47,332
עריכות
שינויים
←הפקת האשלג בישראל
==הפקת האשלג בישראל==
==הפקת האשלג בישראל==
תוצר הביניים של האידוי בבריכות הוא תמיסה רוויה של המינרל קרנליט ((KMgCl<sub>3</sub>·6(H<sub>2</sub>O). את התמיסה שואבים בצינורות וממשיכים לעבד במכונות במפעל. בשיטת הפקה זו מתקבלים תוצרים תוך השקעה בעלות נמוכה יחסית לכריית המחצבים מהקרקע. עיקר העלות הכספית היא בהפקת האשלג מהקרנליט שצורכת [[אנרגיה רבה]]. רוב ההפקה בעולם בשיטה זו מתבצעת על ידי מפעלי ים המלח ובכך יתרונם הכלכלי. מפעלי ים המלח מפיקים מדי שנה יותר מ-2.5 מיליון טונות אשלג (נכון ל-2007). גם מפעלי האשלג ב[[ירדן]] מפיקים אשלג בצורה דומה.
תוצר הביניים של האידוי בבריכות הוא תמיסה רוויה של המינרל קרנליט ((KMgCl<sub>3</sub>·6(H<sub>2</sub>O). את התמיסה שואבים בצינורות וממשיכים לעבד במכונות במפעל. בשיטת הפקה זו מתקבלים תוצרים תוך השקעה בעלות נמוכה יחסית לכריית המחצבים מהקרקע. עיקר העלות הכספית היא בהפקת האשלג מהקרנליט שצורכת [[אנרגיה]] רבה. רוב ההפקה בעולם בשיטה זו מתבצעת על ידי מפעלי ים המלח ודבר זה מהווה את אחת הסיבות ליתרונם הכלכלי. מפעלי ים המלח מפיקים מדי שנה יותר מ-2.5 מיליון טונות אשלג (נכון ל-2007). גם מפעלי האשלג ב[[ירדן]] מפיקים אשלג בצורה דומה.
מפיק האשלג היחיד בישראל הוא [[תאגיד]] [[כימיקלים לישראל]] (כיל) שבשליטת [[החברה לישראל]]. נכון לשנת 2011, מעל ל 80% מכריית האשלג של הפירמה, מבוצעת בים המלח ויתרת הכמות במכרות בספרד ואנגליה. 9% ממכירות “כיל” הן לשוק בישראל והשאר מיועד לייצוא. כימיקלים לישראל פועלת באמצעות זיכיונות כרייה שקיבלה ממדינת ישראל התקפים עד לשנת 2030. יש זכות סירוב ראשונית לתקופה שלאחר פקיעת החוזה. <ref name="m-mifratz"/>
לפי הערכת חקלאים בישראל, עלויות ההפקה של האשלג בים המלח הן נמוכות יחסית למתחרים בעולם. הסיבות לעלוית ההפקה הנמוכות יחסית הן:<ref name="m-mifratz"/>
* ריכוז גבוה של מינרלים בים המלח.
* הפקה זולה בהשוואה לכריית אשלג מממכרות תת קרקעיים עמוקים ומסוכנים.
* ניצול של [[אנרגיית השמש]] בתהליך האידוי, תורם להוזלת עלויות ה[[אנרגיה]] בתהליך הייצור.
* עלויות שינוע נמוכות, בשל קרבת מתקני ההפקה בישראל לנמלי אשדוד ואילת.
* עלויות אחסון נמוכות, בשל האקלים החם והיבש של ים המלח, המאפשר אחסון בשטח פתוח.
מבחינת כוח אדם, רוב העובדים במפעלי ים המלח באים מאיזור [[הנגב]], שיש בו אחוזי אבטלה גבוהים יחסית ומעט מקורות תעסוקה.
לפי הערכת החקלאים, עלות הפקת אשלג בישראל נמוכה ב-50% ויותר לעומת המתחרים. מצד שני, שוק ה[[אשלג]] העולמי הוא בעל מחיר [[מונופול|מונופוליסטי]] שנקבע בעיקר לפי מדיניות התאגידים המובילים. <ref name="m-mifratz"/>
==תמלוגים==
בתמורה להפקת האשלג, משלמת כימקלים לישראל למדינת ישראל [[תמלוגים]] כמקובל בהקשר של הפקת [[משאבים מתכלים|משאבי טבע]]. התמלוגים הם בשיעור של 5% משווי המוצרים בשער המפעל בהפחתת הוצאות מסוימות המוערכות ביותר מחצי אחוז. נוסחת תמלוגים זו מבוססת על “פקודת המכרות”, חקיקה מנדטורית שהתקבלה בשנת 1925.<ref name="m-mifratz"/> תמלוגים אלו נמוכים משמעותית מתמלוגים הנהוגים בישראל עבור משאבי טבע כגון [[גז טבעי בישראל|גז טבעי]] ו[[נפט]] שעומדים על 12.5% ומבוססים על "חוק הנפט" משנת 1952. גם שיעור תמלוגים זה נחשב נמוך מאד יחסית למקובל במדינות אחרות בעולם.
לפי מסקנות [[וועדת ששינסקי]] יש להעלות את התמלוגים על משאבי טבע אלה בעשרות אחוזים, ולגבי הגז הטבעי שיעור התמלוגים צפוי בסופו של דבר לעמוד על כ-50% .
==עתודות האשלג==
עתודות האשלג של ישראל הן 40 מיליוני טונות נכון לשנת 2010, והיא כורה 2-2.5 מיליוני טונות אשלג בשנה, כך גם גידול בתפוקה, עתודות האשלג בישראל צפויות להגמר פחות מ-20 שנה.<ref name="Jasinski">Stephen M. Jasinski [http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/commodity/potash/mcs-2011-potas.pdf Potash], USGS Mineral Commodity Summary 2011</ref>
מכאן יוצא שסמוך למועד פקיעת הזכיון של כימיקלים לישראל יגמר גם האשלג בים המלח.
==השפעות סביבתיות==
==השפעות סביבתיות==