שורה 2: |
שורה 2: |
| [[קובץ:Mahane_Yehuda_Market_P1020256.JPG|ממוזער|350px|שוק מחנה יהודה, [[ישראל]]. עד התפתחות המסחר האלקטרוני | | [[קובץ:Mahane_Yehuda_Market_P1020256.JPG|ממוזער|350px|שוק מחנה יהודה, [[ישראל]]. עד התפתחות המסחר האלקטרוני |
| רוב השווקים ריכזו מספר גדול של קונים, מוכרים וסחורות באותו מקום פיזי. עבור הסוחרים השוק מרכז [[זרם]] של קונים דבר שמוריד את המשאבים הכרוכים במכירה, עבור הקונים השוק מאפשר לרכז קניות למספר מוצרים, ואו לאפשר השוואה קלה בין המוכרים והמוצרים בהקשר של מחיר, איכות המוצרים ואיכות השירות.]] | | רוב השווקים ריכזו מספר גדול של קונים, מוכרים וסחורות באותו מקום פיזי. עבור הסוחרים השוק מרכז [[זרם]] של קונים דבר שמוריד את המשאבים הכרוכים במכירה, עבור הקונים השוק מאפשר לרכז קניות למספר מוצרים, ואו לאפשר השוואה קלה בין המוכרים והמוצרים בהקשר של מחיר, איכות המוצרים ואיכות השירות.]] |
| + | |
| + | ==שוק ומושגים קשורים== |
| + | שוק הוא מושג מרכזי ב[[כלכלה]]. עד כדי כך שיש כלכלנים המבלבלים בין הפעילות המבוצעת בשוק לבין כלכלה, או מגדירים את מקצוע הכלכלה כמחקר של השוק. עם זאת, חלק גדול מהכלכלה מבוצע מחוץ לשוק וחלקה אף מחוץ למוסדות החברתיים כך לדוגמה חלק מה[[חקלאות]] והאינטרקאציה עם [[הסביבה הטבעית]], כמו הספקה של [[משאבי טבע]] ואף פעילות של המערכת הטבעית כמו [[שירותים אקולוגיים]] וקבלת [[אנרגיה]] וחום מהשמש. רוב ההיסטוריה של הכלכלה, היא התנהלה ב[[כלכלת קהילות]] וב[[משק אותרקי|משקים אותרקיים]] ועד היום חלק מהפעילות הכלכלית מבוצעת בצורה זו, בעיקר במדינות עניות יותר. גם במדינות העשירות חלק חשוב מהפעילות הכלכלית מבוצעת במסגרת כלכלת משפחה ובית כמו גידול ילדים, הכנת מזון ותחזוקת הבית. [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] רבים מעורבים בפעילות הכלכלית מלבד השוק - [[פירמות]], ממשלות, [[כסף]], [[רכוש]], חוקים, נורמות, ועוד ו[[תרבות הצריכה]] ומוסדות תקשרות משחקות תפקיד נכבד בהשפעה על טעמי הצרכנים ונורמות התנהגות של מנהלים, משקיעים, צרכנים ועובדים. |
| | | |
| כדי ששוק יהיה [[שוק תחרותי]], יש צורך שיהיו בו יותר ממוכר אחד ויותר מקונה אחד. שני אנשים יכולים לקנות זה מזה, אבל יש צורך בלפחות 3 אנשים כדי שיהיה שוק, כך שתהיה תחרות לפחות בצד אחד של השוק (הקונים או המוכרים). עם זאת, שוק תחרותי כמו שהוא מופיע בתאוריה הכלכלית של (לדוגמה ב[[כלכלה נאו קלאסית]]) מניח שיש מספר רב של קונים ושל מוכרים. שוק עם מוכר יחיד ומספר קונים נקרא [[מונופול]]. שוק שבו יש מעט מוכרים משתאמים בינהם את המחירים או את טיב השירות או המוצר או חלוקת הקונים נקרא [[קרטל]]. שוק שבו יש רק קונה יחיד ומספר מוכרים נקרא [[מונופסון]]. כל אלה הם דוגמאות ל[[כשל שוק]] - מצב שבו יש שוק, אבל המחיר אינו נקבע בדומה ל[[שוק תחרותי]] ודבר זה גורר סטיה מ[[יעילות פארטו]]. | | כדי ששוק יהיה [[שוק תחרותי]], יש צורך שיהיו בו יותר ממוכר אחד ויותר מקונה אחד. שני אנשים יכולים לקנות זה מזה, אבל יש צורך בלפחות 3 אנשים כדי שיהיה שוק, כך שתהיה תחרות לפחות בצד אחד של השוק (הקונים או המוכרים). עם זאת, שוק תחרותי כמו שהוא מופיע בתאוריה הכלכלית של (לדוגמה ב[[כלכלה נאו קלאסית]]) מניח שיש מספר רב של קונים ושל מוכרים. שוק עם מוכר יחיד ומספר קונים נקרא [[מונופול]]. שוק שבו יש מעט מוכרים משתאמים בינהם את המחירים או את טיב השירות או המוצר או חלוקת הקונים נקרא [[קרטל]]. שוק שבו יש רק קונה יחיד ומספר מוכרים נקרא [[מונופסון]]. כל אלה הם דוגמאות ל[[כשל שוק]] - מצב שבו יש שוק, אבל המחיר אינו נקבע בדומה ל[[שוק תחרותי]] ודבר זה גורר סטיה מ[[יעילות פארטו]]. |
| | | |
| [[שוק משוכלל]] הוא מונח מתחום התאוריה הכלכלית, שמתאר שורה של תנאים שבהם מסחר בשוק יכול לגרור שיפור ב[[יעילות פארטו]]. כדי ששוק יתפקד באופן ראוי, יש צורך בשורה ארוכה של תנאים מלבד קיום של הרבה מוכרים וקונים. לדוגמה יש צורך לדוגמה שלקונים יהיה קל לברר מה המחיר של המוצרים או השירותים ושיהיה להם קל להבין מה איכות המוצרים. המונח [[שוק חופשי]] הוא ביטוי [[אידאולוגיה|אידאולוגי]], שבא לציין אידאל של שוק תחרותי ומשכולל ללא התערבות [[ממשלה|ממשלתית]] מתוך הנחה כי ללא התערבות ממשלתית כזו לא יתקיימו כשלי שוק, או שאם יתקיימו כאלה, הרווחה החברתית שתיווצר מאי-התערבות הממשלה, תהיה גדולה מהסבל החברתי. | | [[שוק משוכלל]] הוא מונח מתחום התאוריה הכלכלית, שמתאר שורה של תנאים שבהם מסחר בשוק יכול לגרור שיפור ב[[יעילות פארטו]]. כדי ששוק יתפקד באופן ראוי, יש צורך בשורה ארוכה של תנאים מלבד קיום של הרבה מוכרים וקונים. לדוגמה יש צורך לדוגמה שלקונים יהיה קל לברר מה המחיר של המוצרים או השירותים ושיהיה להם קל להבין מה איכות המוצרים. המונח [[שוק חופשי]] הוא ביטוי [[אידאולוגיה|אידאולוגי]], שבא לציין אידאל של שוק תחרותי ומשכולל ללא התערבות [[ממשלה|ממשלתית]] מתוך הנחה כי ללא התערבות ממשלתית כזו לא יתקיימו כשלי שוק, או שאם יתקיימו כאלה, הרווחה החברתית שתיווצר מאי-התערבות הממשלה, תהיה גדולה מהסבל החברתי. |
| + | |
| + | המושג ההיסטורי '''שוק''' מובחן לעיתים (ב[[כלכלה מוסדית]]) מהמונח המודרני לשוק, לדוגמה בגלל שבשוק ההיסטורי מקובל להתמקח על המחיר בעוד שבשוק מודרני ההנחה היא כי המחיר בדרך כלל הוא זהה לכל הקונים ואינו בר מיקוח. |
| | | |
| ==היסטוריה== | | ==היסטוריה== |
שורה 42: |
שורה 47: |
| שוק הוא [[מוסד חברתי]], ומוסד הוא סוג של [[מערכת מפזרת]]. נובע מכך כי יש צורך בזרם מתמיד של [[אנרגיה]] כדי לשמור על הסדר והמידע שהשוק מייצר. השוק מייצר זרם של [[מידע]] אודות מחירים של מוצרים, איכות של מוצרים, אמינות של מוכרים ו[[פירמות]], ומידע על טעמי הקונים עבור המוכרים והיצרנים. מידע הוא סוג של ייצוג של אנרגיה לפי [[תורת המידע]]. ללא פעולה של תחזוקה מתמשכת המידע יהפוך ללא עדכני וכן יתמלא באופן ספונטני ביותר יותר רעשים, זאת לפי [[החוק השני של התרמודינמיקה]]. | | שוק הוא [[מוסד חברתי]], ומוסד הוא סוג של [[מערכת מפזרת]]. נובע מכך כי יש צורך בזרם מתמיד של [[אנרגיה]] כדי לשמור על הסדר והמידע שהשוק מייצר. השוק מייצר זרם של [[מידע]] אודות מחירים של מוצרים, איכות של מוצרים, אמינות של מוכרים ו[[פירמות]], ומידע על טעמי הקונים עבור המוכרים והיצרנים. מידע הוא סוג של ייצוג של אנרגיה לפי [[תורת המידע]]. ללא פעולה של תחזוקה מתמשכת המידע יהפוך ללא עדכני וכן יתמלא באופן ספונטני ביותר יותר רעשים, זאת לפי [[החוק השני של התרמודינמיקה]]. |
| | | |
| + | ===עלויות תחזוקה של השוק=== |
| מלבד [[עלות אנרגטית|עלויות אנרגטיות]] של ייצור מוצרים ושירותים, יש עלויות אנרגטיות לעצם קיום המסחר: המוכר (ולפעמים הקונה לדוגמה בשוק העבודה) לפרסם מידע על השירות או המוצר המבוקש. בחלק גדול מהשירותים על המוכר או נציג שלו להגיע פיזית אל הקונה, וגם לשירותים ממוחשבים המספקים שירותים ללא מפגש כזה, יש עלות במונחים של אנרגיה ושימוש בחומרים. בכל סוגי המוצרים על המוכר לשנע את הסחורה אל השוק או אל הקונה. על הקונה והמוכר להסכים על העסקה ויש צורך לשלם את הכסף ולספק את המוצר או השירות. בשוק הסחורות המוכר צריך לבצע סידור ומיון מתמיד של הסחורות ברשותו, לעדכן מחירים לפי ביקושים ועלויות, להיות ער למגמות אחרות בשוק, לשלם לספקים, לעובדים וכן לתחזוקה ועבור המבנה הפיזי. | | מלבד [[עלות אנרגטית|עלויות אנרגטיות]] של ייצור מוצרים ושירותים, יש עלויות אנרגטיות לעצם קיום המסחר: המוכר (ולפעמים הקונה לדוגמה בשוק העבודה) לפרסם מידע על השירות או המוצר המבוקש. בחלק גדול מהשירותים על המוכר או נציג שלו להגיע פיזית אל הקונה, וגם לשירותים ממוחשבים המספקים שירותים ללא מפגש כזה, יש עלות במונחים של אנרגיה ושימוש בחומרים. בכל סוגי המוצרים על המוכר לשנע את הסחורה אל השוק או אל הקונה. על הקונה והמוכר להסכים על העסקה ויש צורך לשלם את הכסף ולספק את המוצר או השירות. בשוק הסחורות המוכר צריך לבצע סידור ומיון מתמיד של הסחורות ברשותו, לעדכן מחירים לפי ביקושים ועלויות, להיות ער למגמות אחרות בשוק, לשלם לספקים, לעובדים וכן לתחזוקה ועבור המבנה הפיזי. |
| | | |
שורה 49: |
שורה 55: |
| | | |
| הפיזיקאי הבריטי, דיוויד מקיי, חישב כי עבור תושבי בריטניה, העלויות של תובלת המוצרים מהווה 6% מסך צריכת האנרגיה השנתית הממוצעת.<ref>דיוויד מקיי, [[אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם (ספר)|אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם ]], 2008</ref> היבט זה מהווה רק חלק מעלויות האנרגטיות של השוק היות והוא לא מתחשב בעלויות כמו חשמל (לשם קירור, חימום ותאורה) של מקומות מסחר, ולא את העלויות הכרוכות בייצור ובהפעלת מחשבים הדרושים לשם [[מסחר אלקטרוני]]. בשנת 2009 הוערך לדוגמה שאמזון מחזיקה כ-40 אלף שרתים, והערכה דומה לגבי ebay מדברת על כ-50,000 שרתים.<ref>[http://www.datacenterknowledge.com/archives/2009/05/14/whos-got-the-most-web-servers/ Who Has the Most Web Servers] Rich Miller, 2009</ref> | | הפיזיקאי הבריטי, דיוויד מקיי, חישב כי עבור תושבי בריטניה, העלויות של תובלת המוצרים מהווה 6% מסך צריכת האנרגיה השנתית הממוצעת.<ref>דיוויד מקיי, [[אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם (ספר)|אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם ]], 2008</ref> היבט זה מהווה רק חלק מעלויות האנרגטיות של השוק היות והוא לא מתחשב בעלויות כמו חשמל (לשם קירור, חימום ותאורה) של מקומות מסחר, ולא את העלויות הכרוכות בייצור ובהפעלת מחשבים הדרושים לשם [[מסחר אלקטרוני]]. בשנת 2009 הוערך לדוגמה שאמזון מחזיקה כ-40 אלף שרתים, והערכה דומה לגבי ebay מדברת על כ-50,000 שרתים.<ref>[http://www.datacenterknowledge.com/archives/2009/05/14/whos-got-the-most-web-servers/ Who Has the Most Web Servers] Rich Miller, 2009</ref> |
| + | |
| + | בתאוריה של [[כלכלה מוסדית]] קיימת טענה כי חלק מעלויות אלה הן [[עלויות עסקה]] שקובעות בין היתר את גודלן של פירמות. הקטנת עלויות העסקה מאפשרות לחברות להפוך לגדולות יותר וכן להרחיב את המסחר ממסחר לאומי ומקומי למסחר בינלאומי ו[[גלובליזציה|כלל עולמי]]. |
| + | |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |