47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
'''כרייה''' (ining) היא פעולה של הפקת מחצבים בעלי [[כלכלה|ערך כלכלי]] מתוך קרום [[כדור הארץ]]. לרוב הכרייה מתבצעת על ידי חפירה של עפרת המחצב מאזור גאולוגי העשיר בה ומכונה עורק.
עם החומרים הנכרים בעולם נמנים [[ברזל]], [[נחושת]], [[עופרת]], [[זהב]], [[כסף]], [[בוקסיט]], [[ניקל]], [[פחם]], [[יהלומים]],[[אבני חן]], [[אבן גיר]],[[שיש]], [[פוספט]], [[אשלג]], [[מלח בישול]], [[בדיל]], [[אורניום]] ו[[מוליבדן]]. למעשה, על האדם לכרות כל חומר שלא ניתן לגדלו בתהליך [[חקלאות|חקלאי]], ובכלל זה כוללת הכרייה במשמעותה הרחבה גם שאיבת [[גז טבעי]] ו[[נפט]].
החומרים הנכרים משמשים [[חומרי גלם]] חיוניים לכלכלה האנושית: ברזל ופחם לדוגמה חיוניים לשם הפקת [[פלדה]] המשמשת להקמת גשרים, אוניות , בניינים ו[[גורדי שחקים]], [[אשלג]], [[פוספט]] ו[[גז טבעי]] משמשים לשם הפקת [[דשן כימי]] המשמש לשם גידול רוב המזון בעולם במסגרת [[חקלאות תעשייתית]]. כבלי [[נחושת]] מאפשרת העברת חשמל לבתים וכן בייצור מכשירי חשמל רבים. וכן הלאה. עם זאת, [[חומרי גלם]] הנכרים הם [[משאבים מתכלים]] ולפיכך צפוי מחירם לעלות ולכן הם מהווים אתגר מרכזי במעבר ל[[כלכלה בת קיימא]].
==שיטות כרייה==
את שיטות הכרייה ניתן לסווג לשתי קבוצות:
1. כרייה על קרקעית (כריית שטח) - כרייה בבור פתוח, חציבה, כריית שכבות, כרייה באמצעות לחץ מים
2. כרייה תת-קרקעית - כרייה צידית או במדרון, פיר כרייה, כרייה בסלע קשה ("כריית חדרים"), קידוח
==השפעות סביבתיות==
פעילות הכרייה היא פחות מוכרת בציבור הרחב כחלק מתהליך הייצור, אך היא נחשבת במסגרת [[ניתוח מחזור חיים]] כאחד השלבים הבעייתיים ביותר בגלל [[טביעת רגל אנרגטית]] גובהה שלהן לעומת שאר השלבים וכן בגלל יצירת כמויות גבוהות של [[זיהום]].
מכרות יכולים לגרום ל[[השפעות סביבתיות|נזק משמעותי לסביבה]] ולבריאות הציבור בשל פיזור שילוב של [[זיהום מים]], [[זיהום קרקע]] הצפות, [[בירוא יערות]] ועוד. פעמים רבות יש יפיזור של של מינרלים רעילים מהסיגים הנותרים לאחר הפקת המחצב מהעפרה וזיהום מי התהום והגשם המחלחלים דרכם. לעיתים קרובות ישנם מפעלי הפקה של חומרי גלם בסמוך למתקני הכרייה. אלו משתמשים לעיתים קרובות בחומצות חזקות כדי להפיק את המתכות ותורמים לזיהום הקרקע.
פעולות כרייה עלולות לגרום ל[[בליית קרקע]], היווצרות בורות ושקיעה בתת-הקרקע, פגיעה בבעלי חיים ובצומח ו[[חומר חלקיקי|זיהום אבק נשימתי]].
חברות כרייה מודרניות נדרשות לעמוד בתקנים מחמירים של איכות הסביבה ושיקומה, להבטחת השבת אזור המכרה למצבו המקורי כלל האפשר. בעבר המודעות וההקפדה היו נמוכות יותר, וכך הן גם כיום במדינות בעלות פיקוח רופף על איכות הסביבה.
[[ג'ארד דיימונד]] בספר "[[התמוטטות]], טוען שחברות הכרייה עצמן הן לעיתים קרובות חברות שפועלות במתח רווחים נמוך ומעדיפות לא פעם לפשוט את הרגל מאשר להתמודד עם שיקום האיזור, גם במדינות עשירות כמו [[ארצות הברית]]. דבר מצביע על כשלי שוק מסוג [[מוצר ציבורי]] או [[סיכון מוסרי]] שבהן החברות מוכנות לקחת סיכון גבוה ביודען שהציבור יספוג אותו אם יתממש הסיכון. דיימונד מציע כי הכספים לשיקום מחצבות ולמניעת בעיות הכרוכות בהן יוטלו על החברות שנמצאות "במורד הזרם" התעשייתי, שכן אלו חברות עשירות יותר, מוכרות יותר לציבור (שכן הן מוכרות לא פעם מוצרי צריכה) ואלו כבר ידאגו לאכוף קיום של תקנים או מימון של הנזקים בקרב הספקים.
==השפעות חברתיות==
לעיתים קרובות יש בעיות בטיחות הכרוכות בכרייה הדבר כולל התמוטטות של מכרות ולכידת הכורים במכרה וכן מחלות ריאה של הכורים. כמו כן לעיתים קרובות כרוכה כרייה במדינות עניות בניצול הכורים, בסכסוכי גבולות, ב[[שחיתות]], מלחמות ועוד. הדבר נובע מכך שאין צורך ב[[הון אנושי]] גבוהה או ב[[הון חברתי]] גבוה לשם ביצוע הכרייה עצמה. לעיתים קרובות התנאים הירודים הנגרמים לאיזור מסביב למכרות מייצרים זרם של חקלאים לשעבר שאיבדו את מקור פרנסתם ומוכנים לעבוד בשכר רעב.
כרייה על כל סוגיה עלולה לגרור [[מחלה הולנדית]] - פגיעה בייצוא של תעשיות אחרות בגלל העלאת שער המטבע, או בגלל הטיה מבנית - תת השקעה בחינוך ובהון אנושי בגלל השקעות בתעשיות כרייה. מקרים מפורסמים של מחלה הולנדית כזו כוללים את כריית הכסף בדרום אמריקה ושקיעת האמיפריה הספרדית, הפקת [[נפט]] בהולנד והפקת נפט במדינות ערב.
כריה כרוכה לא פעם ב[[שחיתות]] שכן משתלם יותר לשחד מספר קטן של פקידים ופוליטיקאים לשם קבלת היתרי כרייה, התחמקות מתמלוגים והתחמקות מקיום תקני סביבה ובטיחות. מסיבות אלה פעמים רבות מדינות עניות שופעות במשאבים, מייצאות חומרי גלם בעלות נמוכה במקום מוצרי ביניים או מוצרים מוגמרים. כמו כן סכסוכים סביב נושאי כרייה הופכים לעיתים קרובות לסכסוכים בין מעמדות וכרוכים בהפיכות, הלאמות, ושינויים פוליטים וכלכליים חדים.
לעיתים קרובות יש סכסוכים בין חברות כרייה לבין [[חקלאות|חקלאים]] או שבטי [[ציידים לקטים]], או [[דייגים]] באיזור הכרייה, או ב"מורד הזרם", הנפגעים מפעילות הכרייה ומאבדים את מקור פרנסתם. השם הרע של חברות הכרייה בא לידי ביטוי גם בספרות ובקולנוע בסרטים כמו "יער האזמרגד" ו"אווטאר".
==שיא תפוקה וכילוי משאבים==
בעיה כלכלית נוספת של כרייה היא [[שיא תפוקה]] שנידונה בספר [[גבולות לצמיחה]]. בגלל [[תפוקה שולית פוחתת]] או אסטרטגיית "פירות נמוכים" פירמות מעדיפות לכרות ראשית את העורקים הקלים להשגה. העורקים והמכרות הנותרים מציגים בעיות כרייה הולכות וגדלות כך שיש להשקיע יותר ויותר תשומות כדי להפיק כמות נתונה של חומרי גלם. לדוגמה מכרות עמוקים יותר דורשים השקעת יותר אנרגיה בחציבה ובשינוע העופרה אל פני הקרקע. הם גם מציבים אתגרים טכניים גדולים יותר בהקשרים של איוורור, בטיחות, שאיבת מים ועוד. תהליך ההפקה של המחצבים מציב אתגר נוסף שכן על פי אותו עקרון העופרות העשירות מופקות קודם, ולכן עם הזמן מופקות עופרות פחות ופחות עשירות. ריכוז חומר הגלם בעופרה הולך ויורד, בדרך כלל הפקת חומר הגלם דורשת משאבים הגדלים באופן [[לא לינארי]] הכרוך ב[[שינוי פאזה]] - בעוד עופרה בריכוז של 6% עשויה להיות דומה להפקת עופרה בריכוז של 8%, הפקת אופרה בריכוז של 4% עלולה לדרוש משאבי אנרגיה וחומרים אחרים בכמויות גדולות בהרבה.
הפתרונות המוצאים לשם התמודדות עם בעיה זו כוללים [[מחזור]], [[שימוש חוזר]] ובאופן נרחב יותר כלכלת [[מעריסה לעריסה]].
==ראו גם==
* [[שיא תפוקת הנפט]]
* [[זיהום קרקע]]
* [[גבולות לצמיחה]]
* [[משאבים מתכלים]]
* [[מחלה הולנדית]]
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-168172-00.html?tag=23-25-40 מחלקה ראשונה]
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Mining כרייה] בויקיפדיה האנגלית
*[http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-168172-00.html?tag=23-25-40 שבט הררי בהודו נלחם בחברת כרייה בינלאומית
] מאבק סביב מכרה בוקסיט, חדשות מחלקה ראשונה, 19/07/2008
[[קטגוריה:מחצבים]]
[[קטגוריה:מחצבים]]
[[קטגוריה:תאגידים רב לאומיים]]
[[קטגוריה:תאגידים רב לאומיים]]
[[קטגוריה:גלובליזציה]]
[[קטגוריה:גלובליזציה]]
[[קטגוריה:חומרי גלם|*]]