שינויים

==השלכות על כלכלה אקולוגית==

==השלכות על כלכלה אקולוגית==

היבט אחד הוא לנסות לחשב תרומה של תעשיות שונות על מדדים שונים של צריכת [[משאבים מתכלים]], [[משאבים מתחדשים]], [[זיהום]] ו[[השפעות סביבתיות|השפעות נוספות]]. לדוגמה השפעות של תעשיות שונות על [[טביעת רגל אקולוגית]], [[טביעת רגל מימית]], [[אנרגיה גלומה]] או צריכת אנרגיה, צורות שונות של זיהום וכו'.  

היבט אחד הוא לנסות לחשב תרומה של תעשיות שונות על מדדים שונים של צריכת [[משאבים מתכלים]], [[משאבים מתחדשים]], [[זיהום]] ו[[השפעות סביבתיות|השפעות נוספות]]. לדוגמה השפעות של תעשיות שונות על [[טביעת רגל אקולוגית]], [[טביעת רגל מימית]], [[אנרגיה גלומה]] או צריכת אנרגיה, צורות שונות של [[זיהום תעשייתי]] וכו'.  

כך לדוגמה על פי הספר [[אנרגיה מתחדשת ללא האוויר החם]] ענפי התעופה, תחבורת הרכב הפרטי וחימום וקירור הבית צורכים כ-53% מסך צריכת האנרגיה הכוללת (כולל אנרגיה הנצרכת באופן עקיף על ידי צריכת מוצרים). באופן דומה, רוב צריכת האנרגיה של מוצרים מתבצעת בזמן הפקת [[חומרי גלם|חומרי הגלם]] - כך ששינוי של 1% בהיקף הטיסות לדוגמה עשוי להשפיע הרבה יותר על צריכת האנרגיה, יחסית לדוגמה לשינוי של 5% בהיקף התרופות לדוגמה.  

כך לדוגמה על פי הספר [[אנרגיה מתחדשת ללא האוויר החם]] ענפי התעופה, תחבורת הרכב הפרטי וחימום וקירור הבית צורכים כ-53% מסך צריכת האנרגיה הכוללת (כולל אנרגיה הנצרכת באופן עקיף על ידי צריכת מוצרים). באופן דומה, רוב צריכת האנרגיה של מוצרים מתבצעת בזמן הפקת [[חומרי גלם|חומרי הגלם]] - כך ששינוי של 1% בהיקף הטיסות לדוגמה עשוי להשפיע הרבה יותר על צריכת האנרגיה, יחסית לדוגמה לשינוי של 5% בהיקף התרופות לדוגמה.  

באופן דומה ניתן לחשוב מה צפויות להיות ההשלכות של תהליכים סביבתיים וחברתיים שונים על ענפי תעשייה שונים. לדוגמה [[התייקרות אנרגטית]] עקב [[שיא תפוקת הנפט]] צפויה להשפיעה באופן אחד על תעשיות האנרגיה והמזון (עליית מחירים שיכולה להוביל לרווחים גדולים יותר) ובאופן הפוך על ענף התעופה והתיירות (הקטנת הביקוש). היבט כזה בודק מה ה[[חוסן]] של ענפי תעשייה שונים לתרחישי סביבה שונים כמו ייקור מזון, ייקור אנרגיה, [[שינויי אקלים]] וכן לשינויים חברתיים ועוד.  

היבט אחר הוא תיאור של הכיוון ההפוך - מהי ה[[עמידות]] של ענפי תעשייה שונים לשינויים עקב תהליכי סביבתים וחברתיים שונים. לדוגמה [[התייקרות אנרגטית]] עקב [[שיא תפוקת הנפט]] יכולה להשפיע באופן אחד על תעשיות האנרגיה והמזון (עליית מחירים שיכולה להוביל לרווחים גדולים יותר) ובאופן הפוך על ענף התעופה והתיירות (הקטנת הביקוש). היבט כזה בודק מה ה[[חוסן]] של ענפי תעשייה שונים לתרחישים סביבתיים שונים כמו ייקור מזון, ייקור אנרגיה, [[שינויי אקלים]] וכן לשינויים חברתיים ועוד.  

הגורמים המשפיעים על החוסן הסביבתי של תעשיות וחברות הם התייקרות תשומות וחומרי גלם הנחוצים לתעשיות שונות, היכולת הטכנולוגית והחברתית שלהן להשתנות, והשפעה צפויה על צרכנים. ידוע לדוגמה כי יש [[גמישות]] שונה למוצרים שונים. הביקוש לתרופות, מזון ודלק הוא קשיח, ואילו הביקוש למכוניות יוקרה או לתיירות הוא גמיש. באופן דומה הטלת [[מיסי פחמן]] בעקבות חקיקה להתמודדות עם [[שינויי אקלים]] צפויה להשפיע באופן שונה על תעשיות שונות.

הגורמים המשפיעים על החוסן הסביבתי של תעשיות וחברות הם התייקרות תשומות ו[[חומרי גלם]] הנחוצים לתעשיות שונות, היכולת [[שינוי טכנולוגי|הטכנולוגית]] והחברתית שלהן להשתנות, והשפעה צפויה על צרכנים. ידוע לדוגמה כי יש [[גמישות ביקוש]] שונה למוצרים שונים. הביקוש לתרופות, מזון ודלק הוא קשיח, ואילו הביקוש למכוניות יוקרה או לתיירות הוא גמיש יותר. באופן דומה הטלת [[מיסי פחמן]] בעקבות חקיקה להתמודדות עם [[שינויי אקלים]] צפויה להשפיע באופן שונה על תעשיות שונות.

מבחינת [[כלכלה מערכתית]] ניתוח על פי תעשיות יכול לאפשר לראות את הקשרים בין תעשיות שונות, וכיצד הן משתלבות זו בזו מבחינת תשומות, תפוקות, מוצרים משלימים או מתחרים וכדומה. דוגמה מפורסמת מתחום זה היא [[פרבור]] שבו דפוסי בנייה ותכנון עירוני משפיעים על הביקושים לרכב, תחבורה ציבורית ודלק. היבט כזה של קשרים אינו רק חברתי ומוסדי אלא גם פיזי - קיימים זרמי חומרים ואנרגיה בין סקטורים שונים.

מבחינת [[כלכלה מערכתית]] ניתוח על פי תעשיות יכול לאפשר לראות את הקשרים בין תעשיות שונות, וכיצד הן משתלבות זו בזו מבחינת תשומות, תפוקות, מוצרים משלימים או מתחרים וכדומה. דוגמה מפורסמת מתחום זה היא [[פרבור]] שבו דפוסי בנייה ותכנון עירוני משפיעים על הביקושים לרכב, תחבורה ציבורית ודלק. היבט כזה של קשרים אינו רק חברתי ומוסדי אלא גם פיזי - קיימים זרמי חומרים ואנרגיה בין סקטורים שונים. היבט זה נחקר בחלקו על ידי התחום של [[אקולוגיה תעשייתית]] בכלל ושל [[מטבוליזם תעשייתי]] בפרט. 

היבט נוסף נוגע לשאלות של [[קיימות חזקה]] מול [[קיימות חלשה]] ושאלות עד כמה הכלכלה היא הררכית או שיש בה תחליפיות. הכלכלן [[הרמן דיילי]] לדוגמה מדבר על "פרמידה הפוכה" שבה החקלאות ותעשיות חומרי הגלם והאנרגיה הם רק חלק קטן מהתמ"ג, אבל כל שאר הכלכלה נשענת עליהם כתנאי הכרחי לקיומן. דבר דומה בא לידי ביטוי גם בכתבים של [[ארנסט שומכר]].

היבט נוסף נוגע לשאלות של [[קיימות חזקה]] מול [[קיימות חלשה]] ושאלות עד כמה הכלכלה היא הררכית או שיש בה תחליפיות. הכלכלן [[הרמן דיילי]] לדוגמה מדבר על "פרמידה הפוכה" שבה ה[[חקלאות]] ותעשיות [[חומרי גלם|חומרי הגלם]] והאנרגיה מספקות באופן ישיר רק חלק קטן מ[[תוצר מקומי גולמי|התמ"ג]], אבל למעשה כל שאר תעשיות הכלכלה נשענת על תעשיות אלה כתנאי הכרחי לקיומן. דבר דומה בא לידי ביטוי גם בכתבים של [[ארנסט שומכר]].

==ראו גם==

==ראו גם==