שינויים

נוספו 1,212 בתים ,  10:15, 4 במרץ 2013
שורה 18: שורה 18:     
==השפעות וביקורת==
 
==השפעות וביקורת==
לטענת רבים בתנועת "[[האנטי-גלובליזציה]]", גודלם של התאגידים הרב-לאומיים והיותם מפרסמים מרכזיים בעיתונים ובערוצי טלוויזיה, תרומה למיזמי תרבות, ויכולתם לנייד את הייצור ממקום למקום הקנו להם השפעה פוליטית, תרבותית, כלכלית ותקשורתית רבה.  
+
לטענת רבים בתנועת "[[אנטי-גלובליזציה|האנטי-גלובליזציה]]", גודלם של התאגידים הרב-לאומיים והיותם מפרסמים מרכזיים בעיתונים ובערוצי טלוויזיה, תרומה למיזמי תרבות, [[לובי פוליטי]] וקשרי הון שלטון ויכולתם לנייד את פעילותם מממדינה למדינה וכן גודלם העצום הקנו להם השפעות פוליטית, תרבותית, כלכלית ותקשורתית רבה באופנים שמאיימים על ה[[דמוקרטיה]] והמשילות וכן איומים על ערכים רבים נוספים כמו שמירה על בריאות הציבור, אוטנומיה תרבותית של הורים וקהילות בניהול אורחות חייהם ובגידול ילדים, הגנת הסביבה וקיימות וכן איום בקיום של [[כלכלה ריכוזית]] כלל עולמית במקום כלכלת [[שוק תחרותי]].  
    
תאגידים רב לאומיים נהנים מהשפעה גבוהה יותר על מדינות קטנות יותר או עניות יותר, באמצעות החלטה לייצר או שלא לייצר בהן, וכן בגלל שבמדינות אלה לעיתים קרובות יש בעיות גבוהות יותר של [[שחיתות]] ואפשרויות קלות יותר לבצע [[לובי פוליטי]]. תאגידים רב לאומיים של מדינות חזקות ועשירות יכולים לנצל את הקשרים שלהם במדינות אלה כדי להפעיל [[מדיניות חוץ]] על המדינה הקטנה יותר. כך לדוגמה טען יובל שטייניץ כי ארצות הברית הפעילה בעבר לחץ פוליטי על ישראל כדי שזו לא תעלה את ה[[תמלוגים]] הנוגעים ל[[גז טבעי בישראל]] שכן דבר זה היה עלול לפגוע בחברות אמריקאיות. בעבר, נהגו חברות רב-לאומיות לאיים על שליטים בהתערבות צבאית של מדינות האם שלהן במקרה שהשליטי רצה להגביל את פעילות התאגיד או להפר חוזה מולן.  
 
תאגידים רב לאומיים נהנים מהשפעה גבוהה יותר על מדינות קטנות יותר או עניות יותר, באמצעות החלטה לייצר או שלא לייצר בהן, וכן בגלל שבמדינות אלה לעיתים קרובות יש בעיות גבוהות יותר של [[שחיתות]] ואפשרויות קלות יותר לבצע [[לובי פוליטי]]. תאגידים רב לאומיים של מדינות חזקות ועשירות יכולים לנצל את הקשרים שלהם במדינות אלה כדי להפעיל [[מדיניות חוץ]] על המדינה הקטנה יותר. כך לדוגמה טען יובל שטייניץ כי ארצות הברית הפעילה בעבר לחץ פוליטי על ישראל כדי שזו לא תעלה את ה[[תמלוגים]] הנוגעים ל[[גז טבעי בישראל]] שכן דבר זה היה עלול לפגוע בחברות אמריקאיות. בעבר, נהגו חברות רב-לאומיות לאיים על שליטים בהתערבות צבאית של מדינות האם שלהן במקרה שהשליטי רצה להגביל את פעילות התאגיד או להפר חוזה מולן.  
שורה 25: שורה 25:     
השפעות נוספות של תאגידים הם דרך מענקי מחקר לאוניברסיטאות ומכוני מחקר (ראו [[הפרטת המחקר]]) וכן דרך השפעות תרבותיות והשפעה על טעמי הצרכנים, ראו [[תרבות הצריכה]]. היבט נוסף הוא השפעה על תשתיות וטכנולוגיות הגורמים ל[[נעילה טכנולוגית]] באופן שנוח לתאגידים חזקים. דוגמה מרכזית לכך היא [[פרבור]].
 
השפעות נוספות של תאגידים הם דרך מענקי מחקר לאוניברסיטאות ומכוני מחקר (ראו [[הפרטת המחקר]]) וכן דרך השפעות תרבותיות והשפעה על טעמי הצרכנים, ראו [[תרבות הצריכה]]. היבט נוסף הוא השפעה על תשתיות וטכנולוגיות הגורמים ל[[נעילה טכנולוגית]] באופן שנוח לתאגידים חזקים. דוגמה מרכזית לכך היא [[פרבור]].
 +
 +
היבטים אלה גרמו להוגים כמו [[ונדנה שיווה]], [[דיוויד קורטן]], [[נעמי קליין]] ואחרים לבקר את התאגידים הרב-לאומיים ולקרוא לפעילות שונות ברמה התרבותית , הפוליטית והכלכלית כדי להצר את צעדיהם ולעודד [[כלכלה מקומית]] או [[כלכלה דמוקרטית]]. בעקבות ביקורת זו וביקורת דומה מצד הוגים שונים הוצעו צעדים נוספים כמו [[אחריות תאגידית]], [[שקיפות]] תאגידית ועוד.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==