47,332
עריכות
שינויים
←מחזור הזרחן וכלכלה א-מחזורית
בכלכלה הקיימת היום, [[קפיטליזם|כלכלה קפיטליסטית]] ו[[כלכלה קווית|קווית]], מוצרי [[חקלאות]] מגודלים במקום אחד, נצרכים במקום אחר והפסולת החקלאית מושלכת במקום שלישי. בכלכלה כזו כמויות גדולות של זרחן מוסעות באמצעות ניוד הצמחים והמזון ממקום למקום באופן קווי חד-כיווני. מכיוון שכך, ריכוז הזרחן בקרקע יורד באיזורים בהם צומחים הגידולים ועולה במקומות אליהם נשפכים השפכים. מכיוון שלזרחן אין מצב גזי, הוא לא יכול לנדוד דרך ה[[אטמוספירה]] ולאזן את הריכוז שלו. הזרחן נשאר בקרקע אליה מוזרמים [[שפכים|השפכים]] או שהוא נשטף אל ה[[אוקיינוסים]].
בכלכלה הקיימת היום, [[קפיטליזם|כלכלה קפיטליסטית]] ו[[כלכלה קווית|קווית]], מוצרי [[חקלאות]] מגודלים במקום אחד, נצרכים במקום אחר והפסולת החקלאית מושלכת במקום שלישי. בכלכלה כזו כמויות גדולות של זרחן מוסעות באמצעות ניוד הצמחים והמזון ממקום למקום באופן קווי חד-כיווני. מכיוון שכך, ריכוז הזרחן בקרקע יורד באיזורים בהם צומחים הגידולים ועולה במקומות אליהם נשפכים השפכים. מכיוון שלזרחן אין מצב גזי, הוא לא יכול לנדוד דרך ה[[אטמוספירה]] ולאזן את הריכוז שלו. הזרחן נשאר בקרקע אליה מוזרמים [[שפכים|השפכים]] או שהוא נשטף אל ה[[אוקיינוסים]].
לפיכך, מערכת כלכלית-חקלאית המסיעה גידולים ממקום למקום תלוייה בזרחן ממקורות חיצוניים. זרחן נכרה מתוך האדמה ומסונתז ל[[דשנים כימיים]] המשמשים ב[[חקלאות]]. הדרישות האנרגטיות של כרייה הם עצומות (כ-10% [[משק האנרגיה העולמי|מצריכת האנרגיה העולמית]]) ולפיכך עלויות הכרייה צפויות לנסוק עם [[שיא תפוקת הנפט]] או כל מנגנון אחר של [[התייקרות אנרגטית]]. זו אחת הסיבות מדוע [[חקלאות]] שאינה מקיימת צפויה להתייקר עם התייקרות האנרגיה.
לפיכך, מערכת כלכלית-חקלאית המסיעה גידולים ממקום למקום תלוייה בזרחן ממקורות חיצוניים. זרחן [[כרייה|נכרה]] מתוך האדמה ומסונתז ל[[דשנים כימיים]] המשמשים ב[[חקלאות]]. הדרישות האנרגטיות של כרייה הם עצומות (כ-10% [[משק האנרגיה העולמי|מצריכת האנרגיה העולמית]]) ולפיכך עלויות הכרייה צפויות לנסוק עם [[שיא תפוקת הנפט]] או כל מנגנון אחר של [[התייקרות אנרגטית]]. זו אחת הסיבות מדוע [[חקלאות]] שאינה מקיימת צפויה להתייקר עם התייקרות האנרגיה.
במאמר [[גבולות פלנטריים: חיפוש אחר נפח פעילות בטוח עבור האנושות (מאמר)|גבולות פלנטריים]] משנת 2009 קובעים [[אקולוגיה|אקולוגים]] כי מחזור הזרחן הוא אחד מתשעה הגבולות הקריטיים להמשך קיומה של הכלכלה האנושית. ב[[כלכלה בת קיימא]] זרם זרחן השנתי שנכנס לאוקיינוסים לא יעלה על פי 10 מכמות הבלייה הטבעית של זרחן.
במאמר [[גבולות פלנטריים]] משנת 2009 קובעים [[אקולוגיה|אקולוגים]] כי מחזור הזרחן (יחד עם מחזור ה[[חנקן]]) הוא אחד מתשעה הגבולות הקריטיים להמשך קיומה של הכלכלה האנושית. ב[[כלכלה בת קיימא]] זרם זרחן השנתי שנכנס לאוקיינוסים לא יעלה על פי 10 מכמות הבלייה הטבעית של זרחן.
ניתן לקיים חקלאות ללא פוספטים ודשנים - [[חקלאות אורגנית]] כמו [[פרמקלצ'ר]] שמשתמשת ב[[קומפוסט]] כדי לסגור מעגל ביוגאופיזי. חקלאות כזו לרוב דורשת יותר תשומות כח אדם, ויש לה פריון חקלאי נמוך יותר בהשווה לחקלאות תעשייתית. מצד שני החקלאות התעשייתית תתיקר יותר ויותר ככל שתהליכים כמו [[סחף קרקע]] או [[שיא תפוקת הנפט]] יקשו על קיומה ביחס ל[[חקלאות בת קיימא]].
קיימת טענה כי חציה של ערכי סף של זרימת זרחן אל האוקיינוסים היא גורם מכריע לאירועי אנוקסיה כלל עולמיים באוקיינוסים (ocean anoxic events -OAE) שיכולים להסביר [[הכחדה המונית|הכחדות המונית]] שהשתרחשו בעבר של בעלי חיים בים. (Handoh and Lenton 2003). מאמינים כי לולאת משוב בין זרחן, אנוקסיה ויצרנות ימית משפיעה על מצב החמצן באוקיינוסים.
מודלים מצביעים על כך שגידול ארוך טווח של 20% מעל קצב הבלייה הטבעית יכול להוביל לאנוקסיה של האוקיינוסים בעבר. (Handoh and Lenton 2003). אם נניח כי קצב הזרימה לפני [[המהפכה החקלאית]] עמד על כ-1.1 מיליון טונות בשנה, פרוש הדבר שנדרש רק 250 אלף טונות של זרחן בשנה כדי לגרום לאנקוסיה כזו. הכלכלה האנושית כיום [[כרייה|כורה]] כ-20 מיליון טונות בשנה של זרחן, ומתוך כמות זו נשטפים כ 10.5 מיליון זרחן טונות אל האוקיינוסים. הגידול בזרחן הראקטיבי שמקורו בפעילות אנושית הוערך בשנת 2000 ב-9 מיליון טונות לשנה. (Mackenzie et al. 2002) למרות גידול מהותי בזרחן שמקורו בפעילות אנושית, עד פי 8 יחסית לזרימה הטבעית, לא ברור האם ואם כן מתי עלולה להתרחש אנוקסיה מעשה ידי אדם באוקיינוסים.[http://www.ecologyandsociety.org/vol14/iss2/art32/]
אנוקסיה של כלל האוקיינוס כתוצאה מזרמים של זרחן תדרש לכ-1000 שנה עד 10,000 שנה של הזרמת זרחן בכמות גבוהה כך שגבול זה נחשב רחוק ובלתי סביר. מצד שני יש אי וודאות גבוהה במודלים של זרימת זרחן, ועלולה להתרחש אנוקסיה באיזורי מים רדודים ובמדפי יבשת, היכן שחלק גדול מהחיים הימיים נמצאים. לפיכך ממליצים המדענים על גבול הפקה של פי 10 יחסית לבלייה הטבעית. היות והיום הזרמת הפוספט עומדת על הפקה גבוה פי 8 לבלייה הטבעית, זהו אחד הגבולות הפלנטריים שהחציה שלהם עלולה להתרחש בקרוב. [http://www.ecologyandsociety.org/vol14/iss2/art32/]
ניתן לקיים חקלאות ללא פוספטים ודשנים - [[חקלאות אורגנית]] כמו [[פרמקלצ'ר]] שמשתמשת ב[[קומפוסט]] כדי לסגור מעגל ביוגאופיזי. חקלאות כזו לרוב דורשת יותר תשומות כח אדם, ויש לה פריון חקלאי נמוך יותר בהשוואה ל[[חקלאות תעשייתית]]. מצד שני החקלאות התעשייתית תתיקר יותר ויותר ככל שתהליכים כמו [[סחף קרקע]] או [[שיא תפוקת הנפט]] יקשו על קיומה ביחס ל[[חקלאות בת קיימא]].
==שיא תפוקת הזרחן==
==שיא תפוקת הזרחן==