47,332
עריכות
שינויים
←הפרטת חברת צים
===הפרטת חברת צים===
===הפרטת חברת צים===
החברה לישראל החזיקה ב48.9% ממניות [[צים]], בעקבות הפרטת חלק מהחברה בשנות ה-70. בשנות ה-2000 הפריטה המדינה את שאר אחזקותיה בחברה. בשנת 2004, בימי כהונתו של [[בנימין נתניהו]] כשר האוצר, פרסמה המדינה מכרז להפרטת 48.6% ממניות החברה שהיו ברשותה. החברה היחידה שהגישה מועמדות למכרז היתה החברה לישראל.
החברה לישראל החזיקה ב48.6% ממניות [[צים]] משנת 1970, בעקבות הפרטת חלק מהחברה. בשנת 2004, בימי כהונתו של [[בנימין נתניהו]] כשר האוצר, פרסמה המדינה מכרז להפרטת 48.6% שאר ממניות החברה שהיו ברשותה. החברה היחידה שהגישה מועמדות למכרז היתה החברה לישראל. זאת למרות שחברת ספנות נוספת מחו"ל הביעה בשנת 2001 עניין במניות החברה. לצורך מכירת מניות צים, הזמינה ממשלת ישראל שתי הערכות שווי, והמחיר שהתקבל בפועל היה הסף התחתון של הערכות אלו.<ref>[http://www.nrg.co.il/online/19/ART/1/761/931/518.html מוכרים בזול]</ref>
על תהליך הרכישה של צים על ידי החברה לישראל אמר מבקר המדינה:
{{ציטוט|תוכן= מן הראוי היה שהרשות תמצה את האפשרות לקבל הצעה נוספת לרכישת המניות ותיידע את חברת הספנות בחו"ל על חידוש הליך המכירה ועל השינויים שחלו בו כדי לנסות לעניין אותה מחדש בהליך... הפרטת צים הושלמה עם מכירת יתרת המניות לחברה לישראל... מחיר המכירה של מניות אלה נקבע ל-504 מיליון ש"ח בקירוב, והוא שיקף את המחיר הנמוך ביותר שבטווח המחירים שהציגו מעריכי שווי לרשות החברות"|מקור=[http://www.mevaker.gov.il/serve/showHtml.asp?bookid=426&id=0&frompage=1099&contentid=7981&parentcid=7978&direction=1&bctype=0&frombutton=0&startpage=24&sw=1024&hw=698 מבקר המדינה, דו"ח שנתי 55 ב' לשנת 2004]}}
ב"עסקת השקשוקה" הוחלט על מכירת חלקה של המדינה בחברה תמורת סכום של 115 מיליון דולר, המשקף שווי של 236.6 מיליון דולר או -1.04 מיליארד ש"ח.[http://www.themarker.com/markets/1.211087] בזמן המשא ומתן לא הגיעו להסכמה על מחיר החברה, ועו"ד כספי הציע את "שיטת השקשוקה" - כל אחד יכניס פתק עם שווי החברה, ואז יערבבו את הפתקים, ישלפו ויבצעו ממוצע.
ב"עסקת השקשוקה" הוחלט על מכירת חלקה של המדינה בחברה תמורת סכום של 115 מיליון דולר, המשקף שווי של 236.6 מיליון דולר או -1.04 מיליארד ש"ח.[http://www.themarker.com/markets/1.211087] בזמן המשא ומתן לא הגיעו להסכמה על מחיר החברה, ועו"ד כספי הציע את "שיטת השקשוקה" - כל אחד יכניס פתק עם שווי החברה, ואז יערבבו את הפתקים, ישלפו ויבצעו ממוצע.
המחיר שקיבלה המדינה לווה בביקורת מצד מספר גורמים בענף הספנות, שהעריכו כ שווי החברה גבוהה בהרבה, הן בגלל נכסים שיש לאוניה כמו אוניות ומכולות והן בגלל מוניטין. בעקבות קניית החברה, עלתה מניית החברה לישראל ב 18% בתוך ימים מספר, כתוצאה מהערכה כי מדובר בעסקה כדאית במיוחד. לפי הטענה, שוויה האמיתי של החברה היה גבוה פי 5 מהמחיר שהשתקף בזמן ההפרטה [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1558821] זמן קצר לאחר הפרטת החברה עלה ערכה ל-8 מיליארד ש"ח.
המחיר שקיבלה המדינה לווה בביקורת מצד מספר גורמים בענף הספנות, שהעריכו כ שווי החברה גבוהה בהרבה, הן בגלל נכסים שיש לאוניה כמו אוניות ומכולות והן בגלל מוניטין. בעקבות קניית החברה, עלתה מניית החברה לישראל ב 18% בתוך ימים מספר, כתוצאה מהערכה כי מדובר בעסקה כדאית במיוחד. לפי הטענה, שוויה האמיתי של החברה היה גבוה פי 5 מהמחיר שהשתקף בזמן ההפרטה [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1558821] זמן קצר לאחר הפרטת החברה עלה ערכה ל-8 מיליארד ש"ח. דבר זה נובע בין היתר מן התנודתיות בשוק הספנות העולמי, ומהגברת המסחר והייצוא מסין. עובדה זו היתה ידועה כבר בזמן קיום העסקה.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000449548]
בשלב מאוחר יותר, מציג הסרט את מחיר ה[[הפרטה]] של החברה באמצעות עדויות של עובדי מספנה על התנאים במספנות משפחת עופר, ככוח עבודה זול הממולא כיום בעיקר על ידי [[עובדים זרים]]. כמו כן הסרט מבקר את ההחלטה של "צים" המופרטת שלא לפעול ב[[נמל אילת]], החלטה שבעקבותיה ירד נפח העבודה בנמל באופן משמעותי.
בשלב מאוחר יותר, מציג הסרט את מחיר ה[[הפרטה]] של החברה באמצעות עדויות של עובדי מספנה על התנאים במספנות משפחת עופר, ככוח עבודה זול הממולא כיום בעיקר על ידי [[עובדים זרים]]. כמו כן הסרט מבקר את ההחלטה של "צים" המופרטת שלא לפעול ב[[נמל אילת]], החלטה שבעקבותיה ירד נפח העבודה בנמל באופן משמעותי.
היבט שלא מופיע בסרט הוא העלמת עמלות על החכרת אוניות. בתקופה בה הייתה צים בבעלות משותפת למדינה ולחברה לישראל, שהייתה בשליטת [[קבוצת האחים עופר]], נהגה החברה לערוך עסקאות עם קבוצת האחים עופר תוך הפרת הוראות חוק החברות בעניין עסקאות עם נושא משרה בחברה<ref> [http://www.mevaker.gov.il/serve/showHtml.asp?bookid=380&id=2&frompage=658&contentid=7245&parentcid=7240&direction=1&bctype=2&frombutton=0&startpage=8&sw=1024&hw=698 דו"ח מבקר המדינה לשנת 2003]</ref> כך, למשל, נהגה קבוצת עופר להימנע מתשלום עמלות על החכרת אוניות לצים ולהעלים את המידע מדירקטוריון החברה.<ref>{{ציטוט|תוכן=בשנת 1999 הקימו צים וקבוצת עופר מיזם משותף שעוסק בעיקר בהחכרת אניות לצים. רוב הכנסות המיזם הן מעמלות שהמחכיר משלם. קבוצת עופר אינה משלמת, זה שנים רבות, עמלות בגין אניות שצים חוכרת ממנה. הסדר זה לא עוגן בכתב. צים לא דיווחה עליו לדירקטוריון ולא הביאה אותו לאישורו גם לאחר שקבוצת עופר הפכה בעלת עניין בחברה לישראל|מקור="'''עסקאות עם קבוצת אחים עופר'''" דו"ח מבקר המדינה 2003}}</ref>
===ניר גלעד ובתי הזיקוק===
===ניר גלעד ובתי הזיקוק===