47,332
עריכות
שינויים
←מגוון מינים וחקלאות
==מגוון מינים וחקלאות==
==מגוון מינים וחקלאות==
ניתן לחלק את מגוון מינים ב[[חקלאות]] לשתי קטגוריות:
ניתן לחלק את מגוון מינים ב[[חקלאות]] לשתי קטגוריות:
* מגוון פנים-מיני (intraspecific diversity) שכולל את המגוון הגנטי בתוך מין מסויים כמו לדוגמה סוגים שונים של [[תפוח אדמה]] (Solanum tuberosum) המורכב מזנים רבים שכולם בני מין אחד.
* מגוון תוך-מיני (intraspecific diversity) שכולל את המגוון הגנטי בתוך מין מסויים כמו לדוגמה סוגים שונים של [[תפוח אדמה]] (Solanum tuberosum) המורכב מזנים רבים שכולם בני מין אחד.
* מגוון בין-מיני (interspecific diversity) המספר והסוגים של סוגי מינים שונים של גידולים חקלאיים.
* מגוון בין-מיני (interspecific diversity) המספר והסוגים של סוגי מינים שונים של גידולים חקלאיים.
יש חשיבות גבוה למגוון התוך־מיני של אבות ושל קרובי הבר של מיני התרבות, שהוא המקור למגוון הזנים של מיני התרבות, שנמצאים בתחום תוך המערכות החקלאיות. מגוון זנים זה מקנה עמידות ו[[חוסן|יציבות]] לבטחון התזונתי של בני האדם.
בחקלאות ירקות, חקלאים זעירים רבים וכן ב[[פרמקלצ'ר]] מגדלים באותה חלקה סוגים שונים של מיני ירקות כמו תפוחי אדמה, גזרים, פלפלים וכו'. בעוד ב[[חקלאות תעשייתית]] מקובל יותר לגדל [[מונוקלצ'ר]] כלומר גידול אחד בשטח אדמה גדול, וזאת כדי לחסוך ב[[יתרון לגודל|עלויות גידול]]. על פי הסרט [[עתיד המזון (סרט)|עתיד המזון]] היום מגודלים באופן נרחב רק 4 זנים של תפוחי אדמה בכל רחבי העולם. ו 97% מזני הירקות שגודלו בתחילת המאה ה-20 נכחדו.
בחקלאות ירקות, חקלאים זעירים רבים וכן ב[[פרמקלצ'ר]] מגדלים באותה חלקה סוגים שונים של מיני ירקות כמו תפוחי אדמה, גזרים, פלפלים וכו'. בעוד ב[[חקלאות תעשייתית]] מקובל יותר לגדל [[מונוקלצ'ר]] כלומר גידול אחד בשטח אדמה גדול, וזאת כדי לחסוך ב[[יתרון לגודל|עלויות גידול]]. על פי הסרט [[עתיד המזון (סרט)|עתיד המזון]] היום מגודלים באופן נרחב רק 4 זנים של תפוחי אדמה בכל רחבי העולם. ו 97% מזני הירקות שגודלו בתחילת המאה ה-20 נכחדו.
הירידה במגוון המינים בחקלאות פרושו שאחוז גבוה יותר מהתזונה העולמית נסמך על פחות מינים - לדוגמה יותר ויותר הסתמכות על [[דגנים]] ובמיוחד על 3 היבולים העיקריים [[חיטה]], [[אורז]], [[תירס]] שבשנת 2003 היו 87% מכל תפוקת הגרעינים בעולם, וסיפקו 43% מכל הקלוריות של [[שוק המזון העולמי]]. לדבר זה ירידה ב[[חוסן]] וב[[בטחון התזונתי]] של בני אדם שכן מחלות של יבולים אלה, לדוגמה [[UG99[[ עלולות לגרור [[רעב המוני]].
הירידה במגוון המינים בחקלאות פרושו שאחוז גבוה יותר מהתזונה העולמית נסמך על פחות מינים - לדוגמה יותר ויותר הסתמכות על [[דגנים]] ובמיוחד על 3 היבולים העיקריים [[חיטה]], [[אורז]], [[תירס]] שבשנת 2003 היו 87% מכל תפוקת הגרעינים בעולם, וסיפקו 43% מכל הקלוריות של [[שוק המזון העולמי]]. לדבר זה ירידה ב[[חוסן]] וב[[בטחון התזונתי]] של בני אדם שכן מחלות של יבולים אלה, לדוגמה [[UG99]], עלולות לגרור [[רעב המוני]].
ניתן לחלק את המגוון הביולוגי בחלקאות גם למגוון המתוכנן - מה שהחקלאי זרע, ולמגוון הקשור (מגוון מינים שמגיע עם המינים האלה - עשבים, חרקים, מכרסמים, ציפורים וכו') - associated biodiversity.
ניתן לחלק את המגוון הביולוגי בחלקאות גם למגוון המתוכנן - מה שהחקלאי זרע, ולמגוון הקשור (מגוון מינים שמגיע עם המינים האלה - עשבים, חרקים, מכרסמים, ציפורים וכו') - associated biodiversity.
השליטה במגוון הביולוגי הקשור הוא אחד האתגרים החקלאיים הגדולים ביותר. בחוות מונוקלצ'ר משתמשים ב[[חומרי הדברה]], כלים מכאניים ו[[הנדסה גנטית]] כדי להוריד למינימום את המגוון הגנטי ולגדל רק את הגידול החקלאי, תוך שימוש [[מחזור זרעים]] ואו ב[[דשן]] כדי למנוע אובדן חומרי מזון מה[[קרקע]].
השליטה במגוון הביולוגי הקשור הוא אחד האתגרים החקלאיים הגדולים ביותר. בחוות מונוקלצ'ר משתמשים ב[[חומרי הדברה]], כלים מכאניים ו[[הנדסה גנטית]] כדי להוריד למינימום את המגוון הגנטי ולגדל רק את הגידול החקלאי, תוך שימוש [[מחזור זרעים]] ואו ב[[דשן]] כדי למנוע אובדן חומרי מזון מה[[קרקע]].
יש קשר דו-כיווני בין חקלאות לבין מגוון מינים בטבע. מחד, [[חקלאות תעשייתית]] בשילוב [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] גורמים ל[[אובדן בתי גידול]] ול[[קיטוע שטחי מחייה]] וכן ל[[זיהום]] על ידי [[חומרי הדברה]] ו[[דשן|דשנים]] שגוררים [[הכחדה]] ופגיעה במגוון הביולוגי בטבע. מצד שני פגיעה כזו גוררת פגיעה ב[[שירותי המערכת האקולוגית]] שרבים מהם חיוניים לשם המשך התפקוד של מערכות חקלאיות. לשם דוגמה קיום של [[יערות]] חיוני לשם מניעת הצפות, מניעת [[סחף קרקע]] וסיוע לחלחלול מי הגשמים לתוך הקרקע.
==ראו גם==
==ראו גם==