שינויים

נוספו 334 בתים ,  13:44, 27 בפברואר 2013
אין תקציר עריכה
שורה 28: שורה 28:  
תוצר הביניים של האידוי בבריכות הוא תמיסה רוויה של המינרל קרנליט ((KMgCl<sub>3</sub>·6(H<sub>2</sub>O). את התמיסה שואבים בצינורות וממשיכים לעבד במכונות במפעל. בשיטת הפקה זו מתקבלים תוצרים תוך השקעה בעלות נמוכה יחסית לכריית המחצבים מהקרקע. עיקר העלות הכספית היא בהפקת האשלג מהקרנליט שצורכת [[אנרגיה]] רבה. רוב ההפקה בעולם בשיטה זו מתבצעת על ידי מפעלי ים המלח ודבר זה מהווה את אחת הסיבות ליתרונם הכלכלי. מפעלי ים המלח מפיקים מדי שנה יותר מ-2.5 מיליון טונות אשלג (נכון ל-2007). גם מפעלי האשלג ב[[ירדן]] מפיקים אשלג בצורה דומה.
 
תוצר הביניים של האידוי בבריכות הוא תמיסה רוויה של המינרל קרנליט ((KMgCl<sub>3</sub>·6(H<sub>2</sub>O). את התמיסה שואבים בצינורות וממשיכים לעבד במכונות במפעל. בשיטת הפקה זו מתקבלים תוצרים תוך השקעה בעלות נמוכה יחסית לכריית המחצבים מהקרקע. עיקר העלות הכספית היא בהפקת האשלג מהקרנליט שצורכת [[אנרגיה]] רבה. רוב ההפקה בעולם בשיטה זו מתבצעת על ידי מפעלי ים המלח ודבר זה מהווה את אחת הסיבות ליתרונם הכלכלי. מפעלי ים המלח מפיקים מדי שנה יותר מ-2.5 מיליון טונות אשלג (נכון ל-2007). גם מפעלי האשלג ב[[ירדן]] מפיקים אשלג בצורה דומה.
   −
מפיק האשלג היחיד בישראל הוא [[תאגיד]] [[כימיקלים לישראל]] (כיל) שבשליטת [[החברה לישראל]]. נכון לשנת 2011, מעל ל 80% מכריית האשלג של הפירמה, מבוצעת בים המלח ויתרת הכמות במכרות בספרד ואנגליה. 9% ממכירות “כיל” הן לשוק בישראל והשאר מיועד לייצוא. כימיקלים לישראל פועלת באמצעות זיכיונות כרייה שקיבלה ממדינת ישראל התקפים עד לשנת 2030. יש זכות סירוב ראשונית לתקופה שלאחר פקיעת החוזה. <ref name="m-mifratz"/>
+
מפיק האשלג היחיד בישראל הוא [[תאגיד]] [[כימיקלים לישראל]] (כיל) שבשליטת [[החברה לישראל]]. נכון לשנת 2011, מעל ל 80% מכריית האשלג של הפירמה, מבוצעת בים המלח ויתרת הכמות במכרות בספרד ואנגליה. 9% ממכירות “כיל” הן לשוק בישראל והשאר מיועד לייצוא. כימיקלים לישראל פועלת באמצעות זיכיונות כרייה שקיבלה ממדינת ישראל התקפים עד לשנת 2030. יש זכות סירוב ראשונית לתקופה שלאחר פקיעת החוזה. <ref name="m-mifratz">[http://www.m-mifratz.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=301025&act=view&dbid=katavot&dataid=4&fid=f4&name=Deshenews2.pdf אשלג בישראל] הדשן של השכן, עיתון מידע למגדלים, פברואר 2011, גליון 2, תש"ח תשומות חקלאיות, התאחדות הארגונים הכלכליים </ref>
    
לפי הערכת חקלאים בישראל, עלויות ההפקה של האשלג בים המלח הן נמוכות יחסית למתחרים בעולם. הסיבות לעלוית ההפקה הנמוכות יחסית הן:<ref name="m-mifratz"/>
 
לפי הערכת חקלאים בישראל, עלויות ההפקה של האשלג בים המלח הן נמוכות יחסית למתחרים בעולם. הסיבות לעלוית ההפקה הנמוכות יחסית הן:<ref name="m-mifratz"/>