שינויים

'''הליכה ברגל''' היא פעילות התחבורה הבסיסית והנפוצה ביותר. '''הולכי רגל''' הם אנשים שהולכים או רצים.  רוב בני האדם הלכו ברגל במשך רוב ההיסטוריה, וגם היום, בתקופה של [[תחבורה מבוססת רכב פרטי]] ו[[תחבורה ציבורית]] רוב בני האדם בעולם משתמשים בהליכה ברגל, כשרק 18% מהעולם משתמשים ברכב פרטי.  

'''הליכה ברגל''' היא פעילות התחבורה הבסיסית והנפוצה ביותר. '''הולכי רגל''' הם אנשים שהולכים או רצים.  רוב [[בני אדם|בני האדם]] הלכו ברגל במשך רוב ההיסטוריה, וגם היום, בתקופה של [[תחבורה מבוססת רכב פרטי]] ו[[תחבורה ציבורית]] רוב בני האדם בעולם משתמשים בהליכה ברגל לשם תחבורה, כשרק 18% מהעולם משתמשים ברכב פרטי.  

[[קובץ:Gauchetière Street, pedestrian section (take 2), Montreal 2005-10-21.JPG|350px|thumb|הולכי רגל ב[[מדרחוב]] בקנדה]]

[[קובץ:Gauchetière Street, pedestrian section (take 2), Montreal 2005-10-21.JPG|350px|thumb|הולכי רגל ב[[מדרחוב]] בקנדה]]

==תכנון עירוני==

==תכנון עירוני==

התכנון העירוני המסורתי שהיה נהוג במשך אלפי שנים, הוא תכנון המתאים להולכי רגל. [[עיר|הערים]] כ[[מוסד חברתי|המצאה חברתית]] איפשרו מפגש ספונטני בין אנשים, רעיונות וסחורות ומרחב קומפקטי ונוח שבו ניתן להגיע בקלות ובמהיריות למוצרים ולשירותים עירוניים על ידי הליכה רגלית. בהתאם לכך תוכננו רוב הרחובות כרחובות צרים, נבנו בתים מרובי קומות בצפיפות מגורים ועסקים גבוהה, ופעילות עסקית כמו בתי ממכר לאוכל, כלים ושירותים עירוניים אחרים מוקמו בתוך שכונות מגורים.  

התכנון העירוני המסורתי שהיה נהוג במשך אלפי שנים, הוא [[איזור ידידותי להולכי רגל|תכנון המתאים להולכי רגל]]. [[עיר|הערים]] כ[[מוסד חברתי|המצאה חברתית]], איפשרו מפגש ספונטני בין אנשים, רעיונות וסחורות ומרחב קומפקטי ונוח שבו ניתן להגיע בקלות ובמהיריות למוצרים ולשירותים עירוניים על ידי הליכה רגלית. בהתאם לכך תוכננו רוב הרחובות כרחובות צרים, נבנו בתים מרובי קומות בצפיפות מגורים ועסקים גבוהה, ופעילות עסקית כמו בתי ממכר לאוכל, כלים ושירותים עירוניים אחרים מוקמו בתוך שכונות מגורים.  

===הדרה של הולכי הרגל מהמרחב הציבורי===

===הדרה של הולכי הרגל מהמרחב הציבורי===

מגמות אלו מתיישבות עם המגמה שבה שרוב הולכי הרגל במדינות כמו ארצות הברית משתייכים ל[[אי שוויון|מעמדות הנמוכים]] ו[[עוני|העניים]] יותר, כמו גם למעמדות אחרים שנדחקים לשוליים כמו נשים, זקנים וילדים, שכולם משתמשים פחות ברכב פרטי ויותר ב[[תחבורה ציבורית]] והליכה ברגל.

מגמות אלו מתיישבות עם המגמה שבה שרוב הולכי הרגל במדינות כמו ארצות הברית משתייכים ל[[אי שוויון|מעמדות הנמוכים]] ו[[עוני|העניים]] יותר, כמו גם למעמדות אחרים שנדחקים לשוליים כמו נשים, זקנים וילדים, שכולם משתמשים פחות ברכב פרטי ויותר ב[[תחבורה ציבורית]] והליכה ברגל.

===תכנון לבני אדם באירופה ובדרום אמריקה===

===תכנון נעים להולכי באירופה ובדרום אמריקה===

בניגוד לכך ערים אירופאיות רבות תוכננו ונבנו עוד לפני מלחמת העולם השנייה, ולכן לא תוכננו לרכב הפרטי. בערי הולנד העתיקות בשנות ה-50 ו-60, נהרסו בלוקים שלמים של בניינים לאורך רחובות ראשיים כדי לפנות נתיבים לתחבורת הרכב הפרטי. עם זאת נוצר [[ביקוש מושרה]] לתחבורת רכב פרטי והגידול בשימוש ברכב הפרטי היה גבוה יותר מהיכולת של הערים הצפופות לפנות עוד נתיבים ומקומות חניה. כך שנוצרו פקקי תנועה גדלים והולכים בהיקפם ובחומרתם. דבר זה יצר [[אפקט בייגלה]] ו[[פרבור]] מצד אחד וחזרה לתכנון מוטה הולכי רגל, אופניים ותחבורה ציבורית מצד שני.  

בניגוד לכך ערים אירופאיות רבות תוכננו ונבנו עוד לפני מלחמת העולם השנייה, ולכן לא תוכננו לרכב הפרטי. בערי הולנד העתיקות בשנות ה-50 ו-60, נהרסו בלוקים שלמים של בניינים לאורך רחובות ראשיים כדי לפנות נתיבים לתחבורת הרכב הפרטי. עם זאת נוצר [[ביקוש מושרה]] לתחבורת רכב פרטי והגידול בשימוש ברכב הפרטי היה גבוה יותר מהיכולת של הערים הצפופות לפנות עוד נתיבים ומקומות חניה. כך שנוצרו פקקי תנועה גדלים והולכים בהיקפם ובחומרתם. דבר זה יצר [[אפקט בייגלה]] ו[[פרבור]] מצד אחד וחזרה לתכנון מוטה הולכי רגל, אופניים ותחבורה ציבורית מצד שני.  

בעשורים האחרונים ערים באירופה ובמדינות נוספות משנות חזרה את התכנון העירוני לטובת הולכי רגל, משתמשי תחבורה ציבורית ו[[תחבורת אופניים]]. מגמה זו החלה להשתנות החל משנות ה-70, והחל משנות ה-90 החלו ההולנדים (לדוגמה בערים [[האג]], [[אוטרכט]], [[אמסטרדם]])  ומדינות נוספות כמו דנמרק ([[קופנהאגן]]), וקנדה ([[ונקובר]], [[אוטווה]]) בתכנון של [[תחבורה בת קיימא]] - חלק מהרחובות הוצרו מחדש על ידי בניית בתים, חלק מהרחובות הושארו באותו רוחב, אבל הפכו אותם ל[[שבילי אופניים]], [[מרחב ללא רכב פרטי]] ו[[מסלולי תחבורה ציבורית]].  

בעשורים האחרונים ערים באירופה ובמדינות נוספות משנות חזרה את התכנון העירוני לטובת הולכי רגל, משתמשי תחבורה ציבורית ו[[תחבורת אופניים]]. מגמה זו החלה להשתנות החל משנות ה-70, והחל משנות ה-90 החלו ההולנדים (לדוגמה בערים [[האג]], [[אוטרכט]], [[אמסטרדם]])  ומדינות נוספות כמו דנמרק ([[קופנהאגן]]), וקנדה ([[ונקובר]], [[אוטווה]]) בתכנון של [[תחבורה בת קיימא]] - חלק מהרחובות הוצרו מחדש על ידי בניית בתים, חלק מהרחובות הושארו באותו רוחב, אבל הפכו אותם ל[[שבילי אופניים]], [[מרחב ללא רכב פרטי]] ו[[מסלולי תחבורה ציבורית]].  

היות ובחתך רחוב נתון, ניתן להעביר הרבה יותר אנשים בשעה כאשר הם הולכי רגל, רוכבי אופניים ומשתמשי תחבורה ציבורית, דבר זה הקטין את בעיית פקקי התנועה, ויחד עם כך הוריד בעיות אחרות הקשורות ברכב פרטי כמו [[זיהום אוויר]], פליטות [[גזי חממה]], [[תאונות דרכים]] ועוד. צעדים דומים ננקטו גם בערים אירופאיות נוספות ובערים [[קוריטיבה]], [[בוגוטה]] בדרום אמריקה, [[פורטלנד]] בארצות הברית, וכן [[בריזביין]] באוסטרליה כחלק מתנועה רחבה יותר של חשיבה מוחדשת על תכנון עירוני הנקראת '''[[עירוניות מתחדשת]]'''.

בחתך רחוב נתון, ניתן להעביר הרבה יותר אנשים בשעה כאשר הם הולכי רגל, רוכבי אופניים ומשתמשי תחבורה ציבורית יחסית לרכב פרטי. דבר זה הקטין את בעיית פקקי התנועה, ויחד עם כך הוריד בעיות אחרות הקשורות ברכב פרטי כמו [[זיהום אוויר]], פליטות [[גזי חממה]], [[תאונות דרכים]] ועוד. צעדים דומים ננקטו גם בערים אירופאיות נוספות ובערים [[קוריטיבה]], [[בוגוטה]] בדרום אמריקה, [[פורטלנד]] בארצות הברית, וכן [[בריזביין]] באוסטרליה כחלק מתנועה רחבה יותר של חשיבה מוחדשת על תכנון עירוני הנקראת '''[[עירוניות מתחדשת]]'''.

==גורמים המשפיעים על נוחות ההליכה ברגל==

==גורמים המשפיעים על נוחות ההליכה ברגל==

{{הפניה לערך מורחב|בר הליכה}}

{{הפניה לערך מורחב|איזור ידידותי להולכי רגל}}

'''[http://en.wikipedia.org/wiki/Walkability Walkability]'''  הוא מדד המשמש כדי למדוד עד כמה איזור מסויים הוא ידידותי להולכי רגל. גורמים המשפיעים על ה-Walkability כוללים:

'''[http://en.wikipedia.org/wiki/Walkability Walkability]'''  הוא מדד המשמש כדי למדוד עד כמה איזור מסויים הוא ידידותי להולכי רגל. גורמים המשפיעים על ה-Walkability כוללים:

* '''קיומן או העדרן של מדרכות'''.

* '''קיומן או העדרן של מדרכות'''.

==בטיחות בדרכים==

==בטיחות בדרכים==

הולכי רגל נחשבים משתמשי דרך פגיעים, ושיעור היפגעותם ב[[תאונות דרכים]] גבוה בהשוואה לשיעור היפגעותם של משתמשי דרך אחרים. בשנת 2011 נהרגו בישראל 125 הולכי רגל בתאונות דרכים, בדומה לשיעור ההרוגים בשנת 2010, ועם שיעור דומה של הרוגים שלא ירד מאז 2007. רוב הולכי הרגל ההרוגים (65%) נפגעו בתחום העירוני.  41% מהולכי הרגל שנהרגו לא חצו את הכביש כלל, אלא עמדו או הלכו בכביש, בשולי הכביש, על המדרכה או באי ההפרדה. שיעור זהה - 41% - חצו את הכביש שלא במעבר חצייה, ו-14% חצו במעבר חצייה.[http://rsa.gov.il/mishtamaheyderech/holcheiregel/Pages/default.aspx] אוכלוסיות פגיעות במיוחד כוללות ילדים (שמכירים פחות את כללי הבטיחות, מתקשים לאמוד את מהירות ומרחק המכונית ויש להם נראות נמוכה יותר)וקשישים (שמגיבים לאט יותר, שומעים ורואים פחות טוב, מתקשים יותר להגיע אל מעבר חצייה ובמקרה של תאונה הגוף שלהם פגיע יותר).  

הולכי רגל נחשבים משתמשי דרך פגיעים, ושיעור היפגעותם ב[[תאונות דרכים]] גבוה בהשוואה לשיעור היפגעותם של משתמשי דרך אחרים.  

 

בשנת 2011 נהרגו בישראל 125 הולכי רגל ב[[בטיחות בדרכים|תאונות דרכים]], בדומה לשיעור ההרוגים בשנת 2010, ועם שיעור דומה של הרוגים שלא ירד מאז 2007. רוב הולכי הרגל ההרוגים (65%) נפגעו בתחום העירוני.  41% מהולכי הרגל שנהרגו לא חצו את הכביש כלל, אלא עמדו או הלכו בכביש, בשולי הכביש, על המדרכה או באי ההפרדה. שיעור זהה - 41% - חצו את הכביש שלא במעבר חצייה, ו-14% חצו במעבר חצייה.[http://rsa.gov.il/mishtamaheyderech/holcheiregel/Pages/default.aspx]  

 

אוכלוסיות פגיעות במיוחד כוללות ילדים (שמכירים פחות את כללי הבטיחות, מתקשים לאמוד את מהירות ומרחק המכונית ויש להם נראות נמוכה יותר)וקשישים (שמגיבים לאט יותר, שומעים ורואים פחות טוב, מתקשים יותר להגיע אל מעבר חצייה ובמקרה של תאונה הגוף שלהם פגיע יותר).  

הולכי הרגל מהווים שליש מבין ההרוגים בתאונות הדרכים בישראל. בהשוואה למדינות ה-OECD ישראל בולטת לרעה בתחום זה, כאשר רק 3 מדינות נמצאות במצב גרוע ממנה. לשם השוואה בהולנד, בלגיה, קנדה ושוויץ אחוז ההרוגים מבין הולכי הרגל עומד על כ10% מכלל ההרוגים בתאונות דרכים. דבר זה בולט במיוחד על רקע שיעור נמוך יחסית של הרוגים מתאונות דרכים שיש בישראל ביחס למדינות אחרות. [http://rsa.gov.il/MachkarimDoc/tastit2011.pdf]

הולכי הרגל מהווים שליש מבין ההרוגים בתאונות הדרכים בישראל. בהשוואה למדינות ה-OECD ישראל בולטת לרעה בתחום זה, כאשר רק 3 מדינות נמצאות במצב גרוע ממנה. לשם השוואה בהולנד, בלגיה, קנדה ושוויץ אחוז ההרוגים מבין הולכי הרגל עומד על כ10% מכלל ההרוגים בתאונות דרכים. דבר זה בולט במיוחד על רקע שיעור נמוך יחסית של הרוגים מתאונות דרכים שיש בישראל ביחס למדינות אחרות. [http://rsa.gov.il/MachkarimDoc/tastit2011.pdf]

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[נוחות הליכה]]

* [[איזור ידידותי להולכי רגל]]

* [[מרחב משותף (תחבורה)]]

* [[מרחב משותף (תחבורה)]]

* [[מדרחוב]]

* [[מדרחוב]]