שינויים

==השפעות סביבתיות של אי שוויון==

==השפעות סביבתיות של אי שוויון==

בספר "[[כשתאגידים שולטים בעולם]]",מציין [[דיוויד קורטן]] כי 2 האוכלוסיות העולמית שגורמות לנזקים סביבתיים משמעותיים הם העניים ביותר והעשירים ביותר. העשירים גורמים לנזקים בגלל צריכה גדולה, ולכן [[טביעת רגל אקולוגית]] משמועתית לאדם, וכן בגלל נתק בזמן ובמרחב שיש בין הבחירות שלהם בשוק ובקלפי לבין ההשלכה של בחירות אלה על הסביבה ועל תושבי המדינות העניות.  

בספר "[[כשתאגידים שולטים בעולם]]",מציין [[דיוויד קורטן]] כי 2 האוכלוסיות העולמית שגורמות לנזקים סביבתיים משמעותיים הם העניים ביותר והעשירים ביותר. העשירים גורמים לנזקים בגלל צריכה גדולה, ולכן [[טביעת רגל אקולוגית]] משמעותית לאדם, וכן בגלל נתק בזמן ובמרחב שיש בין הבחירות שלהם ב[[שוק חופשי|שוק]] כצרכנים וכבעלי מניות, וכן בחירות שהם מבצעים במישור הפוליטי לבין ההשלכה של בחירות אלה על הסביבה ועל תושבי המדינות העניות. כאשר הבעלים של חברת [[כרייה]] גורם לזיהום חמור במדינה אחרת הוא לא חווה את הסבל היומיומי שהוא גורם לו למאות או אלפי תושבים, והוא לא חשוף ללחץ של [[נורמות חברתיות]] להתנהגות מוסרית יותר.  

העניים גורמים לנזק בגלל שילוב של ריבוי טבעי גדול וגם בגלל שאיום כליה כלכלי מהיר יותר מהאיום האקולוגי - כך שהם צריכים להסכין לסיכון לכליה עוד שנה, אם זה אומר המלטות מסיכון עוד יום.  

העניים גורמים לנזק בגלל שילוב של ריבוי טבעי גדול וגם בגלל שאיום כליה כלכלי מהיר יותר מהאיום האקולוגי, גם כאשר האיום האקולוגי פרושו איום על הפרנסה. דוגמה אחת היא דייג בחומרי נפץ של דגים בשוניות אלמוגים בפילפינים. חומרי הנפץ גורמים להרס השוניות ומסכנים את הפרנסה העתידית, אבל הדייגים מודאגים מפני גוויעה ב[[רעב]] בימים הקרובים ואינם יכולים לדאוג לעתיד. דוגמה נוספת היא [[חקלאות כרות והבער]] בקרב חוואים עניים ביערות הגשם בדרום אמריקה.

 

יש מספר דוגמאות לחברות שכדי להמנע מהתמוטטות כלכלית בחרו בניצול יתר של משאבים ובכך הגיעו לאסון אקולוגי והרס הכלכלה. דוגמה אחת לדבר זה היא [[כרייה|כריית]] ה[[פוספט|פוספטים]] באי [[נאורו]] שהובילה להתמוטטות כלכלית של האי. דוגמאות נוספות לחברות עניות שחיות מהיד לפה וגורמות עד להרס סביבתי וכלכלי מובאות בספר [[התמוטטות]] של [[ג'ארד דיימונד]].

==הזנחת עתיד בקרב העניים==

==הזנחת עתיד בקרב העניים==