47,332
עריכות
שינויים
←דוגמאות ליתרונות לגודל
==דוגמאות ליתרונות לגודל==
==דוגמאות ליתרונות לגודל==
===יעילות אנרגטית טובה יותר בתליכי חימום וקירור===
===מונופולים ואוליגופולים===
ככל שעסק גדול יותר ויש לו יותר נתח שוק, כך השוק רחוק יותר ממצב של [[תחרות משוכללת]], גדל הסיכוי כי יוכל למכור את מוצריו במחיר גבוה יותר ולמקסם רווחים כ[[מונופול]] , כחלק מ[[אוליגופול]] או כ[[מונופסון]] ובאופן כללי יותר כחלק מ[[תחרות בין מעטים]].
מונופלים וחברות באוליגופולים יכולים להגדיל את הרווח שלהם על ידי מכירת כמות קטנה יותר יחסית לשיווי משקל בשוק משוכלל, וגביית מחיר גבוה יותר. באופן כזה יש אמנם פחות קונים, אבל הרווחים שנוצרים גבוהים יותר לעומת מצב של שוק משוכלל.
===קשרי הון שלטון===
חברות גדולות משקיעות בדרך כלל ב[[לובי פוליטי]], ב[[פרסום]] בעיתונות וב[[יחסי ציבור]], כך שיש להן השפעה הן על הפוליטיקאים , על המפלגות, על בעלי עיתונים שכותבים על הפוליטיקאים ועל בנקים שמספקים אשראי למפלגות. זאת לעומת פירמות קטנות שאינן יכולות לעשות זאת. כמו כן חברות גדולות יכולות לספק בקלות רבה יותר טובות הנאה לגורמים השונים על ידי קשרים עם פירמות אחרות, על ידי משרות עתידיות , על ידי התפקדות עובדי החברה למפלגות והצבעה בפריימריז, תרומות למועמדים וכו'. את הכוח מול השלטון החברות מסוגלות לנצל כדי לקדם חקיקה שתייצר ביקושים, שתמנע כניסת מתחרים, שתמנע הפנמת עלויות חיצוניות, תבטיח הקלות במיסוי ותפנה סובסידיות ותקציבי ממשלה ורשויות אל הפירמה.
===הכנסת חסמי כניסה וקשרי הון שלטון===
במקרים של [[קפיטליזם של מקורבים]] ו[[קשרי הון שלטון]] חברות קיימות בשוק מנסות להשתמש בקשרים שלהם עם השלטון כדי להציב חסמי כניסה בפני מתחרות. כך לדוגמה חברות הרכב האמריקאיות השתמשו בקשרים שהיו להם מול השלטון האמריקאי כדי לחסום כניסה בפני מתחרות יפאניות לשוק הרכב האמריקאי. סוגים שונים של חקיקה, ותקנים משמשים לא פעם כחסם כניסה למתחרות חדשות או מתחרות מחו"ל או כדי להחליש חלק מהמתחרות, בעיקר המתחרות הקטנות יותר, שאינן מקושרות לשלטון.
===החצנת עלויות===
השלטון יכול להשפיע על התנאים של הפירמה גם על ידי חוקים ותקנות שיגידלו את הסיכוי כי צרכנים יגדילו את הקניות אצל הפירמה. כך לדוגמה [[תכנון מוטה רכב פרטי]] מגדיל את הסיכוי של אנשים לקניית רכב. באופן כללי חקיקה שמונעת [[הפנמת עלויות חיצוניות]] מיטביה עם סוגי עסקים שונים. כך גם התערבות בקרב רגולטורים כדי שימנעו ממימוש של [[רגולציה]] נגד עסקים גדולים ונגד מונופולים והגבלים עסקיים אחרים.
===מיסוי ותקציבי ממשלה===
אפיק חשוב אחר של התערבות מצד הממשלה ורשויות מקומיות הוא על צעדים פיסקליים שלה - על ידי שליטה שלה ברמות ובהנחות מיסוי, בסיבסוד, בתקציבי ממשלה ורשויות, חברות ממשלתיות, מענקים, מלוות, וכן במכרזים והוצאות רכש ממשלתיים. בכל האפיקים האלה המדינה יכולה לספק הטבות לפירמות שונות, בעיקר כאלה שמקורבות לשלטון.
אפיק אחר שבו חברות מנצלות את היתרון לגודל שלהן הוא על ידי יצירת מקלטי מס לחברות גדולות. החברות הגדולות יכולות לבצע זאת על ידי הקמת חברות בנות במדינות אחרות וניצול פרצות בחוק שמאפשרות תשלומי מיסים על ידי חברות הבת. כך לדוגמה חברת אפל משלמת אחוזים בודדים של מס על רווחים שלה מחוץ לארצות הברית, במקום כ 25% מס. לא פעם ממשלות מעניקות הטבות במיסוי לחברות גדולות כדי למשוך אליהן חברות אלה וכך לקבל תעסוקה מקומית ומיסוי מקומית.
=== כושר מיקוח מול ספקים===
ככל שקבוצה גדולה יותר, סביר כי יהיה לה כושר מיקוח גדול יותר גם מול ספקים. יכולת זו תתבטא במחיר נמוך יותר שתשלם עבור יחידת מוצר/שירות לספקים ולהוצאות שונות. לדוגמה בפרשת סגירת רשת "מתאים לי" נחשף כי בעלי קניונים מספקים הנחה לרשתות אופנה גדולות, ואילו הרשתות והחנויות הקטנות יותר צריכות לשלם מחירי שכירות גבוהים יותר כדי לממן את ההפרש. הוצאות השכירות יכולות להיות אחת ההוצאות הגדולות ולהגיע ל30% ממחזור המכירות של החנות. [http://www.themarker.com/markerweek/1.2166081]
===קבלת אשראי בתנאים טובים יותר===
כושר מיקוח יכול להתבטא לא רק במוצרים ושירותים ריאליים, אלא גם ב[[שוק העבודה]] וב[[שוק ההון]] (למשל, ריבית על פיקדונות ב[[בנק]] וריבית על קבלת הלוואות מהבנק). כך לדוגמה עסקים גדולים יותר מקבלים בדרך כלל גישה טובה קלה יותר ל[[אשראי]] ומבצעים [[מינוף פיננסי]] בעלות פחותה לעומת לווים קטנים יותר. הדבר נובע מכך שלבנק עצמו עשוי להיות יתרונות לגודל לספק הלוואה גדולה אחת לעומת מתן הלוואות להרבה לווים קטנים. לחלופין הדבר גם יכול לנובע מקשרים אישיים ואינטרסים משותפים בין בעלי הון שמחזיקים בפירמה לבין בעלי הון שמשפיעים על מדיניות הבנק. גם כאן, האשראי הזול שניתן לעסקים גדולים בא בדרך כלל על חשבון עסקים קטנים יותר שיש להם פחות גישה לאשראי, וקבלת אשראי בתנאים גרועים יותר.
===סיכון מוסרי של פירמות ===
[[סיכון מוסרי]] היא לקיחת סיכון כלכלי גדול מידי מתוך ידיעה שבמקרה של התממשות הסיכון, חלק מהמחיר יפול על שחקנים אחרים. פירמות גדולות מבצעות לא פעם סיכונים מוסריים על ידי מינוף אשראי מוגזם וללא כיסוי, כאשר מי שנושא בהוצאות המימון של כשלונות הם צרכנים, ספקים, בנקים, קונים של אג"ח (כולל קרנות פנסיה) ועוד.
לדוגמה חברות בניה גדולות יכולות להטיל את הסיכון של פשיטת רגל על קונים שקנו דירות אבל עוד לא קיבלו אותן. בנקים "גדולים מכדי ליפול" מטילים סיכונים פיננסים על הלקוחות ועל ממשלות כאשר הם יודעים שאם תתרחש [[ריצה על הבנק]] הממשלות ימהרו לחלץ אותם.
===סיכון מוסרי של בעלי הון===
[[חברות פרמידה]] המנפיקות [[אגרות חוב]] (אג"ח) עלולות לקחת הלאות גדולות מידי או לשלם דיוודינים או שכר מופרז למנכ"ל ובעלי תפקידים נוספים או לקנות רכוש במחירי הפסד מחברת בת, כאשר הנהנים מצעדים אלה הם בעלי הון גדולים השולטים בחלק מהחברה. באופן כזה החברה דווקא סובלת מחסורות לגודל, אבל בעל ההון נהנה מיתרון לגודל שכן הוא סוחט רווחים מכל שאר השחקנים.
=== צמצום באחוז ההוצאות הקבועות ===
=== צמצום באחוז ההוצאות הקבועות ===
מהדוגמאות לעיל ברור, כי ככל שקבוצה גדולה יותר, כך קטן היקף ההוצאות הקבועות יחסית למספר אנשים או רמת פעילותה. אם עלות חודשית של שמירה על בניין הינה 24,000 ש"ח, הרי שכאשר ישנן 48 משפחות בבניין, תשלם כל משפחה 500 ש"ח לחודש וכאשר ישנן 32 משפחות באותו בניין, תשלם כל משפחה 750 ש"ח לחודש. כן, אם נהוג במשפחה בת 5 ילדים להעביר בגדים מאחים גדולים לאחים קטנים יותר, הרי שיש כאן יתרון לגודל: במשך הזמן ההוצאות על ביגוד יחסית לגודל המשפחה קטנות יותר מאשר משפחה הכוללת רק ילד אחד. גם שימוש באותן הוצאות בזמן וכסף על עריכת קניות משפחתיות שבועיות, ללא קשר לגודל המשפחה, הינו דוגמה ליתרון לגודל.<BR>
מהדוגמאות לעיל ברור, כי ככל שקבוצה גדולה יותר, כך קטן היקף ההוצאות הקבועות יחסית למספר אנשים או רמת פעילותה. אם עלות חודשית של שמירה על בניין הינה 24,000 ש"ח, הרי שכאשר ישנן 48 משפחות בבניין, תשלם כל משפחה 500 ש"ח לחודש וכאשר ישנן 32 משפחות באותו בניין, תשלם כל משפחה 750 ש"ח לחודש. כן, אם נהוג במשפחה בת 5 ילדים להעביר בגדים מאחים גדולים לאחים קטנים יותר, הרי שיש כאן יתרון לגודל: במשך הזמן ההוצאות על ביגוד יחסית לגודל המשפחה קטנות יותר מאשר משפחה הכוללת רק ילד אחד. גם שימוש באותן הוצאות בזמן וכסף על עריכת קניות משפחתיות שבועיות, ללא קשר לגודל המשפחה, הינו דוגמה ליתרון לגודל.<BR>
ירידת אחוז הוצאות קבועות ליחידת מוצר בחברה כלכלית תוכל להוזיל את המחיר לאותה יחידה ועל ידי כך להגדיל את סך המכירות עד לגבול מסוים.
ירידת אחוז הוצאות קבועות ליחידת מוצר בחברה כלכלית תוכל להוזיל את המחיר לאותה יחידה ועל ידי כך להגדיל את סך המכירות עד לגבול מסוים.
===יעילות אנרגטית טובה יותר בתליכי חימום וקירור===
כאשר עוסקים בהתכה עבודה בנפחים גדולים יותר , אף שהיא מסובכת יותר, היא יעילה יותר מבחינה אנרגטית. לדוגמה במטלורגיה כבשנים גדולים יותר הם יעילים יותר לק"ג.
הסיבה היסודית לזה היא הבדל בין יחס נפח-שטח פנים - יש צורך לחמם מאסה שם חומר, בכמות מסויימת של דלק, אובדן החום לסביבה בתהליך - כלומר אחוז האנרגיה שמתבזבזת היא פונקציה של שטח הפנים.
=== שימוש בידע וניסיון ===
=== שימוש בידע וניסיון ===
ביחד. כל אלה מקטינים את [[עלות עסקה|עלויות העסקה]] שיש לפירמות ומייעלים את עבודת הארגון.
ביחד. כל אלה מקטינים את [[עלות עסקה|עלויות העסקה]] שיש לפירמות ומייעלים את עבודת הארגון.
=== הוצאות [[שיווק]] ===
=== חסכון בהוצאות [[שיווק]] ===
בין אם מדובר בעסק כלכלי ובין אם בארגון המנסה לשווק רעיונות, הרי שיחסית להיקף הפעילות, אחוז הוצאות השיווק עשוי להיות קטן יותר עם הגידול ברמת פעילותו. אם [[אוכלוסייה|אוכלוסיית]] היעד היא כל האוכלוסייה, הרי שפרסום באותם עיתונים, למשל, או אותם שלטי חוצות יעלה לארגון פחות, באופן יחסי, מאשר לארגון קטן יותר. מנגד, לארגון גדול יותר יש בדרך כלל אפשרויות רבות יותר לפרסום, מה שיכול לעזור להם יותר בהישגים שיווקיים.<BR>
בין אם מדובר בעסק כלכלי ובין אם בארגון המנסה לשווק רעיונות, הרי שיחסית להיקף הפעילות, אחוז הוצאות השיווק עשוי להיות קטן יותר עם הגידול ברמת פעילותו. אם [[אוכלוסייה|אוכלוסיית]] היעד היא כל האוכלוסייה, הרי שפרסום באותם עיתונים, למשל, או אותם שלטי חוצות יעלה לארגון פחות, באופן יחסי, מאשר לארגון קטן יותר. מנגד, לארגון גדול יותר יש בדרך כלל אפשרויות רבות יותר לפרסום, מה שיכול לעזור להם יותר בהישגים שיווקיים.<BR>
כמו כן, גם כאשר אוכלוסיות היעד נוטות להיות פרופורציוניות לגודל הארגון, הרי שאם קיים [[אפקט הרשת]], ככל שאוכלוסיית יעד גדולה יותר, מספיק שמשווקים יגיעו למספר קטן יותר, באופן יחסי, של אנשים מאותה אוכלוסיית יעד, כדי שאפקט הרשת יגרום להפצת המוצר/הרעיון המשווק לשאר אוכלוסיית היעד. על ידי כך, קורה גם כן כי ארגון גדול יותר צריך יחסית להשקיע פחות בשיווק.<BR>
כמו כן, גם כאשר אוכלוסיות היעד נוטות להיות פרופורציוניות לגודל הארגון, הרי שאם קיים [[אפקט הרשת]], ככל שאוכלוסיית יעד גדולה יותר, מספיק שמשווקים יגיעו למספר קטן יותר, באופן יחסי, של אנשים מאותה אוכלוסיית יעד, כדי שאפקט הרשת יגרום להפצת המוצר/הרעיון המשווק לשאר אוכלוסיית היעד. על ידי כך, קורה גם כן כי ארגון גדול יותר צריך יחסית להשקיע פחות בשיווק.<BR>
=== חלוקת תפקידים יעילה יותר ===
=== חלוקת תפקידים יעילה יותר ===
פיזור סיכונים מהווה חשיבות גדולה עבור חברות ביטוח. ככל שמספר המבטוחים גדול יותר, כך ניתן לצפות (לפי חוק המספרים גדולים) כי כמות הפריצות לדוגמה יתקרב לממוצע רב-שנתי כלשהו. זאת בניגוד לחברת ביטוח שיש לה מעט מבוטחים אשר בהם ייתכן שונות שונה בין שנים שונות. הורדת אי הוודאות ביחס לשונות ההתפלגות פרושה שחברת הביטוח הגדולה יותר יכולה לבטח את המבוטחים תוך הוצעה ממוצעת קטנה יותר למבוטח.
פיזור סיכונים מהווה חשיבות גדולה עבור חברות ביטוח. ככל שמספר המבטוחים גדול יותר, כך ניתן לצפות (לפי חוק המספרים גדולים) כי כמות הפריצות לדוגמה יתקרב לממוצע רב-שנתי כלשהו. זאת בניגוד לחברת ביטוח שיש לה מעט מבוטחים אשר בהם ייתכן שונות שונה בין שנים שונות. הורדת אי הוודאות ביחס לשונות ההתפלגות פרושה שחברת הביטוח הגדולה יותר יכולה לבטח את המבוטחים תוך הוצעה ממוצעת קטנה יותר למבוטח.
=== יצירת תחרות משוכללת ברמת המשק===
ברמת המשק כולו, או אף חלק ממנו, ככל שהאוכלוסייה גדולה יותר, כן גדל הסיכוי ליצירת מצב קרוב ל[[תחרות משוכללת]] על יתרונותיה השונים, שאחד ממאפייניה הוא ריבוי מוכרים בכוח ובפועל מול ריבוי קונים בכוח ובפועל ולכן, רמת[[סחירות]] גבוהה יותר. על כך ניתן לקרוא גם בערכים [[כלכלת שוק]],[[שוק העבודה]] ו[[שוק ההון]]. גם פתיחתו של משק ל[[סחר בינלאומי]] הינו בבחינת הגדלת גודל המשק, שכן עתה מצטרפים אל קונים ומוכרים פוטנציאליים גם אנשים ממשקים אחרים.
==מונחים דומים==
==מונחים דומים==