שינויים

'''כלכלת שוק''' (או כלכלה חופשית או שוק חופשי) הוא כינוי לשוק, שבו כל ההחלטות והפעולות הכלכליות של פרטים (ביחס להעברת כסף, מכירה וקנייה של טובין ושירותים וכדומה) מבוצעות מרצון (באופן וולונטרי) ולא בכפייה.

'''שוק חופשי''' (או כלכלה חופשית או כלכלת שוק) הוא כינוי ל[[שוק]], שבו כל ההחלטות והפעולות הכלכליות של פרטים (ביחס להעברת [[כסף]], מכירה וקנייה של טובין ושירותים וכדומה) מבוצעות מרצון (באופן וולונטרי) ולא בכפייה.  

למונח כמה משמעויות בהקשרים שונים. כמונח כלכלי, על פי הגישה ה[[קלאסית]], שוק חופשי הוא שוק שהייצור בו נשלט על ידי [[היצע וביקוש]], כשישנה חתירה טבעית ומתמדת של השוק למצב של "[[שיווי משקל]]". כמונח בשימוש שגור, "כלכלת שוק חופשי" היא כלכלה שבה הפעולה בשוק חופשית באופן יחסי מהגבלות והתערבות ממשלתית ומיושמת בו גישת "[[לסה פר]]", בניגוד לשוק שבו שוררת [[כלכלה מעורבת]], [[כלכלה ריכוזית]] או [[כלכלה אטטיסטית]].

למונח כמה משמעויות בהקשרים שונים. כמונח בשימוש שגור ובהקשר פוליטי, "כלכלת שוק חופשי" היא כלכלה שבה הפעולה בשוק חופשית באופן יחסי מהגבלות והתערבות ממשלתית ומיושמת בו גישת "[[לסה פר]]", בניגוד לשוק שבו שוררת [[כלכלה מעורבת]], [[כלכלה ריכוזית]] או [[כלכלה אטטיסטית]]. מונח זה הוא אחד המושגים המרכזיים של ה[[קפיטליזם]] ויש זרמים כמו תומכי [[כלכלה אוסטרית]] שעדיין דוגלים בו.

 

כמונח כלכלי, על פי הגישה ה[[קלאסית]], שוק חופשי הוא שוק שהייצור בו נשלט על ידי [[היצע וביקוש]], כשישנה חתירה טבעית ומתמדת של השוק למצב של "[[שיווי משקל]]". כיום, כלכלנים רבים מסתייגים ממונח זה (בגלל הקשרים פוליטיים שיש לו) ומשתמשים במונח מדוייק יותר כמו [[שוק משוכלל]] כדי להדגיש היבטים אחרים - לדוגמה כדי לתקן [[כשל שוק]] מסוג [[מונופול טבעי]] וכדי להתקרב יותר למצב של שוק משוכלל, כלכלנים נאו קלאסיים יעדיפו התערבות ממשלתית, בעוד שתומכי "שוק חופשי" אחדים יטענו שאין צורך בהתערבות כזו. 

 

חלק מ[[כלכלה מוסדית|הכלכלנים המוסדיים]] כמו [[הא-ג'ון צ'אנג]] מעירים כי אין דבר כזה "שוק חופשי" באמת, וכי תמיד יש השפעות של חוקים, נורמות, [[תאגידים]] ו[[מוסדות חברתיים]] נוספים על ההקשר שבו בני אדם מקבלים החלטות, והקשר זה משפיע הן על האפשרויות שניצבות בפני הסוכן הכלכלי, והן על הבחירה בין אפשרויות שונות.

 

חלק מהשאלה הנוגעת להקשר של ההחלטות נוגע לשאלות לדוגמה האם מותר או אסור לקנות עבדים, סמים, או נשק כימי בשוק? האם מותר או אסור לתאגידים לקנות צבאות ולכבוש באמצעותם מדינות? האם מותר או אסור להעסיק ילדים או לשלם לעובדים באמצעות סמים? האם מותר לעובדים לשבות? כדי לקבל החלטה לכאן או לכאן יש צורך במוסדות פוליטיים כמו ממשלות לקבלת החלטה כזו ולאכיפתה. יש מגבלות נוספות הנובעות מדתות ונורמות חברתיות כמו האם מותר או אסור לאכול אוכל כשר, לקיים קרבות כלבים, או לצפות בסרטי פורנוגרפיה.

 

כלכלנים וסוציולוגים טוענים כי בעוד בתאוריה הנאו-קלאסית מניחה כי קיים [[האדם הכלכלי]] שיש לו [[מידע מלא]] על מחירים ואיכויות המוצרים, [[ראציונליות]] מלאה וטעמים נתונים לגבי איכויות המוצרים, הדברים הם לא כך. בתחום של [[כלכלה התנהגותית]] מגלים כי אנשים אינם מתנהגים תמיד בצורה ראציונלית כפי שהדבר מנוסח באופן מתמטי, ולכן דבר זה פותח אפשרויות השפעה שונות על אנשים. כך לדוגמה קיימת תופסת המסגרת לפיה דרך ההצגה של שאלה משפיע על הדרך בה אנשים עונים עליה ובוחרים בין שתי אפשרויות. סוציולוגים וחוקרי תקשורת מצביעים על כך ש[[תרבות הצריכה]], [[פרסום]] ו[[שיווק]] משנים את נורמות ההתנהגות, הערכים החברתיים, הטקסים החברתיים ואת טעמי הצרכנים וכי לתרבות בכלל יש כוח רב בעיצוב התהנגות של סוכנים כלכליים בשוק הן כצרכנים והן כמקבלי החלטות אחרים כמו משקיעים, רגולטורים, מנהלים, בעלי מניות וכו'.

 

מתכנני ערים וחוקרי טכנולוגיה מביאים דוגמאות לכך שסוגים מסויימים של פיתוח עירוני ושל טכנולוגיות יכולים להשפיע על הביקוש לטכנולוגיות אחרות. הדוגמה המפורסמת ביותר בהקשר זה היא [[פרבור]] - דפוס בנייה של דיור בצפיפות נמוכה שמקשה על הפעלה של [[תחבורה ציבורית]] ועל [[הליכה ברגל]] ומעודד שימוש ב[[רכב פרטי]] ואת הגדלת כמות הנסיעות למשק בית. דבר זה מכונה [[ביקוש מושרה]].  המונח [[נעילה טכנולוגית]] נועד לציין מקרים בהם עקב בחירות מהעבר בטכנולוגיה מסויימת השוק או המערכת החברתית "נתקעים" בבחירה זו ללא יכולת אמיתית לעבור לטכנולוגיה אחרת ולמרות מגרעות ברורות של הטכנולוגיה הקיימת, כשהדוגמה המוחשית ביותר לכך היא מקלדת QWERTY. 

 

חוקרים כמו [[ג'ארד דיימונד]] מדגישים את האופי [[אבולוציה|האבולוציוני]] של[[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] ושל היכולת של טכנולוגיות חדשות להקלט כדבר שתלוי במוסדות חברתיים קייימים ובטכנולוגיות קיימות, כך שהבחירה של צרכנים בין טכנולוגיות שונות מוגבלת על ידי אימוץ של טכנולוגיות קודמות. [[דונאלה מדווז]] ועמיתה מדגישים גם הם את המגבלות שמושמות על ידי תהליכים מהעבר הנוגעים לסביבה, טכנולוגיה, תשתיות ואוכלוסין על הבחירות של צרכנים ופרטים בנוגע להווה.

 

יש הוגים כמו [[דיוויד קורטן]] המעדיפים את המונח [[שוק תחרותי]] כדי לציין כי מה שחשוב הוא לאו דווקא החופש מהתערבות הממשלה, אלא הקיום של התחרותיות בין גורמים שונים ורבים, שמושגת לפעמים על ידי התערבות של הממשלה נגד [[מונופול|מונופולים]] או [[תאגידים]] גדולים.  

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[יעילות פארטו]]

* [[יעילות פארטו]]

* [[כלכלה נאו קלאסית]]  

* [[כלכלה נאו קלאסית]]  

* [[שיווי משקל]]

* [[שיווי משקל]]

* [[לסה פר]]

* [[לסה פר]]

* [[הא-ג'ון צ'אנג]]

* [[הא-ג'ון צ'אנג]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1899807 נשק? סמים? זונות? הזמינו באינטרנט בסין והמשלוח יגיע תוך שעות] על שוק חופשי במוצרים אלה בסין. ניקולס קריסטוף, 03.01.2013, ניו יורק טיימס, דה מארקר

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1899807 נשק? סמים? זונות? הזמינו באינטרנט בסין והמשלוח יגיע תוך שעות] על שוק חופשי במוצרים אלה בסין. ניקולס קריסטוף, 03.01.2013, ניו יורק טיימס, דה מארקר