שינויים

נוספו 283 בתים ,  12:47, 30 ביוני 2013
שורה 37: שורה 37:     
הציוויליזציות אשר דיימונד מתאר בחלק זה הן:  
 
הציוויליזציות אשר דיימונד מתאר בחלק זה הן:  
* '''[[אי הפסחא]]''' - ציוויליזציה שהתמוטטה לגמרי בשל נזק סביבתי מסוג [[בירוא יערות]] ומשום שהמבנה החברתי של בני האי מנע מהם לזהות בעיות אלה, כשעסקו בתחרות יוקרה על בניית פסלים גדולים יותר כשהם כורתים עוד עצים לשם שינוע הפסלים ולשם חקלאות להאכלת אוכלוסיה גדלה. לבסוף התמוטטה החברה כולה, ונגררה למלחמות אזרחים ולקניבליות. כל הפסלים באי הופלו. האוכלוסיה הצטמצמה מאד לכדי כ 10% מהאוכלוסיה המקורית. לאחר מכן המשיכה החברה להתדרדר עקב מגעים עם האירופאים שגרמו למחלות וללקיחת חלק מהתושבים לעבדות. בסופו של דבר מאוכלוסיה בת כ-30,000 איש ירדה האכולוסיה ל111 אנשים. כתוצאה מתרומת האירופאים להתמוטטות באיי הפחסא חשבו במשך זמן רב שהאחריות להתמוטטות זו נבעה רק מהם, אבל דיימונד מסכם מחקרים של חוקרים אחרים אשר מצביעים על כל שהתמוטטת העיקרית של איי הפסחא התרחשה עוד לפני בוא האירופאים.  
+
* '''[[איי הפסחא]]''' - ציוויליזציה שהתמוטטה לגמרי בשל נזק סביבתי מסוג [[בירוא יערות]] ומשום שהמבנה החברתי של בני האי מנע מהם לזהות בעיות אלה, כשעסקו בתחרות יוקרה על בניית פסלים גדולים יותר כשהם כורתים עוד עצים לשם שינוע הפסלים ולשם חקלאות להאכלת אוכלוסיה גדלה. לבסוף התמוטטה החברה כולה, ונגררה למלחמות אזרחים ולקניבליות. כל הפסלים באי הופלו. האוכלוסיה הצטמצמה מאד לכדי כ 10% מהאוכלוסיה המקורית. לאחר מכן המשיכה החברה להתדרדר עקב מגעים עם האירופאים שגרמו למחלות וללקיחת חלק מהתושבים לעבדות. בסופו של דבר מאוכלוסיה בת כ-30,000 איש ירדה האכולוסיה ל111 אנשים. כתוצאה מתרומת האירופאים להתמוטטות באיי הפחסא חשבו במשך זמן רב שהאחריות להתמוטטות זו נבעה רק מהם, אבל דיימונד מסכם מחקרים של חוקרים אחרים אשר מצביעים על כל שהתמוטטת העיקרית של איי הפסחא התרחשה עוד לפני בוא האירופאים.  
    
* '''[[איי פיטקרן]]''' בפולינזיה הצרפתית. דיימונד מתאר את הכחדת האוכלוסיה הפולינזית באי פיטקרן והנדרסון - שני איים זעירים שאיכלסו כ-100 אנשים וכמה עשרות אנשים לכל היותר. האיים דעכו  עקב נזק סביבתי ודעיכת המסחר עם האי מונגרנווה שסבל בעצמו מנזק סביבתי נרחב עקב בירוא יערות ומלחמות ותושביו התדרדו לקניבליות קיצונית.  
 
* '''[[איי פיטקרן]]''' בפולינזיה הצרפתית. דיימונד מתאר את הכחדת האוכלוסיה הפולינזית באי פיטקרן והנדרסון - שני איים זעירים שאיכלסו כ-100 אנשים וכמה עשרות אנשים לכל היותר. האיים דעכו  עקב נזק סביבתי ודעיכת המסחר עם האי מונגרנווה שסבל בעצמו מנזק סביבתי נרחב עקב בירוא יערות ומלחמות ותושביו התדרדו לקניבליות קיצונית.  
שורה 43: שורה 43:  
* '''בני [[האנסאזי]]''' מהחלק הדרום-מערבי של אמריקה הצפונית -שסבלו מנזק סביבתי ושינוי אקלים. האנסאזי חיו באיזור יבש, והצליחו להקים חברה מורכבת תודות לפתרונות השקייה שונים. עם הזמן נהרס משק המים שלהם עקב [[סחף קרקע]], [[ברוא יערות]] ועוד. אוכלוסיית האנסאזי גדלה במשך השנים והסתמכה לשם כך על מודל תמיכה חברתי ועל יבולים שגודלו באדמות שעברו השקייה. כאשר התמעטו היבולים עקב בעיות הסביבה התסמכו עוד אנשים על פחות אדמות, במה שדיימונד מכנה הצטופפות עוד אנשים באותן סירות הצלה. לבסוף קרסו גם "סירות ההצלה" - הרעב והמצוקה הגדלים, הובילו לאובן אמון בהנהגה הפוליטית והדתית שאיפשרו את הסדר הקיים. כאשר המבנה החברתי המורכב התמוטט בצורה פתאומית, ירדה עוד יותר היכולת שלו לתמוך באוכלוסיה גדולה והתוצאה היתה התמוטטות עקב רעב ונטישת יישובים. דבר זה הוא דוגמה ל[[תגובת ייתר]] המסתיימת בקריסה.  
 
* '''בני [[האנסאזי]]''' מהחלק הדרום-מערבי של אמריקה הצפונית -שסבלו מנזק סביבתי ושינוי אקלים. האנסאזי חיו באיזור יבש, והצליחו להקים חברה מורכבת תודות לפתרונות השקייה שונים. עם הזמן נהרס משק המים שלהם עקב [[סחף קרקע]], [[ברוא יערות]] ועוד. אוכלוסיית האנסאזי גדלה במשך השנים והסתמכה לשם כך על מודל תמיכה חברתי ועל יבולים שגודלו באדמות שעברו השקייה. כאשר התמעטו היבולים עקב בעיות הסביבה התסמכו עוד אנשים על פחות אדמות, במה שדיימונד מכנה הצטופפות עוד אנשים באותן סירות הצלה. לבסוף קרסו גם "סירות ההצלה" - הרעב והמצוקה הגדלים, הובילו לאובן אמון בהנהגה הפוליטית והדתית שאיפשרו את הסדר הקיים. כאשר המבנה החברתי המורכב התמוטט בצורה פתאומית, ירדה עוד יותר היכולת שלו לתמוך באוכלוסיה גדולה והתוצאה היתה התמוטטות עקב רעב ונטישת יישובים. דבר זה הוא דוגמה ל[[תגובת ייתר]] המסתיימת בקריסה.  
   −
* '''בני ה[[מאיה]]''' מאזור אמריקה המרכזית. נזק סביבתי, שינויי אקלים, ובעיות חברתיות שמנעו התמודדות. למרות היותם באיזור גשום, מבנה הקרקע של איזור המחיה של המאיה גרם למצוקת מים. מוצקת המים התגברה עם [[גידול אוכלוסין]]. דבר זה החריף עוד יותר יחד עם שינויי אקלים עם כריתת יערות וניהול לא נכון של הקרקעות. אוכלוסיות שגדלו עקב התסתמכות על קרקעות חקלאות, נאצלו לנדוד ל"סירות הצלה" של כפרים שכנים כאשר היבולים שלהן ירדו, כך הוחרפו עוד יותר בעיות כמו מחסור מים ומחסור במזון עד להתמוטטות מוחלטת. ההנהגה הפוליטית של המאיה היתה עסוקה במלחמות אכזריות בין מלאים שונים ואלו לא היו פנויים לשם תשומת לב לבעיות אלה או לשיתופי פעולה עם חברות אחרות. חברת המאיה מדגימה כי לא רק חברות קטנות ונידחות כמו איי הפסחא או האנסאזי יכולות לסבול מהתמוטטות אלא גם חברות חזקות שהיו אימפריות.  
+
* '''בני ה[[מאיה]]''' מאזור אמריקה המרכזית. התמוטטות המאיה נבעה משילוב של נזק סביבתי, שינויי אקלים, ובעיות חברתיות שמנעו התמודדות עם הבעיה. למרות היותם באיזור גשום, מבנה הקרקע של איזור המחייה של המאיה גרם למצוקת מים שכן המים מחלחלים בסלע נקבובי ולא נשארים באיזור עצמו. מצוקת המים התגברה עם [[גידול אוכלוסין]]. דבר זה החריף עוד יותר יחד עם [[שינויי אקלים]], [[כריתת יערות]] וניהול לא נכון של הקרקעות. אוכלוסיות שגדלו עקב הסתמכות על קרקעות חקלאות, נאלצו לנדוד ל"סירות הצלה" של כפרים שכנים כאשר היבולים שלהן ירדו. כך הוחרפו עוד יותר בעיות כמו מחסור מים ומחסור במזון עד להתמוטטות מוחלטת. ההנהגה הפוליטית של המאיה היתה עסוקה במלחמות אכזריות בין מלכים שונים ואלו לא היו פנויים לשם מתן תשומת לב לבעיות אלה או לשיתופי פעולה עם חברות אחרות. חברת המאיה מדגימה כי לא רק חברות קטנות ונידחות כמו איי הפסחא או האנסאזי יכולות לסבול מהתמוטטות אלא גם חברות חזקות שהיו אימפריות.  
   −
* '''[[התיישבות הנורדים בגרינלנד]]''' - נזק סביבתי, אובדן קשרי מסחר, שינוי אקלים, שכנים אויבים ואי הנכונות להשתנות לנוכח התמוטטות חברתית וסביבתית. הנורדים בגרינלנד מדגימים לדעת דיימונד בצורה המלאה ביותר כיצד 5 הסיבות היסודיות שהוא עוסק בהן תרמו ביחד להתמוטטות החברה. נזק סביבתי לאדמות וליערות הביא למצוקת מזון גדלה והולכת, כמו גם להקטת כמות הברזל והעץ שעמדו לרשות התושבים. שינויי אקלים הרעו עוד יותר את מצב החקלאות, וגרמו, יחד עם שינויים פוליטים וכלכליים להרעת קשרי המסחר עם נורווגיה. היחסים העויינים עם האינואטים מנעו מהנורדים לאמץ טכנולוגיות שימושיות כמו צייד לוויתנים או שייט בקאנו, וגרמו למתקפות של אינואטים עליהם, שמפניהם היה קשה להתגונן בגלל המחסור בברזל. ההנהגה הפוליטית והתרבותית של הנורדים לא זיהו בעיות אלה, היתה עסוקה במאבקים פנימיים ונהנתה מתנאי מזון ומחייה משופרים יחסית לרוב האוכלוסיה ונצמדה לשמרות חברתית שמנה ממנה אימוץ נהגים אחרים כמו דיג. לאחר 450 שנה לערך התמוטטה החברה הנורדית לחלוטין, ותושביה נספו בקור, ברעב ובכיבוש אינואטי. איש מתושביה לא שרד.
+
* '''[[התיישבות הנורדים בגרינלנד]]''' - התמוטטות עקב נזק סביבתי, אובדן קשרי מסחר, שינוי אקלים, שכנים אויבים ואי הנכונות להשתנות לנוכח התמוטטות חברתית וסביבתית. לפי דיימונד, הנורדים בגרינלנד מדגימים בצורה המלאה ביותר כיצד 5 הסיבות היסודיות שהוא עוסק בהן תרמו ביחד להתמוטטות החברה. נזק סביבתי לאדמות וליערות הביא ל[[רעב|מצוקת מזון]] גדלה והולכת, כמו גם להקטת כמות ה[[ברזל]] וה[[עץ]] שעמדו לרשות התושבים. שינויי אקלים הרעו עוד יותר את מצב החקלאות, וגרמו, יחד עם שינויים פוליטים וכלכליים, להרעת קשרי המסחר עם [[נורבגיה]]. היחסים העויינים עם האינואטים מנעו מהנורדים לאמץ [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] שימושיות כמו צייד לוויתנים או שייט בקאנו, וגרמו למתקפות של אינואטים עליהם. התגוננות מפני מתקפות אלה היתה קשה בגלל המחסור בברזל. ההנהגה הפוליטית והתרבותית של הנורדים לא זיהתה בעיות אלה, היתה עסוקה במאבקים פנימיים. הנגה זו נהנתה מתנאי מזון ומחייה משופרים יחסית לרוב האוכלוסיה ונצמדה לשמרנות חברתית שמנעה אימוץ נהגים אחרים כמו דיג. לאחר 450 שנה לערך התמוטטה החברה הנורדית לחלוטין, ותושביה נספו בקור, ברעב ובכיבוש אינואטי. איש מתושביה לא שרד.
    
קיימות מספר חברות עבר שהתמוטטו עקב משבר סביבתי-חברתי לא מוזכרות בספר או מוזכרות בקצרה בלבד. אלו כוללות את:   
 
קיימות מספר חברות עבר שהתמוטטו עקב משבר סביבתי-חברתי לא מוזכרות בספר או מוזכרות בקצרה בלבד. אלו כוללות את:   
* '''[[דעיכת האימפריה השומרית]]''' בגלל [[המלחת קרקע]] איטית עקב משטר השקייה לא מתאים.     
+
* '''[[דעיכת האימפריה השומרית]]''' בגלל [[המלחת קרקע]] איטית עקב משטר [[השקייה]] לא מתאים.     
 
* '''[[מוהנג'ו דארו]]''' ששקעה בעמק ההינדוס (כיום פקיסטן) לאחר שנת 2000 לפני הספירה ככל הנראה בגלל שינויי אקלים, בעיות ניהול מים ותזוזת נהרות.     
 
* '''[[מוהנג'ו דארו]]''' ששקעה בעמק ההינדוס (כיום פקיסטן) לאחר שנת 2000 לפני הספירה ככל הנראה בגלל שינויי אקלים, בעיות ניהול מים ותזוזת נהרות.     
 
* '''[[האימפריה הח'מרית]]''' (כיום בשטח קמבודיה) שדעכה החל משנת 1400 לפני הספירה בגלל בעיות מים שהחלישו את היכולת להתמודדות צבאית מפני אוייבי הממלכה.     
 
* '''[[האימפריה הח'מרית]]''' (כיום בשטח קמבודיה) שדעכה החל משנת 1400 לפני הספירה בגלל בעיות מים שהחלישו את היכולת להתמודדות צבאית מפני אוייבי הממלכה.     
שורה 54: שורה 54:  
* ממלכות בצפון אפריקה , בדומה לקרתגו, במה שהוא כיום מדבר סהרה בגלל צירופים של [[מדבור]] ו[[שינויי אקלים]].   
 
* ממלכות בצפון אפריקה , בדומה לקרתגו, במה שהוא כיום מדבר סהרה בגלל צירופים של [[מדבור]] ו[[שינויי אקלים]].   
   −
בנוסף, הספר לא מתייחס למספר אימפריות ותרבויות שהתמוטטו ללא משבר סביבתי ניכר כמו האימפריה של אלכסנדר מוקדון, האימפריה הרומית, האימפירה העותמנית ועוד. סיבה מרכזית לכך היא שדיימונד לא ביקש להבין את הגורמים לשקיעת כל התרבויות באשר הן, אלא להתמקד בעיקר בתרבויות ששקעו כתוצאה מצירוף של היבטים חברתיים וסביבתיים ולנסות לגזור מכך לקחים כלליים שנראים רלוונטים גם לחברה המודרנית.  
+
בנוסף, הספר לא מתייחס למספר אימפריות ותרבויות שהתמוטטו ללא משבר סביבתי ניכר כמו האימפריה של אלכסנדר מוקדון, האימפריה הרומית, האימפירה העותמנית ועוד. סיבה מרכזית לכך היא שדיימונד לא ביקש להבין את הגורמים לשקיעת כל התרבויות באשר הן, אלא להתמקד בעיקר בתרבויות ששקעו כתוצאה מצירוף של היבטים חברתיים וסביבתיים ולנסות לגזור מכך לקחים כלליים שנראים לו רלוונטים גם לחברה המודרנית.
    
===חברות עבר בנות קיימא===
 
===חברות עבר בנות קיימא===