47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
כלכלנים קושרים בין ניידות כלכלית נמוכה לבין [[יעילות פארטו|חוסר יעילות]], קפאון חברתי והעדרה של [[מריטוקרטיה]] - תגמול על כשרון, זאת מכיוון שהגורם העיקרי שמשפיע בחברות כאלה על סוגי המקצוע והתקדמות חברתית הוא ההכנסה, הרכוש והקשרים של ההורים ולא הכשרון של הילדים.
כלכלנים קושרים בין ניידות כלכלית נמוכה לבין [[יעילות פארטו|חוסר יעילות]], קפאון חברתי והעדרה של [[מריטוקרטיה]] - תגמול על כשרון, זאת מכיוון שהגורם העיקרי שמשפיע בחברות כאלה על סוגי המקצוע והתקדמות חברתית הוא ההכנסה, הרכוש והקשרים של ההורים ולא הכשרון של הילדים.
[[מלכודות עוני]] ו[[אי שוויון כלכלי]] גבוה עלולים לגרום לניידות חברתית נמוכה, משום שהעניים נתקעים במצבים שמקשים עליהם להשיג השכלה איכותית, הזדמנות לעבודה מכניסה והזדמנות לקידום בעבודה או ליזמות. בספר [[ The Spirit Level]] מצביעים המחברים, זוג רופאים בריטי, כי במדינות עשירות בעלות אי שוויון נמוך, שחלקן הן סוציאל דמוקרטיות, יש ניידות כלכלית גבוהה יותר (כשמודדים זאת לפי סוג המקצוע של האב), יחסית למדינות כמו [[ארצות הברית]] או [[בריטניה]] שבהן יש אי שוויון כלכלי גבוה יותר.
==ניידות חברתית בארצות הברית==
יש חוקרים הסבורים כי הרעיון של החלום האמריקאי לפיו אם אתה מוכשר וחרוץ תוכל להרוויח טוב ולהשיג שכר גבוה ומעמד חברתי גבוה הוא לא מדוייק. הוא יכול להתקיים עבור פרטים, אבל עבור אוכלוסיות שלמות רעיון זה אינו תופס.
מחקר של כלכלנים מהרווארד ומברקלי, בראשות ראג' צ'טי, בחן נתוני הכנסה של עשרות מיליוני אמריקאים. המחקר מצא כי החל משנת 1970 ועד היום הניידות החברתית בארצות הברית היתה נמוכה. לילד מהחמישון התחתון היה סיכוי של 9% לטפס לחמישון העליון — הרבה פחות מסיכוייו של ילד מהחמישיון התחתון לטפס בסולם במדינות אירופיות כמו [[שוודיה]].<ref name="Clark1">[http://www.themarker.com/markerweek/1.2244001 אם סבא שלך היה עני, גם אתה, ילדיך ונכדיך לא תגמרו את החודש] אשר שכטר, דה מרקר 15.02.2014 </ref> על פי המחקר, שרמת ההכנסה של ההורים מנבאת די במדויק מה תהיה רמת ההכנסה של הילדים ועד כמה איכותי יהיה החינוך שלהם. <ref name="cacalist2014"/>
==גורמים המשפיעים על ניידות חברתית==
[[מלכודות עוני]] ו[[אי שוויון כלכלי]] גבוה עלולים לגרום לניידות חברתית נמוכה, משום שהעניים נתקעים במצבים שמקשים עליהם להשיג השכלה איכותית, הזדמנות לעבודה מכניסה והזדמנות לקידום בעבודה או ליזמות. בספר [[ The Spirit Level]] מצביעים המחברים, זוג רופאים בריטי, כי במדינות עשירות בעלות אי שוויון נמוך, שחלקן הן [[סוציאל דמוקרטיות]], יש ניידות כלכלית גבוהה יותר (כשמודדים זאת לפי סוג המקצוע של האב), יחסית למדינות כמו [[ארצות הברית]] או [[בריטניה]] שבהן יש אי שוויון כלכלי גבוה יותר.
גורם נוסף שמשפיע על הניידות החברתית הוא חתונות בין בני מעמד דומה - "כסף נמשך לכסף" - לדוגמה כאשר בני משפחות מיליונרים מחפשים בני זוג בקרב מליונרים אחרים. היבט דומה הוא שמשכילים מתחתנים עם משכילים. אם בעבר היו מקרים של נישואים בין אנשים ממעמדות שונים, לדוגמה בין מעסיקים לבין מזכירות, או בין רופאים ואחיות, כיום יש יותר נטיה לבחור בני זוג מתוך מעגלים חברתיים במעמד חברתי דומה ומתוך אוניברסיטאות. לפי צוות כלכלנים בראשות ג'רמי גרינווד מאוניברסיטת פנסילבניה, שערך מחקר על מאות אלפי משקי בית מארצות הברית. יחסית לשנות -60 יש עליה ניכרת באחוז הזוגות שבהם לשני בני הזוג יש אותה רמת השכלה. <ref name="cacalist2014">[http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3623359,00.html ההון נשאר רק במשפחה] אורי פסובסקי, 04.02.14</ref>
לפי המחקר, היות וכיום השגת השכלה גבוהה כרוכה בכסף, התוצאה היא פערים גדלים והולכים. לפי גרינווד ב־2005, משק בית ובו אשה עם תארים מתקדמים וגבר בלי בגרות הרוויח 92% מההכנסה הממוצעת. לעומת זאת כאשר אשה משכילה מתחתנת עם גבר עם השכלה דומה לשלה, הם מרוויחים בבמוצע יותר מפי שניים מההכנסה הממוצעת למשק בית (219%). לטענתו אם מגמות החתונה בין אנשים מרמות השכלה שונות היו נותרים כמו שנות ה-60 , כל העליה באי השוויון בארצות הברית היתה מתבטלת<ref name="cacalist2014"/>
==ניידות חברתית על פני מאות שנים==
ההיסטוריון הכלכלי גרגורי קלארק פרסם בשנת 2014 את הספר ״The Son Also Rises״ (״וזרח הבן״, משחק מלים על ספרו המפורסם של ארנסט המינגוויי ״וזרח השמש״). קלארק, פרופסור באוניברסיטת קליפורניה בדיוויס, טוען בספר שניידות חברתית הממוצעת (כאשר מודדים אותה לגבי קבוצות) היא קטנה מאד ולוקחת מאות שנים. לפי קלארק "החלום האמריקאי" הוא [[מיתוס]] לא מדוייק, והמעמד החברתי של סבינו וסבי סבינו עדיין יכולים לשמש כאינדיקטור טוב למדי לחיזוי ההכנסות שלנו כיום ושל הכנסות הילדים שלנו.<ref name="Clark1"/>
קלארק השתמש בשיטה יחודית של בחינת שמות משפחה, תוך ניצול העובדה שבחלק מהמקומות בעולם שמות משפחה היו אינדיקציה למעמד חברתי גבוה או נמוך. באופן זה הוא היה מסוגל לעקוב אחר ניידות חברתית על פני מאות שנים, בעוד שרוב המחקרים האחרים מוגבלים למעקב של ניידות חברתית רק משנת 1950 אז החלו להיות נתונים מהימנים יותר של חלוקת הכנסות.<ref name="Clark1"/>
קלארק מצא כי הן במדינות הנחשבות אי-שיווניות והן במדינות השוויניות יותר, הניידות החברתית הממוצעת היא נמוכה מאד. לדוגמה ב[[בשוודיה]] קלארק מוצא כי אנשים עם שמות משפחה של אצולה עדיין נמצאים גם היום, מאות שנים לאחר מכן, בצמרת הכלכלית והחברתית של המדינה ואילו צאצי העניים מלפני מאות שנים עדיין נמצאים בתחתית.
קלארק בחן 3 קבוצות - הקבוצה הראשונה היא אנשים עם שמות משפחה אצילים. במאה ה-17 הפסיקו להעניק תוארי אצולה, ובתחילת המאה ה-20 האצילים כבר לא נהנו מתמיכת המדינה מבחינה כלכלית וגם העוברו חוקים המונעים מאנשים אחרים לשנות את שם המשפחה שלהם לשם של בן אצולה. הקבוצה השנייה היא של פקידים, מלומדים, מדענים, סוחרים גדולים — שלפני [[המהפכה התעשייתית]] נהגה להעניק לעצמה שמות לטיניים. לאנשים חסרי מקצוע מהמעמדות הנמוכים היו שמות משפחה המסתיימים בסיומת סון כמו אנדרסון. קלארק מוצא כי גם היום, מאות שנים לאחר החלוקה המעמדית הזאת, עדיין הסיכויים של בני אצולה להשתייך לעשירונים העליונים מבחינת הכנסה גבוהים בהרבה מאלו של צאצאי עניים ולהפך. לדוגמה מבין אלו ששם משפחתם הוא אנדרסון אפשר למצוא 20% שהם בהכנסה הנמוכה ביותר -מתחת ל-249 אלפי קרונות בשנה, לעומת זאת בקרב מי שמשתכרים מעל 2 מיליון קרונות בשנה יש כ1% לעומת זאת אלו ששם משפחתם הוא בעל שמות אצולה מתפלגים אחרת - בהכנסה העליונה ניתן למצוא כ 3% מהם, ובהכנסה הנמוכה ביותר כ-9%. <ref name="Clark1"/> ביחס לשכיחות השם באוכלוסיה הסיכוי של צאצאי אצולה להיות רופאים גבוה פי 5.5 ולעומת זאת צאצי עניים נמצאים בשכיחות של 50%, ביחס לעריכת דין, צאצי האצילים נמצאים פי 2 ואילו צאצאי העניים בשכיחות של 40%. <ref name="cacalist2014"/>
קלארק מוצא תופעות דומות גם במדינות אחרות כמו סין או בריטניה. שנים. באנגליה, האליטה המקורית היו הכובשים הנורמנים. עד היום, לטענתו, מי ששם משפחתו מוצאו בכובשים הנורמנים, לדוגמה סינקלייר, הסיכויים שלו להתקבל לאוניברסיטאות יוקרתיות כמו אוקספורד או לקיימברידג׳ גבוהים ב–25% יחסית לאנשים אחרים. <ref name="Clark1"/>
קלארק טוען שעד היום, בממוצע למשפחות לקח לעלות בסולם החברתי כ-300 שנה, ואם הן מגיעות לפסגה לוקח להן כ-300 שנה לרדת משם. דבר זה לא פוסל "תאונות שמחות" שיכולות להתרחש ליחידים כמו חתונה, בחירה של מקום עבודה מוצלח, זכייה בטוטו וכו', או מקרים הפוכים של פשיטת רגל. <ref name="Clark1"/>
הממצאים של קלארק לא עומדים בקנה אחד עם ממצאים של מחקרים אחרים שמוצאים ניידות גבוהה יותר (בטווחי זמן קצרים יותר) במדינות יותר שוויוניות. קלארק טוען שמחקרים אלה סובלים מהשפעה של מקריות יתר - שכן בנו של אדם עשיר יכול לבחור לעסוק במקצוע לא מכניס מטעמים של העדפה אישית, וכדי לבחון באמת את המגמות עלינו להסתכל על פני טווחי זמן ארוכים יותר. <ref name="Clark1"/>
==ניידות חברתית בישראל==
==ניידות חברתית בישראל==
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[אי שוויון כלכלי]]
* [[אי שוויון בישראל]]
* [[אי שוויון בישראל]]
* [[מלכודת עוני]]
* [[מלכודת עוני]]
* [[מוצר ציבורי]]
* [[תהליך]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Social_mobility ניידות חברתית] בויקיפדיה האנגלית
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Social_mobility ניידות חברתית] בויקיפדיה האנגלית
* [http://www.themarker.com/news/1.1626330 "לא יצאנו לחופשה מאז ירח הדבש, אין לנו כבלים והאוטו יד שנייה מליסינג"] חגי עמית, נופר סיני, 26.01.2012 , דה מרקר
* [http://www.themarker.com/news/1.1626330 "לא יצאנו לחופשה מאז ירח הדבש, אין לנו כבלים והאוטו יד שנייה מליסינג"] חגי עמית, נופר סיני, 26.01.2012 , דה מרקר
* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2244001 אם סבא שלך היה עני, גם אתה, ילדיך ונכדיך לא תגמרו את החודש] אשר שכטר, דה מרקר 15.02.2014
* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2244001 אם סבא שלך היה עני, גם אתה, ילדיך ונכדיך לא תגמרו את החודש] אשר שכטר, דה מרקר 15.02.2014
* [http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3623359,00.html ההון נשאר רק במשפחה] אורי פסובסקי, 04.02.14
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Gregory_Clark_(economist) גרגורי קלארק] בויקיפידה האנגלית
[[קטגוריה:אי שוויון]]
[[קטגוריה:אי שוויון]]