכזית של הספר היא שרוב האנשים מרמים כשהדבר אפשרי, אבל בהיקף רמייה מצומצם. הגורם המשפיע ביותר על הנטייה לרמות אינו גורמים [[ראציונליזם|רצאיונלים]] כמו גודל הפרס שאפשר להרוויח כתוצא מהרמייה, הסיכוי להתפס וחומרת העונש, אלא מנגנון שבו אנשים "מעגלים פינות" ומבצעים רמייה בהיקף צנוע (לפחות בעיני עצמם), תוך כדי שהם מצליחים לספר לעצמם סיפור שיתן הצדקה מוסרית לרמייה, וישמור על תדמית ישרה בעיני עצמם.
רוב הספר מוקדש לתאור ואישוש התאוריה הזו, וכן למציאת הגורמים שמשפיעים על היכולת שלנו לתרץ רמאות ובכך להגדיל את היקפה.
רוב הספר מוקדש לתאור ואישוש התאוריה הזו, וכן למציאת הגורמים שמשפיעים על היכולת שלנו לתרץ רמאות ובכך להגדיל את היקפה.
אריאלי טוען ש"דלתות נועדו לאנשים ישרים" - יש אנשים שהם רמאיים ותמיד ירמו ומולם דלתות או הגנות אחרות לא יעזרו. הם יודעים כיצד לפרוץ אותן. יש אנשים שהם תמיד ישרים ולכן לא יפרצו או ירמו גם ללא הגנות. אבל האחוז באוכלוסיה של שתי הקיצוניות האלה הוא קטן. רוב האנשים בחברה כן ירמו בהיקף קטן, וכן אמצעי הגנה, כמו דלתות ישמשו להן תזכורת איך עליהן לנהוג באמת ולמנוע מהם לגלוש לדפוסי פשיעה או רמייה חמורים יותר.
אריאלי בדק מה משפיע על אנשים לרמות יותר או פחות. שבועה על התנ"ך או "קוד התנהגות" או משימה של זכירת 10 הדיברות הורידה מאד את כמות הרמייה. כמו כן, אם אנשים לוקחים מוצרים שווי כסף כמו פחית קולה מהמקרר, או עפרון מהעבודה הם בעלי נטיה לגנוב או לרמות יותר, יחסית לדפוס דומה של לקיחת כסף. באופן דומה, כאשר עשו את הניסוי של רמייה במבחן השאלות, תשלום של אסימונים שהומרו לאחר מכן בכסף, במקום תשלום במקום, הוביל להכפלה של חוזק הרמייה.
==הגדלת הנטייה לרמות עקב הרחקת הגורם מהתוצאה ==
ממצא אחד שעלה משורה של ניסויים, הן במעבדה והן בתנאי שדה הוא שאנשים מרמים יותר ככל שבפעולת הגניבה או הרמייה מרוחק יותר הקשר בין ביצוע הפעולה שלהם לבין לקיחה של כסף אמיתי.
אם אנשים לוקחים מוצרים שווי-כסף (כמו עפרון מהעבודה) הם בעלי נטיה לגנוב או לרמות יותר, יחסית לדפוס דומה של לקיחת כסף מזומן. כדוגמה אריאלי שם במקררים ציבוריים במעונות סטודנטים פחיות קולה וצלחות שבהן יש דולרים. בעוד הפחיות נעלמו לאחר זמן קצר איש לא נגע בכסף. הקושי לתרץ לקיחת כסף גדול יותר ופוגע הרבה יותר בדימוי העצמי שלנו.באופן דומה, כאשר אריאלי ועמתיו ביצעו ניסוי של רמייה בכיתה באמצעות "מבחן מטריצות". אבל לחלק מהנבחנים הם לא הבטיחו תשלום בכסף אלא תשלום באסימונים, שמספר שניות לאחר מכן הומרו בכסף. דבר קטן כזה, הוביל להכפלה של חוזק הרמייה.
אריאלי משליך היבטים אלה אל שוק הון. בשוק זה יש תמריץ לרמות, אנשים מרוחקים מכסף שהם הם גונבים מניות, או מכשירים פיננסים מורכבים ולא לוקחים כסף ישר לכיס, כמו כן הם מוקפים באנשים רבים שנוהגים בצורה דומה ולכן הרמייה יכולה להפוך לנורמה.[http://www.youtube.com/watch?v=nUdsTizSxSI&feature=relmfu] אריאלי טוען שגם במקרים של כסף אלקטרוני וכרטיסי אשראי , שבהם הגניבה היא יותר מרוחקת מגניבה של כסף ממשי, עלולות להתבצע בצורה יותר קלה מבחינה מוסרית.
באופו דומה יש נהגים מקובלים של מעשי רמייה וגניבה בחברות מסחריות כאשר הדבר הזה מרוחק יותר לעומת גניבה של כסף אמיתי. לדוגמה הנטיה של עורכי דין, כלכלנים לנפח את שעות העבודה שהם עובדים על פרוייקטים. הדבר לא נחשב לגניבה ממש והם מרוחקים מהנזק הכלכלי של זה. אם כלכלנים עובדים כיועצים של עורכי דין, העלות המנופחת נופלת על הלקוח הסופי שהכלכלן בכלל לא מכיר ודבר זה מגביר עוד יותר את הנטייה לרמות. הנטייה שלנו כחברה היא להעניש בחומרה פורצים ששברים חלון במכונית וגונבים משהם משהו, אבל סכומי כסף גדולים בהרבה נלקחים מאיתנו במרמה על ידי עורכי דין, כלכלנים, ברוקרים בבורסה, סוכני ביטוח, מנהלי קרנות, חברות ביטוח ועוד בעלי מקצועות. הסכומים של כל פעולה כזו עשויים להיות קטנים אבל יחד הם גורמים לנו לנזק כלכלי גדול בהרבה מפורצים.
==תזכורת מוסרית מורידה את היקף הרמייה==
שבועה על התנ"ך או "קוד התנהגות" (אמיתי או מדומה) או משימה של זכירת 10 הדיברות הורידה מאד את כמות הרמייה. הדבר לא נובע מאמונה בעונש אמיתי. לדוגמה אתאיסים הורידו את היקף הרמייה עקב שבועה על עשרת הדיברות. סטודנטים הורידו את היקף הרמייה עקב שבועה על קוד התהנגות של האוניברסטיה שכלל אינו קיים. לעומת זאת היקף הרמייה שלהם לא היה שונה מסטודנטים אחרים באוניברסטיה אחרת שבה יש קוד התהנגות נרחב, שמלומד בצורה עמוקה ונרחבת וכולל איומים חמורים כמו סילוק מהאוניברסטיה.
היקף הרמייה במילוי פרטים בטופס לחבורת ביטוח מושפע מדברים פעוטים כמו מיקום החתימה. כאשר החתימה על נכונות הפרטים היא בראש הטופס, הדבר מהווה תזכורת מוסרית ואנשים מרמים פחות. כאשר החתימה היא בסוף הטופס החשיבות שלה נמוכה בהרבה שכן היא אינה תזכורת מוסרית שכן כבר מילאנו את הטופס, כולל גם פרטים לא נכונים ואין לנו תמריץ גדול מספיק לחזור ולתקן את הטופס. הדבר הזה נתגלה הן בניסויים והן בטפסים אמיתיים של חברות ביטוח מול מבוטחים.
=="הדבקה" ברמאות על ידי אחרים==
יש השפעה גם לחשיפה של התנהגות של אנשים אחרים. בניסוי אחד הושיבו בין הנבחנים שחקן שטען שפתר הכל בתוך 30 שניות וקיבל את כל הכסף, כך שברור לשאר הנבחנים שהוא רימה. כאשר שחקן היה חלק מהקבוצה החברתית (לבש סוודר ששייך לאותו קולג') הרמיה עלתה, כי הדבר נתפס כ"נומרטיבי" יותר לרמות. כאשר הוא היה שייך לקבוצה אחרת, הרמיה עלתה (והסבר לכך הוא שאנשים נזכרו בשאלה המוסרית של אם לרמות או לא).
יש השפעה גם לחשיפה של התנהגות של אנשים אחרים. בניסוי אחד הושיבו בין הנבחנים שחקן שטען שפתר הכל בתוך 30 שניות וקיבל את כל הכסף, כך שברור לשאר הנבחנים שהוא רימה. כאשר שחקן היה חלק מהקבוצה החברתית (לבש סוודר ששייך לאותו קולג') הרמיה עלתה, כי הדבר נתפס כ"נומרטיבי" יותר לרמות. כאשר הוא היה שייך לקבוצה אחרת, הרמיה עלתה (והסבר לכך הוא שאנשים נזכרו בשאלה המוסרית של אם לרמות או לא).
==ראו גם==
* [[שחיתות]]
==קישורים חיצוניים==
* [http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=967267 האמת על באמת] באתר "סימניה"
* [http://www.globes.co.il/serve/globes/docview.asp?did=1000853113&fid=1667 האמת על באמת]] בספריית גלובס
[[קטגוריה:כלכלה התנהגותית]]
[[קטגוריה:כלכלה התנהגותית]]
[[קטגוריה:ספרי עיון]]
[[קטגוריה:ספרי עיון]]
[[קטגוריה:שחיתות]]
[[קטגוריה:שחיתות]]