שינויים

אין תקציר עריכה
שורה 103: שורה 103:  
===שימושי קרקע===
 
===שימושי קרקע===
 
{{הפניה לערך מורחב|חנייה}}
 
{{הפניה לערך מורחב|חנייה}}
====צריכת קרקע ישירה====
+
;צריכת קרקע ישירה:
 
עלות הקרקע לתחבורה ול[[חנייה]] (חנייה הניתנת ללא תשלום) מוערכת לפי העלות האלטרנטיבית של שימוש בקרקע לתחומים אחרים.
 
עלות הקרקע לתחבורה ול[[חנייה]] (חנייה הניתנת ללא תשלום) מוערכת לפי העלות האלטרנטיבית של שימוש בקרקע לתחומים אחרים.
    
לפי הערכה אחת, בישראל השטח אותו תופסת כל מכונית עומד על כ-125 מטר, שטח דומה לדירה גדולה בת 4 חדרים, דבר זה מייקר את עלות הדיור והמסחר. במדינות אחרות, כמו ארה"ב נתון זה גבוה בהרבה. [http://www.way-togo.com/story-291]
 
לפי הערכה אחת, בישראל השטח אותו תופסת כל מכונית עומד על כ-125 מטר, שטח דומה לדירה גדולה בת 4 חדרים, דבר זה מייקר את עלות הדיור והמסחר. במדינות אחרות, כמו ארה"ב נתון זה גבוה בהרבה. [http://www.way-togo.com/story-291]
   −
====השפעה על שטחים נוספים====
+
;השפעה על שטחים נוספים:
 
עלות קרקע לחנייה ולתחבורה מתייקרת אם מתחשבים בשטחים שהשימוש בהם נפגע עקב קיומם של כבישים ומקומות חניה בצידם - לדוגמה שטחי פארקים או גני שעשועים שאינם באים לשימוש בגלל קרבה לכביש. ברחובות עצמם שטחים שיכולים לשמש לשימושים אחרים נאלצים להקצות מרווחי בטיחות לכבישים - לדוגמה שטח של מדרכה משני צידי כביש הוא גדול יותר מאשר השטח שהיה נדרש לתנועת הולכי רגל ב[[מדרחוב]]. (ראו גם סעיף הנוגע להשפעות עירוניות)
 
עלות קרקע לחנייה ולתחבורה מתייקרת אם מתחשבים בשטחים שהשימוש בהם נפגע עקב קיומם של כבישים ומקומות חניה בצידם - לדוגמה שטחי פארקים או גני שעשועים שאינם באים לשימוש בגלל קרבה לכביש. ברחובות עצמם שטחים שיכולים לשמש לשימושים אחרים נאלצים להקצות מרווחי בטיחות לכבישים - לדוגמה שטח של מדרכה משני צידי כביש הוא גדול יותר מאשר השטח שהיה נדרש לתנועת הולכי רגל ב[[מדרחוב]]. (ראו גם סעיף הנוגע להשפעות עירוניות)
   −
===קיטוע בתי גידול===
+
===הפרעה לתחבורת אופניים והליכה ברגל===
[[קיטוע בתי גידול]] (Habitat fragmentation) של בעלי חיים וצמחים נגרם כאשר כבישים או תשתיות אחרות של בני אדם, גורמים לחלוקת שטח טבעי נתון לשני חלקים או יותר. למרות שהשטח הטבעי הכולל לא משתנה, בעלי החיים והצמחים נתקלים במכשול כאשר הם מנסים למצוא בני זוג, מזון, מים וכו'. רבים מהם נדרסים או מפחדים לחצות את המכשול. קיטוע בתי גידול  הוא אחד התורמים המרכזיים, ובמינים רבים הגורם המרכזי, ל[[הכחדת מינים]]. כדי להפחית בעיית קיטוע ניתן לבנות "מעברים אקולוגים": גשרים או מנהרות מעל או מתחת לכבישים ותשתיות אחרות כדי לאפשר מעבר בטוח של בעלי-חיים וצמחים.
+
{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[תחבורת אופניים]], [[הולכי רגל]]}}
   −
===מניעת חלחול מים והצפות===
+
השימוש הגובר במכוניות במרכזי הערים הפך את ההליכה ברגל ואת הרכיבה באופניים לפחות נעימות ולפחות בטוחות ופגע בחופש הניידות של אנשים שרוצים לבחור באפשרויות אלה. הדבר קיים במיוחד בקרב אוכלוסיות שאינן יכולות להשתמש ברכב פרטי כמו ילדים, קשישים, עניים וכו' אבל גם באוכלוסיה הכללית. דבר זה הוביל לירידה ממשית בכמות [[תחבורה פעילה|התבחורה הפעילה]].  
{{הפניה לערך מורחב|אספלט}}
  −
כיסוי שטחים עירוניים באספלט ובבטון גורמת לאיבוד של מי גשמים הזורמים לביוב מצד אחד ולהצפות הגורמות נזקים כלכליים מצד שני. לכבישי מכוניות יש חלק חשוב בכיסוי זה. ניתן להקטין בעיה זו על ידי אגני חלחול בקרבת הבתים.
  −
 
  −
===איי חום עירוניים והוצאות אנרגטיות===
  −
{{הפניה לערך מורחב|אי חום עירוני}}
  −
[[תמונה:Atlanta_thermal.jpg|left|thumb|320px|תמונה תרמית של אטלנטה, ג'ורג'יה המדגימה [[אי חום עירוני]]. כחול מציין טמפרטרות נמוכות, אדום חם יותר ואזורים חמים מופיעים בצבע לבן. טמפרטורת האוויר ביום הגיעה לכ-26.7 מעלות צלזיוס, אבל חלק מהמשטחים הגיעו לכ-47.8 מעלות]]
  −
האספלט השחור קולט קרינת שמש ומנועי המכוניות פולטים חום רב. השפעות אלה תורמות לתופעה שנקראת [[אי חום עירוני]]: שטחים עירוניים חמים יותר במספר מעלות מאשר שטחים כפריים. בחורף יש לדבר זה השפעות חיצוניות חיוביות היות והדבר חוסך הוצאות חימום; אך בקיץ  הדבר מוסיף לעומס החום דבר שמגביר את השימוש במזגנים - הוצאות האנרגיה ישירות, והשפעות חיצוניות של אנרגיה.
  −
 
  −
מכוניות תורמות לאיי חום בכמה דרכים - באופן ישיר באמצעות המנועים של המכוניות אך זו השפעה משנית. ההשפעה העיקרית היא דווקא באמצעות הכבישים שבשל צבעם השחור ממירים את קרינת השמש לקרינת חום. נוסף לכך תעשיות פולטות חום הקשורות למכונית או תעשיית המשתמשות במזגנים (שבעצמם מחממים את הסביבה החיצונית) גם הם תורמות לאיי החום - תעשיות מוסכים, מכירת מכוניות, מחזור מכוניות, תחנות דלק ואגפי בתי חולים לטיפול בנפגעים ממכוניות.
  −
 
  −
היות ושיא תפוקת החשמל בישראל היא בימים חמים, והיות וחברת החשמל צריכה להערך לשיאי צריכה כאלה, לחימום העיר בקיץ יש השפעה כלכלית נוספות - בניית תחנות כוח היא לפי שיאי הצריכה ולא רק לפי הצריכה הממוצעת. השפעות נוספות של איי חום עירוניים נוגעות לפגיעה בעצים ולהקטנת נסיעות באופניים (ראו בהמשך).
  −
 
  −
===פגיעה בעצים בעיר===
  −
זיהום האוויר פוגעי בעצים, בנוסף לכך ברחובות בהם עובר כביש ניתן לשתול פחות עצים ודבר זה מקטין את כמות העצים שניתן לקיים בעיר.
  −
 
  −
כמות עצים נמוכה בעיר מקטינה את הצל ותורמת לחימום העיר. היא מקטינה את הנאת התושבים ופוגעת במרקם העירוני (ראו סעיף) ומורידה את ערך הבתים. עצים תורמים גם לטיהור האוויר מ[[זיהום אוויר]] ותורמים גם לחלחול מים לקרקע וייצוב של הקרקע כדי למנוע [[סחף]].
  −
 
  −
===הקטנת הליכה ברגל ורכיבה באופניים והשפעות בריאותיות===
  −
{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[תחבורה פעילה]], [[תחבורת אופניים]], [[הולכי רגל]]}}
  −
 
  −
השימוש הגובר במכוניות במרכזי הערים הפך את ההליכה ברגל ואת הרכיבה באופניים לפחות נעימות ולפחות בטוחות ופגע בחופש הניידות של אנשים שרוצים לבחור באפשרויות אלה. הדבר קיים במיוחד בקרב אוכלוסיות שאינן יכולות להשתמש ברכב פרטי כמו ילדים, קשישים, עניים וכו' אבל גם באוכלוסיה הכללית. דבר זה הוביל לירידה ממשית בכמות [[תחבורה פעילה|התבחורה הפעילה]]. ירידה בפעילות גופנית זו, מובילה להגברת התחלואה.  
      
הגדלת כמות המכוניות בעיר הובילה להגברת [[תאונות הדרכים]] בהן מעורבים הולכי רגל ורוכבי אופניים. דבר זה הוביל רשויות וארגונים להדגיש את הסכנה ברחוב. כתוצאה מכך הורים מגבילים את ההליכה ברגל של ילדהם וזקנים מגבילים את עצמם.<ref name="WHO2002"/> לדוגמה בבריטניה, אחוז הילדים בני ה-7 ו-8 שהוריהם מרשים להם ללכת לבית הספר לבדם, ירד מ-80% ל-9% בין השנים 1971 ל-1990.<ref name="spokes">[http://spokes.org.uk/oldsite/isitsaf1.htm Is It Safe?], A guide to Road Danger Reduction, Road Danger Reduction Forum</ref> דבר זה מגביל את חופש התנועה של קבוצות אלה. באופן כללי יותר הגברת כמות המכוניות בעיר הובילה לחשש גובר של אנשים מפני הליכה ברגל ולהרעה של חווית ההליכה.  
 
הגדלת כמות המכוניות בעיר הובילה להגברת [[תאונות הדרכים]] בהן מעורבים הולכי רגל ורוכבי אופניים. דבר זה הוביל רשויות וארגונים להדגיש את הסכנה ברחוב. כתוצאה מכך הורים מגבילים את ההליכה ברגל של ילדהם וזקנים מגבילים את עצמם.<ref name="WHO2002"/> לדוגמה בבריטניה, אחוז הילדים בני ה-7 ו-8 שהוריהם מרשים להם ללכת לבית הספר לבדם, ירד מ-80% ל-9% בין השנים 1971 ל-1990.<ref name="spokes">[http://spokes.org.uk/oldsite/isitsaf1.htm Is It Safe?], A guide to Road Danger Reduction, Road Danger Reduction Forum</ref> דבר זה מגביל את חופש התנועה של קבוצות אלה. באופן כללי יותר הגברת כמות המכוניות בעיר הובילה לחשש גובר של אנשים מפני הליכה ברגל ולהרעה של חווית ההליכה.  
שורה 147: שורה 126:  
סיבה מרכזית נוספת לתת-פיתוח של [[תחבורת אופניים בישראל]] היא חום. מכוניות תורמות לחימום העיר במספר דרכים (ראו סעיף בדבר אי חום עירוני ופגיעה בעצים), ולכן  מקטינות עוד יותר את כמות רוכבי האופניים.  
 
סיבה מרכזית נוספת לתת-פיתוח של [[תחבורת אופניים בישראל]] היא חום. מכוניות תורמות לחימום העיר במספר דרכים (ראו סעיף בדבר אי חום עירוני ופגיעה בעצים), ולכן  מקטינות עוד יותר את כמות רוכבי האופניים.  
   −
[[תחבורה פעילה]] שכוללת רכיבה על אופניים, קשורה באופן כללי לשיפור הכושר, הבריאות והרווחה הגופנית. לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], פעילות גופנית מועטה מידי היא גורם מרכזי להשמנה, והיא מהווה סיכון בריאותי מרכזי במדינות מערביות, שרק העישון מזיק ממנו לבריאות.<ref name="WHO2002">[http://www.euro.who.int/document/e75662.pdf A PHYSICALLY ACTIVE LIFE THROUGH EVERYDAY TRANSPORT] 2002 ארגון הבריאות העולמי</ref> דבר זה מוביל להוצאה של עשרות מיליארדי דולרים על הוצאות בריאותיות.<ref>[http://www.cdc.gov/nccdphp/dnpa/obesity/economic_consequences.htm Overweight and Obesity: Economic Consequences] Centers for Disease Control and Prevention (cdc.gov)</ref> ארגון הבריאות העולמי, כמו גם גופי בריאות נוספים רואים ב[[פעילות גופנית]] של לפחות 30 דקות ביום, אמצעי חשוב לשיפור בריאות הציבור, ורכיבה על אופניים נחשבת על ידם "פעילות מתאימה מאוד" למטרה זו.<ref name="WHO2002"/> גם מספר רצפי פעילות בני 10-15 דקות ביום שמצטברים לחצי שעה לפחות ביום יכולים לספק יתרון בריאותי משמעותי.<ref name="WHO2002"/>
+
תחבורה ממונעת מונעת מאנשים לרכוב וללכת ברמה שהיו בוחרים לבצע ללא תחבורה זו. לפי החוקר הנורווגי Kjartan Sælensminde, מטעם המכון לכלכלת תחבורה (Institute of Transport Economics), "עלויות כניסה" אלה שמיוחסות לתחבורה ממונעת מוערכות בסדר גודל דומה לפחות לעלויות זיהום האוויר, והן לפחות פי 2 יחסית לנזקי הרעש. יש להתחשב לכן גם בעלויות כניסה כמו שמתחשבים בעלויות חיצוניות אחרות, כאשר הנושא הוא לקבוע את הרמה הנכונה של מיסוי מכוניות או לשקול סוגים שונים של הגבלות על שימוש במכוניות.<ref>Kjartan Sælensminde, [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0967070X13001601 Cost–benefit analyses of walking and cycling track networks taking into account insecurity, health effects and external costs of motorized traffic], Transportation Research Part A Policy and Practice (Impact Factor: 2.73). 01/2004; </ref>
 +
 
 +
===אורך חיים יושבני ופגיעה בבריאות===
 +
{{הפניה לערך מורחב|תחבורה פעילה}}
 +
השימוש המוגבר במכונית, יחד עם מעבר למשרות משרדיות המבוצעות ליד מחשב, הן סיבות מרכזיות ל"אורך חיים יושבני" שגורם לירידה בפעילות גופנית, הגוררת פגיעה רצינית בבריאות האכולוסיה בחברה המערבית, על ידי  הגברת תחלואה ב[[סוכרת]], [[מחלות לב]] וכלי דם, [[שבץ]] ומספר מחלות סרטניות.
 +
 
 +
[[תחבורה פעילה]] שכוללת רכיבה על אופניים והליכה ברגל, קשורה באופן כללי לשיפור הכושר, הבריאות והרווחה הגופנית. לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], פעילות גופנית מועטה מידי היא גורם מרכזי להשמנה, והיא מהווה סיכון בריאותי מרכזי במדינות מערביות, שרק העישון מזיק ממנו לבריאות.<ref name="WHO2002">[http://www.euro.who.int/document/e75662.pdf A PHYSICALLY ACTIVE LIFE THROUGH EVERYDAY TRANSPORT] 2002 ארגון הבריאות העולמי</ref> דבר זה מוביל להוצאה של עשרות מיליארדי דולרים על הוצאות בריאותיות.<ref>[http://www.cdc.gov/nccdphp/dnpa/obesity/economic_consequences.htm Overweight and Obesity: Economic Consequences] Centers for Disease Control and Prevention (cdc.gov)</ref> ארגון הבריאות העולמי, כמו גם גופי בריאות נוספים רואים ב[[פעילות גופנית]] של לפחות 30 דקות ביום, אמצעי חשוב לשיפור בריאות הציבור, ורכיבה על אופניים והליכה נחשבת על ידם "פעילות מתאימה מאוד" למטרה זו.<ref name="WHO2002"/> גם מספר רצפי פעילות בני 10-15 דקות ביום שמצטברים לחצי שעה לפחות ביום יכולים לספק יתרון בריאותי משמעותי.<ref name="WHO2002"/>
    
[[הולכי רגל|הליכה רגלית]] ו[[תחבורת אופניים|רכיבה באופניים]] כחלק מפעילות יומיומית צריכה להפוך, לפי ארגון הבריאות העולמי ל"עמוד מרכזי" באסטרטגיה להגברת הפעילות הגופנית כדי להקטין את הסיכון לתחלואה ב[[מחלות לב-ריאה]], [[סוכרת]], [[יתר לחץ דם]], [[השמנה]] וכמה סוגים של סרטן. הגדלה של תנועה שאינה ממונעת תקטין גם את [[רעש]] ואת [[זיהום האוויר]] ובכך תשפר את [[אקולוגיה עירונית|איכות החיים בעיר]]. <ref name="WHO2002"/>
 
[[הולכי רגל|הליכה רגלית]] ו[[תחבורת אופניים|רכיבה באופניים]] כחלק מפעילות יומיומית צריכה להפוך, לפי ארגון הבריאות העולמי ל"עמוד מרכזי" באסטרטגיה להגברת הפעילות הגופנית כדי להקטין את הסיכון לתחלואה ב[[מחלות לב-ריאה]], [[סוכרת]], [[יתר לחץ דם]], [[השמנה]] וכמה סוגים של סרטן. הגדלה של תנועה שאינה ממונעת תקטין גם את [[רעש]] ואת [[זיהום האוויר]] ובכך תשפר את [[אקולוגיה עירונית|איכות החיים בעיר]]. <ref name="WHO2002"/>
   −
===השמנה===
+
יחד עם הרגלי תזונה גרועים, אורך חיים יושבני, תורם לכ-400 מקרי מוות ברי-מניעה בארצות הברית, בשנה, שהם 14%, מסך מקרי המוות בשנה. <ref>Mokdad AH, Marks JS, Stroup DF, Gerberding JL (March 2004). "Actual causes of death in the United States, 2000". JAMA 291 (10): 1238–45. doi:10.1001/jama.291.10.1238. PMID 15010446</ref>
מחקר משנת 2009 של המכון לבריאות קהילתית באוניברסיטת בראון מצא כי נסיעות ארוכות יותר לעבודה קשורות לעליה באכילת חטיפים וירידה בפעילות גופנים. סקר שנערך ב-2012 בקרב 4,300 עובדים הנוסעים כל יום לעבודה בעיר פורת וורת' (Fort Worth) טקסס, מצא כי אנשים שנוסעים בכל יום לעבודה המרוחקת מעל ל-25 ק"מ מביתם, נוטים להיות שמנים יותר ולסבול מלחץ דם גבוה יותר. מי שנוסעים בין 25 ל-32 ק"מ בכל יום הם בעלי סבירות הגבוהה מ-50% לסבול מ[[השמנת יתר]], ובעלי סבירות פחותה ב-33% לבצע את כמות הפעילות הגופנית הנחשבת בריאה בשבוע. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3609061,00.html]
+
 
 +
מחקר משנת 2009 של המכון לבריאות קהילתית באוניברסיטת בראון מצא כי נסיעות ארוכות יותר לעבודה קשורות לעליה באכילת חטיפים וירידה ב[[פעילות גופנית]]. סקר שנערך ב-2012 בקרב 4,300 עובדים הנוסעים כל יום לעבודה בעיר פורת וורת' (Fort Worth) טקסס, מצא כי אנשים שנוסעים בכל יום לעבודה המרוחקת מעל ל-25 ק"מ מביתם, נוטים להיות [[השמנת יתר|שמנים]] יותר ולסבול מלחץ דם גבוה יותר. מי שנוסעים בין 25 ל-32 ק"מ בכל יום הם בעלי סבירות הגבוהה מ-50% לסבול מ[[השמנת יתר]], ובעלי סבירות פחותה ב-33% לבצע את כמות הפעילות הגופנית השבועית הנחשבת לבריאה. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3609061,00.html]
    
===גירושין===
 
===גירושין===
שורה 162: שורה 148:  
===דיכאון===
 
===דיכאון===
 
תושבי הפרברים המתניידים כל יום לעבודה חווים רמות גבוהות יותר של לחץ. לפי מאמר שפורסם ב-2012 בכתב העת לפסיכולוגיה כלכלית (Journal of Economic Psychology), ברשימה שכללה 16 פעילויות יומיות, הנסיעה לעבודה דורגה כשנואה ביותר, אף יותר מהעבודה עצמה, עבודות בית וטיפול בילדים. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3609061,00.html]
 
תושבי הפרברים המתניידים כל יום לעבודה חווים רמות גבוהות יותר של לחץ. לפי מאמר שפורסם ב-2012 בכתב העת לפסיכולוגיה כלכלית (Journal of Economic Psychology), ברשימה שכללה 16 פעילויות יומיות, הנסיעה לעבודה דורגה כשנואה ביותר, אף יותר מהעבודה עצמה, עבודות בית וטיפול בילדים. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3609061,00.html]
 +
 +
===איי חום עירוניים והגברת הוצאות אנרגיה בקיץ===
 +
{{הפניה לערך מורחב|אי חום עירוני}}
 +
[[תמונה:Atlanta_thermal.jpg|left|thumb|320px|תמונה תרמית של אטלנטה, ג'ורג'יה המדגימה [[אי חום עירוני]]. כחול מציין טמפרטרות נמוכות, אדום חם יותר ואזורים חמים מופיעים בצבע לבן. טמפרטורת האוויר ביום הגיעה לכ-26.7 מעלות צלזיוס, אבל חלק מהמשטחים הגיעו לכ-47.8 מעלות]]
 +
האספלט השחור קולט קרינת שמש ומנועי המכוניות פולטים חום רב. השפעות אלה תורמות לתופעה שנקראת [[אי חום עירוני]]: שטחים עירוניים חמים יותר במספר מעלות מאשר שטחים כפריים. בחורף יש לדבר זה השפעות חיצוניות חיוביות היות והדבר חוסך הוצאות חימום; אך בקיץ  הדבר מוסיף לעומס החום דבר שמגביר את השימוש במזגנים - הוצאות האנרגיה ישירות, והשפעות חיצוניות של אנרגיה.
 +
 +
מכוניות תורמות לאיי חום בכמה דרכים - באופן ישיר באמצעות המנועים של המכוניות, אך זו השפעה משנית. ההשפעה העיקרית היא דווקא באמצעות הכבישים שבשל צבעם השחור ממירים את קרינת השמש לקרינת חום, ואוגרים את החום כך שהוא נפלט גם בשעות הלילה. נוסף לכך תעשיות פולטות חום הקשורות למכונית או תעשיית המשתמשות ב[[מיזוג אוויר|מזגנים]] (שבעצמם מחממים את הסביבה החיצונית) גם הם תורמות לאיי החום - תעשיות מוסכים, מכירת מכוניות, מחזור מכוניות, תחנות דלק ואגפי בתי חולים לטיפול בנפגעים ממכוניות.
 +
 +
היות ושיא תפוקת החשמל בישראל היא בימים חמים, והיות וחברת החשמל צריכה להערך לשיאי צריכה כאלה, לחימום העיר בקיץ יש השפעה כלכלית נוספות - בניית תחנות כוח היא לפי שיאי הצריכה ולא רק לפי הצריכה הממוצעת. השפעות נוספות של איי חום עירוניים נוגעות לפגיעה בעצים ולהקטנת נסיעות באופניים (ראו סעיפים מתאימים).
 +
 +
===פגיעה בעצים בעיר===
 +
[[זיהום האוויר]] ממכוניות פוגע לא רק בבריאות התושבים, בעלי החיים והמבנים בעיר, אלא גם מוביל לפגיעה בעצים, בנוסף לכך ברחובות בהם עובר כביש ניתן לשתול פחות עצים ודבר זה מקטין את כמות העצים שניתן לקיים בעיר.
 +
 +
כמות עצים נמוכה בעיר מקטינה את הצל ותורמת לחימום העיר. היא מקטינה את הנאת התושבים ופוגעת במרקם העירוני  וב[[נוחות ההליכה]] (ראו סעיף) ומורידה את ערך הבתים. עצים תורמים גם לטיהור האוויר מ[[זיהום אוויר]] ותורמים גם לחלחול מים לקרקע וייצוב של הקרקע כדי למנוע [[סחף]].
    
===פגיעה במרקם העירוני ובשירותי רחוב===
 
===פגיעה במרקם העירוני ובשירותי רחוב===
שורה 168: שורה 168:  
לפי הערכות שונות שטחי ה[[חנייה]] השטח שתופסת מכונית משפחתית ממוצעת נעים בסדר גודל של 100-200 מטרים רבועים, של חניות רכבים ליד מקום המגורים, מקום העבודה ובאזורי קניות. דבר זה גוזל שטח עירוני יקר, אבל גם גורם לכך שהעיר פחות צפופה ולכן פחות [[איזור ידידותי להולכי רגל|נוחה להולכי רגל]] או [[תחבורת אופניים]].
 
לפי הערכות שונות שטחי ה[[חנייה]] השטח שתופסת מכונית משפחתית ממוצעת נעים בסדר גודל של 100-200 מטרים רבועים, של חניות רכבים ליד מקום המגורים, מקום העבודה ובאזורי קניות. דבר זה גוזל שטח עירוני יקר, אבל גם גורם לכך שהעיר פחות צפופה ולכן פחות [[איזור ידידותי להולכי רגל|נוחה להולכי רגל]] או [[תחבורת אופניים]].
   −
תחבורה ממונעת מונעת מאנשים לרכוב וללכת ברמה שהיו בוחרים לבצע ללא תחבורה זו. לפי החוקר הנורווגי Kjartan Sælensminde, מטעם המכון לכלכלת תחבורה (Institute of Transport Economics), "עלויות כניסה" אלה שמיוחסות לתחבורה ממונעת מוערכות בסדר גודל דומה לפחות לעלויות זיהום האוויר, והן לפחות פי 2 יחסית לנזקי הרעש. יש להתחשב לכן גם בעלויות כניסה כמו שמתחשבים בעלויות חיצוניות אחרות, כאשר הנושא הוא לקבוע את הרמה הנכונה של מיסוי מכוניות או לשקול סוגים שונים של הגבלות על שימוש במכוניות.<ref>Kjartan Sælensminde, [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0967070X13001601 Cost–benefit analyses of walking and cycling track networks taking into account insecurity, health effects and external costs of motorized traffic], Transportation Research Part A Policy and Practice (Impact Factor: 2.73). 01/2004; </ref>
+
===חסימת גישה והדרה===
   −
===חסימת גישה והדרה===
   
כבישים מהירים מהווים מכשול חוסם לשכונות של אוכלוסיות עניות אל מרכזי הערים ולשירותים שמרכזים אלה מספקים. דבר זה תורם ל להדרה [[מעגל עוני| ולהגברת העוני]]. דוגמה לכביש מהיר שמנתק שכונות מערים הם נתיבי איילון שבצידם המזרחי שוכנת שכונת התקווה או נחלת יצחק.
 
כבישים מהירים מהווים מכשול חוסם לשכונות של אוכלוסיות עניות אל מרכזי הערים ולשירותים שמרכזים אלה מספקים. דבר זה תורם ל להדרה [[מעגל עוני| ולהגברת העוני]]. דוגמה לכביש מהיר שמנתק שכונות מערים הם נתיבי איילון שבצידם המזרחי שוכנת שכונת התקווה או נחלת יצחק.
   שורה 182: שורה 181:     
===מלכודות עוני של תחבורת רכב פרטי===
 
===מלכודות עוני של תחבורת רכב פרטי===
{{הפניה לערך מורחב|מלכודת עוני}}
+
{{הפניה לערך מורחב|אי שוויון תחבורתי}}
 
מערכת תחבורה המבוססת על רכב פרטי גוררת הגדלת הפערים בחברה באמצעות קיום של מלכודת עוני של נגישות. עניים  הם בעלי יכולת קטנה יותר להשיג רכב, לתחזק ולשלם על דלק. במציאות של תכנון מוטה רכב פרטי הם בעלי ניידות קטנה יותר יחסית לשכבות מבוססות יותר. דבר זה פוגע ביכולות שלהם להשיג ולהחזיק במשרות, מצמצם את היכולת להגיע למקומות השכלה, ומקטין את מגוון אפשרויות הקנייה שלהם. כל הדברים האלה גורמים לכך שתחבורת רכב פרטי מהווה [[מלכודת עוני]] - היא מקשה על העניים להפוך להפוך לפחות עניים.
 
מערכת תחבורה המבוססת על רכב פרטי גוררת הגדלת הפערים בחברה באמצעות קיום של מלכודת עוני של נגישות. עניים  הם בעלי יכולת קטנה יותר להשיג רכב, לתחזק ולשלם על דלק. במציאות של תכנון מוטה רכב פרטי הם בעלי ניידות קטנה יותר יחסית לשכבות מבוססות יותר. דבר זה פוגע ביכולות שלהם להשיג ולהחזיק במשרות, מצמצם את היכולת להגיע למקומות השכלה, ומקטין את מגוון אפשרויות הקנייה שלהם. כל הדברים האלה גורמים לכך שתחבורת רכב פרטי מהווה [[מלכודת עוני]] - היא מקשה על העניים להפוך להפוך לפחות עניים.
    
שוויון כלכלי הוא בעל היבטים של [[מוצר ציבורי]] (לדוגמה הגדלת שיווין כלכלי מגדילה את תוחלת החיים של כלל האוכלוסייה, מקטינה [[שחיתות]] ופשיעה) ולכן העלויות של הגדלת אי שוויון מושתות לא רק על העניים אלא על כלל החברה.
 
שוויון כלכלי הוא בעל היבטים של [[מוצר ציבורי]] (לדוגמה הגדלת שיווין כלכלי מגדילה את תוחלת החיים של כלל האוכלוסייה, מקטינה [[שחיתות]] ופשיעה) ולכן העלויות של הגדלת אי שוויון מושתות לא רק על העניים אלא על כלל החברה.
 +
 +
===קיטוע בתי גידול===
 +
[[קיטוע בתי גידול]] (Habitat fragmentation) של בעלי חיים וצמחים נגרם כאשר כבישים או תשתיות אחרות של בני אדם, גורמים לחלוקת שטח טבעי נתון לשני חלקים או יותר. למרות שהשטח הטבעי הכולל לא משתנה, בעלי החיים והצמחים נתקלים במכשול כאשר הם מנסים למצוא בני זוג, מזון, מים וכו'. רבים מהם נדרסים או מפחדים לחצות את המכשול. קיטוע בתי גידול  הוא אחד התורמים המרכזיים, ובמינים רבים הגורם המרכזי, ל[[הכחדת מינים]]. כדי להפחית בעיית קיטוע ניתן לבנות "מעברים אקולוגים": גשרים או מנהרות מעל או מתחת לכבישים ותשתיות אחרות כדי לאפשר מעבר בטוח של בעלי-חיים וצמחים.
 +
 +
===מניעת חלחול מים והצפות===
 +
{{הפניה לערך מורחב|אספלט}}
 +
כיסוי שטחים עירוניים באספלט ובבטון גורמת לאיבוד של מי גשמים הזורמים לביוב מצד אחד ולהצפות הגורמות נזקים כלכליים מצד שני. לכבישי מכוניות יש חלק חשוב בכיסוי זה. ניתן להקטין בעיה זו על ידי אגני חלחול בקרבת הבתים.
 +
 +
    
===עלויות הקשורות לעסקי המכוניות===
 
===עלויות הקשורות לעסקי המכוניות===