[[ניידות חברתית]] מודדת את האפשרות לניידות המבוסס על הכנסה. כלומר האם לאבות עשירים יש בנים עשירים ולאבות עניים בנים עניים, או שבנים עניים יכולים להפוך לעשירים. זה מודד בין היתר כמה החברה מתגמלת על מאמץ ועל כשרון. במדינות הפחות שוויוניות מוצאים שהכנסת האב הרבה יותר חשובה לשאלה מהי הכנסת הבן, לדוגמה בבריטניה, ובארה"ב. ובמדינות הסקנדינביות, הכנסת האב הרבה פחות חשובה. יש יותר ניידות חברתית. המסקנה של המחברים היא שאם תושבי ארה"ב רוצים לחיות את החלום האמריקאי שבו לכולם יש הזדמנות טובה להיות עשירים, הם צריכים לנקוט במדיניות דומה לזו של [[דנמרק]] לדוגמה.
+
{{הפניה לערך מורחב|ניידות חברתית}}
+
[[קובץ:Intergenerational mobility graph-1.jpg|ממוזער|350px|השוואה בין מדינות בשאלה כמה משפיעה הכנסת ההורים על הכנסת הילדים שלהם במחקר משנת 2006. במדינות סוציאל דמוקרטיות כמו [[דנמרק]] ו[[נורבגיה]] יש מתאם חלש יותר בין המשתנים, לעומת מדינות יותר [[קפיטליזם|קפיטליסיות]] כמו ארצות הברית ובריטניה. ככל הנראה בשל השפעה חלשה יותר של [[מלכודות עוני]] במדינות אלה, לדוגמה בגלל [[חינוך ציבורי]] שוויוני יותר]]
−
גם באחוז הנערים שנושרים מהתיכון. אפשר לראות הבדלים גדולים בין חברות, לדבר זה השפעה מזיקה על ניידות חברתית ועל ניצול היכולות של האוכלוסיה.
+
[[ניידות חברתית]] מודדת את האפשרות לניידות המבוסס על הכנסה. כלומר האם לאבות עשירים יש בנים עשירים ולאבות עניים בנים עניים, או שבנים עניים יכולים להפוך לעשירים. זה מודד בין היתר כמה החברה מתגמלת על מאמץ ועל כשרון. במדינות הפחות שוויוניות מוצאים שהכנסת האב הרבה יותר חשובה לשאלה מהי הכנסת הבן, לדוגמה ב[[בריטניה]], ובארה"ב. ובמדינות הסקנדינביות כמו [[נורבגיה]], [[דנמרק]] ו[[שוודיה]] וכן ב[[צרפת]] וב[[קנדה]], הכנסת האב הרבה פחות חשובה. יש יותר ניידות חברתית. המסקנה של המחברים היא שאם תושבי ארה"ב רוצים לחיות את "[[החלום האמריקאי]]" שבו לכולם יש הזדמנות טובה להיות עשירים, אם הם חרוצים ומוכשרים ([[מריטוקרטיה]]) הם צריכים לנקוט במדיניות דומה לזו של [[דנמרק]] לדוגמה.
+
+
אפשר לראות הבדלים גדולים בין חברות, גם באחוז הנערים שנושרים מהתיכון. לדבר זה השפעה מזיקה על ניידות חברתית ועל ניצול היכולות של האוכלוסיה.