שינויים

ברנייז גרם לעיתונות הנשים של ויליאם הרסט להיות "זוהרת" על ידי הכנסת כתבות ופרסומות שקישרו בין מוצרים של לקוחות אחרים שלו, לבין שחקניות קולנוע מפורסמות, כמו קלרה בואו (Clara Bow). ברנייז המציא גם את הרעיון של הכנסת מוצרים לתוך סרטי קולנוע. ברנייז הלביש את כוכבות הקולנוע, שהופיעו בערבי פרמיירה של סרטים, בשמלות ותכשיטים של פירמות נוספות שהוא ייצג. לטענת ברנייז, הוא היה הראשון שאמר לחברות המכוניות שהם יכולים למכור מכוניות כסמל של מיניות הגבר. הוא העסיק פסיכולוגים כדי שאלה יוציאו דוחות שטוענים שמוצרים שונים טובים עבור בני אדם, ולאחר מכן העמיד פנים כי דוחות אלה הם מחקרים עצמאיים.

ברנייז גרם לעיתונות הנשים של ויליאם הרסט להיות "זוהרת" על ידי הכנסת כתבות ופרסומות שקישרו בין מוצרים של לקוחות אחרים שלו, לבין שחקניות קולנוע מפורסמות, כמו קלרה בואו (Clara Bow). ברנייז המציא גם את הרעיון של הכנסת מוצרים לתוך סרטי קולנוע. ברנייז הלביש את כוכבות הקולנוע, שהופיעו בערבי פרמיירה של סרטים, בשמלות ותכשיטים של פירמות נוספות שהוא ייצג. לטענת ברנייז, הוא היה הראשון שאמר לחברות המכוניות שהם יכולים למכור מכוניות כסמל של מיניות הגבר. הוא העסיק פסיכולוגים כדי שאלה יוציאו דוחות שטוענים שמוצרים שונים טובים עבור בני אדם, ולאחר מכן העמיד פנים כי דוחות אלה הם מחקרים עצמאיים.

הוא ערך תצוגות אופנה עבור רשתות כולבו, ושילם לידוענים כדי לחזור על מסר חדש. מסר זה היה שיש צורך לקנות מוצרים לא רק בגלל שהם נחוצים, אלא כדי להביע את העצמי הפנימי שלך לאחרים. קונים בגדים לדוגמה כדי להביע את "האני הפנימי". מסר כמו "נסו להביע את עצמכם על ידי השמלה שלכם".  

הוא ערך תצוגות אופנה עבור רשתות כלבו, ושילם לידוענים כדי לחזור על מסר חדש. מסר זה היה שיש צורך לקנות מוצרים לא רק בגלל שהם נחוצים, אלא כדי להביע את העצמי הפנימי שלך לאחרים. קונים בגדים לדוגמה כדי להביע את "האני הפנימי". מסר כמו "נסו להביע את עצמכם על ידי השמלה שלכם".  

===צריכה גדלה וחוסר נחת גובר===

===צריכה גדלה וחוסר נחת גובר===

{{הפניה לערך מורחב|מחלת השפע}}

{{הפניה לערך מורחב|מחלת השפע}}

[[קובץ:Affluenza2.png|מתוך הסרט [[מחלת השפע]] - פרסומת למכונית בשנות ה-50|ממוזער|350px]]

[[קובץ:Affluenza2.png|מתוך הסרט [[מחלת השפע]] - פרסומת למכונית בשנות ה-50|ממוזער|350px]]

למרות שאנו מוקפים במסר לפיו קניה של עוד מוצרים תשפר את מצבנו, ולמרות שאנשים קונים עוד מוצרים, כאשר מסתכלים על [[שביעות רצון מהחיים|מידת האושר בחברות מערביות]] רבות רמה זו נשראת במקום או יורדת ולא עולה. הסרט [[מחלת השפע]] מציג פרסומות משנות ה-50 שמציגות הבטחה לחברה אידאלית שיש בה שפע של מוצרי נוחות כמו טלוויזיה, בריכה פרטית, מכונית פרטית, ומוצרי חשמל חדישים במטבח. האווירה בפרסומות היא של חיי משפחה וקהילה תוססים ושל שפע חומרי.  

למרות שאנו מוקפים במסר לפיו קניה של עוד מוצרים תשפר את מצבנו, ולמרות שאנשים קונים עוד מוצרים, כאשר מסתכלים על [[שביעות רצון מהחיים|מידת האושר בחברות מערביות]] רבות רמה זו נשארת במקום או יורדת ולא עולה. הסרט [[מחלת השפע]] מציג פרסומות משנות ה-50 שמציגות הבטחה לחברה אידאלית שיש בה שפע של מוצרי נוחות כמו טלוויזיה, בריכה פרטית, מכונית פרטית, ומוצרי חשמל חדישים במטבח. האווירה בפרסומות היא של חיי משפחה וקהילה תוססים ושל שפע חומרי.  

הפסיכולוג paul wachtel טוען כי בשנות ה-50 אנשים הרגישו שהם חיים בחברת שפע. לדוגמה ספר רב מכר מאותה תקופה נקרא "[[החברה השופעת]]" the affulent society  ספר שלדעתו היה נראה נלעג כיום, משום למרות שבמונחים של [[תוצר מקומי גולמי]] וצריכת מוצרים, יש לאנשים היום הרבה יותר יחסית לאנשים שחיו בשנות ה-50. למרות שהיום לאזרחי ארצות הברית יש פי שתיים יותר מוצרים יחסית למצב בשנות ה-50. לאנשים יש הרבה יותר מוצרי חשמל כמו מדיחי כלים, טלוויזיות, או מחשב אישי. הם גרים בבתים בעל שטח ממוצע גדול פי-2, יש להם יותר מכוניות למשק בית שהן משוכללות יותר, והם טסים הרבה יותר.

הפסיכולוג paul wachtel טוען כי בשנות ה-50 אנשים הרגישו שהם חיים בחברת שפע. לדוגמה ספר רב מכר מאותה תקופה נקרא "[[החברה השופעת]]" the affulent society  ספר שלדעתו היה נראה נלעג כיום, משום למרות שבמונחים של [[תוצר מקומי גולמי]] וצריכת מוצרים, יש לאנשים היום הרבה יותר יחסית לאנשים שחיו בשנות ה-50. למרות שהיום לאזרחי ארצות הברית יש פי שתיים יותר מוצרים יחסית למצב בשנות ה-50. לאנשים יש הרבה יותר מוצרי חשמל כמו מדיחי כלים, טלוויזיות, או מחשב אישי. הם גרים בבתים בעל שטח ממוצע גדול פי-2, יש להם יותר מכוניות למשק בית שהן משוכללות יותר, והם טסים הרבה יותר.