47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
[[תמונה:Linxia-County-Xihe-township-canyon.jpg|שמאל|ממוזער|400px|ערוץ של נהר Daxia River שזורם אל הנהר הצהוב ומדגים [[בליית קרקע]] נרחבת ברמות הלס של סין. בליית קרקע גורמת הן לפגיעה בסביבה על ידי סחופת בנהרות, הן לפגיעה בכלכלה עקב פגיעה בפריון והן סכנת קיימות כלפי החברה התלויה באדמות לשם חקלאות]]
[[תמונה:Linxia-County-Xihe-township-canyon.jpg|שמאל|ממוזער|400px|ערוץ של נהר Daxia River שזורם אל הנהר הצהוב ומדגים [[בליית קרקע]] נרחבת ברמות הלס של סין. בליית קרקע גורמת הן לפגיעה בסביבה על ידי סחופת בנהרות, הן לפגיעה בכלכלה עקב פגיעה בפריון והן סכנת קיימות כלפי החברה התלויה באדמות לשם חקלאות]]
רוב ההגות בהקשר של כלכלה מקיימת מתייחסת להשפעות ההדדיות של האדם על [[הסביבה הטבעית]] ושל המערכת הסביבתית על האדם. את ההשפעות העיקריות של הכלכלה האנושית על הסביבה ניתן לחלק למחלקות הבאות :
רוב ההגות בהקשר של כלכלה מקיימת מתייחסת להשפעות ההדדיות של האדם על [[הסביבה הטבעית]] ושל המערכת הסביבתית על האדם. את ההשפעות העיקריות של הכלכלה האנושית על הסביבה ניתן לחלק למחלקות הבאות :
* ניצול והשפעה על [[משאבים מתחדשים]] מדובר בעיקר במשאבים מתוך [[המערכת הביוספרית]] ותוך הסתמכות על [[ייצור ראשוני|הייצור הראשוני]] מ[[אנרגיית השמש]], כמו [[דיג]], ציד, [[חקלאות]], [[מים]]). בצד השימוש הישיר במשאבים אלה,
* '''ניצול והשפעה על [[משאבים מתחדשים]]''': מדובר בעיקר במשאבים מתוך [[המערכת הביוספרית]] ותוך הסתמכות על [[ייצור ראשוני|הייצור הראשוני]] מ[[אנרגיית השמש]], כמו [[דיג]], ציד, [[חקלאות]], [[מים]]). בצד השימוש הישיר במשאבים אלה,
* ניצול של [[משאבים מתכלים]], בעיקר משאבים מקליפת כדור הארץ. משאבים כמו [[דלק מחצבי]]), [[פוספטים]] ומחצבים אחרים.
* '''ניצול של [[משאבים מתכלים]]'': בעיקר משאבים מקליפת כדור הארץ. משאבים כמו [[דלק מחצבי]], [[פוספטים]] ומחצבים אחרים.
* [[זיהום סביבתי]] על ידי חומרים רעילים או סינתתיים, שינוי הריכוזים של חומרים אחרים והשפעה על [[המחזורים הביוגאופיזיים]], המערכת הביוספרית והגיאו-פיזית .
* '''[[זיהום סביבתי]]''': על ידי חומרים רעילים או סינתתיים, שינוי הריכוזים של חומרים אחרים והשפעה על [[המחזורים הביוגאופיזיים]], המערכת הביוספרית והגיאו-פיזית .
* [[הרס של בתי גידול]] ו[[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] - על ידי פעולות כמו בניית כבישים, [[בירוא יערות]], [[חקלאות כרות והבער]], הרס ה[[קרקע]] ו[[סחף]], צייד, סכרים, עיור, תחבורה יבשתית אווירית וימית, [[זיהום אור]] ועוד.
* '''[[הרס בתי גידול]] ו[[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]]''' - על ידי פעולות כמו [[קיטוע שטחי מחיה]], [[בירוא יערות]], [[חקלאות כרות והבער]], הרס ה[[קרקע]] ו[[סחף]], צייד, סכרים, [[עיור]], תחבורה יבשתית אווירית וימית, [[זיהום אור]] ועוד.
השפעות אלה בתורן, יכולות להתרגם למשבר סביבתי עולמי או איזורי המשפיע על רווחת בני האדם:
השפעות אלה בתורן, יכולות להתרגם למשבר סביבתי עולמי או איזורי המשפיע על רווחת בני האדם:
* השפעות זיהום מצטבר על בריאות האדם, על תוחלת החיים, על פריון האדמה, והיכולת לגדל מזון, על הרווחה ועל יכולת הרבייה.
* השפעות זיהום מצטבר על בריאות האדם, על תוחלת החיים, על פריון האדמה, והיכולת לגדל מזון, על הרווחה ועל יכולת הרבייה.
* גידול ניצול משאבים מתחדשים מוביל להורדת יכולת ההתחדשות של משאבים מתחדשים, בצורה שיכולת ההתחדשות שלהם נפגעת או למצד של קריסה כוללת (אם או בלי יכולת שיקום אנושית).
* גידול ניצול משאבים מתחדשים מוביל להורדת יכולת ההתחדשות של משאבים מתחדשים, בצורה שיכולת ההתחדשות שלהם נפגעת או למצב של קריסה כוללת (אם או בלי יכולת שיקום אנושית).
* הרס בתי גידול יכול להשפיע הן על הרווחה הסובייקטיבית של הנאה מנוף ובעיקר על ידי ערעור המערכת האקולוגית כולה דבר שמשפיע על דברים כמו גידול מזון, כמות ואיכות מי השתיה, אפשרות של הצפות, ועוד.
* הרס בתי גידול יכול להשפיע הן על הרווחה הסובייקטיבית של הנאה מנוף ובעיקר על ידי ערעור המערכת האקולוגית כולה דבר שמשפיע על דברים כמו גידול מזון, כמות ואיכות מי השתיה, אפשרות של הצפות, ועוד.
* קריסת המערכות הטבעיות עקב ניצול יתר, הרס בתי גידול או זיהום, עלולה לא רק לגרור אובדן של זרם של משאב חומרי מתחדש, אלא גם אובדן של [[שירותי המערכת האקולוגית]] שפרושה לא פעם נזק משמעותי שקשה לתקנו.
* קריסת המערכות הטבעיות עקב ניצול יתר, הרס בתי גידול או זיהום, עלולה לא רק לגרור אובדן של זרם של משאב חומרי מתחדש, אלא גם אובדן של [[שירותי המערכת האקולוגית]] שפרושה לא פעם נזק משמעותי שקשה לתקנו. הדבר משפיע על היבטים כמו [[חקלאות]] וגידול מזון, פליטים סביבתיים, הצפות, מחסור במים, איכות מי השתיה, ועוד.
* דלדול המשאבים המתכלים עלול לגרום לירידת האיכות שלהם, עליה בזיהום ובאנרגיה הדרושים להפקת כל ק"ג חומר, להתייקרות כספית שלהם ובסופו של דבר לכילוי שלהם.
* דלדול המשאבים המתכלים עלול לגרום לירידת האיכות שלהם, עליה בזיהום ובאנרגיה הדרושים להפקת כל ק"ג חומר, להתייקרות כספית שלהם ובסופו של דבר לכילוי שלהם.
בשנת 1966 כתב הכלכלן [[קנת בולדינג]] מאמר מפורסם בשם '''בואה של כלכלת ספינת החלל כדור הארץ. '''
בשנת 1966 כתב הכלכלן [[קנת בולדינג]] מאמר מפורסם בשם '''בואה של כלכלת ספינת החלל כדור הארץ. '''
הדימוי של בולדינג מצביע על כמה נקודות מרכזיות בהן שונה כלכלת אנשי החלל הנמצאים בחללית, מכלכלה של בוקרים במערב הפרוע, שהינו דימוי הן לכלכלה הנהוגה בפועל והן לתאוריה הכלכלית שמסבירה אותה [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלה הנאו קלאסית]]. [[דיויד קורטן]] פיתח נושא זה תחת השם "בוקרים בספינת חלל" בספרו משנת 1995 "[[כשתאגידים שולטים בעולם]]".
הדימוי של בולדינג מצביע על כמה נקודות מרכזיות בהן שונה כלכלת אנשי החלל הנמצאים בחללית, מכלכלה של בוקרים במערב הפרוע, שהינו דימוי הן לכלכלה הנהוגה בפועל והן לתאוריה הכלכלית שמסבירה אותה - [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלה הנאו קלאסית]]. [[דיויד קורטן]] פיתח נושא זה תחת השם "בוקרים בספינת חלל" בספרו משנת 1995 "[[כשתאגידים שולטים בעולם]]".
;צפיפות האוכלוסיה והשפעות הדדיות:
;צפיפות האוכלוסיה והשפעות הדדיות:
בעולם הבוקרים האוכלוסייה דלילה מאוד, המרחבים עצומים ואדם אחד אינו משפיע על חברו. בדומה לכך מניח רוב הניתוח הנאו קלאסי שכל אדם מבצע החלטות בשוק במנותק מהמעשים של אנשים אחרים, ללא כל השפעה הדדית. בנוסף, רווח של אדם אחד אינו בא על חשבונו של אחר. בחללית לעומת זאת, המרחב מוגבל וקיימת השפעה חזקה של אדם על רעהו.
בעולם הבוקרים [[אוכלוסיית כדור הארץ|האוכלוסייה]] דלילה מאוד, המרחבים עצומים ואדם אחד אינו משפיע על חברו. בדומה לכך מניח רוב הניתוח הנאו-קלאסי שכל אדם מבצע החלטות בשוק במנותק מהמעשים של אנשים אחרים, ללא כל השפעה הדדית. בנוסף, רווח של אדם אחד אינו בא על חשבונו של אחר. בחללית לעומת זאת, המרחב מוגבל וקיימת השפעה חזקה של אדם על רעהו.
;משאבים מתכלים:
;משאבים מתכלים:
בעולם הבוקרים יש כמדומה משאבים בלתי נדלים של אדמה, זהב, ושאר משאבי טבע. בדומה לכך מניחה התאוריה הכלכלית הנאו קלאסית שמשאבי טבע הינם בלתי מוגבלים, וכי באמצעות שיפורים בטכנולוגיה, ניתן להשיג כל כמות של משאב טבע. לעומתם, חיים האסטרונאטים עם מלאים מוגבלים וסופיים של חומרי גלם וזרם מוגבל של אנרגיה.
בעולם הבוקרים יש כמדומה משאבים בלתי נדלים של אדמה, זהב, ושאר משאבי טבע. בדומה לכך מניחה התאוריה הכלכלית הנאו קלאסית שמשאבי טבע הינם בלתי מוגבלים, וכי באמצעות שיפורים בטכנולוגיה, ניתן להשיג כל כמות של משאב טבע. לעומתם, חיים האסטרונאטים עם מלאים מוגבלים וסופיים של [[חומרי גלם]] וזרם מוגבל של [[אנרגיה]].
;פסולת:
;פסולת:
בדומה לחומרי הגלם, נדמה כי בגלל המרחב הגדול, במערב הפרוע אין שום בעיה לזרוק פסולת, וכי האדמה והרוח יבלעו או יפזרו כל דבר שנזרק. בחללית לעומת זאת, לא רק מלאי המזון והמים מהווים מגבלה אלא גם הקצב שבו ניתן למחזר את הפסולת (משאב הכיור) והמשאבים שהדבר דורש. אשפה שאינה מטופלת יוצרת הפרעת זיהום גדלה והולכת.
בדומה לחומרי הגלם, נדמה כי בגלל המרחב הגדול, במערב הפרוע אין שום בעיה לזרוק [[פסולת]], וכי האדמה והרוח יבלעו או יפזרו כל דבר שנזרק. בחללית לעומת זאת, לא רק מלאי המזון והמים מהווים מגבלה אלא גם הקצב שבו ניתן למחזר את הפסולת והמשאבים שהדבר דורש (משאב הכיור. אשפה שאינה מטופלת יוצרת הפרעת [[זיהום]] גדלה והולכת.
;קצב הצריכה כמדד לאיכות חיים:
;קצב הצריכה כמדד לאיכות חיים:
כמו כן, בחללית המטרה אינה לקיים זרם מהיר ככל האפשר של חומרים שיהפכו לאשפה, אלא לצרוך באופן זהיר ואיטי את המלאים, ולמחזר במידת האפשר את מה שניתן. בשל ההשפעה ההדית, אף איש חלל לא יחשוב על צריכה בלתי הכרחית, אלא אם נענו הצרכים הבסיסיים של כל חברי הצוות וקיים מלאי גדול של אספקה לעתיד.
כמו כן, בחללית המטרה אינה לקיים זרם מהיר ככל האפשר של חומרים שיהפכו לאשפה ([[צמיחה כלכלית]]), אלא לצרוך באופן זהיר ואיטי את המלאים, ולמחזר במידת האפשר את מה שניתן. בשל ההשפעה ההדית, אף איש חלל לא יחשוב על צריכה בלתי הכרחית, אלא אם נענו הצרכים הבסיסיים של כל חברי הצוות וקיים מלאי גדול של אספקה לעתיד.
;מערכות מורכבות:
;מערכות מורכבות:
בספינת החלל, בניגוד לתאור הנאו קלאסי או למערב הפרוע ה"ריק", קיימות מערכות המספקות שרותים תומכי חיים (ראו [[שירותי המערכת האקולוגית]]). מערכות אלה הינן מסובכות ומורכבות, והן יכולות לתפקד או להתקלקל, דבר התלוי בין היתר במצב התחזוקה שלהן. מובן שיריות בספינה או זיהום מתתפשט עלולות לפגוע במערכות, ובכך לסכן את חיי אנשי החלל.
בספינת החלל, בניגוד לתאור הנאו-קלאסי או למערב הפרוע ה"ריק", קיימות מערכות המספקות שרותים תומכי חיים (ראו [[שירותי המערכת האקולוגית]]). מערכות אלה הינן מסובכות ומורכבות, והן יכולות לתפקד או להתקלקל, דבר התלוי בין היתר במצב התחזוקה שלהן. מובן שיריות בספינה או זיהום מתתפשט עלולות לפגוע במערכות, ובכך לסכן את חיי אנשי החלל.
==חוקי דיילי לקיימות==
==חוקי דיילי לקיימות==
[[גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה|חוקי דיילי לקיימות]] , שהוגדרו על ידי ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] מגדירים תנאים פיסיקליים ברורים לכך שכלכלה תהיה מקיימת:
[[גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה|חוקי דיילי לקיימות]] , שהוגדרו על ידי ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] מגדירים תנאים פיסיקליים ברורים לכך שכלכלה תהיה מקיימת:
* עבור [[משאבים מתחדשים]] כמו אדמה, מים, יערות, דגים - גבול השימוש המקיים לא יכול לעבור את קצב ההתחדשות של המשאב. לדוגמה דיג דגים הוא לא מקיים אם הוא מתבצע בקצב גדול יותר מאשר קצב הריבוי של אוכלוסיה הדגים שנותרה.
* עבור [[משאבים מתחדשים]] כמו [[קרקע]], [[מים]], [[יערות]], דגים - גבול השימוש המקיים לא יכול לעבור את קצב ההתחדשות של המשאב. לדוגמה דיג דגים הוא לא מקיים אם הוא מתבצע בקצב גדול יותר מאשר קצב הריבוי של אוכלוסיה הדגים שנותרה ([[דייג יתר]]).
* עבור [[משאבים מתכלים]] כמו [[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]], עופרות מתכת, או מי תהום עמוקים - קצב השימוש המקיים לא יכול להיות גדול יותר מאשר הקצב של משאב מתחדש שיכול להוות תחליף למשאב המתכלה, כאשר משתמשים בו באופן מקיים.
* עבור [[משאבים מתכלים]] כמו [[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]], עופרות מתכת, או מי תהום עמוקים - קצב השימוש המקיים לא יכול להיות גדול יותר מאשר הקצב של משאב מתחדש שיכול להוות [[מוצר חלופי|תחליף למשאב]] המתכלה, כאשר משתמשים בו באופן מקיים.לדוגמה - מאגר [[נפט]] יהיה בשימוש מקיים אם בחלק מהרווח ממנו יושקע באופן עקבי ומערכתי ב[[נטיעת עצים]], חוות [[טורבינות רוח]] ו[[תאים פוטווולטאים]] כך שכאשר יגמר הדלק, יתקיים עדיין זרם זהה של [[אנרגיה מתחדשת]].
לדוגמה - מאגר [[נפט]] יהיה בשימוש מקיים אם בחלק מהרווח ממנו יושקע באופן סיסתמטי בנטיעת עצים, חוות [[טורבינות רוח]] ו[[תאים פוטווולטאים]] כך שכאשר הדלק יגמר, יתקיים עדיין זרם זהה של [[אנרגיה מתחדשת]].
* הגבול המקיים של קצב הפליטות של [[זיהום|מזהם]] לא יכול להיות גדול יותר מאשר הקצב שבו ניתן למחזר מזהם זה או שהוא יכול להקלט בבטחה בכיור שלו. לדוגמה ביוב יכול להיות מוזרם באופן מקיים לתוך נחל, אגם או אקוויפר בקצב שאינו גדול יותר מאשר הקצב בו בקטריות ואורגניזמים אחרים יכולים לקלוט את חומרי התזונה שבו, מבלי שהם עצמם יהפכו למפגע שיערער את היציבות של המערכת האקולוגית המימית הנדונה.
* הגבול המקיים של קצב הפליטות של מזהם לא יכול להיות גדול יותר מאשר הקצב שבו ניתן למחזר מזהם זה או שהוא יכול להקלט בבטחה בכיור שלו.
לדוגמה ביוב יכול להיות מוזרם באופן מקיים לתוך נחל, אגם או אקוויפר בקצב שאינו גדול יותר מאשר הקצב בו בקטריות ואורגניזמים אחרים יכולים לקלוט את חומרי התזונה שבו, מבלי שהם עצמם יהפכו למפגע שיערער את היציבות של המערכת האקולוגית המימית הנדונה.
חוקי דיילי לקיימות, כמו גם חוקי [[הצעד הטבעי]] לקיימות. הם חוקים ברורים למדי, אך מצד שני הם קשים ליישום וכן הם אומרים מעט על השאלות כיצד מתנהלת חברה וכלכלה בת קיימא בפועל, לדוגמה מה הם ההסדרים החברתיים או הטכנלוגיים ששוררים בחברה שבה יש כלכלה בת קיימא, ומאפשרים את הקיום של חוקים פיזיקליים אלה.
חוקי דיילי לקיימות, כמו גם חוקי [[הצעד הטבעי]] לקיימות. הם חוקים ברורים למדי, אך מצד שני הם קשים ליישום והמרחק בינם לבין ההתנהלות בפועל הוא גדול מאד. כמו כן חוקים אלה לא אומרים הרבה על השאלות כיצד מתנהלת חברה וכלכלה בת קיימא מבחינה חברתית, מה הם ההסדרים החברתיים או הטכנלוגיים ששוררים בחברה שבה יש כלכלה בת קיימא, ומאפשרים את הקיום של חוקים פיזיקליים אלה.
==גבולות לצמיחה==
==גבולות לצמיחה==
{{הפניה לערך מורחב|גבולות לצמיחה}}
{{הפניה לערך מורחב|גבולות לצמיחה}}
[[דונאלה מדווז]] ואחרים כתבו החל משנות ה-70 את הספר [[גבולות לצמיחה (ספר)]] ו-2 ספרי המשך. הספרים תעדו את המאמצים של חבורת חוקרים מתחום חקר המערכות לנסות לבנות מודל ממוחשב ([[עולם 3]]), שיתחשב בחוקי דיילי לקיימות מצד אחד, ויריץ על פני זמן את התגובות בין גורמי סביבה חברה וכלכלה פיסית (כלומר גדלים פיסיים של הכלכלה).
[[דונאלה מדווז]] ואחרים כתבו החל משנות ה-70 את הספר [[גבולות לצמיחה (ספר)]] ו-2 ספרי המשך. הספרים תעדו את המאמצים של חבורת חוקרים מתחום [[מערכות מורכבות|חקר המערכות]] לנסות לבנות מודל ממוחשב ([[עולם 3]]), שיתחשב בחוקי דיילי לקיימות מצד אחד, ויריץ על פני זמן את התגובות בין גורמי סביבה חברה וכלכלה פיסית (כלומר גדלים פיסיים של הכלכלה).
למרות שלספרים היו השפעה נרחבת, בין היתר על הפופלאריות של מושג גלישת היתר, והביקורת שבספרים על הצמיחה הכלכלית ועל הגידול באוכלויסה, הם לא זכו לייסד מסורת נרחבת בקרב חוקרי הכלכלה הבת קיימא. כיום משתמשים בשיטות דומות ובשיטות משוכללות יותר של הדמיות ממוחשבות דינאמיות ואי-לינאריות בתחומים רבים כולל בכלכלה, אבל אין הרבה מחקרים בולטים שלקחו את הקו המחקרי של שילוב מערכות אלה יחד עם נסיון לבנות מודל של הקשרים בין הכלכלה המערכת האקולגית והחברה האנושית.
למרות שלספרים היו השפעה נרחבת, בין היתר על הפופלאריות של מושג [[תגובת יתר]], והביקורת שבספרים על הצמיחה הכלכלית ועל [[גידול אוכלוסין]], הם לא זכו לייסד מסורת נרחבת בקרב חוקרי הכלכלה הבת קיימא מבחינת המטודיקה. כיום משתמשים בשיטות דומות ובשיטות משוכללות יותר של הדמיות ממוחשבות דינאמיות ואי-לינאריות בתחומים רבים כולל בכלכלה, אבל אין הרבה מחקרים בולטים שלקחו את הקו המחקרי של שילוב מערכות אלה יחד עם נסיון לבנות מודל של הקשרים בין הכלכלה המערכת האקולגית והחברה האנושית.
==גורמי ייסוד==
==גורמי ייסוד==
הנוסחה הבסיסית והגסה ביותר לחישוב השפעה של חברה אנושית על הסביבה מתבוננת ב-3 גורמי ייסוד.
{{הפניה לערך מורחב| ערכים=[[I=PAT]]}}
הנוסחה הבסיסית והגסה ביותר לחישוב השפעה של חברה אנושית על הסביבה מחלקת את ההשפעה ל-3 גורמי ייסוד:
השפעת האדם על הסביבה = כמות בני האדם * כמות הפסולת (או התוצר הכלכלי) לנפש לשנה * טכנולוגיה.
השפעת האדם על הסביבה בשנה = כמות בני האדם * כמות האשפה לנפש (צריכה לנפש) לשנה * טכנולוגיה.
נוסחה זו אינה מדוייקת. כמות [[תוצר מקומי גולמי|התוצר הכלכלי]] אינה מקבילה בדיוק לכמות הפסולת - שכן הדבר תלוי לדוגמה בכמויות של מחזור ובדפוסי הייצור (ראו בהמשך).
נוסחה זו אינה מדוייקת. כמות [[תוצר מקומי גולמי|התוצר הכלכלי]] אינה מקבילה בדיוק לכמות הפסולת - שכן הדבר תלוי לדוגמה בכמויות של מחזור ובדפוסי הייצור (ראו בהמשך).
טכנולוגיה גורמת פעמים רבות להגדלת [[זיהום|הזיהום]] על ידי הגדלת כמות הצריכה. לדוגמה חקלאים שעוברים לעיר ולאחר מכן מתחילים לקנות מכוניות. עם זאת טכנולוגיה מסוגלת להיות דבר שמקטין את הזיהום או משפר ייעילות של תהליכים ובכך מוריד את התלות בחומרי גלם מתכלים.
[[טכנולוגיה]] גורמת פעמים רבות להגדלת [[זיהום|הזיהום]] על ידי הגדלת כמות הצריכה. לדוגמה חקלאים שעוברים לעיר ולאחר מכן מתחילים לקנות מכוניות. עם זאת טכנולוגיה מסוגלת להיות דבר שמקטין את הזיהום או משפר ייעילות של תהליכים ובכך מוריד את התלות בחומרי גלם מתכלים.
[[עקומת קוזנץ הסביבתית]] טוענת כי ככל שהטכנולוגיה מתקדמת יותר הזיהום עולה בתחילה, ולאחר רמת שיא, הזיהום הסביבתי קטן. אולם קיימות ראיות חזקות לכך שדבר זה אינו מדוייק וכי התבוננות זו נכונה בעיקר לסוגים מקומיים מסויימים של זיהום (כמו חלק מ[[זיהום האוויר]] בחלק מהמדינות) וכי בהקשר הרחב יותר שכולל גם דלדול משאבים או היקפי זיהום נרחבים או [[טביעת רגל אקולוגית]] הטענה של קוזנץ אינה נכונה.
[[עקומת קוזנץ הסביבתית]] טוענת כי ככל שהטכנולוגיה מתקדמת יותר הזיהום עולה בתחילה, ולאחר רמת שיא, הזיהום הסביבתי קטן. אולם קיימות ראיות חזקות לכך שדבר זה אינו מדוייק וכי התבוננות זו נכונה בעיקר לסוגים מקומיים מסויימים של זיהום (כמו חלק מ[[זיהום האוויר]] בחלק מהמדינות) וכי בהקשר הרחב יותר שכולל גם דלדול משאבים או היקפי זיהום נרחבים או [[טביעת רגל אקולוגית]] הטענה של קוזנץ אינה נכונה.
למרות שכמות הצריכה והיצור יכולים להיות חשובים, ויש תרבויות (כמו ארה"ב, יפן וקנדה) שבהם [[טביעת הרגל האקולוגית]] גבוהה מאוד, יש מקומות רבים שבהם גורם משמעותי להתגברות בעיות הסביבה והקיימות היא אוכלוסיה גדלה בקצב מתמיד. בעיה זו נכונה בעיקר לעולם השלישי, ופחות לעולם הראשון שבו עיקר ההשפעה הסביבתית מתקבלת על ידי צריכה גבוה מצד אחד, והשפעה חזקה על ההתנהלות הכלכלית העולמית מצד שני.
למרות שכמות הצריכה והיצור יכולים להיות חשובים, ויש תרבויות (כמו ארה"ב, יפן וקנדה) שבהם [[טביעת הרגל האקולוגית]] גבוהה מאוד, יש מקומות רבים שבהם גורם משמעותי להתגברות בעיות הסביבה והקיימות היא [[אוכלוסיה]] שגדלה בקצב מתמיד. בעיה זו נכונה בעיקר לעולם השלישי, ופחות לעולם הראשון שבו עיקר ההשפעה הסביבתית מתקבלת על ידי צריכה גבוה מצד אחד, והשפעה חזקה על ההתנהלות הכלכלית העולמית מצד שני.
משוואה מדוייקת יותר היא משוואת הזהות הבאה:
השפעת כוללת על הסביבה (בשנה) = כמות בני האדם בחברה * גודל הצריכה לנפש (לשנה) בדולרים * ההשפעה הסביבתית הממוצעת של כל דולר.
משוואה זו מאפשרת לפרק את ההשפעה הסביבתית הכוללת או זו של תחומים שונים, כמו [[התחממות עולמית]], [[זיהום]] או [[טביעת רגל מימית|צריכת מים]] ל-3 מרכיבים שונים. היתרון בגישה זו שקל יחסית להבחין ב-2 הגורמים הראשונים (אוכלוסין וצריכה נומינלית לנפש) ועל ידי ידעית ההשפעה הסביבתית הכוללת ממחקרים אקולוגיים ניתן גם להסיק מהיא ההשפעה הסביבתית של כל "דולר ממוצע של צריכה".
הכלכלן האקולוגי [[טים ג'קסון]] מתאר בספרו [[שגשוג ללא צמיחה]] פרוק כזה של הכלכלה העולמית בהקשר של פליטת [[גזי חממה]]. לפי ג'קסון למרות שיש התייעלות טכנולוגית, כך שכל דולר פולט פחות גזי חממה, יש גם גידול אוכלוסין וצמיחה כלכלית במקביל, ואלה חזקים יותר מאשר ההתייעלות הטכנולוגית ומביאים לכך שסה"כ פליטת גזי החממה גדלה. לתוצאה דומה אפשר להגיע גם בהקשר של [[משק האנרגיה העולמי|צריכת ארגיה]].
==קיימות חלשה מול קיימות חזקה==
==קיימות חלשה מול קיימות חזקה==
ה[[כלכלה האקולוגית]] מבחינה בין קיימות חלשה לבין קיימות חזקה. '''קיימות חלשה''' מניחה כי הון שנוצר בידי בני אדם, כמו מכונות או מפעלים, הוא בעל תחליפיות גבוהה כלפי "הון טבעי" שאמור לייצג את המערכות הטבעיות. '''קיימות חזקה''' מניחה כי הון מעשה ידי אדם הוא בעל יכולת נמוכה להחליף את ה"הון הטבעי". לפ גישה זו האדם יתקשה לייצר כמויות משמעותיות של חמצן, לדאוג לחלחול מים משמותי למאגרי מי תהום או להתגונן מפני קרינה אם תדלדל שכבת האוזון.
ה[[כלכלה האקולוגית]] מבחינה בין '''קיימות חלשה''' לבין '''קיימות חזקה'''. '''קיימות חלשה''' מניחה כי [[הון]] שנוצר בידי בני אדם, כמו מכונות או מפעלים - [[הון תעשייתי]], הוא בעל תחליפיות גבוהה כלפי "[[הון טבעי]]" שאמור לייצג את המערכות הטבעיות. '''קיימות חזקה''' מניחה כי הון מעשה ידי אדם הוא בעל יכולת נמוכה להחליף את ה"הון הטבעי". לפי גישה זו האדם יתקשה לייצר כמויות משמעותיות של חמצן, לדאוג לחלחול מים משמותי למאגרי מי תהום או להתגונן מפני קרינה אם [[דלדול שכבת האוזון|תדלדל שכבת האוזון]] ולספק עוד תחליפים ל[[שירותי המערכת האקולוגית]].
הדוגלים בקיימות חלשה, לפי הגדרה זו, הם רוב הכלכלנים השייכים לזרם של [[כלכלה נאו-קלאסית]] כולל הענף של [[כלכלה סביבתית]]. לפי [[ג'וליאן סימון]] לדוגמה, המגבלה היחידה של הכלכלה היא כושר ההמצאה של השכל האנושי, ולא המגבלות הטבעיים. בספר [[לטובת הכלל]] תוקפים [[הרמן דיילי]] ו[[ג'ון קוב ג'וניור]] את הטענה של סיימון. הם מצביעים על כך כי ככל שמתקדמים בהבנת המדע, אנו מודעים יותר לגבולות אותם אי אפשר לפרוץ: חוקים כמו חוק שימור חומר-אנרגיה, [[החוק השני של התרמודינמיקה]] או מגבלות מהירות תורת היחסות הם כולם חוקים שמגדירים בפירוש מה אנשים אינם מסוגלים לעשות, ודווקא מצמצמים את טווח האפשרויות שנמצא בידי האדם.
הדוגלים בקיימות חלשה, לפי הגדרה זו, הם רוב הכלכלנים השייכים לזרם של [[כלכלה נאו-קלאסית]] כולל הענף של [[כלכלה סביבתית]]. לפי הכלכלן [[ג'וליאן סימון]] לדוגמה, המגבלה היחידה של הכלכלה היא כושר ההמצאה של השכל האנושי, ולא המגבלות הטבעיים. בספר [[לטובת הכלל]] תוקפים [[הרמן דיילי]] ו[[ג'ון קוב ג'וניור]] את הטענה של סיימון. הם מצביעים על כך כי ככל שמתקדמים בהבנת ה[[מדע]], אנו מודעים יותר לגבולות אותם אי אפשר לפרוץ: חוקים כמו חוק שימור חומר-אנרגיה, [[החוק השני של התרמודינמיקה]] או מגבלות מהירות תורת היחסות הם כולם חוקים שמגדירים בפירוש מה אנשים אינם מסוגלים לעשות, ודווקא מצמצמים את טווח האפשרויות שנמצא בידי האדם.
הכלכלה האקולוגית דוגלת בקיימות חזקה, בין היתר בגלל הסתמכות על [[מודל זרמים ומאגרים]] של הכלכלן [[ניקולס ג'ורג'סקיו-רוגן]]. לפי גישה זו, ההון המלאכותי הוא אמנם תחליפי לעבודת אנשים - כך שכמות עובדים מועטה עם הרבה הון יכולה להחליף עובדים רבים עם מכשירים מועטים, אבל ההון אינו תחליפי לזרמים של חומר בעל אנטרופיה נמוכה או לאנרגיה - אלו באים מתוך המערכת הטבעית ולא ניתן להסדר בלעדיהם גם עם כמות גדולה של הון ועובדים.
הכלכלה האקולוגית דוגלת בקיימות חזקה, בין היתר בגלל הסתמכות על [[מודל זרמים ומאגרים]] של הכלכלן [[ניקולס ג'ורג'סקיו-רוגן]]. לפי גישה זו, ההון המלאכותי הוא אמנם תחליפי לעבודת אנשים - כך שכמות עובדים מועטה עם הרבה הון יכולה להחליף עובדים רבים עם מכשירים מועטים, אבל ההון אינו תחליפי לזרמים של [[חומרי גלם]] בעלי [[אנטרופיה]] נמוכה , והוא אינו תחליפי ל[[אנרגיה]] - אלו באים מתוך המערכת הטבעית ולא ניתן להתסדר בלעדיהם גם עם כמות גדולה של הון ועובדים.
הכלכלן [[פרנק רוטרינג]] כמו גם הוגים אחרים, מקבלים הגדרה זו עם הסתייגות. הם מתנגדים להגדרה של הון טבעי משום שהם רואים בדבר מושג מלאכותי שמכפיף את הטבע, שהוא מערכת מורכבת, או מערכת של זרמים ומאגרים, להגיון של "הון" שבו אין משמעות לנתיב היסטורי או לסדר פנימי.
הכלכלן [[פרנק רוטרינג]] כמו גם הוגים אחרים, מקבלים הגדרה זו עם הסתייגות. הם מתנגדים להגדרה של הון טבעי משום שהם רואים בדבר מושג מלאכותי שמכפיף את הטבע, שהוא [[מערכת מורכבת]], או מערכת של זרמים ומאגרים, להגיון של "הון" שבו אין משמעות לנתיב היסטורי, יש הומגניות של הרכיבים ואין משמעות לסדר פנימי בין רכיבי המערכת ולאינטראקציות בינהן.
==הויכוח על צמיחה כלכלית==
==הויכוח על צמיחה כלכלית==
נקודת מחלוקת מרכזית בתחום היא האם [[צמיחה כלכלית]] ו[[שיפורים טכנולוגיים]] יכולים או לא יכולים לשפר את מצב הסביבה ואת מצב הקיימות, האם צמיחה היא דבר טבעי או כזה שנובע מלחצים פוליטיים כלכליים, וכן האם צמיחה כלכלית משפרת את הרווחה או מזיקה לה.
נקודת מחלוקת מרכזית בתחום של כלכלה בת קיימא היא האם [[צמיחה כלכלית]] ו[[שיפורים טכנולוגיים]] יכולים או לא יכולים לשפר את מצב הסביבה ואת מצב ה[[קיימות]], האם צמיחה היא דבר טבעי או כזה שנובע מלחצים פוליטיים כלכליים, וכן באיזה תנאים הצמיחה כלכלית משפרת את [[רווחה חברתית|הרווחה]] ובאיזה תנהים היא מזיקה לה.
בגלל ההשקפה שלהם על קיימות חזקה ואל חוסר תחליפיות של ההון המאלכותי את הטבעי, קוראים רוב הכלכלנים האקולוגים ל[[כלכלת מצב יציב]], כלומר לכלכה ללא צמיחה או לכלכלה שצומחת אבל לא בהיבטים החומריים, אלא בתחומים אחרים כמו אומנות, שירותים וכו'.הביקורת מהכיוון האנרגטי יותר של המחנה של הכלכלה האקולוגית על ההשקפה האחרונה גורס כי גם ידע דורש אנרגיה לשם שימורו (בגלל שידע הוא סוג של [[אנטרופיה]] נמוכה, לפי [[תורת המידע]] ומשום ששימור הידע דורש השקעת [[אנרגיה]]), ולכן גם צמיחה מסוג "רוחני" יותר תתקל במגבלות טבעיים.
בגלל ההשקפה שלהם על קיימות חזקה ואל חוסר תחליפיות של ההון המאלכותי את הטבעי, קוראים רוב הכלכלנים האקולוגים ל[[כלכלת מצב יציב]], כלומר ל[[כלכלה]] ללא צמיחה או לכלכלה שצומחת אבל לא בהיבטים החומריים, אלא בתחומים אחרים כמו אומנות, שירותים וכו'. הביקורת מהכיוון האנרגטי יותר של המחנה של הכלכלה האקולוגית על ההשקפה האחרונה גורס כי גם [[ידע]] דורש אנרגיה לשם שימורו (בגלל שידע הוא סוג של [[אנטרופיה]] נמוכה, לפי [[תורת המידע]] ומשום ששימור הידע דורש השקעת [[אנרגיה]]), ולכן גם צמיחה מסוג "רוחני" יותר תתקל במגבלות טבע.
==מעריסה לעריסה==
==מעריסה לעריסה==
הכימאי הגרמני דר' [[מיכאל בראונגארט]] והארכיטקט והמעצב האמריקאי [[ויליאם מקדונו]], הציעו את [[המהפכה התעשייתית הבאה]] ומאוחר יותר את הספר [[מעריסה לעריסה (ספר)|מעריסה לעריסה]]. הקורא לשינוי התעשייה האנושית באמצעות [[עיצוב מקיים]].
הכימאי הגרמני דר' [[מיכאל בראונגארט]] והארכיטקט והמעצב האמריקאי [[ויליאם מקדונו]], הציעו את [[המהפכה התעשייתית הבאה]] ומאוחר יותר את הספר [[מעריסה לעריסה (ספר)|מעריסה לעריסה]]. הקורא לשינוי ה[[תעשייה]] האנושית באמצעות [[עיצוב מקיים]] לכיוון של [[תעשייה בת קיימא]].
מקדונו ובראונגארט, הציעו לקיים מערכות תעשייתיות, עסקיות, עירוניות ועוד שבהן טכניקות הייצור אינן רק יעילות מבחינה חומרית או כלכלית, אלא גם ללא זיהום וללא פסולת. במערכת "מעריסה לעריסה" כל זרמי החומרים הנכנסים פנימה ויוצאים החוצה נתפסים כגורמי הזנה טכניים או ביולוגיים. '''יסודות הזנה טכניים''' ניתנים למיחזור או לשימוש חוזר ללא איבוד של איכות, ואת '''יסודות הזנה הביולוגיים''' ניתן לאכול, לעכל או להפוך ל[[קומפוסט]] או כחומר הזנה ליצור אחר. לעומת זאת המונח מ"עריסה לקבר" מתייחס לפירמה שלוקחת אחריות על סילוק האשפה שנוצרת מהמוצרים שלה, אבל לאו דווקא על השבה לשימוש של מרכיבי המוצרים שלה.
מקדונו ובראונגארט, הציעו לקיים מערכות תעשייתיות, עסקיות, עירוניות ועוד שבהן טכניקות הייצור אינן רק יעילות מבחינה חומרית או כלכלית, אלא גם ללא [[זיהום]] וללא פסולת. במערכת "מעריסה לעריסה" כל זרמי החומרים הנכנסים פנימה ויוצאים החוצה מחולקים ל-מחלקות - גורמי הזנה טכניים או ביולוגיים. '''יסודות הזנה טכניים''' ניתנים למיחזור או לשימוש חוזר ללא איבוד של איכות, ואת '''יסודות הזנה הביולוגיים''' ניתן לאכול, לעכל או להפוך ל[[קומפוסט]] או כחומר הזנה ליצור אחר. לעומת זאת המונח מ"עריסה לקבר" מתייחס לפירמה שלוקחת אחריות על סילוק האשפה שנוצרת מהמוצרים שלה, אבל לאו דווקא על השבה לשימוש של מרכיבי המוצרים שלה.
==דוגמאות היסטוריות==
==דוגמאות היסטוריות==
החברות ההיסטוריות של [[ציידים לקטים]] מוכרות לרוב כדוגמאות לכלכלות מקיימות. כל החברות האנושיות במשך רוב ההיסטוריה האנושית, שארכה מאות אלפי שנים, חיו בסוג כזה של חברה. למרות זאת החברות של ציידים לקטים לא תמיד היו מקיימות ולפעמים עברו נכחדו בעקבות ניהול לא זהיר של משאבי טבע, מחלות, סכסוכים עם שכנים, אסונות טבע שכילו את בסיס המזון, הצפות ועוד.
החברות ההיסטוריות של [[ציידים לקטים]] מוכרות לרוב כדוגמאות לכלכלות מקיימות. כל החברות האנושיות במשך רוב ההיסטוריה האנושית, שארכה מאות אלפי שנים, חיו בסוג כזה של חברה. למרות זאת החברות של ציידים לקטים לא תמיד היו מקיימות ולפעמים גם חברות אלה נכחדו בעקבות ניהול לא זהיר של משאבי טבע, מחלות, סכסוכים עם שכנים, אסונות טבע שכילו את בסיס המזון, הצפות ועוד.
עם זאת, החברה של ציידים לקטים ככולה היתה חברה מקיימת הרבה יותר יחסית לכלכלה המודרנית וחיה על פי המגבלות המערכת האקולוגית. בעיני חלק מההוגים בעיקר בזרמים של אקולוגיה כהה , [[אנרכיזם]] ופרימיטיביזם, רבים מהיסודות של המשבר הסביבתי וחלקים ניכרים מהבעיות החברתיות נעוצים ב[[המהפכה החקלאית|מהפכה החקלאית]] שהחלה לפני כ-10,000 שנה. המהפכה הזאת איפשרה הגדלה משמעותית של מספר בני האדם וגם את כל הטכנולוגיה והמדע, אבל במקביל היא שינתה דפוסים רבים בחיי בני האדם. שיטות תזונה אחרות, הקיום של ערים על הצפיפות והאלימות שבהן, העליה של מלכים שהקימו צבאות, גבו מיסים, שעבדו אנשים לעבדים וגרמו למלחמות המונית הם רק חלק מההשפעות של המהפכה החקלאית.
עם זאת, החברה של ציידים לקטים ככולה היתה חברה מקיימת הרבה יותר יחסית לכלכלה המודרנית וחיה על פי המגבלות המערכת האקולוגית. בעיני חלק מההוגים, בעיקר בזרמים של אקולוגיה כהה, [[אנרכיזם]] ו[[פרימיטיביזם]], רבים מהיסודות של המשבר הסביבתי וחלקים ניכרים מהבעיות החברתיות נעוצים ב[[המהפכה החקלאית|מהפכה החקלאית]] שהחלה לפני כ-10,000 שנה. המהפכה הזאת איפשרה הגדלה משמעותית של מספר בני האדם וגם את כל הטכנולוגיה והמדע, אבל במקביל היא שינתה דפוסים רבים בחיי בני האדם. שיטות תזונה אחרות, הקיום של ערים על הצפיפות והאלימות שבהן, העליה של מלכים שהקימו צבאות, גבו מיסים, שעבדו אנשים לעבדים וגרמו למלחמות המונית הן רק חלק מההשפעות של המהפכה החקלאית.
עם [[המהפכה התעשייתית]] עלתה עוד יותר ההשפעה של הכלכלה האנושית על הסביבה על יזי זיהום והפרעה ישירה. ובמקביל גדל קצב הניצול של משאבים [[משאבים מתחדשים]] שהכלכלה הפיקה מהביוספרה וכן גדל קצב הניצול של [[משאבים מתכלים]] כמו [[נפט]] שהכלכלה הפיקה מתוך קרום כדור הארץ.
עם [[המהפכה התעשייתית]] עלתה עוד יותר ההשפעה של הכלכלה האנושית על הסביבה על יזי זיהום והפרעה ישירה. ובמקביל גדל קצב הניצול של משאבים [[משאבים מתחדשים]] שהכלכלה הפיקה מהביוספרה וכן גדל קצב הניצול של [[משאבים מתכלים]] כמו [[נפט]] שהכלכלה הפיקה מתוך קרום כדור הארץ.
בספר [[התמוטטות (ספר)]], סוקר [[ג'ארד דיימונד]] מספר חברות שעברו קריסה חברתית או אקולוגית ומנסה להבין מה היו הסיבות לכך. דימונד סוקר תרבויות רבות שעברו קריסה חברתית וכלכלית, כאשר בדרך כלל יש לכך גם סיבות סביבתיות.
בספר [[התמוטטות (ספר)]], סוקר [[ג'ארד דיימונד]] מספר חברות שעברו קריסה חברתית או אקולוגית ומנסה להבין מה היו הסיבות לכך. דימונד סוקר תרבויות שעליהן היתה השפעה סביבתית-חברתית חזקה.
* אי הפסחא (ציוויליזציה אשר התמוטטה לגמרי בשל נזק סביבתי).
* [[אי הפסחא]] (ציוויליזציה אשר התמוטטה לגמרי בשל נזק סביבתי).
* אי הפיטקרן בפולינזיה הצרפתית (נזק סביבתי ודעיכת המיסחר).
* [[אי פיטקרן]] בפולינזיה הצרפתית (נזק סביבתי ודעיכת המיסחר).
* בני אנסאזי מהחלק הדרום-מערבי של אמריקה הצפונית (נזק סביבתי ושינוי אקלים).
* [[בני אנסאזי]] מהחלק הדרום-מערבי של אמריקה הצפונית (נזק סביבתי ושינוי אקלים).
* בני המאיה מאזור אמריקה המרכזית (נזק סביבתי, שינוי אקלים, ושכנים אויבים).
* [[בני המאיה]] מאזור אמריקה המרכזית (נזק סביבתי, שינוי אקלים, ושכנים אויבים).
* הנורדים אשר שכנו בגרינלנד (נזק סביבתי, אובדן קשרי מסחר, שינוי אקלים, שכנים אויבים ואי הנכונות להשתנות לנוכח התמוטטות חברתית).
* [[ההתיישבות הנורדית בגרינלנד|הנורדים אשר שכנו בגרינלנד]] (נזק סביבתי, אובדן קשרי מסחר, שינוי אקלים, שכנים אויבים ואי הנכונות להשתנות לנוכח התמוטטות חברתית).
לבסוף, דיימונד דן גם בשלושה סיפורי הצלחה מן העבר:
לבסוף, דיימונד דן גם בשלושה סיפורי הצלחה מן העבר:
* האי הקטנטן טיקופאה השוכן באוקיינוס השקט.
* האי הקטנטן [[טיקופיה]] השוכן באוקיינוס השקט.
* ההצלחה החקלאית של אזור מרכז גינאה החדשה.
* ההצלחה החקלאית של אזור מרכז גינאה החדשה.
* ניהול היערות בתקופת אדו ביפן.
* [[ניהול היערות בתקופת אדו]] ביפן.
==השפעת גורמים חברתיים על קיימות==
==השפעת גורמים חברתיים על קיימות==
הגורמים אותם מזהה דיימונד כגורמים שמשפעים על התמוטטות של חברות הם:
הגורמים אותם מזהה דיימונד כגורמים שמשפעים על התמוטטות של חברות הם:
# השפעה אנושית על הסביבה שגורמת למשבר סביבתי וקיומי.
# [[השפעה סביבתית|השפעה אנושית על הסביבה]] שגורמת למשבר סביבתי וקיומי, (בחברות עבר בדרך כלל מדובר ב[[סחף קרקע]], [[בירוע יערות]], [[דייג יתר]] או צייד יתר, ניהול מים לא נכון ושאר גורמים שהשפיעו על החקלאות).
# [[שינויי אקלים]]
# [[שינויי אקלים]]
# יחסי איבה עם תרבויות שכנות עוינות
# יחסי איבה עם תרבויות שכנות עוינות
# נתק או הפסקה במחסר וביחסי ידידות עם תרבויות תומכות ושכנים ידידים
# נתק או הפסקה במסחר וביחסי ידידות עם תרבויות תומכות ושכנים ידידים
# תגובה לתהליכים בעיתיים - גורמים כלכליים תרבותיים ופוליטיים שמונעים לזהות את הבעיה ולהתמודד איתה.
# תגובה לתהליכים בעיתיים - גורמים כלכליים תרבותיים ופוליטיים שמונעים לזהות את הבעיה ולהתמודד איתה.
באופן דומה מזהים כלכלנים רבים מזרם הכלכלה האקולוגית כי ל[[אי שוויון כלכלי |אי שווין כלכלי וחברתי]] יש [[השפעות סביבתיות של אי שוויון|השפעות סביבתיות]] ניכרות.
באופן דומה מזהים כלכלנים רבים מזרם הכלכלה האקולוגית כי ל[[אי שוויון כלכלי |אי שווין כלכלי וחברתי]] יש [[השפעות סביבתיות של אי שוויון|השפעות סביבתיות]] ניכרות על ידי הגדלת השפעות סביבתיות כמו [[זיהום]] ועל ידי הקטנת היכולת החברתית להתמודד עם בעיות אלה.
==מדדים של קיימות וכלכלה בת קיימא==
==מדדים של קיימות וכלכלה בת קיימא==
{{מדדי קיימות}}
{{מדדי קיימות}}
קיימים מדדים הן בתחום המיקרו כלכלי והן בתחום המאקרו כלכלי למידת ההשפעה של הפעילות הכלכלית על הסביבה ודרכה על הקיימות.
קיימים מדדים הן בתחום [[מיקרו כלכלה|המיקרו כלכלי]] והן בתחום [[מאקרו כלכלה|המאקרו כלכלי]] למידת ההשפעה של הפעילות הכלכלית על הסביבה ודרכה על הקיימות.
* [[טביעת רגל אקולוגית]] [[טביעת רגל מימית]] ו[[טביעת רגל אנרגטית]] מודדות אילו השפעות יש לפעילות כלכלית או אנושית אחרת על הסביבה - כנתון אחיד של שטח (טביעת רגל אקוליגית) או כנתון מדוייק יותר שמתבונן על היבט אחד בלבד.
* [[טביעת רגל אקולוגית]] [[טביעת רגל מימית]] ו[[טביעת רגל אנרגטית]] מודדות אילו השפעות יש לפעילות כלכלית או אנושית אחרת על הסביבה - כנתון אחיד של שטח (טביעת רגל אקוליגית) או כנתון מדוייק יותר שמתבונן על היבט אחד בלבד.
* הספר [[אנרגיה מתחדשת ללא האוויר החם (ספר)]] מנסה לתת כלים ואומדנים להשפעות פעיליות שונות על צריכת האנרגיה.
* הספר [[אנרגיה מתחדשת ללא האוויר החם (ספר)]] מנסה לתת כלים ואומדנים להשפעות פעיליות שונות על צריכת האנרגיה.
* קיים מדד של האו"ם ושל הOECD לגבי דרכים לצריכה ולייצור באופן מקיים.
* קיים מדד של האו"ם ושל הOECD לגבי דרכים לצריכה ולייצור באופן מקיים.
החשיבות של מדדים כאלה היא בהשווה בין פעיליות שונות - כמו לדוגמה בשאלה איזה פעילות מבזבת יותר אנרגיה - קניית עיתון או קריאת העיתון במחשב, טיסה או נסיעה ברכבת וכו'. קשה יותר ליישם אותם כמדדים אוניברסלים בגלל שהבעייה של קיימות קשורה למספר מנגונים שקריסה של כל אחד מהם בנפרד מהווה בעיה קשה. כך לדוגמה מדד של קיימות בהקשר של מים יהיה חשוב יותר במדינה כמו ישראל לעומת מדינה כמו קנדה.
החשיבות של מדדים כאלה היא בהשווה בין פעיליות שונות - כמו לדוגמה בשאלה איזה [[חסכון אנרגטי|פעילות מבזבת יותר אנרגיה]] - קניית עיתון או קריאת העיתון במחשב, טיסה או נסיעה ברכבת וכו'. קשה יותר ליישם אותם כמדדים אוניברסלים בגלל שהבעייה של קיימות קשורה למספר מנגונים שקריסה של כל אחד מהם בנפרד מהווה בעיה קשה ובגלל שונות בין מדינות. כך לדוגמה מדד של קיימות בהקשר של מים יהיה חשוב יותר במדינה כמו [[מדינת ישראל|ישראל]] לעומת מדינה כמו קנדה.
* קיימים מגוון גדול של מדדים שמנסים להתייחס הן לשאלה של קיימות סביבתית והן לשאלות של רווחה חברתית, מדדים אלה נכללים מוזכרים בדרך כלל כ[[מדדים חלופיים לתמ"ג]]. עם זאת הם אינם מודדים את מידת הקיימות של משק, אלא משלבים בין רמת האושר או רמת הייצרנות של משק לבין היבטים של קיימות, ניצול מקורות או [[זיהום|זיהום הסביבתי]].
* קיימים מגוון גדול של מדדים שמנסים להתייחס הן לשאלה של קיימות סביבתית והן לשאלות של רווחה חברתית, מדדים אלה נכללים מוזכרים בדרך כלל כ[[מדדים חלופיים לתמ"ג]]. עם זאת הם אינם מודדים את מידת הקיימות של משק, אלא משלבים בין רמת האושר או רמת הייצרנות של משק לבין היבטים של קיימות, ניצול מקורות או [[זיהום|זיהום הסביבתי]].
==מודלים לכלכלה בת קיימא==
==מודלים לכלכלה בת קיימא==
* המודל הקפיטליסטי לכלכלה בת קיימא, גם עם בשינויים רבים, ותוך התסמכות על עקרונות "מעריסה לעריסה" מוצג בספר [[קפיטליזם טבעי (ספר)]]
* [[קפיטליזם|המודל הקפיטליסטי]] לכלכלה בת קיימא, גם עם בשינויים רבים מקפיטליזם כפי שהוא כיום, ותוך התסמכות על עקרונות "[[מעריסה לעריסה]]" מוצג בספר [[קפיטליזם טבעי (ספר)]]
* מודל האנרכיסטי אחד לכלכלה כזו מוצג בספר [[בולו'בולו (ספר)]]
* [[אנרכיזם|מודל האנרכיסטי]] אחד לכלכלה בת קיימה מוצג בספר [[בולו'בולו (ספר)]] והוגים אנרכיסטים אחרים אחרים התייחסו לסוגיות אקולוגיות בצורה נרחבת לאורך עשורים רבים. כמו גם לערכים כמו [[פשטות מרצון]] וקהילתיות.
* חלק ניכר מההוגים של מודלים כלכליים לכלכלה בת קיימא מושפעים מההגות של חיזוק קהילות, מדגישים את חשיבות המגוון ואת החשיבות של תהליכם דמוקרטיים, סובלנות וערכים הקרובים לסוציאל -דמוקרטיה או לאנרכיזם. הספרים האלה כוללים את [[תכנית ב' 2.0 (ספר)]] של [[לסטר בראון]], [[התפנית הגדולה: מאימפריה לקהילת כדור הארץ]] של [[דיוויד קורטן]], [[לטובת הכלל (ספר)]] של [[הרמן דיילי]] וג'ון קוב ג'וניור.
* חלק ניכר מההוגים של מודלים כלכליים לכלכלה בת קיימא מושפעים מההגות של [[חיזוק קהילות]], מדגישים את חשיבות [[מגוון|המגוון]] ואת החשיבות של תהליכים דמוקרטיים, סובלנות וערכים הקרובים ל[[סוציאל -דמוקרטיה]], [[כלכלה דמוקרטית]] ול[[אנרכיזם]]. הספרים האלה כוללים את [[תכנית ב' 2.0 (ספר)]] של [[לסטר בראון]], [[התפנית הגדולה: מאימפריה לקהילת כדור הארץ]] של [[דיוויד קורטן]], [[לטובת הכלל (ספר)]] של [[הרמן דיילי]] וג'ון קוב ג'וניור.
* מודל [[טכנוקרטיה|טכנוקרטי]] שמשלב עקרונות של [[אופטמיזם טכנולוגי]] ו[[בודהיזם חילוני]] על ידי [[פרוייקט וונוס]].
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[I=PAT]]
* [[I=PAT]]
* [[כלכלת מצב יציב]]
* [[כלכלת מצב יציב]]
* [[שגשוג ללא צמיחה]]
* [[גבולות לצמיחה]]
{{תבנית:קיימות}}
{{תבנית:קיימות}}
[[קטגוריה:כלכלה]]
[[קטגוריה:כלכלה]]
[[קטגוריה:כלכלה אקולוגית]]
[[קטגוריה:כלכלה אקולוגית]]
[[קטגוריה:כלכלה וסביבה]]