שינויים

==השפעות==

==השפעות==

===עליה בתנובה===

===עליה בפריון ובתנובה החקלאית===

תפוקת הדגנים ב[[מדינות העולם השלישי]] גדלה ביותר מפי 2 בין השנים 1961-1985. התנובה של [[אורז]], [[תירס]] ו[[חיטה]] עלתה באופן יציב בתקופה זו. העליה בתנובה מיוחסת בצורה שווה פחות או יותר ל[[השקיה]], שימוש ב[[דשן|דשנים]], ו[[פיתוח זרעים חדשים]], לפחות במקרה של האורז האסיאתי. <ref name=conway1> Conway, 1997 chpt. 4.</ref>

תפוקת [[דגנים|הדגנים]] ב[[מדינות העולם השלישי]] גדלה ביותר מפי 2 בין השנים 1961-1985. התנובה של [[אורז]], [[תירס]] ו[[חיטה]] עלתה באופן יציב בתקופה זו. העליה בתנובה מיוחסת בצורה שווה פחות או יותר ל[[השקיה]], שימוש ב[[דשן|דשנים]], ו[[פיתוח זרעים חדשים]], לפחות במקרה של האורז האסיאתי. <ref name=conway1> Conway, 1997 chpt. 4.</ref>

 

 

===ביטחון תזונתי===

===ביטחון תזונתי===

[[תמונה:Duengung.jpg|left|thumb|200px|טרקטור מפזר זבל לדישון שדות. הדשן הכימי הפך את החקלאות והמזון לדברים שתלויים ב[[דלק מחצבי]] [[שיא תפוקת הזרחן|זרחה]] ו[[אשלג]] כלומר ב[[משאב מתכלה|משאבים מתכלים]]]]

[[תמונה:Duengung.jpg|left|thumb|250px|טרקטור מפזר זבל לדישון שדות. הדשן הכימי הפך את החקלאות והמזון לדברים שתלויים ב[[דלק מחצבי]] [[שיא תפוקת הזרחן|זרחה]] ו[[אשלג]] כלומר ב[[משאב מתכלה|משאבים מתכלים]]]]

{{הפניה לערך מורחב|ביטחון תזונתי}}

{{הפניה לערך מורחב|ביטחון תזונתי}}

ההשפעות של המפכה הירוקה על כמות המזון שמגודלת בחקלאות הינה עצומה. מאז תחילתה, גדלה [[אוכלוסיית העולם]] בכ-4 מיליארד בני אדם (נכון לשנת 2007) ורבים מאמינים שללא המהפכה היה [[רעב המוני]] ו[[תת תזונה]] נרחבים. בהודו לדוגמה עלתה תנובת החיטה מ-10 מילוני טונות בשנה בשנות ה-60 ל-73 מילוני טונות בשנת 2006.<ref>[http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/south_asia/4994590.stm The end of India's green revolution?]</ref> האדם הממוצע בארצות העולם השלישי צורך כיום 25% יותר קלוריות ליום מאשר בזמנים לפני המהפכה הירוקה. בין 1950 ו-1984, בזמן שהמפכה הירוקה שינתה את החקלאות בכל רחבי העולם, עלתה תנובת הדגנים ב-250%.  

ההשפעות של המפכה הירוקה על כמות המזון שמגודלת בחקלאות הינה עצומה. מאז תחילתה, גדלה [[אוכלוסיית העולם]] בכ-4 מיליארד בני אדם (נכון לשנת 2007) ורבים מאמינים שללא המהפכה היה [[רעב המוני]] ו[[תת תזונה]] נרחבים. בהודו לדוגמה עלתה תנובת החיטה מ-10 מילוני טונות בשנה בשנות ה-60 ל-73 מילוני טונות בשנת 2006.<ref>[http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/south_asia/4994590.stm The end of India's green revolution?]</ref> האדם הממוצע בארצות העולם השלישי צורך כיום 25% יותר קלוריות ליום מאשר בזמנים לפני המהפכה הירוקה. כאמור, בין 1950 ו-1984, בזמן שהמפכה הירוקה שינתה את החקלאות בכל רחבי העולם, עלתה תנובת הדגנים ב-250%, ועד 2011 התרחש גידול נוסף בכמות התנובה החקלאית - גידול של 300% ויותר בתוך 50 שנה.  

רבים מאמינים כי הגידול ביבולים בעקבות המהפכה הירוקה איפשר את האכלתם של מיליארדי אנשים, ולמנוע  ומגיפות רעב. <ref> http://www.aworldconnected.org/article.php/311.html</ref> עם זאת מספר ה[[רעב עולמי|רעבים בעולם]] שירד בהתמדה עד שנות ה-90 עלה בחזרה והוא עומד על מעל 900 מיליון בני אדם.  

הגידול ביבולים בעקבות המהפכה הירוקה איפשר את הזנתם של מיליארדי אנשים, ומניעת ו[[רעב|מגיפות רעב]]. <ref> http://www.aworldconnected.org/article.php/311.html</ref> עם זאת מספר ה[[רעב עולמי|רעבים בעולם]], שירד בהתמדה עד שנות ה-90, עלה בחזרה והוא עומד על מעל 900 מיליון בני אדם. ההסבר לדבר זה הוא כי מחסור במזון אינו תלוי רק בכמות המזון הכוללת, אלא גם בגישה למזון ובדרך בה הוא מתחלק בין אומות ובני אדם שונים, בדפוסי [[עוני]] ו[[אי שוויון]], במלחמות וסכסוכים, וכן בשימושים שונים של מזון - לדוגמה גידול מזון להאבסת חיות לשם צריכת מזון מהחי, ו[[מזון מול דלק|גידול יבולי מזון לשם הכנת דלק צמחי]].  

אם מתבססים על התקדימים ב[[מהפכה הנאוליתית]] רואים כי לאורך זמן, גידול בתפוקת המזון לא תמיד משפר את [[ביטחון תזונתי|הביטחון התזונתי]]. כמות המזון הגדלה מאפשרת גידול של האוכלוסיה, כך שזו מקטינה את המזון לנפש. לפי [[ג'ארד דיימונד]], במעבר מחברות [[ציידים לקטים]] לחברות חקלאות, לדוגמה, גידול האוכלוסיה היה מעט גדול יותר מהגידול בתנובה כך שכמת הקלוריות לנפש ירדה. מצד שני, מערכת המזון החדשה היא פחות [[חוסן|יציבה]] מקודמתה.

אם מתבססים על התקדימים ב[[מהפכה הנאוליתית]] רואים כי לאורך זמן, גידול בתפוקת המזון לא תמיד משפר את [[ביטחון תזונתי|הביטחון התזונתי]]. כמות המזון הגדלה מאפשרת [[גידול אוכלוסין|גידול של האוכלוסיה]] וזו הקטינה את כמות המזון לנפש. לפי [[ג'ארד דיימונד]], במעבר מחברות [[ציידים לקטים]] לחברות חקלאות, גידול האוכלוסיה היה מעט גדול יותר מהגידול בתנובה כך שכמת הקלוריות לנפש ירדה. מצד שני, מערכת המזון החדשה היא פחות [[חוסן|יציבה]] מקודמתה.

===תלות של המזון במשאבים מתכלים===

===תלות של המזון במשאבים מתכלים===

בעוד שהתפוקה החקלאית עלתה כתוצאה מהמהפכה הירוקה, עלתה גם ה[[אקסרגיה|תשומה האנרגטית]] לתוך התהליך (כלומר האנרגיה שיש להשקיע כדי לייצר את הגידולים), בשיעור חד יותר. <ref>[http://www.energybulletin.net/5045.html Why  Our Food is So Dependent on Oil]</ref> כך שבמשך הזמן, היחס של כמות האנרגיה המושקעת ביחידת יבול עלתה. הטכנולגיות של המהפכה הירוקה תלויות בשימוש מאסיבי ב[[דשן כימי|דשנים כימקליים]], [[חומרי הדברה|חומרי הדברה נגד מזיקים וחומרי עישוב]], שאת חלקם יש לייצר מ[[דלק מחצבי]], דבר שהפך את החקלאות לתלויה בתוצרי נפט ו[[משאבים מתכלים]].<ref>[http://www.timesdaily.com/article/20070914/NEWS/709140329/1011/RSS&source=RSS Fuel costs, drought influence price increase]</ref>  תומכים של תאוריית [[שיא תפוקת הנפט]] פוחדים כי עליה עתידית במחירי הנפט והגז תוביל לעליה חדה במחירי המזון או אפילו ל[[אסון מלתוסיאני]]. <ref>[http://www.csmonitor.com/2007/0724/p01s01-wogi.html Rising food prices curb aid to global poor]</ref> בשנים האחרונות יש לדוגמה עליה חדה במחיר ה[[חיטה]] בגלל מספר גורמים בינהם - התייקרות הדלקים המחצביים, פיתוח דלקים ביו דיזל ותחרות על שטחי קרקע וכן [[התחממות עולמית]].

בעוד שהתפוקה החקלאית עלתה כתוצאה מהמהפכה הירוקה, עלתה גם ה[[אקסרגיה|תשומה האנרגטית]] לתוך התהליך (כלומר האנרגיה שיש להשקיע כדי לייצר את הגידולים), בשיעור חד יותר. <ref>[http://www.energybulletin.net/5045.html Why  Our Food is So Dependent on Oil]</ref> כך שבמשך הזמן, היחס של כמות האנרגיה המושקעת ביחידת יבול עלתה. הטכנולגיות של המהפכה הירוקה תלויות בשימוש מאסיבי ב[[דשן כימי|דשנים כימקליים]], [[חומרי הדברה|חומרי הדברה נגד מזיקים וחומרי עישוב]], שאת חלקם העיקרי יש לייצר מ[[דלק מחצבי]] ו[[משאבים מתכלים]] אחרים כמו [[אשלג]] ו[[פוספט]].<ref>[http://www.timesdaily.com/article/20070914/NEWS/709140329/1011/RSS&source=RSS Fuel costs, drought influence price increase]</ref>   

 

תומכים של תאוריית [[שיא תפוקת הנפט]] פוחדים כי עליה עתידית במחירי ה[[נפט]] וה[[שיא תפוקת הגז|גז]] תוביל לעליה חדה במחירי המזון או אפילו ל[[אסון מלתוסיאני]]. <ref>[http://www.csmonitor.com/2007/0724/p01s01-wogi.html Rising food prices curb aid to global poor]</ref> בשנים האחרונות יש לדוגמה עליה חדה במחיר ה[[חיטה]] בגלל מספר גורמים בינהם - התייקרות הדלקים המחצביים, פיתוח דלקי [[ביו דיזל]] ותחרות על שטחי קרקע וכן [[התחממות עולמית]].

==ביקורת==

==ביקורת==