47,332
עריכות
שינויים
יצירת דף עם התוכן "'''שוק תחרותי''' הוא סוג של שוק שבו מתקיימת שורה של תנאים שונים שנועדו להבטיח מיקסום של ..."
'''שוק תחרותי''' הוא סוג של [[שוק]] שבו מתקיימת שורה של תנאים שונים שנועדו להבטיח מיקסום של [[רווחה חברתית]] תוך שמירה על גמישות ותחרותיות שנוטים לייחס ל[[מוסד חברתי|מוסד]] השוק באופן כללי.
הוגים כלכליים מזרמים שונים תומכים בשוק תחרותי, להבדיל מ[[שוק חופשי]]. ובינהם [[הרמן דיילי]], [[דיוויד קורטן]] ו[[לואיג'י זינגלס]].
בפרק השישי של הספר [[כשתאגידים שולטים בעולם]] טוען [[דיוויד קורטן]] כי בעשורים שלאחר מלחמת העולם השנייה, ארצות הברית התאפיינה לא ב[[שוק חופשי]] נטול כל רסן כפי שהוא מתואר לעיתים על ידי[[קפיטליזם|קפיטליסטים]] ו[[ליברטרים]] אלא [[משק מעורב|שוק עם מעורבות ממשלתית]]. לפי קורטן התערבות ממשלתית חיונית לשם שמירה על תנאים בהם השוק יכול לתפקד, כדי למנוע צמיחת [[אוליגופול|אוליגופולים]] ותנאי [[ריכוזיות כלכלית]] וכדי למנוע [[קפיטליזם של מקורבים]] ו[[כשלי שוק]] שגורמים לפגיעה בצרכנים, באזרחים, בעובדים ובעסקים קטנים.
קורטן מציין שורה של תנאים לשם שמירה על שוק תחרותי, כפי שהם נוסחו על ידי [[הרמן דיילי]] ג'ון קוב ג'וניור בספר [[לטובת הכלל (ספר)|לטובת הכלל]]:
* '''תחרות הוגנת''' - התחרות החופשית יוצרת מנצחים ומפסידים וכך יש תהליך של [[מונופול|מונופוליזציה]]. כמו במשחק מונופול, מי שהוא יותר גדול ויש לו יותר נכסים הוא בעל [[יתרונות לגודל]] ובנוסף לתאגידים בעולם האמיתי יש [[קשרי הון שלטון]] ויכולת [[לובי פוליטי]]. יש צורך בהתערבות חוזרת כדי לאפשר לשחקנים חדשים להצטרף לתחרות.
* '''הון מוסרי''' או [[הון חברתי]] - שוק ללא [[אמון]], שיתוף פעולה, חמלה ויושרה אישית - לא רק שיהיה מקום בלתי נעים לעשות בו עסקים אלא שהוא יהיה מאוד [[יעילות פארטו|בלתי יעיל]], ידרוש עלויות מופרזות על עורכי דין, אנשי אבטחה, ועוד אמצעי הגנה. לא החברה ולא כלכלת השוק יכולים לתפקד בצורה יעילה ללא בסיס מוסרי.
* '''[[רכוש ציבורי]]''' - הרבה השקעות ושרותים שחיוניים לטובת הציבור- כמו השקעות במחקר מדעי בסיסי, בטחון הציבור ומערכת המשפט, חינוך ציבורי, דרכים, והגנה על בטחון המדינה - לא מסופקים על ידי השוק בגלל שמרגע שהם יוצרו, הם חופשיים לשימושו של כל אדם.
* '''[[כלכלת מחיר מלא|עלות מלאה בתמחיר]]'''. השוק מייצר חלוקה אופטימלית של משאבים רק כאשר המוכרים והקונים נושאים במחיר המלא של מוצרים שהם מכינים, קונים וצורכים, כאשר [[עלויות חיצוניות]] עוברות [[הפנמת עלויות]].
* '''חלוקה הוגנת'''. יעילות השוק והלגיטימיות של המוסדות תלויים בהתערבות ממשלתית שמחזירה כל הזמן את השוויון שנשחק ידי כוחות השוק. במערכת שוק, קיימת נטיה חזקה, במיוחד במהלך תקופות של צמיחה כלכלית, לכך שבעלי ההון יגדילו את עושרם ואת הכנסותיהם בעוד שהשכר של עובדים עולה באופן איטי יותר או נסוג. אבל שוק שבו הכוח הכלכלי מפוזר בצורה מאד לא שווינית יקצה משאבים באופן לא הוגן ובלתי יעיל מבחינה חברתית.
* '''[[כלכלה בת קיימא|יציבות ברת קיימה של האקולוגיה]]'''. כשהכלכלה האנושית גדלה וממלאת את המרחב האקולוגי שלה, הגבלת היקפן של מערכות-המשנה הכלכליות כדי לשמור על שיווי משקל אופטימלי עם הטבע הופכת להיות הכרחית לצורך השרדות [[בני אדם|המין האנושי]]. אסור שתהיה [[התחממות עולמית]] או [[דייג ייתר]] או [[שחיקת קרקעות]]. השוק החופשי עיוור לאינספור הגבלות כאלה. הממשלה חייבת להציב את הגבולות ולהבטיח שאיתותים מתאימים ישלחו אל השוק. אפילו "פתרונות שוק" שהוצעו לבעיות סביבה, כמו רשיונות זיהום, תלויות בהתערבות ממשלתית שתציב את הגבולות, תוציא את הרשיונות, ותפקח על הציות להם.
פרוספור [[לואיג'י זינגלס]] משיקגו, שמגדיר את עצמו כתומך של השוק החופשי, הוא אינו בעד הקטנה בכל מחיר של הרגולציה של המדינה על שווקים. בספרו הוא מתאר כיצד באופן היסטורי חברו תומרי שוק חופשי עם עסקים ועסקים גדולים כדי לקדם את המגזר העסקי, ורעיונות של יוזמה פרטית ושוק חופשי מול זרמים סוציאליסטים שדגלו בהלאמה, קומוניזם או מדינת רווחה רחבה. אבל לפי זינגלס, לאחר תקופה מסויימת הגיעה השלב שבו [[תאגידים רב לאומיים|התאגידים הגדולים]] הפכו להיות מחוברים זה עם זה ומתואמים מבחינה פוליטית והם מהווים את החסם הגדול ביותר לתחרות.
==ראו גם==
* [[שוק חופשי]]
{{ביזור וריכוזיות}}
[[קטגוריה:כלכלה]]
הוגים כלכליים מזרמים שונים תומכים בשוק תחרותי, להבדיל מ[[שוק חופשי]]. ובינהם [[הרמן דיילי]], [[דיוויד קורטן]] ו[[לואיג'י זינגלס]].
בפרק השישי של הספר [[כשתאגידים שולטים בעולם]] טוען [[דיוויד קורטן]] כי בעשורים שלאחר מלחמת העולם השנייה, ארצות הברית התאפיינה לא ב[[שוק חופשי]] נטול כל רסן כפי שהוא מתואר לעיתים על ידי[[קפיטליזם|קפיטליסטים]] ו[[ליברטרים]] אלא [[משק מעורב|שוק עם מעורבות ממשלתית]]. לפי קורטן התערבות ממשלתית חיונית לשם שמירה על תנאים בהם השוק יכול לתפקד, כדי למנוע צמיחת [[אוליגופול|אוליגופולים]] ותנאי [[ריכוזיות כלכלית]] וכדי למנוע [[קפיטליזם של מקורבים]] ו[[כשלי שוק]] שגורמים לפגיעה בצרכנים, באזרחים, בעובדים ובעסקים קטנים.
קורטן מציין שורה של תנאים לשם שמירה על שוק תחרותי, כפי שהם נוסחו על ידי [[הרמן דיילי]] ג'ון קוב ג'וניור בספר [[לטובת הכלל (ספר)|לטובת הכלל]]:
* '''תחרות הוגנת''' - התחרות החופשית יוצרת מנצחים ומפסידים וכך יש תהליך של [[מונופול|מונופוליזציה]]. כמו במשחק מונופול, מי שהוא יותר גדול ויש לו יותר נכסים הוא בעל [[יתרונות לגודל]] ובנוסף לתאגידים בעולם האמיתי יש [[קשרי הון שלטון]] ויכולת [[לובי פוליטי]]. יש צורך בהתערבות חוזרת כדי לאפשר לשחקנים חדשים להצטרף לתחרות.
* '''הון מוסרי''' או [[הון חברתי]] - שוק ללא [[אמון]], שיתוף פעולה, חמלה ויושרה אישית - לא רק שיהיה מקום בלתי נעים לעשות בו עסקים אלא שהוא יהיה מאוד [[יעילות פארטו|בלתי יעיל]], ידרוש עלויות מופרזות על עורכי דין, אנשי אבטחה, ועוד אמצעי הגנה. לא החברה ולא כלכלת השוק יכולים לתפקד בצורה יעילה ללא בסיס מוסרי.
* '''[[רכוש ציבורי]]''' - הרבה השקעות ושרותים שחיוניים לטובת הציבור- כמו השקעות במחקר מדעי בסיסי, בטחון הציבור ומערכת המשפט, חינוך ציבורי, דרכים, והגנה על בטחון המדינה - לא מסופקים על ידי השוק בגלל שמרגע שהם יוצרו, הם חופשיים לשימושו של כל אדם.
* '''[[כלכלת מחיר מלא|עלות מלאה בתמחיר]]'''. השוק מייצר חלוקה אופטימלית של משאבים רק כאשר המוכרים והקונים נושאים במחיר המלא של מוצרים שהם מכינים, קונים וצורכים, כאשר [[עלויות חיצוניות]] עוברות [[הפנמת עלויות]].
* '''חלוקה הוגנת'''. יעילות השוק והלגיטימיות של המוסדות תלויים בהתערבות ממשלתית שמחזירה כל הזמן את השוויון שנשחק ידי כוחות השוק. במערכת שוק, קיימת נטיה חזקה, במיוחד במהלך תקופות של צמיחה כלכלית, לכך שבעלי ההון יגדילו את עושרם ואת הכנסותיהם בעוד שהשכר של עובדים עולה באופן איטי יותר או נסוג. אבל שוק שבו הכוח הכלכלי מפוזר בצורה מאד לא שווינית יקצה משאבים באופן לא הוגן ובלתי יעיל מבחינה חברתית.
* '''[[כלכלה בת קיימא|יציבות ברת קיימה של האקולוגיה]]'''. כשהכלכלה האנושית גדלה וממלאת את המרחב האקולוגי שלה, הגבלת היקפן של מערכות-המשנה הכלכליות כדי לשמור על שיווי משקל אופטימלי עם הטבע הופכת להיות הכרחית לצורך השרדות [[בני אדם|המין האנושי]]. אסור שתהיה [[התחממות עולמית]] או [[דייג ייתר]] או [[שחיקת קרקעות]]. השוק החופשי עיוור לאינספור הגבלות כאלה. הממשלה חייבת להציב את הגבולות ולהבטיח שאיתותים מתאימים ישלחו אל השוק. אפילו "פתרונות שוק" שהוצעו לבעיות סביבה, כמו רשיונות זיהום, תלויות בהתערבות ממשלתית שתציב את הגבולות, תוציא את הרשיונות, ותפקח על הציות להם.
פרוספור [[לואיג'י זינגלס]] משיקגו, שמגדיר את עצמו כתומך של השוק החופשי, הוא אינו בעד הקטנה בכל מחיר של הרגולציה של המדינה על שווקים. בספרו הוא מתאר כיצד באופן היסטורי חברו תומרי שוק חופשי עם עסקים ועסקים גדולים כדי לקדם את המגזר העסקי, ורעיונות של יוזמה פרטית ושוק חופשי מול זרמים סוציאליסטים שדגלו בהלאמה, קומוניזם או מדינת רווחה רחבה. אבל לפי זינגלס, לאחר תקופה מסויימת הגיעה השלב שבו [[תאגידים רב לאומיים|התאגידים הגדולים]] הפכו להיות מחוברים זה עם זה ומתואמים מבחינה פוליטית והם מהווים את החסם הגדול ביותר לתחרות.
==ראו גם==
* [[שוק חופשי]]
{{ביזור וריכוזיות}}
[[קטגוריה:כלכלה]]