שינויים

נוספו 1,058 בתים ,  11:08, 17 במרץ 2014
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
'''מערכת אקולוגית''' או '''אקוסיסטמה''' (ecosystem) היא [[סביבה ביולוגית]] המורכבת מכל היצורים החיים שחיים באזור גאוגרפי מסויים, כמו גם מכל המרכיבים הפיזיים שאינם חיים (א-ביוטים abiotic) של הסביבה, שאיתם יש ליצורים החיים קשרי גומלין, כגון אוויר, קרקע, מים ואור שמש. סוג הקשרים בין היצורים החיים הוא כזה שמערב תהליכי החלפה של [[אנרגיה]] ותהליכי מערכתיים כמו [[מחזור אקולוגי|מחזורי חומרים]].
 
'''מערכת אקולוגית''' או '''אקוסיסטמה''' (ecosystem) היא [[סביבה ביולוגית]] המורכבת מכל היצורים החיים שחיים באזור גאוגרפי מסויים, כמו גם מכל המרכיבים הפיזיים שאינם חיים (א-ביוטים abiotic) של הסביבה, שאיתם יש ליצורים החיים קשרי גומלין, כגון אוויר, קרקע, מים ואור שמש. סוג הקשרים בין היצורים החיים הוא כזה שמערב תהליכי החלפה של [[אנרגיה]] ותהליכי מערכתיים כמו [[מחזור אקולוגי|מחזורי חומרים]].
   −
[[קובץ:Spiny Forest Ifaty Madagascar.jpg|thumb|300px|left|חורש במדגסקר, מדגים את מגוון מיני הצמחים ואת הגורמים הא-ביוטים כמו [[קרקע]] או [[אטמוספרה]] שמרכיבים חלק מהמערכת האקולוגית. בנוסף להם מערכת אקולוגית אופיינית מכילה גם בעלי חיים ומיקרו-אורגניזמים שמקיימים [[מארגי מזון]] שמנצלים את [[אנרגיה סולארית|אנרגיית השמש]] ומשתלבים יחד ב[[מחזור אקולוגי|מחזורים אקולוגיים]] של חומרים כמו [[מחזור הפחמן|פחמן]], [[מחזור החנקן|חנקן]] וכו']]
+
[[קובץ:Spiny Forest Ifaty Madagascar.jpg|thumb|300px|left|חורש במדגסקר, מדגים את [[מגוון מינים|מגוון מיני]] הצמחים ואת הגורמים הא-ביוטים כמו [[קרקע]] או [[אטמוספרה]] שמרכיבים חלק מהמערכת האקולוגית. בנוסף להם מערכת אקולוגית אופיינית מכילה גם בעלי חיים ומיקרו-אורגניזמים שמקיימים [[מארגי מזון]] שמנצלים את [[אנרגיה סולארית|אנרגיית השמש]] ומשתלבים יחד ב[[מחזור אקולוגי|מחזורים אקולוגיים]] של חומרים כמו [[מחזור הפחמן|פחמן]], [[מחזור החנקן|חנקן]] וכו']]
   −
מערכת האקולוגית היא מושג ליבה בביולוגיה וב[[אקולוגיה]], ומהווה רמת ארגון ביולוגי שבה היצורים מבצעים אינטראקציה בינם לבין עצמם ועם יצורים אחרים. רמה הזו היא מעל [[חבורה אקולוגית]] (יצורים ממינים שונים בעלי קשרי גומלין זה עם זה) ומתחת או ברמה שווה ל[[ביום]] ול[[ביוספרה]]. ביומות הן מערכות אקולוגיות בתחום שטח רחב כמו יערות גשם, מדבריות וכו'. המונח "המערכת האקולוגית" משמש לעתים קרובות כשם נרדף ל[[ביוספרה]] - המערכת האקולוגית של כלל כדור הארץ.
+
מערכת האקולוגית היא מושג ליבה ב[[ביולוגיה]] וב[[אקולוגיה]], ומהווה רמת ארגון ביולוגי שבה היצורים מבצעים אינטראקציה בינם לבין עצמם ועם יצורים אחרים. רמה הזו היא מעל [[חבורה אקולוגית]] (יצורים ממינים שונים בעלי קשרי גומלין זה עם זה) ומתחת או ברמה שווה ל[[ביום]] ול[[ביוספרה]]. ביומות הן מערכות אקולוגיות בתחום שטח רחב כמו [[יערות גשם]], מדבריות וכו'. המונח "המערכת האקולוגית" משמש לעתים קרובות כשם נרדף ל'''[[ביוספרה]]''' - המערכת האקולוגית של כלל [[כדור הארץ]].
    
דוגמאות שונות לגורמים א-ביוטים abiotic במערכת אקולוגית הם אור, אוויר, [[קרקע]], [[מים]], [[אנרגיה סולארית|אור שמש]], אוזון, אטמוספרה, ירח ועוד. הגורמים הביוטים - biotic factors הם לדוגמה צמחים, אצות, בעלי חיים, פטריות ומיקרו-אורגניזמים. קיומה של מערכת האקולוגית מותנה בשמירה מתמדת על יחסי הגומלין בתוכה. כאשר יחסי גומלין אלה מתערערים באופן קיצוני, המערכת האקולוגית עלולה לקרוס. כיום האדם משפיעה בצורה נרחבת על חלק נכבד מהמערכות האקולוגיות, וגורם לערעור ולקריסה של חלק מהן.
 
דוגמאות שונות לגורמים א-ביוטים abiotic במערכת אקולוגית הם אור, אוויר, [[קרקע]], [[מים]], [[אנרגיה סולארית|אור שמש]], אוזון, אטמוספרה, ירח ועוד. הגורמים הביוטים - biotic factors הם לדוגמה צמחים, אצות, בעלי חיים, פטריות ומיקרו-אורגניזמים. קיומה של מערכת האקולוגית מותנה בשמירה מתמדת על יחסי הגומלין בתוכה. כאשר יחסי גומלין אלה מתערערים באופן קיצוני, המערכת האקולוגית עלולה לקרוס. כיום האדם משפיעה בצורה נרחבת על חלק נכבד מהמערכות האקולוגיות, וגורם לערעור ולקריסה של חלק מהן.
שורה 12: שורה 12:  
אבנס Evans הגדיר את מערכת אקולוגית ב-1956 כ: "מערכת שמתקיימים בה תהליכי זרימה, העברה והצטברות של אנרגיה וחומר בתיווך ומעורבות של יצורים חיים ופעילותם".
 
אבנס Evans הגדיר את מערכת אקולוגית ב-1956 כ: "מערכת שמתקיימים בה תהליכי זרימה, העברה והצטברות של אנרגיה וחומר בתיווך ומעורבות של יצורים חיים ופעילותם".
   −
המונח "מערכת אקולוגית" מושתת על רעיון מרכזי לפיו יצורים חיים מקיימים קשרי גומלין עם כל אלמנט אחר בסביבתם המקומית - גורמים ביוטים כמו בעלי חיים אחרים וגורמים א-ביוטים כמו המים או קרקע. [[אוגני אודום]], אחד ממייסדי מדע האקולוגיה טען כי "כל יחידה שמכילה את כל היצורים החיים באזור מסויים (כלומר [[קהילה אקולוגית]]) מקיימת קשרי גומלין עם הסביבה הטבעית, כך שהזרמים של אנרגיה מובילים למבנה טרופי מוגדר בבירור, מגוון גנטי, ו[[מחזור ביוגאוכימי|מחזורי חומרים]] (כלומר העברה של חומרים בין מרכיבים חיים ולא חיים). בתוך המערכת של האקו-סיסטמה." <ref>Odum, EP (1971) Fundamentals of ecology, third edition, Saunders New York</ref>
+
המונח "מערכת אקולוגית" מושתת על רעיון מרכזי לפיו יצורים חיים מקיימים קשרי גומלין עם כל אלמנט אחר בסביבתם המקומית - גורמים ביוטים כמו בעלי חיים אחרים וגורמים א-ביוטים כמו המים או קרקע. [[אוגני אודום]], אחד ממייסדי מדע ה[[אקולוגיה]] טען כי "כל יחידה שמכילה את כל היצורים החיים באזור מסויים (כלומר [[קהילה אקולוגית]]) מקיימת קשרי גומלין עם [[הסביבה הטבעית]], כך שהזרמים של [[אנרגיה]] מובילים למבנה טרופי מוגדר בבירור, [[מגוון גנטי]], ו[[מחזור ביוגאוכימי|מחזורי חומרים]] (כלומר העברה של חומרים בין מרכיבים חיים ולא חיים). בתוך המערכת של האקו-סיסטמה." <ref>Odum, EP (1971) Fundamentals of ecology, third edition, Saunders New York</ref>
    
על פי אודום ניתן להתבונן במערכת אקולוגית בשני היבטים: מבנה ותפקוד.
 
על פי אודום ניתן להתבונן במערכת אקולוגית בשני היבטים: מבנה ותפקוד.
שורה 18: שורה 18:  
מבנה המתייחס אל:
 
מבנה המתייחס אל:
 
* הרכב החברה הביולוגית
 
* הרכב החברה הביולוגית
* כמות המשאבים האביוטים ופיזורם
+
* כמות המשאבים הא-ביוטים ופיזורם
 
* טווח התנאים הפיזיקליים
 
* טווח התנאים הפיזיקליים
   שורה 26: שורה 26:  
* הוויסות ההדדי שבין האורגניזמים והסביבה
 
* הוויסות ההדדי שבין האורגניזמים והסביבה
   −
 
+
המונח "[[אקו-סיסטמה אנושית]]" מצריך את פירוק הרעיון של הפרדה בין [[בני האדם]] ל[[טבע]], והוא מניח כי כל המינים מעורבים זה בזה מבחינה אקולוגית, ועם הסביבה הא-ביוטיות שלהם.
המונח "אקו-סיסטמה אנושית" מצריך את פירוק הרעיון של הפרדה בין בני האדם לטבע, והוא מניח כי כל המינים מעורבים זה בזה מבחינה אקולוגית, ועם הסביבה הא-ביוטיות שלהם.
      
==דוגמאות של מערכות אקולוגיות==
 
==דוגמאות של מערכות אקולוגיות==
 
הדוגמאות למערכות אקולוגיות כוללות:
 
הדוגמאות למערכות אקולוגיות כוללות:
* שונית אלמוגים
+
* [[שונית אלמוגים]]
* יער
+
* [[יער]]
* יער גשם
+
* [[יער גשם]]
* מדבר
+
* [[מדבר]]
 
* פריירה
 
* פריירה
 
* מערכות אקולגיות ימיות
 
* מערכות אקולגיות ימיות
שורה 40: שורה 39:  
* טייגה
 
* טייגה
 
* טורנדה
 
* טורנדה
* איזור הליטורל (האיזור שבו נפגשים הים והיבשה),
+
* [[איזור הליטורל]] (האיזור שבו נפגשים הים והיבשה),
* מערכת אקולוגית-חקלאית, מערכת אקולוגית אנושית, [[אקולוגיה עירונית|מערכת אקולוגית עירונית]].
+
* [[מערכת אקולוגית-חקלאית]], [[מערכת אקולוגית אנושית]], [[אקולוגיה עירונית|מערכת אקולוגית עירונית]].
    
==ביום==
 
==ביום==
שורה 57: שורה 56:  
תנאי הכרחי לקיומה של מערכת אקולוגית הוא זרימה של [[אקסרגיה]] שנובעת מחוץ לגבולות המערכת כדי לספק [[אנרגיה]] ל[[ייצור ראשוני|יצרנים הראשוניים]]. ברוב המערכות האקולוגיות מקור האקסרגיה החיצוני הוא [[אנרגיה סולארית|אנרגיית שמש]]. יש מספר קטן של מערכות אקולוגיות במעמקי הים הבנויות סביב ארובות של מים חמים המתחממים כתוצאה מ[[אנרגיה גיאותרמית]]. האנרגיה יוצאת מהמערכת האקולוגית בצורה של חום, בהתאם ל[[חוק השני של התרמודינמיקה]].
 
תנאי הכרחי לקיומה של מערכת אקולוגית הוא זרימה של [[אקסרגיה]] שנובעת מחוץ לגבולות המערכת כדי לספק [[אנרגיה]] ל[[ייצור ראשוני|יצרנים הראשוניים]]. ברוב המערכות האקולוגיות מקור האקסרגיה החיצוני הוא [[אנרגיה סולארית|אנרגיית שמש]]. יש מספר קטן של מערכות אקולוגיות במעמקי הים הבנויות סביב ארובות של מים חמים המתחממים כתוצאה מ[[אנרגיה גיאותרמית]]. האנרגיה יוצאת מהמערכת האקולוגית בצורה של חום, בהתאם ל[[חוק השני של התרמודינמיקה]].
   −
היות ורוב היצורים אינם יכולים להשתמש באור השמש, הם תלויים ב[[ייצור ראשוני|ייצור הראשוני]] שמבוצע על ידי צמחים ואצות. אלו הופכים את אנרגיית האור לאנרגיה כימית שזמינה לכל שאר היצורים החיים. מסיבה זו [[אנרגיה סולארית|אור שמש]] הוא [[גורם מגביל]] עבור מערכות אקולוגיות, דבר זה בא לידי ביטוי בעיקר במערכות ימיות שבהן יש חיים בעיקר סמוך לפני הים, המקבלים אור שמש. דוגמה קיצונית יותר היא [[חורף גרעיני]] - חסימה חלקית של אור השמש, כתוצאה מפיצוצים גרעיניים, הרי געש או פגיעת שביטים, וכתוצאה מכך קמילה של הצמחים והרס המערכת האקולוגית.
+
היות ורוב היצורים אינם יכולים להשתמש באור השמש, הם תלויים ב[[ייצור ראשוני|ייצור הראשוני]] שמבוצע על ידי צמחים ואצות. אלו הופכים את אנרגיית האור לאנרגיה כימית שזמינה לכל שאר היצורים החיים. מסיבה זו [[אנרגיה סולארית|אור שמש]] הוא [[גורם מגביל]] עבור מערכות אקולוגיות, דבר זה בא לידי ביטוי בעיקר במערכות ימיות שבהן יש חיים בעיקר סמוך לפני הים, המקבלים אור שמש. דוגמה קיצונית יותר היא [[חורף גרעיני]] - חסימה חלקית של אור השמש, כתוצאה מ[[נשק גרעיני|פיצוצים גרעיניים]], [[הרי געש]] או פגיעת [[שביטים]], וכתוצאה מכך קמילה של הצמחים והרס המערכת האקולוגית.
   −
באופן דומה, כל גורם מגביל עבור ייצורי הייצור הראשוני (כמו מים עבור צמחי יבשה, או חומרי הזנה בים) מהווה מגבלה כללית עבור גודל המערכת. כמות הזאבים במערכת תלויה בכמות הצרכנים הראשונים (אוכלי עשב וצמחונים אחרים) שתלויה בכמות הצמחייה שיש. בהיבט זה, של [[רמות טרופיות]], יש למערכת האקולוגית יש מבנה היררכי.
+
באופן דומה, כל גורם מגביל עבור ייצורי הייצור הראשוני (כמו מים עבור צמחי יבשה, או חומרי הזנה בים) מהווה מגבלה כללית עבור גודל המערכת. כמות הזאבים במערכת תלויה בכמות הצרכנים הראשונים (אוכלי עשב וצמחונים אחרים) שתלויה בכמות הצמחייה שיש. בהיבט זה, של [[רמות טרופיות]], למערכת האקולוגית יש מבנה היררכי.
   −
בגלל חוקי התרמודינמיקה יש איבוד של אנרגיה בכל טרנספורמציה של אנרגיה. אם נניח שצמחים, בעלי חיים צמחוניים וטורפים הם כולם בעלי משקל גוף זהה, פרוש הדבר הוא שיהיו הרבה יותר צמחים מאשר בעלי חיים צמחוניים והרבה יותר בעלי חיים צמחוניים יחסית לטורפים. [[האווארד ת. אודום]] ערך תחשיבים של זרימה תרמודינמית במערכות אקולוגיות. נחשוב על חברת שיא של יער שאינו גדל בשטחו והוא נמצא ב[[מצב יציב]] שבו כל הכמות הנוספת של צמחיה שגדלה נאכלת על ידי אוכלי צמחים, שבתורם נאכלים על ידי טורפים. על פי החישובים של אודום, צמחים מסוגלים לקיים 2 ק"ג למטר רבוע, בעוד טורף על, כמו נמר, מצליח לקיים 0.00002 ק"ג למטר רבוע. אם נמר שוקל 250 ק"ג נדרש שטח יער של 12.5 קמ"ר כדי להחזיק נמר אחד ולכן בשטח של 100 קילומטרים רבועים יהיו עד 8 נמרים, בעוד שלפי החישוב של אודום אם נניח שכל צמח שוקל משקל זהה יהיו 800 אלף צמחים באותם 100 ק"מ רבועים.  פרוש הדבר גם, שצמחים תופסים 98% מה[[ביומאסה]], טורפי על מהווים 0.001% מהביו-מאסה, שהם מאית הפרומיל. במילים אחרות, נדרשים 100,000 ק"ג של צמחים כדי להחזיק 1 ק"ג של טורף על. <ref>[http://books.google.co.il/books?id=Ehb-r7Vr71UC&pg=PA25 The Biofuel Delusion: The Fallacy of Large Scale Agro-biofuels Production][[קוזו מיומי]] [[מריו גיאמפיטרו]], 2009, עמוד 25. </ref>
+
בגלל חוקי ה[[תרמודינמיקה]] יש איבוד של אנרגיה בכל טרנספורמציה של אנרגיה. אם נניח שצמחים, בעלי חיים צמחוניים וטורפים הם כולם בעלי משקל גוף זהה, פרוש הדבר הוא שיהיו הרבה יותר צמחים מאשר בעלי חיים צמחוניים והרבה יותר בעלי חיים צמחוניים יחסית לטורפים. [[האווארד ת. אודום]] ערך תחשיבים של זרימה תרמודינמית במערכות אקולוגיות. נחשוב על [[חברת שיא]] של [[יער]] שאינו גדל בשטחו והוא נמצא ב[[מצב יציב]] שבו כל הכמות הנוספת של צמחיה שגדלה נאכלת על ידי אוכלי צמחים, שבתורם נאכלים על ידי טורפים. על פי החישובים של אודום, צמחים מסוגלים לקיים 2 ק"ג למטר רבוע, בעוד טורף על, כמו נמר, מצליח לקיים 0.00002 ק"ג למטר רבוע. אם נמר שוקל 250 ק"ג נדרש שטח יער של 12.5 קמ"ר כדי להחזיק נמר אחד ולכן בשטח של 100 קילומטרים רבועים יהיו עד 8 נמרים, בעוד שלפי החישוב של אודום אם נניח שכל צמח שוקל 250 ק"ג יהיו בשטח זה 800 אלף צמחים.  פרוש הדבר גם, שצמחים תופסים 98% מה[[ביומאסה]], טורפי על מהווים 0.001% מהביו-מאסה, שהם מאית הפרומיל. במילים אחרות, נדרשים 100,000 ק"ג של צמחים כדי להחזיק 1 ק"ג של טורף על. <ref>[http://books.google.co.il/books?id=Ehb-r7Vr71UC&pg=PA25 The Biofuel Delusion: The Fallacy of Large Scale Agro-biofuels Production][[קוזו מיומי]] [[מריו גיאמפיטרו]], 2009, עמוד 25. </ref>
    
{| {{table}}
 
{| {{table}}
שורה 81: שורה 80:     
==שינוי וקריסה של מערכות אקולוגיות==
 
==שינוי וקריסה של מערכות אקולוגיות==
קיומה של מערכת האקולוגית מותנה בשמירה מתמדת על יחסי הגומלין בתוכה, יחסי הגומלין משתנים עם הזמן, עם השינויים האיטיים באוכלוסיות היצורים השונים, שינויים גנטיים, תנודות במזג האוויר והאקלים ועוד. למרות שינויים אלה, מערכות אקולוגיות רבות מאופיינות ב[[לולאת משוב|לולאות משוב מחלישות]] שגורמות לכך שהן נמצאות בשיווי משקל יציב או בשורה של שיוויי משקל יציבים אשר המערכת מתנדנדת בניהן. דוגמה להיבטי מייצב כזה הוא שיווי משקל בין טורפים לנטרפים. כאשר כמות הטורפים עולה, הנטרפים מתמעטים ונוקטים בצעדי הגנה והתחמקות חזקים יותר. כתוצאה מכך יש רעב ותחרות גדלה בקרב הטורפים והמערכת חוזרת לאיזון. דוגמה אחרת היא מינים המתמחים בנישות קרובות. אם מין אחד נעלם או נפגע, יכול מין אחר להיכנס ל[[נישה אקולוגית|נישה]] במקומו ולספק למערכת שירותים דומים. באופן כזה, יש מערכות אקולוגיות רבות שבהן יש קו-אבולוציה של מינים שונים המתקיימות במשך מיליוני שנים.
+
קיומה של מערכת האקולוגית מותנה בשמירה מתמדת על יחסי הגומלין בתוכה, יחסי הגומלין משתנים עם הזמן, עם השינויים האיטיים באוכלוסיות היצורים השונים, שינויים גנטיים, תנודות במזג האוויר [[שינויי אקלים]] ועוד. למרות שינויים אלה, מערכות אקולוגיות רבות מאופיינות ב[[לולאת משוב|לולאות משוב מחלישות]] שגורמות לכך שהן נמצאות ב[[שיווי משקל יציב]] או בשורה של שיוויי משקל יציבים אשר המערכת מתנדנדת בניהן. דוגמה להיבטי מייצב כזה הוא שיווי משקל בין טורפים לנטרפים. כאשר כמות הטורפים עולה, הנטרפים מתמעטים ונוקטים בצעדי הגנה והתחמקות חזקים יותר. כתוצאה מכך יש רעב ותחרות גדלה בקרב הטורפים והמערכת חוזרת לאיזון. דוגמה אחרת היא מינים המתמחים בנישות קרובות. אם מין אחד נעלם או נפגע, יכול מין אחר להיכנס ל[[נישה אקולוגית|נישה]] במקומו ולספק למערכת [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים דומים]]. באופן כזה, יש מערכות אקולוגיות רבות שבהן יש קו-אבולוציה של מינים שונים המתקיימות במשך מיליוני שנים.
   −
הכנסה של גורם חדש למערכת, בין אם ביוטי או א-ביטוי, יוצרת בדרך כלל שינוי או זעזוע במערכת. דבר זה יכול להגירם גם מהוצאת גורם מהמערכת או שינוי משמעותי של אחד הגורמים (לדוגמה כמות המים המתוקים שנכנסים בממוצע בשנה למערכת, הכחדת מין, מין פולש וכו'). בחלק מהמקים הדבר עלול לגרום לקריסה אקולוגית ולמוות של מינים רבים במערכת האקולוגית. תחת נקודת מבט זו, קיים מושג מופשט של "בריאות המערכת האקולוגית" שמנסה לאמוד את ה[[רובסטיות]] ואת יכולת ההתאוששות של מערכת אקולוגית, או כמה היא רחוקה המערכת מ"שיווי משקל יציב" שלה.
+
הכנסה של גורם חדש למערכת, בין אם ביוטי או א-ביטוי, יוצרת בדרך כלל שינוי או זעזוע במערכת. דבר זה יכול להיגרם גם מהוצאת גורם מהמערכת או שינוי משמעותי של אחד הגורמים. דוגמאות לשינויים כוללות שינוי בכמות [[מים מתוקים|המים המתוקים]] שנכנסים בממוצע בשנה למערכת, [[הכחדה|הכחדת מין]], [[מין פולש]], [[זיהום]], [[קיטוע שטחי מחייה]] וכו'. בחלק מהמקרים הדבר עלול לגרום לקריסה אקולוגית ולמוות של מינים רבים במערכת האקולוגית. תחת נקודת מבט זו, קיים מושג מופשט של "בריאות המערכת האקולוגית" שמנסה לאמוד את ה[[רובסטיות]] ואת יכולת ההתאוששות של מערכת אקולוגית, או כמה היא רחוקה המערכת מ"שיווי משקל יציב" שלה.
   −
כאשר יחסי הגומלין במערכת אקולוגית מתערערים באופן קיצוני, לדוגמה בעקבות הכחדה של מין בעל חיים במערכת, המערכת האקולוגית עלולה להתערער ואף לקרוס. דבר זה התרחש פעמים רבות בהיסטוריה כתוצאה מתהליכים או מאורעות טבעיים כגון התפרצות הרי געש, [[שינויי אקלים]], [[מינים פולשים]], ועוד.
+
כאשר יחסי הגומלין במערכת אקולוגית מתערערים באופן קיצוני, לדוגמה בעקבות הכחדה של מין בעל חיים במערכת, המערכת האקולוגית עלולה להתערער ואף לקרוס. דבר זה התרחש פעמים רבות בהיסטוריה כתוצאה מתהליכים או מאורעות טבעיים כגון התפרצות [[הרי געש]], [[שינויי אקלים]], [[מינים פולשים]], ועוד.
   −
כל מין שנעלם ממקום חיותו עלול לגרום להפרת האיזון במערכת האקולוגית, הואיל ומקום חיות לא נותר ריק אלא מין אחר תופס את מקומו של המין שנעלם. פעמים רבות מצב שכזה יוצר פגיעה רבת משמעות במערכת האקולוגית בשל היעדר שיווי משקל, עד אשר זה נוצר מחדש, לעתים, תוך היעלמות מינים נוספים ממנה.
+
כל מין שנעלם ממקום חיותו עלול לגרום להפרת האיזון במערכת האקולוגית. דבר זה יכול לקבל איזון חלקי על ידי כך שמקום החיות (ה[[נישה]]) לא נותר ריק אלא מין אחר תופס את מקומו של המין שנעלם. פעמים רבות מצב שכזה יוצר פגיעה רבת משמעות במערכת האקולוגית בשל היעדר שיווי משקל, עד אשר זה נוצר מחדש, לעתים, תוך היעלמות מינים נוספים ממנה.
   −
במקרים קיצוניים, ייתכנו שינויים בכל כדור הארץ על ידי גורמים רבי עוצמה - אירועים קיצוניים כמו [[שינויי אקלים]], פגיעת כוכבי שביט בכדור הארץ, התפרצות הרי געש או שינוי הרכב הגזים באטמוספרה או ריכוז היסודות באוקיינוס (על ידי הרי געש או כתוצאה מתהליכים טבעיים כמו התפשטות צמחים ואצות הפולטים חמצן). שינויים אלה גורמים לשינוי התנאים בפלנטה ולכן ל[[הכחדה המונית|הכחדות המוניות]] של מינים ולקריסה של מערכות אקולוגיות שלמות על פני כל כדור הארץ בתוך תקופה קצרה יחסית (שנים ספורות עד אלפי שנים, יחסית למיליוני או מאות מליוני שנים שבהן יכולות מערכות אקולוגיות להתקיים).
+
במקרים קיצוניים, ייתכנו שינויים בכל כדור הארץ על ידי גורמים רבי עוצמה - אירועים קיצוניים כמו [[שינויי אקלים]], פגיעת כוכבי שביט בכדור הארץ, התפרצות גדולה של הרי געש או שינוי הרכב הגזים באטמוספרה או ריכוז היסודות באוקיינוס (על ידי הרי געש או כתוצאה מתהליכים טבעיים כמו התפשטות צמחים ואצות הפולטים חמצן). שינויים אלה גורמים לשינוי התנאים בפלנטה כולה ולכן ל[[הכחדה המונית|הכחדות המוניות]] של מינים ולקריסה של מערכות אקולוגיות שלמות על פני כל כדור הארץ בתוך תקופה קצרה יחסית (שנים ספורות עד אלפי שנים, יחסית למיליוני או מאות מליוני שנים שבהן יכולות מערכות אקולוגיות להתקיים).
    
==השפעות האדם על מערכות אקולוגיות==
 
==השפעות האדם על מערכות אקולוגיות==
שורה 95: שורה 94:  
דוגמה עכשווית לשינוי מהותי במערכות אקולוגיות, ולהרס של מערכות אקולוגיות רבות, נובעת מהתערבות מואצת של [[בני אדם|בני האדם]] [[הסביבה הטבעית|בסביבה הטבעית]]. יש מספר דרכים בהן האדם עלול לגרום לשינוי במערכות אקולוגיות:
 
דוגמה עכשווית לשינוי מהותי במערכות אקולוגיות, ולהרס של מערכות אקולוגיות רבות, נובעת מהתערבות מואצת של [[בני אדם|בני האדם]] [[הסביבה הטבעית|בסביבה הטבעית]]. יש מספר דרכים בהן האדם עלול לגרום לשינוי במערכות אקולוגיות:
   −
* תחרות ישירה עם בעלי החיים על השטח, לשם מגורים, סלילת כבישים, [[כרייה]]  או [[חקלאות]] (ראו [[חקלאות כרות והבער]]). יש שימושי קרקע שמפריעים יותר מאחרים בגלל היבטים של [[זיהום]] (לדוגמה [[כרייה]]) או [[קיטוע שטחי מחייה]] (לדוגמה סלילת כבישים).
+
* תחרות ישירה עם בעלי החיים על השטח, לשם מגורים, סלילת כבישים, [[כרייה]]  או [[חקלאות]] (ראו [[חקלאות כרות והבער]]). יש [[שימושי קרקע]] שמפריעים יותר מאחרים בגלל היבטים של [[זיהום]] - לדוגמה [[כרייה]]. שימושי קרקע אחרים כמו סלילת כבישים גוררת [[קיטוע שטחי מחייה]].
* תחרות ישירה על משאבים החיוניים למערכת - בעיקר [[מים מתוקים]] - לדוגמה ייבוש המערכת כתוצאה משאיבת מי תהום, הטיית נהרות, בניית סכרים, [[המלחת מי תהום]] עקב שאיבת יתר וכו'.
+
* תחרות ישירה על משאבים החיוניים למערכת - בעיקר [[מים מתוקים]] - לדוגמה ייבוש המערכת כתוצאה משאיבת מי תהום, הטיית נהרות, בניית [[סכרים]], [[המלחת מי תהום]] עקב שאיבת יתר וכו'.
 
* [[ציד]] ו[[דיג]] בעיקר בצורות המסחריות. [[דייג יתר]] פוגע במערכות אקולוגיות ימיות. ציד של טורפים עלול לגרום לקריסת מערכות בגלל היותם גורמים מאזנים.
 
* [[ציד]] ו[[דיג]] בעיקר בצורות המסחריות. [[דייג יתר]] פוגע במערכות אקולוגיות ימיות. ציד של טורפים עלול לגרום לקריסת מערכות בגלל היותם גורמים מאזנים.
 
* [[זיהום]] בעיקר [[זיהום אוויר]] - לדוגמה [[גשם חומצי]] או [[זיהום מים]]. מערכות ימיות עלולות להיפגע מ[[זיהום מים]] או [[זיהום ימי]], וכן בגלל [[זיהום רעש]].
 
* [[זיהום]] בעיקר [[זיהום אוויר]] - לדוגמה [[גשם חומצי]] או [[זיהום מים]]. מערכות ימיות עלולות להיפגע מ[[זיהום מים]] או [[זיהום ימי]], וכן בגלל [[זיהום רעש]].
* [[כריתת יערות]] ו[[שרפת יערות]] לשם השגת עצים לדלק ולמוצרי עץ.
+
* [[כריתת יערות]] ו[[שרפת יערות]] לשם השגת עצים ל[[דלק ביולוגי]] ולמוצרי עץ.
 
* פגיעות אחרות כמו [[סחף קרקע]], הצפות ועוד.   
 
* פגיעות אחרות כמו [[סחף קרקע]], הצפות ועוד.   
 
* החדרת [[מינים פולשים]] למערכת.
 
* החדרת [[מינים פולשים]] למערכת.
 
* [[שינויי אקלים]] - ראו [[התחממות עולמית]].
 
* [[שינויי אקלים]] - ראו [[התחממות עולמית]].
* תהליכי [[מדבור]] עקב ראיית יתר, כריתת יערות, ניצול מים בידי האדם ועוד.
+
* תהליכי [[מדבור]] עקב ראיית יתר, [[כריתת יערות]], ניצול מים בידי האדם ועוד.
 
* השפעות נוספות כמו שיבוש [[מחזור הזרחן]] ו[[מחזור החנקן]] כמו גם שינויים ב[[מחזור אקולוגי|מחזורים אקולוגיים]] נופסים.  
 
* השפעות נוספות כמו שיבוש [[מחזור הזרחן]] ו[[מחזור החנקן]] כמו גם שינויים ב[[מחזור אקולוגי|מחזורים אקולוגיים]] נופסים.  
   −
לעתים קרובות הפגיעה במערכת אקולוגית על ידי האדם היא משולבת - ציד מצד אחד, זיהום מצד שני והפרעה פיזית מצד שלישי. דוגמה קיצונית להפרעות אלה ניתן לראות ב[[ימת אראל]] שהתייבשה והזדהמה עקב פעילות האדם.
+
לעתים קרובות הפגיעה במערכת אקולוגית על ידי האדם היא משולבת - ציד מצד אחד, זיהום מצד שני והפרעה פיזית מצד שלישי. דוגמה קיצונית להפרעות אלה ניתן לראות ב[[ימת אראל]] שהתייבשה והזדהמה עקב פעילות האדם. דוגמאות נוספות להשפעה קיצונית של האדם כוללות תעשיות [[כרייה]] בשטח פתוח, [[כריתת יערות]] והתיישבות שהובילה להרס יערות באירופה וכיום מתקיים תהליך דומה ב[[יערות הגשם]].  
    
==שירותי מערכות אקולוגית==
 
==שירותי מערכות אקולוגית==
 
{{הפניה לערך מורחב|שירותי המערכת האקולוגית}}
 
{{הפניה לערך מורחב|שירותי המערכת האקולוגית}}
שירותי המערכת האקולוגית הם "שירותי-תמיכת-חיים חיוניים שבהם תלויה האוכלוסייה האנושית". שירותים אלה יכולים להיות ישירים או עקיפים. דוגמאות לשירותים ישירים הם: האבקה, עץ ומניעת [[סחף קרקע]]. שירותים עקיפים כוללים מיתון אקלים, מחזור חומרי מזון והקטנת הרעילות של חומרים טבעיים.
+
[[שירותי המערכת האקולוגית]] הם "שירותי-תמיכת-חיים חיוניים שבהם תלויה האוכלוסייה האנושית". שירותים אלה יכולים להיות ישירים או עקיפים. דוגמאות לשירותים ישירים הם: [[האבקה]], עץ ומניעת [[סחף קרקע]]. שירותים עקיפים כוללים [[מיתון אקלים]], מחזור חומרי מזון והקטנת הרעילות של חומרים טבעיים.
    
את שירותי המערכת האקולוגית ניתן לחלק ל-3 מחלקות על פי התפקוד שהן מספקות לבני האדם:
 
את שירותי המערכת האקולוגית ניתן לחלק ל-3 מחלקות על פי התפקוד שהן מספקות לבני האדם:
שורה 118: שורה 117:     
רוב השירותים והמוצרים שהמערכות האקולוגיות מספקות מקבלות בשוק ערך אפסי או ערך נמוך מידי. סיבה מרכזית לכך היא שהן מאופיינות כ[[מוצר ציבורי]] שקשה לחלק אותו ליחידות קטנות ולמכור אותו, וקשה למנוע את הספקת השירותים מאנשים שלא מוכנים לשלם על מוצרים אלה, כמו כן אין עליהם זכויות קניין, כך שהן "חינם", עם זאת, חישובים על המחיר החלופי של שירותים אלה (מה היו צריכים אנשים לשלם אילו שירותים אלה לא היו מתקיימים) עומדים את מחירם במאות ואלפי מיליארדי דולרים בשנה. גישה אחרת היא שהיות ואין תחליף לשירותים אלה, אין כלל טעם לנסות להעריך את מחירם בשוק, ויש לשמור עליהן בכל מחיר.
 
רוב השירותים והמוצרים שהמערכות האקולוגיות מספקות מקבלות בשוק ערך אפסי או ערך נמוך מידי. סיבה מרכזית לכך היא שהן מאופיינות כ[[מוצר ציבורי]] שקשה לחלק אותו ליחידות קטנות ולמכור אותו, וקשה למנוע את הספקת השירותים מאנשים שלא מוכנים לשלם על מוצרים אלה, כמו כן אין עליהם זכויות קניין, כך שהן "חינם", עם זאת, חישובים על המחיר החלופי של שירותים אלה (מה היו צריכים אנשים לשלם אילו שירותים אלה לא היו מתקיימים) עומדים את מחירם במאות ואלפי מיליארדי דולרים בשנה. גישה אחרת היא שהיות ואין תחליף לשירותים אלה, אין כלל טעם לנסות להעריך את מחירם בשוק, ויש לשמור עליהן בכל מחיר.
 +
 +
==ראו גם==
 +
* [[הביוספרה]]
 +
* [[שירותי המערכת האקולוגית]]
 +
* [[קיימות]]
 +
* [[סביבתנות]]
 +
* [[השפעה סביבתית]]
 +
* [[הסביבה הטבעית]]
 +
* [[כלכלה אקולוגית]]
    
==לקריאה נוספת==
 
==לקריאה נוספת==
שורה 133: שורה 141:  
[[קטגוריה:קיימות]]
 
[[קטגוריה:קיימות]]
 
[[קטגוריה:סביבה]]
 
[[קטגוריה:סביבה]]
 +
[[קטגוריה:חקלאות]]