47,332
עריכות
שינויים
←הגבלת הניידות ומלכודות עוני
===הגבלת הניידות ומלכודות עוני===
===הגבלת הניידות ומלכודות עוני===
{{הפניה לערך מורחב|אי שוויון תחברותי]]
[[אי שוויון תחבורתי]] מציין את ההשפעות של הבדלים בגישה לתחבורה בין אוכלוסיות שונות, ואת ההשפעה הכלכלית והחברתית של הבדלים אלה על היבטים אחרים כמו [[אי שוויון כלכלי]] ו[[אי שוויון בריאותי]]. ההבדלים יכולים להיות על רקע מקום מגורים, הכנסה או מעמד כלכלי-חברתי, גיל, ומגדר.
[[אי שוויון תחבורתי]] מציין את ההשפעות של הבדלים בגישה לתחבורה בין אוכלוסיות שונות, ואת ההשפעה הכלכלית והחברתית של הבדלים אלה על היבטים אחרים כמו [[אי שוויון כלכלי]] ו[[אי שוויון בריאותי]]. ההבדלים יכולים להיות על רקע מקום מגורים, הכנסה או מעמד כלכלי-חברתי, גיל, ומגדר.
ההסתמכות הגדלה על רכב פרטי, [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור בישראל|פרבור]] תורמים לכך שמי שאין לו רכב סובל מקשיי ניידות. אוכלוסיות שנפגעות מכך הם קשישים, נשים וילדים. אוכלוסיות אלה הופכות תלויות באוכלוסיות אחרות לשם הגעה לחברים, לעבודה, לקניות, ל[[מערכת החינוך בישראל|מוסדות חינוך]] ועוד. היבט זה בולט במיוחד באוכלוסיות ילדים ונערים ב[[פרבור בישראל|פרברים בישראל]] שמתקשים להגיע לחברים או למוקדי בילוי. בשל המאפיינים הפיזים של [[פרבור|הפרבר]] [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]] בו נדירה ואיטית, וקשה להתנייד בו [[באופניים]] או [[הולכי רגל|ברגל]] בשל מרחקי הנסיעה הגדולים.
נשים נוהגות פחות מגברים, ותלויות יותר באחרים בהסעה מצד אחרים, [[תחבורה ציבורית]], [[הליכה ברגל]] או אמצעי תחבורה אחר. הפערים בין המגדרים משתנים בגילאים שונים. בעוד שבגילאים 34-45 10% מהגברים ו30% מהנשים אינם מורשים לנהוג, 45% מהנשים בגיל 19-24, ו40% מהנשים בגיל 45-54 אינן מחזיקות ברשיון לרכב. מאוכלוסיית בני ה-65 ומעלה, 40% מהגברים ו-80% מהנשים אינם מורשים לנהוג.<ref name="cbs_pub12">[http://www.cbs.gov.il/publications12/rep_05/word/part06_h.doc דו"ח פני החברה , פרק 6, תחבורה ותאונות דרכים] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2011</ref>
אוכלוסיה נוספת שנפגעת מהגבלת הניידות היא האוכלוסיה [[עוני|העניים]] יותר שסובלת מגישה נחותה יותר למקומות לימוד, תעסוקה, קניות ובריאות בכך הרכב הפרטי מתפקד כאמצעי של [[מלכודת עוני]]. לעומת זאת [[תאונות דרכים]] פוגעות יותר בתושבים הערים החזקות יותר מבחינה כלכלית.<ref name="cbs_pub12"/>
ההסתמכות הגדלה על רכב פרטי, [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור בישראל|פרבור]] תורמים לכך שמי שאין לו רכב סובל מקשיי ניידות. אוכלוסיות שנפגעות מכך הם נשים, עניים, ערבים, ילדים וקשישים וכן תושבי הפריפרייה. אוכלוסיות אלה הופכות תלויות באוכלוסיות אחרות לשם הגעה לחברים, לעבודה, לקניות, ל[[מערכת החינוך בישראל|מוסדות חינוך]] ועוד. היבט זה בולט במיוחד באוכלוסיות ילדים ונערים ב[[פרבור בישראל|פרברים בישראל]] שמתקשים להגיע לחברים או למוקדי בילוי. בשל המאפיינים הפיזים של [[פרבור|הפרבר]] [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]] בו נדירה ואיטית, וקשה להתנייד בו [[באופניים]] או [[הולכי רגל|ברגל]] בשל מרחקי הנסיעה הגדולים.
אוכלוסיות שנמצאות בפריפרייה, בעיקר בדרום הארץ ובצפונה סובלות מ[[אי שוויון בריאותי בישראל|אי שוויון בריאותי]] שבא לידי ביטוי ב[[תוחלת חיים]] נמוכה יותר יחסית לאוכלוסיות בישובים מובססים ובמרכז. בין היתר הדבר נובע מאי שווין תחבורתי, ואפשרות גישה שונה לשירותי בריאות בישובים שונים. היבט בריאותי נוסף נגרם לתושבי הפרבים שמשתמשים יותר ברכב הפרטי ולכן מבצעים פחות [[תחבורה פעילה]] ובריאותם נפגעת יותר.
אוכלוסיות שנמצאות בפריפרייה, בעיקר בדרום הארץ ובצפונה סובלות מ[[אי שוויון בריאותי בישראל|אי שוויון בריאותי]] שבא לידי ביטוי ב[[תוחלת חיים]] נמוכה יותר יחסית לאוכלוסיות בישובים מובססים ובמרכז. בין היתר הדבר נובע מאי שווין תחבורתי, ואפשרות גישה שונה לשירותי בריאות בישובים שונים. היבט בריאותי נוסף נגרם לתושבי הפרבים שמשתמשים יותר ברכב הפרטי ולכן מבצעים פחות [[תחבורה פעילה]] ובריאותם נפגעת יותר.
האוכלוסיה הערבית גרה במרחק גדול יותר ממקורות תעסוקה וחינוך, אחוז העוני בחברה זו גבוה יותר, ושירותי התחבורה הציבורית אליהם גרועים יותר יחסית לישובים יהודיים דומים.
===תאונות דרכים===
===תאונות דרכים===