47,332
עריכות
שינויים
←מקרים של דייג יתר בישראל
==מקרים של דייג יתר בישראל==
==מקרים של דייג יתר בישראל==
נכון לשנת 212 , שני שליש מהדגים הנמכרים בישראל הם מיובאים. מתוך השליש המקומי, רק 14 אחוזים מקורם בדיג ימי, ו- 86 האחוזים האחרים ב[[חקלאות ימית]] מקומית. [http://www.haaretz.co.il/magazine/passover/1.1673495]
שדות דייג בים התיכון נפגעו בגלל פעילות אינטנסיבית של ספינות דיג גדולות בים.
שדות דייג בים התיכון נפגעו בגלל פעילות אינטנסיבית של ספינות דיג גדולות בים.
גם בים הכנרת נפגעה אוכלוסיית הדגים וכתוצאה מכך נפגעה גם פרנסת הדייגים באיזור. בנסיון לצמצם את הבעיה הכריזה הממשלה על איסור דיג בכנרת למשך שנתיים החל מאפריל 2010[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/043/708.html][http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/095/087.html]
גם בים הכנרת נפגעה אוכלוסיית הדגים וכתוצאה מכך נפגעה גם פרנסת הדייגים באיזור. בנסיון לצמצם את הבעיה הכריזה הממשלה על איסור דיג בכנרת למשך שנתיים החל מאפריל 2010[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/043/708.html][http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/095/087.html], עם זאת איסור הדייג נדחה שוב ושוב. [http://www.haaretz.co.il/magazine/passover/1.1673495]
יש ירידה מתמשכת בכמות הדגים הנידוגים, בגודל הממוצע שלהם וב[[מגוון מינים|מגוון מיני הדגים]]. על פי נתונים שאסף אגף הדיג ב[[משרד החקלאות]], בעשור האחרון חלה ירידה של 40% בכמות הדגים המקומית. לפי דו"ח של מבקר המדינה ענף הדיג בישראל משנת 2010 קיימת ירידה של 80%. שני הדגים שמצבם חמור ביותר הם דקר המכמורת והבקלה, עם ירידה של 75% בכמות הדגים מתחילת שנות התשעים. [http://www.haaretz.co.il/magazine/passover/1.1673495]
לפי מחקר של פרופ' אהוד שפניר ודור אדליסט מהמכון ללימודי ים באוניברסיטת חיפה, בשני העשורים האחרונים חלה ירידה משמעותית בגודלם של עשרה מיני דגים מתוך 20 המינים הנפוצים ביותר בחופי [[הים התיכון]]: המשקל הממוצע של הדגים שנתפסו בחופי ישראל במשך המחקר היה 12 גרם, לעומת 60 גרם בטורקיה. [http://www.haaretz.co.il/magazine/passover/1.1673495]
הסיבות לירידה בכמות ובגודל הדגים הן דייג יתר ומחסור ב[[רגולציה]] וניהול של הענף שסובל מ[[הטרגדיה של נחלת הכלל]]. אין גורם שאוכף מכסות-דיג או מפקח על הדייגים ואלו מקטינים עוד ועוד את החורים ברשתות כך שגם דגים צעירים נתפסים והאוכלוסיה מתקשה להשתקם. בנוסף, בניגוד למדינות אחרות, יש דיג רחב של דגים ברשתות מכמורת שפוגעים בסביבה הימית, וגם אין עצירה של הדייג למשך תקופה בכל שנה כדי לאפשר לדגים להתרבות. משרד החקלאות טוען שהוא לא יכול לפקח על עבריינות דיג. מבקר המדינה, כמו גם הדייגים והסוחרים, תולה את הירידה בדגה בניהול לקוי של ענף הדיג במשרד החקלאות. בדו"ח המבקר נכתב כי אגף הדיג אינו מגביל את הדיג, אינו מסדיר את קוטר העינית ברשתות ואינו אוכף את ההגבלות שכן קיימות. ארגון הסביבה [[צלול]] טוענן שהתחום לא מנוהל בראייה סביבתית ושבפער בין המשרד להגנת הסביבה לבין משרד החקלאות נופלים הדייגים. [http://www.haaretz.co.il/magazine/passover/1.1673495]
==ראו גם==
==ראו גם==