שינויים

'''פרדוקס איסטרלין''' (Easterlin Paradox) הוא מושג מרכזי בתחום של [[כלכלת אושר]], שטוען שמרמה מסויימת [[צמיחה כלכלית]] ועליה בהכנסה הכספית הממוצעת לא גורמות לעליה ממוצעת באושר של האוכלוסיה, וכי השפעת ההכנסה הכספית על האושר היא באמצעות מנגנון יחסי, כלומר מדידת ההכנסה יחסית להכנסתם של אנשים אחרים.  

'''פרדוקס איסטרלין''' (Easterlin Paradox) הוא מושג בתחום של [[כלכלת אושר]], שטוען שמרמה מסויימת, [[צמיחה כלכלית]] ועליה בהכנסה הכספית הממוצעת לא תורמות לעליה ממוצעת באושר של האוכלוסיה, וכי השפעת ההכנסה הכספית על האושר היא באמצעות מנגנון יחסי, כלומר מדידת ההכנסה יחסית להכנסתם של אנשים אחרים.  

המושג קרוי על שמו של הכלכלן [[ריצ'ארד איסטרלין]] שדן בגורמים המשפיעים על האושר והרווחה במאמר משנת 1974, בשם "האם הצמיחה הכלכלית משפרת את גורל האדם? כמה ממצאים אמפיריים" ([http://graphics8.nytimes.com/images/2008/04/16/business/Easterlin1974.pdf Does Economic Growth Improve the Human Lot? Some Empirical Evidence])

המושג קרוי על שמו של הכלכלן [[ריצ'ארד איסטרלין]] שדן בגורמים המשפיעים על האושר והרווחה במאמר משנת 1974, בשם "האם הצמיחה הכלכלית משפרת את גורל האדם? כמה ממצאים אמפיריים" ([http://graphics8.nytimes.com/images/2008/04/16/business/Easterlin1974.pdf Does Economic Growth Improve the Human Lot? Some Empirical Evidence])

איסטלין מצא, כפי שרוב הכלכנים ציפו, כי בתוך מדינה נתונה, אנשים בעלי הכנסות כספיות גבוהות יותר הם בממוצע מאושרים יותר. עם זאת, בהשוואה בין מדינות שונות, רמות האושר המדווחות לא הושפעו הרבה מהנתון של הכנסה לאומית לנפש, לפחות לא למדינות שהיתה להן הכנסה מספקת כדי לענות על צרכים בסיסיים. בצורה דומה, למרות שההכנסה לנפש בארצות הברית עלתה בעקביות בין 1946 ל-1970, הרמות הממוצעות של אושר מדווח לא גילו מגמה ארוכת טווח כלשהי, וירדו בין 1960 ל-1970.  

איסטרלין מצא, כפי שרוב הכלכנים ציפו, כי בתוך מדינה נתונה, [[אי שוויון כלכלי|אנשים בעלי הכנסות כספיות גבוהות]] יותר הם בממוצע מאושרים יותר. עם זאת, בהשוואה בין מדינות שונות, רמות האושר המדווחות לא הושפעו הרבה מהנתון של הכנסה לאומית לנפש, לפחות לא למדינות שהיתה להן הכנסה מספקת כדי לספק מענה לצרכים בסיסיים. בצורה דומה, למרות שההכנסה לנפש בארצות הברית עלתה בעקביות בין 1946 ל-1970, [[שביעות רצון מהחיים|דיווחים על אושר]] לא גילו מגמה ארוכת טווח כלשהי, וירדו בין 1960 ל-1970.  

מושג זה חוזק על ידי מחקרים שונים, בינהם מחקר של Andrew Oswald מאוניברסטית Warwick שגרם להתעניינות תקשורתית בנושא. מחקרים מודרניים בנושא השתמשו בשיטות רבות ושונות כדי למדוד אושר, בינהן מדידות ביולוגיות, שהגיעו לאותם דפוסים. דבר זה נעשה בנסיון לענות על חלק מהטענות כנגד מדידה של אושר בדיווח עצמי.  

מושג זה חוזק על ידי מחקרים שונים, בינהם מחקר של Andrew Oswald מאוניברסטית Warwick שגרם להתעניינות תקשורתית בנושא. מחקרים מודרניים בנושא השתמשו בשיטות רבות ושונות כדי למדוד אושר, בינהן מדידות ביולוגיות, שהגיעו לאותם דפוסים. דבר זה נעשה בנסיון לענות על חלק מהטענות כנגד מדידה של אושר בדיווח עצמי.  

==השלכות==

==השלכות==

חלק מהחוקרים טענו כי משמעות הדבר היא כי מרגע שנענו צרכים בסיסיים של האוכלוסיה, המדיניות הממשלתית צריכה להפסיק להתמקד ב[[צמיחה כלכלית]], ולהתחיל להתמקד במדדים אחרים כמו הגדלת שביעות הרצון על ידי מדדים כמו [[מדד האושר הלאומי]] או מדדים דומים אחרים (ראו [[מדדים חלופיים לתמ"ג]]). מגמה זו קיבלה חיזוק מצד הזרם של [[כלכלה אקולוגית]] שביקר את [[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] על רקע בעיות שקשורות לפגיעה בסביבה ולפגיעה ב[[קיימות]].

חלק מהחוקרים טענו כי משמעות הדבר היא כי שמרגע שנענו צרכים בסיסיים של האוכלוסיה, המדיניות הממשלתית צריכה להפסיק להתמקד ב[[צמיחה כלכלית]], ולהתחיל להתמקד במדדים אחרים כמו הגדלת [[שביעות רצון מהחיים|שביעות הרצון]] על ידי מדדים כמו [[מדד האושר הלאומי]] או מדדים דומים אחרים (ראו [[מדדים חלופיים לתמ"ג]]). מגמה זו קיבלה חיזוק מצד הזרם של [[כלכלה אקולוגית]] שביקר את [[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] על רקע בעיות שקשורות לפגיעה בסביבה ולפגיעה ב[[קיימות]].

==ביקורת==

==ביקורת==

בשנת 2003 פרסמו Ruut Veenhoven ו- Michael Hagerty  ניתוח חדש שהתבסס על מגוון מקורות מידע, והמסקנה שלהם היתה שלא קיים פרדוקס, וכי מדינות הופכות בממוצע למאושרות יותר כאשר ההכנסה שלהן עולה. בתגובה טען איסטרלין כי החוקרים השתמשו במידע בלתי מתאים.  

בשנת 2003 פרסמו Ruut Veenhoven ו- Michael Hagerty  ניתוח חדש שהתבסס על מגוון מקורות מידע, והמסקנה שלהם היתה שלא קיים פרדוקס, וכי מדינות הופכות בממוצע למאושרות יותר כאשר ההכנסה שלהן עולה. בתגובה טען איסטרלין כי החוקרים השתמשו במידע בלתי מתאים.  

בשנת 2008, הכלכלנים Justin Wolfers ו Betsey Stevenson,  מאוניברסיטת פנסילבניה, פרסמו מאמר שניסה לבדוק מחדש את פרדוקס איסטרלין באמצעות נתונים שנלקחו על פני זמן. גם הם הסיקו שפרדוקס איסטרלין מוטעה. הם טענו כי קיימת האטה בקשר בין הכנסה אבסולוטית לבין אושר, אבל אין נקודת רוויה שבה הכנסה אבסולוטית מפסיקה להשפיע. לטנעתם האושר לא מושפע רק מרמה יחסית של הכנסה אלא גם מרמות הכנסה אבסולטית. דבר זה עומד בניגוד לפרשנות קיצונית של תאוריית hedonic treadmill לפיה רק ההכנסה היחסית משנה את ההרגשה ואת ההתנהגות.

בשנת 2008, הכלכלנים Justin Wolfers ו Betsey Stevenson,  מאוניברסיטת פנסילבניה, פרסמו מאמר שניסה לבדוק מחדש את פרדוקס איסטרלין באמצעות נתונים שנלקחו על פני זמן. גם הם הסיקו שפרדוקס איסטרלין מוטעה. הם טענו כי קיימת האטה בקשר בין הכנסה אבסולוטית לבין אושר, אבל אין נקודת רוויה שבה הכנסה אבסולוטית מפסיקה להשפיע. לטנעתם האושר לא מושפע רק מרמה יחסית של הכנסה אלא גם מרמות הכנסה אבסולטית. דבר זה עומד בניגוד לפרשנות קיצונית של תאוריית [[hedonic treadmill]] לפיה רק ההכנסה היחסית משנה את ההרגשה ואת ההתנהגות.

 

{{תבנית:צמיחה כלכלית}}

{{תבנית:צמיחה כלכלית}}

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Easterlin_paradox פרדוקס איסטרלין] בויקיפידה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Easterlin_paradox פרדוקס איסטרלין] בויקיפידה האנגלית

[[קטגוריה:תועלת ואושר]]

[[קטגוריה:תועלת ואושר]]

[[קטגוריה:צמיחה כלכלית]]

[[קטגוריה:צמיחה כלכלית]]