47,332
עריכות
שינויים
יצירת דף עם התוכן "'''האמת על באמת - איך אנחנו מעגלים פינות ומרמים את כולם (במיוחד את עצמנו)''' הוא ספר עיון על ר..."
'''האמת על באמת - איך אנחנו מעגלים פינות ומרמים את כולם (במיוחד את עצמנו)''' הוא ספר עיון על רמייה מאת [[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]], שיצא לאור בשנת 2013.
התזה המרכזית של הספר היא שרוב האנשים מרמים כשהדבר אפשרי, אבל בהיקף רמייה מצומצם. הגורם המשפיע ביותר על הנטייה לרמות אינו גורמים [[ראציונליזם|רצאיונלים]] כמו גודל הפרס שאפשר להרוויח כתוצא מהרמייה, הסיכוי להתפס וחומרת העונש, אלא מנגנון שבו אנשים "מעגלים פינות" ומבצעים רמייה בהיקף צנוע (לפחות בעיני עצמם), תוך כדי שהם מצליחים לספר לעצמם סיפור שיתן הצדקה מוסרית לרמייה, וישמור על תדמית ישרה בעיני עצמם.
==רקע==
אריאלי התעניין בשאלה מדוע מנהלי [[אנרון]] רימו את החברה ואת הציבור. מה גורם למנהלים ולברוקרים לרמות את הציבור ולגנוב ממנו כסף. האם מדובר בציבור קטן ומיוחד או בתופעה רחבה יותר? ומה גורם לאנשים לרמות יותר או פחות?
==המודל הראציונלי לביצוע רמייה==
על פי התאוריה [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלית הנאו קלאסית]] של התנהגות [[ראציונלית]], הנטיה לרמות תושפע משיקול ראציונלי, ולכן אם יהיה תמריץ גדול יותר לרמות - פרס גדול יותר על מעשה מרמה - אנשים ירמו יותר. בניגוד לכך אם גדל הסיכוי להתפס במעשה מרמה, או אם העונש על מעשה מרמה גדול יותר הדבר מפחית את הסיכוי לרמייה. דבר זה נתפס במשך שנים רבות כדרך לנתח הסתברות למרמה, ונתפס עד היום כדרך להקטנת סוגים שונים של פשיעה - לדוגמה הדעה הפופלארית היא שכדי להפחית פשיעה יש לגרום לכך שהעונשים יהיו חמורים יותר או לכך שתהיה יותר אכיפה.
אריאלי ביצע ניסוי שבו מבקשים מאנשים לענות בדף על 20 שאלות פשוטות בחשבון בתוך 5 דקות, ומשלמים להם סכום קטן בתום המבחן על מתן תשובות נכונות. עבור זמן מסויים אנשים הצליחו לענות על בממוצע על 4 שאלות. כאשר נותנים לאנשים הזדמנות לרמות - על ידי קריעת הדף, ואז להגיד כמה הם עונים נכון, במצב זה אנשים מרמים ואומרים שהם ענו על 7 שאלות בממוצע. זה לא שמעט אנשים רימו הרבה, אלא שהרבה אנשים רימו מעט.
בניסויים לא נמצא שיש השפעה לגורמים אלה. לפי אריאלי אנשים רבים יכולים לרמות קצת ולהנות מכך, כל עוד הדבר לא מספיק חמור כדי לשנות את הדימוי העצמי שלהם (כאנשים "נורמלים" או ישרים).
==גורמים המשפיעים על הנטייה לרמות==
אריאלי בדק מה משפיע על אנשים לרמות יותר או פחות. שבועה על התנ"ך או "קוד התנהגות" או משימה של זכירת 10 הדיברות הורידה מאד את כמות הרמייה. כמו כן, אם אנשים לוקחים מוצרים שווי כסף כמו פחית קולה מהמקרר, או עפרון מהעבודה הם בעלי נטיה לגנוב או לרמות יותר, יחסית לדפוס דומה של לקיחת כסף. באופן דומה, כאשר עשו את הניסוי של רמייה במבחן השאלות, תשלום של אסימונים שהומרו לאחר מכן בכסף, במקום תשלום במקום, הוביל להכפלה של חוזק הרמייה.
יש השפעה גם לחשיפה של התנהגות של אנשים אחרים. בניסוי אחד הושיבו בין הנבחנים שחקן שטען שפתר הכל בתוך 30 שניות וקיבל את כל הכסף, כך שברור לשאר הנבחנים שהוא רימה. כאשר שחקן היה חלק מהקבוצה החברתית (לבש סוודר ששייך לאותו קולג') הרמיה עלתה, כי הדבר נתפס כ"נומרטיבי" יותר לרמות. כאשר הוא היה שייך לקבוצה אחרת, הרמיה עלתה (והסבר לכך הוא שאנשים נזכרו בשאלה המוסרית של אם לרמות או לא).
אריאלי משליך היבטים אלה אל שוק הון. בשוק זה יש תמריץ לרמות, אנשים מרוחקים מכסף שהם הם גונבים מניות, או מכשירים פיננסים מורכבים ולא לוקחים כסף ישר לכיס, כמו כן הם מוקפים באנשים רבים שנוהגים בצורה דומה ולכן הרמייה יכולה להפוך לנורמה.[http://www.youtube.com/watch?v=nUdsTizSxSI&feature=relmfu]
[[קטגוריה:כלכלה התנהגותית]]
[[קטגוריה:ספרי עיון]]
[[קטגוריה:שחיתות]]
התזה המרכזית של הספר היא שרוב האנשים מרמים כשהדבר אפשרי, אבל בהיקף רמייה מצומצם. הגורם המשפיע ביותר על הנטייה לרמות אינו גורמים [[ראציונליזם|רצאיונלים]] כמו גודל הפרס שאפשר להרוויח כתוצא מהרמייה, הסיכוי להתפס וחומרת העונש, אלא מנגנון שבו אנשים "מעגלים פינות" ומבצעים רמייה בהיקף צנוע (לפחות בעיני עצמם), תוך כדי שהם מצליחים לספר לעצמם סיפור שיתן הצדקה מוסרית לרמייה, וישמור על תדמית ישרה בעיני עצמם.
==רקע==
אריאלי התעניין בשאלה מדוע מנהלי [[אנרון]] רימו את החברה ואת הציבור. מה גורם למנהלים ולברוקרים לרמות את הציבור ולגנוב ממנו כסף. האם מדובר בציבור קטן ומיוחד או בתופעה רחבה יותר? ומה גורם לאנשים לרמות יותר או פחות?
==המודל הראציונלי לביצוע רמייה==
על פי התאוריה [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלית הנאו קלאסית]] של התנהגות [[ראציונלית]], הנטיה לרמות תושפע משיקול ראציונלי, ולכן אם יהיה תמריץ גדול יותר לרמות - פרס גדול יותר על מעשה מרמה - אנשים ירמו יותר. בניגוד לכך אם גדל הסיכוי להתפס במעשה מרמה, או אם העונש על מעשה מרמה גדול יותר הדבר מפחית את הסיכוי לרמייה. דבר זה נתפס במשך שנים רבות כדרך לנתח הסתברות למרמה, ונתפס עד היום כדרך להקטנת סוגים שונים של פשיעה - לדוגמה הדעה הפופלארית היא שכדי להפחית פשיעה יש לגרום לכך שהעונשים יהיו חמורים יותר או לכך שתהיה יותר אכיפה.
אריאלי ביצע ניסוי שבו מבקשים מאנשים לענות בדף על 20 שאלות פשוטות בחשבון בתוך 5 דקות, ומשלמים להם סכום קטן בתום המבחן על מתן תשובות נכונות. עבור זמן מסויים אנשים הצליחו לענות על בממוצע על 4 שאלות. כאשר נותנים לאנשים הזדמנות לרמות - על ידי קריעת הדף, ואז להגיד כמה הם עונים נכון, במצב זה אנשים מרמים ואומרים שהם ענו על 7 שאלות בממוצע. זה לא שמעט אנשים רימו הרבה, אלא שהרבה אנשים רימו מעט.
בניסויים לא נמצא שיש השפעה לגורמים אלה. לפי אריאלי אנשים רבים יכולים לרמות קצת ולהנות מכך, כל עוד הדבר לא מספיק חמור כדי לשנות את הדימוי העצמי שלהם (כאנשים "נורמלים" או ישרים).
==גורמים המשפיעים על הנטייה לרמות==
אריאלי בדק מה משפיע על אנשים לרמות יותר או פחות. שבועה על התנ"ך או "קוד התנהגות" או משימה של זכירת 10 הדיברות הורידה מאד את כמות הרמייה. כמו כן, אם אנשים לוקחים מוצרים שווי כסף כמו פחית קולה מהמקרר, או עפרון מהעבודה הם בעלי נטיה לגנוב או לרמות יותר, יחסית לדפוס דומה של לקיחת כסף. באופן דומה, כאשר עשו את הניסוי של רמייה במבחן השאלות, תשלום של אסימונים שהומרו לאחר מכן בכסף, במקום תשלום במקום, הוביל להכפלה של חוזק הרמייה.
יש השפעה גם לחשיפה של התנהגות של אנשים אחרים. בניסוי אחד הושיבו בין הנבחנים שחקן שטען שפתר הכל בתוך 30 שניות וקיבל את כל הכסף, כך שברור לשאר הנבחנים שהוא רימה. כאשר שחקן היה חלק מהקבוצה החברתית (לבש סוודר ששייך לאותו קולג') הרמיה עלתה, כי הדבר נתפס כ"נומרטיבי" יותר לרמות. כאשר הוא היה שייך לקבוצה אחרת, הרמיה עלתה (והסבר לכך הוא שאנשים נזכרו בשאלה המוסרית של אם לרמות או לא).
אריאלי משליך היבטים אלה אל שוק הון. בשוק זה יש תמריץ לרמות, אנשים מרוחקים מכסף שהם הם גונבים מניות, או מכשירים פיננסים מורכבים ולא לוקחים כסף ישר לכיס, כמו כן הם מוקפים באנשים רבים שנוהגים בצורה דומה ולכן הרמייה יכולה להפוך לנורמה.[http://www.youtube.com/watch?v=nUdsTizSxSI&feature=relmfu]
[[קטגוריה:כלכלה התנהגותית]]
[[קטגוריה:ספרי עיון]]
[[קטגוריה:שחיתות]]