47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
'''תרבות מקיימת''' היא תרבות שבה הערכים, נקודות המבט ואורח החיים נותנים מקום מרכזי ל[[קיימות]], כלומר שימוש מושכל במשאבי טבע ושרותי הטבע, שיוויון וצדק חלוקתי דורי ובין דורי ותפיסות כלכליות שתומכות בשימור של משאבי הטבע ובחברה האנושי לדוגמה הכללת משאבי ההון החברתי, הסביבתי והתרבותי בתוך משוואות כלכליות.
'''תרבות מקיימת''' היא [[תרבות]] שבה הערכים, נקודות המבט ואורח החיים נותנים מקום מרכזי ל[[קיימות]], כלומר שימוש מושכל במשאבי טבע ו[[שרותי המערכת האקולוגית|שרותי הטבע]], שיוויון (או ביזור) וצדק חלוקתי דורי ו[[צדק בין דורי|בין דורי]] ותפיסות כלכליות שתומכות בשימור של משאבי הטבע ובחברה האנושי לדוגמה הכללת משאבי [[הון חברתי|ההון החברתי]], [[הון סביבתי|הסביבתי]] והתרבותי בתוך [[כלכלה|הניתוח הכלכלי]]- כדוגמת [[כלכלה אקולוגית]].
המושג "תרבות מקיימת" יכול גם להתייחס לחברה של מיעוטיים המצליחים לשמור על אופי התרבותי שלהם ולהתקיים לאורך שנים, לדוגמה המיעוט היהודי בתפוצות.
המושג "תרבות מקיימת" יכול גם להתייחס לחברה של מיעוטים המצליחים לשמור על אופי התרבותי שלהם ולהתקיים לאורך שנים, לדוגמה המיעוט היהודי בתפוצות.
==דוגמאות היסטוריות==
דוגמה לתרבות בת קיימא, שהצליחה לשרוד במשך אלפי שנים קיימת באי הקטן [[טיקופיה]]. בני האי שילבו ערכים של קיימות, יחד עם פרקטיקות של [[יער מאכל]] ו[[ייצוב אוכלוסין]] שהיו הכרחיות כדי לשרוד. דוגמאות לתרבויות לא בנות קיימא שהתמוטטו עקב שילוב של סיבות חברתיות וסביבתיות מובאות בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] של [[ג'ארד דיימונד]]. תרבויות אלה כוללות את [[איי הפסחה]], [[בני המאיה]], [[האנסאזי]], [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]], ועוד. דיימונד מבצע השוואה בין התרבויות ומנסה להבין מה דומה ומה שונה בין התרבויות השונות.
אחת המסקנות של דיימונד היא כי [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]], הנהגה פוליטית וערכים חברתיים לא מתאימים הם בדרך כלל מעורבים בהתמוטות של תרבות, בעיקר על ידי האצה של משבר סביבתי ועל ידי התעלמות ממשבר כזה או נקיטת צעדים לא מספיק טובים כדי להתמודד איתו.
דוגמה מפורט להשפעת התרבות על ה[[קיימות]] מובאת על ידי דיימונד לגבי התיישבות הנורדים בגרינלד, שם האליטה הפוליטית היתה עסוקה במלחמות יוקרה וכוח בינה לבין עצמה, וכוונה את רוב עודף המשאבים לעבר צבירת מוצרי יוקרה במקום חידוש מלאים של משאבים נחוצים. לדוגמה, הנורדים ערכו מסעות לצפון לשם ציד פרוות כדי לייבא שמלות יקרות מנורבגיה, במקום מסעות אל הדרום לחידוש מלאי העצים שלהם היו זקוקים.
המוסדות החברתיים של הנורדים לקחו חלק בבעיות שלהם שכן העדר מוסדות [[דמוקרטיה|דמוקרטיים]] יחד עם מסורת של [[חקלאות]] ווואסלים גררו את ריכוז הכוח בידי מיעוט קטן ועשיר שהיה עסוק בעיקר במלחמות פנימיות שלו, ולא חווה על בשרו את המצוקה הסביבתית-כלכלית עד שהיה מאוחר מידי. באופן דומה גם ה[[כלכלה]] הנורדית היתה [[ריכוזיות כלכלית|ריכוזית]] מידי ולא [[שוק משוכלל]] ו[[אי שוויון כלכלי|פערים כלכליים]] גררו את זה שרוב ההחלטות הכלכליות נלקחו על ידי אליטה פוליטית ומספר איכרים עשירים שהחזיקו וואסלים ורשת של תומכים נאמנים.
[[ערכך חברתי|הערכים החברתיים]] של הנורדים שהיו של נצרות קהילתית שמרנית, אפשרו לנורדים לשרוד במשך מאות שנים, אבל מנעו מהם גם שיח ולמידה עם האינואטים , [[ציידים לקטים]] שהתיישבו מאוחר יותר בגרינלד והיו להם [[טכנולוגיות]] שאיפשרו להם לשרוד את תנאי האקלים הקשים ואת הקור והרעב שהכחידו את הנורדים. מסיבה לא ברורה, אולי טאבו על אכילת דגים ואולי בעיה טכנית, הנורדים בגרינלד גם נמנעו מדייג דגים.
דוגמאות נוספות כוללות את איי הפסחא שם היתה תחרות תרבותית חזקה על בניית פסלים יותר ויותר גדולים, שיחד עם גורמים נוספים הובילה ל[[בירוא יערות]] נרחב והתמוטטות ה[[חקלאות]] וה[[דייג]] באיים וכתוצאה מכך [[רעב]], מלחמות אזרחים ומוות של רוב האוכלוסיה במקום. לאחר התמוטטות זו התפשטו אמונות דתיות חדשות ובני האי מוטטו את כל הפסלים הישנים באי, שהוקמו בעמל רב במשך מאות שנים.
==ראו גם==
==ראו גם==