שינויים

'''כימיקלים לישראל''' ('''כי"ל''') היא חברת בת של [[החברה לישראל]] (הנשלטת על ידי [[האחים עופר]]) וחברת האם של חברות המייצרות אשלג, מגנזיום, כימיקלים ודשנים: [[מפעלי ים המלח]], [[רותם אמפרט]], [[תרכובות ברום]] ו[[פריקלאס]].

'''כימיקלים לישראל''' ('''כי"ל''') היא חברת בת של [[החברה לישראל]] (הנשלטת על ידי [[האחים עופר]]) וחברת האם של חברות המייצרות אשלג, מגנזיום, כימיקלים ודשנים: [[מפעלי ים המלח]], [[רותם אמפרט]], [[תרכובות ברום]] ו[[פריקלאס]].

כימיקלים לישראל הוקמה כ[[חברה ממשלתית]] ב-1968, ומשנת 1992 החלה בתהליכי [[הפרטה]]] עת הונפקה באופן חלקי בבורסה לניירות ערך בתל אביב. כיום היא [[תאגיד רב לאומי|חברה ציבורית רב לאומית]] בשליטת [[האחים עופר]]. במבנה הבעלות הנוכחי (2008) החברה לישראל מחזיקה בכ-50% מהמניות, היתרה מוחזקת על ידי הציבור, גורמים מוסדיים ו-10% נוספים על ידי חברה הנסחרת בבורסת ניו יורק.

כימיקלים לישראל הוקמה כ[[חברה ממשלתית]] ב-1968. משנת 1992 החלה בתהליכי [[הפרטה בישראל|הפרטה]] עת הונפקה באופן חלקי בבורסה לניירות ערך בתל אביב. כיום היא [[תאגיד רב לאומי|חברה ציבורית רב לאומית]] בשליטת [[האחים עופר]]. במבנה הבעלות הנוכחי (2012) החברה לישראל מחזיקה בכ-50% מהמניות, היתרה מוחזקת על ידי הציבור, גורמים מוסדיים ו-10% נוספים על ידי חברה הנסחרת בבורסת ניו יורק, מניית זהב נמצאת בבעלות המדינה.

המקור העיקרי ל[[חומר גלם|חומרי הגלם]] של החברה בישראל הוא [[ים המלח]]. כי"ל מחזיקה בזכיונות לכריית מינרלים ובתוכם [[אשלג]] באיכות גבוהה מים המלח בינהם, ומחצבי [[פוספטים]] בנגב, אולם לחברה מתקני כריית אשלג גם באנגליה ובספרד וכן ומתקני ייצור מהותיים גם בגרמניה, הולנד, ספרד, אנגליה, ארצות הברית, סין וצרפת. מתקני ייצור משניים נמצאים באוסטריה, בלגיה, טורקיה, ברזיל, ארגנטינה ואוסטרליה. בנוסף מתוכננת הקמת מפעל בהודו.

המקור העיקרי ל[[חומר גלם|חומרי הגלם]] של החברה בישראל הוא [[ים המלח]]. כי"ל מחזיקה בזכיונות לכריית מינרלים ובתוכם [[אשלג]] באיכות גבוהה מים המלח בינהם, ומחצבי [[פוספטים]] בנגב. באופן זה כי"ל היא המפיקה היחידה של [[אשלג בישראל]]. לחברה מתקני כריית אשלג גם באנגליה ובספרד וכן ומתקני ייצור מהותיים גם בגרמניה, הולנד, ספרד, אנגליה, ארצות הברית, סין וצרפת. מתקני ייצור משניים נמצאים באוסטריה, בלגיה, טורקיה, ברזיל, ארגנטינה ואוסטרליה. בנוסף מתוכננת הקמת מפעל בהודו. פוטאש, חברת ענק מקנדה לכריית אשלג מעוניינת לרכוש את כי"ל, בתמורה למתן מניות בחברה ל[[חברה לישראל]].  

בשנת 2004 מעל 92% ממכירות החברה היו בשווקים בינלאומיים מחוץ לישראל וכ-45% מהייצור היה מחוץ לישראל.

בשנת 2004 מעל 92% ממכירות החברה היו בשווקים בינלאומיים מחוץ לישראל וכ-45% מהייצור היה מחוץ לישראל.

==דלדול משאבים==

==דלדול משאבים==

{{הפניה לערך מורחב|אשלג בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|אשלג בישראל}}

עתודות ה[[אשלג בישראל|אשלג של ישראל]] עומדו על 40 מיליוני טונות נכון לשנת 2010, והיא כורה 2-2.5 מיליוני טונות אשלג בשנה, כך שגמר עתודות האשלג של ישראל, ללא גידול בתפוקה, יתרחש עד שנת 2030. .<ref name="Jasinski">Stephen M. Jasinski [http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/commodity/potash/mcs-2011-potas.pdf Potash], USGS Mineral Commodity Summary 2011</ref>  

עתודות ה[[אשלג בישראל|אשלג של ישראל]] עמדו על 40 מיליוני טונות נכון לשנת 2010, והיא כורה 2-2.5 מיליוני טונות אשלג בשנה, כך שגמר עתודות האשלג של ישראל, ללא גידול בתפוקה, יתרחש עד שנת 2030. .<ref name="Jasinski">Stephen M. Jasinski [http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/commodity/potash/mcs-2011-potas.pdf Potash], USGS Mineral Commodity Summary 2011</ref>  

לישראל יש עתודות [[פוספט|פוספטים]] של 1.5-2 מיליארד טונות, שמהוות 1% מעתודות הפוספט בעולם. בכל שנה כורה ישראל כמות של 7 מיליון טונות סלע פוספט ומופקים מהם 3.5 מיליון טונות של פופסט מועשר. התפוקה העולמית השנתית עמדה על 145 מיליון טונות פוספט בשנת 2005 וישראל מפיקה 2% מהתפוקה העולמית. על פי מגמות אלה, ישראל תחסל כמעט לגמרי את עתודות הפוספט שלה בתוך 25 שנה, עד 2037. קיימים שדות נוספים כמו [[שדה בריר]] ליד ערד שיכולים להמשיך את הכרייה למשך עוד מספר שנים עד 10 שנים, כלומר ישראל תכלה את עתודות הפוספט שלה עד 2047. <ref name="sudri2007">[http://www.nobarir.com/geo/files/GnT.pdf סלעי הפוספט, עבר גיאולוגי, הווה כלכלי, ועתיד לא ברור], דוד סודרי, גליליאו, מרץ 2007</ref>

לישראל יש עתודות [[פוספט|פוספטים]] של 1.5-2 מיליארד טונות, שמהוות 1% מעתודות הפוספט בעולם. בכל שנה כורה ישראל כמות של 7 מיליון טונות סלע פוספט ומופקים מהם 3.5 מיליון טונות של פופסט מועשר. התפוקה העולמית השנתית עמדה על 145 מיליון טונות פוספט בשנת 2005 וישראל מפיקה 2% מהתפוקה העולמית. על פי מגמות אלה, ישראל תחסל כמעט לגמרי את עתודות הפוספט שלה בתוך 25 שנה, עד 2037. קיימים שדות נוספים כמו [[שדה בריר]] ליד ערד שיכולים להמשיך את הכרייה למשך עוד מספר שנים עד 10 שנים, כלומר ישראל תכלה את עתודות הפוספט שלה עד 2047. <ref name="sudri2007">[http://www.nobarir.com/geo/files/GnT.pdf סלעי הפוספט, עבר גיאולוגי, הווה כלכלי, ועתיד לא ברור], דוד סודרי, גליליאו, מרץ 2007</ref>