שינויים

אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
יש ויכוחים רבים הנוגעים למערכת החינוך. למרות זאת, אין לציבור בדרך כלל נגישות לעובדות היבשות בנוגע למערכת זאת. במצב זה, הצדדים השונים בויכוח- אנשי משרד האוצר, אנשי משרד החינוך, המורים וכן פובליסציטים  מתווכחים במעין "ערפל קרב" כאשר כל צד מאשים את האחרים במצבה הכושל של המערכת.  
+
יש ויכוחים רבים הנוגעים ל[[מערכת החינוך בישראל]]. למרות זאת, אין לציבור בדרך כלל נגישות לעובדות היבשות בנוגע למערכת זאת. במצב זה, הצדדים השונים בויכוח- אנשי [[משרד האוצר]], אנשי משרד החינוך, המורים וכן פובליסציטים  מתווכחים במעין "ערפל קרב" כאשר כל צד מאשים את האחרים במצבה הכושל של המערכת.  
    
הנתונים המובאים כאן מקורם בעיקר בלשכה המרכזית לסטטיסטקה (למ"ס), משרד החינוך, משרד האוצר, וכן ממחקרים שנכתבו על ידי גופי המחקר של הכנסת לשם מתן רקע לוועדות החינוך ולוועדת הכספים. לפעמים הנתונים אינם ברורים או שיש סתירות בין נתוני הגופים השונים. יש גם נתונים שקשה להגיע אליהם, או שיש צורך בחישוב כדי לקבל אותם. לדוגמה הלמ"ס אינו מפרסם את מספר התלמידים בכיתה בזרמי החינוך השונים.  
 
הנתונים המובאים כאן מקורם בעיקר בלשכה המרכזית לסטטיסטקה (למ"ס), משרד החינוך, משרד האוצר, וכן ממחקרים שנכתבו על ידי גופי המחקר של הכנסת לשם מתן רקע לוועדות החינוך ולוועדת הכספים. לפעמים הנתונים אינם ברורים או שיש סתירות בין נתוני הגופים השונים. יש גם נתונים שקשה להגיע אליהם, או שיש צורך בחישוב כדי לקבל אותם. לדוגמה הלמ"ס אינו מפרסם את מספר התלמידים בכיתה בזרמי החינוך השונים.  
שורה 9: שורה 9:  
יש הסכמה רחבה שמערכת החינוך נמצאת במשבר. מורים מתלוננים על עומס רב ועל אלימות כלפיהם. הורים מתלוננים על רמה נמוכה של המורים. מורים מתלוננים כי מערכת החינוך מושחתת ומקשה עליהם את התפקוד היומיומי.  
 
יש הסכמה רחבה שמערכת החינוך נמצאת במשבר. מורים מתלוננים על עומס רב ועל אלימות כלפיהם. הורים מתלוננים על רמה נמוכה של המורים. מורים מתלוננים כי מערכת החינוך מושחתת ומקשה עליהם את התפקוד היומיומי.  
   −
בהשוואה בינלואמית, של מבחנים לילדים בחטיבת הביניים בין כ-30 מדינות החברות בOECD, ישראל מדורגת במקום נמוך. הדבר נכון לכל הרמות - ילדים ממוצעים, מחוננים ובעלי קשיי למידה.  
+
בהשוואה בינלואמית, של מבחנים לילדים בחטיבת הביניים בין כ-30 מדינות החברות ב-OECD, ישראל מדורגת במקום נמוך. הדבר נכון לכל הרמות - ילדים ממוצעים, מחוננים ובעלי קשיי למידה.  
    
גם בהשוואה על פני שנים, אפשר לראות ירידה בכמות ואיכות הידע של בוגרי מערכת החינוך, דני בן דוד לדוגמה, מדבר על מבחן אוריינות שצה"ל מבצע לחלק מהחיילים ועל ירידה דרסטית באחוז ההצלחה במבחן זה. מרצים באוניברסטיאות מתלוננים שבמשך השנים יש ירידה ברמת הידע של הסטודנטים שהגיעו אליהם.  
 
גם בהשוואה על פני שנים, אפשר לראות ירידה בכמות ואיכות הידע של בוגרי מערכת החינוך, דני בן דוד לדוגמה, מדבר על מבחן אוריינות שצה"ל מבצע לחלק מהחיילים ועל ירידה דרסטית באחוז ההצלחה במבחן זה. מרצים באוניברסטיאות מתלוננים שבמשך השנים יש ירידה ברמת הידע של הסטודנטים שהגיעו אליהם.  
שורה 22: שורה 22:     
בנוסף לשאלה זו יש מספר שאלות קשורות:
 
בנוסף לשאלה זו יש מספר שאלות קשורות:
* לא מאוד ברור האם ישראל מוציאה סכום מספיק על החינוך. יש טענה כי ישראל מוציאה סכום גבוה על החינוך בהשוואה למדינות OECD, יש שאלה האם הסכום הזה הוא מספיק או שהוא נמוך מידי, ועד כמה ההוצאה על החינוך במונחים של הוצאה לילד או במונחים של הוצאה כללית היא דבר שקשור להדרדרות המערכת. האם כדאי להגדיל את תקציב החינוך?
+
* לא ברור האם ישראל מוציאה סכום מספיק על החינוך. יש טענה כי ישראל מוציאה סכום גבוה על החינוך בהשוואה למדינות OECD, יש שאלה האם הסכום הזה הוא מספיק או שהוא נמוך מידי, ועד כמה ההוצאה על החינוך במונחים של הוצאה לילד או במונחים של הוצאה כללית תורמת להדרדרות המערכת. האם כדאי להגדיל את תקציב החינוך?
* הכל מסכימים כי משכורות המורים נמוכות מידי וכי דבר זה הוא גורם מרכזי בהדרדרות המערכת. ולמרות זאת, הסיבה לשכר הנמוך של מורים אינה ברורה דיה. האם הדבר נובע מבזבוז גדול בתוך המערכת? האם קיימים יותר מידי מורים? האם הדבר נובע מכמות גדולה של ילדים בהשוואה למדינות אחרות?  
+
* הכל מסכימים כי משכורות המורים נמוכות מידי וכי דבר זה הוא גורם מרכזי בהדרדרות המערכת. ולמרות זאת, הסיבה לשכר הנמוך של מורים אינה ברורה דיה. האם הדבר נובע מבזבוז גדול בתוך המערכת? האם קיימים יותר מידי מורים? יותר מידי בירוקרטרים? האם הדבר נובע מכמות גדולה של ילדים בהשוואה למדינות אחרות?  
 
* בישראל יש למעשה 4 מערכות חינוך מקבילות - החינוך הערבי, החינוך הממלכתי, החינוך הממלכתי-דתי והחינוך החרדי - האם יש הבדלים מהותיים בינהם, ועד כמה הבדלים אלה משחקים תפקיד בהדרדרות החינוך?
 
* בישראל יש למעשה 4 מערכות חינוך מקבילות - החינוך הערבי, החינוך הממלכתי, החינוך הממלכתי-דתי והחינוך החרדי - האם יש הבדלים מהותיים בינהם, ועד כמה הבדלים אלה משחקים תפקיד בהדרדרות החינוך?
* אם ההורים, וגורמים חברתיים נוספים, מחוץ למערכת החינוך קשורים להדרדרות החינוך?
+
* אם ההורים, או ערכים חברתיים או [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] חברתיים נוספים, מחוץ למערכת החינוך קשורים להדרדרות החינוך?
 
* יש טענות רבות כלפי משרד החינוך על כי הוא נוהג בבזבזנות וכי הוא מהוה גורם מפריע, מה אם בכלל הוא תרומת משרד החינוך להדרדרות החינוך? מה התרומה של ארגוני המורים שמתנגדים לפיטורי מורים להדרדרות המערכת?
 
* יש טענות רבות כלפי משרד החינוך על כי הוא נוהג בבזבזנות וכי הוא מהוה גורם מפריע, מה אם בכלל הוא תרומת משרד החינוך להדרדרות החינוך? מה התרומה של ארגוני המורים שמתנגדים לפיטורי מורים להדרדרות המערכת?
    
==אנשים==
 
==אנשים==
 
===תלמידים===
 
===תלמידים===
נכון לשנת 2012, מספר הילדים במערכת החינוך הציבורית, כולל ילדים בבתי ספר ובגנים הציבוריים היה 1.564 מיליון תלמידים. מתוך זה 394,012 בגנים ציבוריים, ועוד 1.17 מיליון תלמידי בית ספר. הגידול באחוזי התלמידים שונה. בעוד שתלמידי הגנים הציבוריים גדלו ב2.80%, גדלו תלמידי י"ב ב 1.21 %, ואילו סך כמות התלמידים גדלה בממוצע ב1.36% בשנה. [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Owl/Hebrew/UvdotNetunim/netunim]
+
נכון לשנת 2013, מספר הילדים במערכת החינוך הציבורית, כולל ילדים בבתי ספר ובגנים הציבוריים היה 1.586 מיליון תלמידים. מתוך זה 405 אלף ילדים בגנים ציבוריים, והיתר, 1.18 מיליון הם תלמידי בית ספר. <ref name="eduOwl">[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Owl/Hebrew/UvdotNetunim/netunim נתוני מערכת החינוך] אוח - משרד החינוך</ref>
 +
 
 +
נכון לשנת 2013 סך כמות התלמידים במערכת הציבורית גדלה בממוצע ב-1.36% בשנה. הגידול באחוזי התלמידים שונה בגילאים שונים. בעוד שתלמידי כיתות א' עלו 0.47%, עלה מספר תלמידי י"ב ב 1.21%, <ref name="eduOwl"/>. סיבה אחת לאחוזי גידול שונים הם שינויים ב[[גידול אוכלוסיית ישראל]], חלק אחר נובע משינוי באחוזי נשירה מהלימודים, במיוחד בזמן התיכון. חלק מהגידול במספר התלמידים נובע מיישום המלצות [[וועדת טרכנטברג]] להענקת עוד מסגרות לימוד חינם מגיל 3. מספר התלמידים בחטיבות ביניים קטן, כנראה בגלל נטיה לצמם אותן ולהעבור למסגרות לימודים של בתי ספר יסודיים ותיכונים.  
 +
 
 +
בנוסף לתלמידים אלו יש תלמידים במערכות חינוך פרטיות, בעיקר ילדים בגנים פרטים ובגנונים.  
    
===תלמידים בבתי ספר===
 
===תלמידים בבתי ספר===
שורה 91: שורה 95:     
===מורים וגננות===
 
===מורים וגננות===
 +
לפי משרד החינוך, היו בשנת 2013 137,567 עובדי הוראה (גננות, מורות, יועצות, סייעות), גידול של 4% יחסית לשנת הלימודים הקודמת<ref name="eduOwl"/>
 
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטקה , נכון לשנת 2004, מספר המורים והגננות היה 127,138, לעומת נתון מקביל של 82,872 לשנת 1991. [http://www.cbs.gov.il/www/publications/education/kohot_oraa/mavo_kohot_hinuh.pdf] (לפירוט נתונים על מורים ראו [http://www.cbs.gov.il/reader/cw_usr_view_SHTML?ID=702])
 
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטקה , נכון לשנת 2004, מספר המורים והגננות היה 127,138, לעומת נתון מקביל של 82,872 לשנת 1991. [http://www.cbs.gov.il/www/publications/education/kohot_oraa/mavo_kohot_hinuh.pdf] (לפירוט נתונים על מורים ראו [http://www.cbs.gov.il/reader/cw_usr_view_SHTML?ID=702])
   שורה 161: שורה 166:     
===השוואת בין מגזרים===
 
===השוואת בין מגזרים===
כאשר משווים את תלמידים תחת פיקוח חרדי וממלכתי דתי, לבין תלמידים יהודים, ערבים ובדואים בפיקוח הממלכתי מגלים פערים ניכרים. לפי נתוני  2013, במסגרת הפיקוח החרדי יש 23.5 תלמידים בכיתה, בממלכתי דתי 23.9 תלמידים בכיתה ובזרם הממלכתי-יהודי 26.2. אצל הערבים, הבדוואים המצב דומה לממלכתי היהודי. עם  26.7  תלמידים בכיתה. אצל הצ'רקסים יש 14 תלמידים בכיתה. לפי השוואה זו יש הבדל של 3 תלמידים בממוצע או של יותר מ10% בין זרמי החינוך השונים<ref name="eduGovIc">[http://ic.education.gov.il/mabatrachav/start.html במבט רחב - מספרים על החינוך] משרד החינוך</ref>
+
כאשר משווים את תלמידים תחת פיקוח חרדי וממלכתי דתי, לבין תלמידים יהודים, ערבים ובדואים בפיקוח הממלכתי מגלים פערים ניכרים. לפי נתוני  2013, במסגרת הפיקוח החרדי יש 23.5 תלמידים בכיתה, בממלכתי דתי 23.9 תלמידים בכיתה ובזרם הממלכתי-יהודי 26.2. אצל הערבים, הבדוואים המצב דומה לממלכתי היהודי. עם  26.7  תלמידים בכיתה. אצל הצ'רקסים יש 14 תלמידים בכיתה. לפי השוואה זו יש הבדל של 3 תלמידים בממוצע או של יותר מ10% בין זרמי החינוך השונים<ref name="eduGovIc">[http://ic.education.gov.il/mabatrachav/ במבט רחב - מספרים על החינוך] משרד החינוך</ref>
 
   
 
   
 
אם מסתכלים על גרף של מספר התלמידים בכיתה, אפשר לראות שיש בו הרבה כיתות קטנות מאד, דבר שמטה את החציון כלפי מעלה יחסית לממוצע. רוב הכיתות הקטנות שייכות לחינוך המיוחד, שבו מספר התלמידים לכיתה קטן מאד - 7-8 תלמידים, והוא די שוויוני בין כל זרמי החינוך. פרוש הדבר שיש פערים גדולים יותר בין זרמי החינוך בכיתות הרגילות.<ref name="eduGovIc"/>  
 
אם מסתכלים על גרף של מספר התלמידים בכיתה, אפשר לראות שיש בו הרבה כיתות קטנות מאד, דבר שמטה את החציון כלפי מעלה יחסית לממוצע. רוב הכיתות הקטנות שייכות לחינוך המיוחד, שבו מספר התלמידים לכיתה קטן מאד - 7-8 תלמידים, והוא די שוויוני בין כל זרמי החינוך. פרוש הדבר שיש פערים גדולים יותר בין זרמי החינוך בכיתות הרגילות.<ref name="eduGovIc"/>  
שורה 297: שורה 302:  
לצד המעורבות הגדולה יותר של אזרחים בהתנהלות מערכת החינוך, העמותות מייצרות גם כמה סוגי בעיות - אין בקרה של תקציבים, אין בקרה של התכנים ושל סוגי העמותות שנכנסות, העדר שקיפות ופיקוח, הגדלת אי השוויון ועוד. כמו כן חסרה מדיניות ברורה של משרד החינוך במערכת יחסיו עם ארגוני המגזר השלישי. [http://www.migzar3.org.il/article.php?id=448]
 
לצד המעורבות הגדולה יותר של אזרחים בהתנהלות מערכת החינוך, העמותות מייצרות גם כמה סוגי בעיות - אין בקרה של תקציבים, אין בקרה של התכנים ושל סוגי העמותות שנכנסות, העדר שקיפות ופיקוח, הגדלת אי השוויון ועוד. כמו כן חסרה מדיניות ברורה של משרד החינוך במערכת יחסיו עם ארגוני המגזר השלישי. [http://www.migzar3.org.il/article.php?id=448]
   −
== מידע נוסף וקישורים חיצוניים==
+
 
===פרסומים רשמיים===
+
==הערות שוליים==
* [http://ic.education.gov.il/mabatrachav/start.html משרד החינוך במבט רחב] מספרים על החינוך
+
{{הערות שוליים}}
 +
 
 +
== קישורים חיצוניים==
 +
;פרסומים רשמיים:
 +
* [http://ic.education.gov.il/mabatrachav/ משרד החינוך במבט רחב] מספרים על החינוך
 +
* [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Owl/Hebrew/UvdotNetunim/netunim נתוני מערכת החינוך] אוח, משרד החינוך
 
* [http://www.cbs.gov.il/reader/?MIval=cw_usr_view_SHTML&ID=390 פרסומים ולוחות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושא חינוך והשכלה]
 
* [http://www.cbs.gov.il/reader/?MIval=cw_usr_view_SHTML&ID=390 פרסומים ולוחות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושא חינוך והשכלה]
* [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Owl/Hebrew/UvdotNetunim/netunim נתוני מערכת החינוך] אוח, משרד החינוך
+
* [http://www.cbs.gov.il/reader/cw_usr_view_SHTML?ID=702 כוחות הוראה במערכת החינוך] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נתונים עד 2004
 
* [http://www.knesset.gov.il/MMM/data/pdf/m01742.pdf תקציב משרד החינוך: רקע כללי והצגת התקציב] וועדת הכספים, 14 בדצמבר - 2006 - כולל פירוט התקציב למגזרים
 
* [http://www.knesset.gov.il/MMM/data/pdf/m01742.pdf תקציב משרד החינוך: רקע כללי והצגת התקציב] וועדת הכספים, 14 בדצמבר - 2006 - כולל פירוט התקציב למגזרים
 
* [http://www.cbs.gov.il/www/publications/edu/edex00_h.pdf ההוצאה הלאומית לחינוך 1962-2000] למ"ס  2003, כולל השוואות הוצאות למדינות OECD
 
* [http://www.cbs.gov.il/www/publications/edu/edex00_h.pdf ההוצאה הלאומית לחינוך 1962-2000] למ"ס  2003, כולל השוואות הוצאות למדינות OECD
שורה 309: שורה 319:  
* [http://www.kav-lahinuch.co.il/?CategoryID=160&ArticleID=5871 נתונים על ישראל מתוך דו"ח הOECD] לשנת 2009, יש לשים לב שהנתונים הם נבחרים
 
* [http://www.kav-lahinuch.co.il/?CategoryID=160&ArticleID=5871 נתונים על ישראל מתוך דו"ח הOECD] לשנת 2009, יש לשים לב שהנתונים הם נבחרים
   −
===הצעות רפורמה===
+
;הצעות רפורמה:
 
* "הצעה לרפורמה מבנית במערכת החינוך של ישראל", דו"ח ועדת א.ל.ה. (הרצל בודינגר (יו"ר), עידו אוחיון, דן בן-דוד, תמר ברק, הלל וורמן, דליה פרשקר, צבי צמרת, שבתי שביט), נובמבר 2003: [http://spirit.tau.ac.il/public/bendavid/israel/EducationCommitteeReport.pdf הדו"ח המלא], [http://spirit.tau.ac.il/public/bendavid/israel/EducationCommitteeReportSummary.pdf תקציר], [http://spirit.tau.ac.il/public/bendavid/israel/ELA-Dovrat.pdf המלצות עיקריות של וועדות אל"ה ודברת].
 
* "הצעה לרפורמה מבנית במערכת החינוך של ישראל", דו"ח ועדת א.ל.ה. (הרצל בודינגר (יו"ר), עידו אוחיון, דן בן-דוד, תמר ברק, הלל וורמן, דליה פרשקר, צבי צמרת, שבתי שביט), נובמבר 2003: [http://spirit.tau.ac.il/public/bendavid/israel/EducationCommitteeReport.pdf הדו"ח המלא], [http://spirit.tau.ac.il/public/bendavid/israel/EducationCommitteeReportSummary.pdf תקציר], [http://spirit.tau.ac.il/public/bendavid/israel/ELA-Dovrat.pdf המלצות עיקריות של וועדות אל"ה ודברת].
 
* [http://www.aleh.co.il/?CategoryID=280&ArticleID=96 הרפורמה האמיתית בחינוך] טענה על חוסר בתוכניות לימוד מוגדרות ואי תמיכה מקצועית - מיר מרקמן אלה
 
* [http://www.aleh.co.il/?CategoryID=280&ArticleID=96 הרפורמה האמיתית בחינוך] טענה על חוסר בתוכניות לימוד מוגדרות ואי תמיכה מקצועית - מיר מרקמן אלה
   −
===עמותות בחינוך===
+
;עמותות בחינוך:
 
* [http://migzar3.org.il/files/wordocs/chinuch.07.2008.doc חלוקת האחריות בין הממשלה לחברה האזרחית בנושא חינוך], נייר עמדה לדיון בוועדת החינוך, ד"ר בת חן וינהבר, מכללת בית ברל.
 
* [http://migzar3.org.il/files/wordocs/chinuch.07.2008.doc חלוקת האחריות בין הממשלה לחברה האזרחית בנושא חינוך], נייר עמדה לדיון בוועדת החינוך, ד"ר בת חן וינהבר, מכללת בית ברל.
 
* [http://migzar3.org.il/files/wordocs/education.doc חלוקת גבולות האחריות בין הממשלה לחברה האזרחית בנושא החינוך] פרוטוקול ישיבת ועדת החינוך של הכנסת, 8.7.2008
 
* [http://migzar3.org.il/files/wordocs/education.doc חלוקת גבולות האחריות בין הממשלה לחברה האזרחית בנושא החינוך] פרוטוקול ישיבת ועדת החינוך של הכנסת, 8.7.2008
   −
===מאמרי דעה===
+
 
 +
;מאמרי דעה:
 
* [http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/chinuch/2006-11-27.rtf תקציב משרד החינוך ] ישיבת וועדת החינוך נובמבר 2006
 
* [http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/chinuch/2006-11-27.rtf תקציב משרד החינוך ] ישיבת וועדת החינוך נובמבר 2006
 
* [http://www.yehudemo.org/?p=41 עוד חידות על מערכת החינוך] מתוך הבלוג של ההיסטוריון אורי אמיתי
 
* [http://www.yehudemo.org/?p=41 עוד חידות על מערכת החינוך] מתוך הבלוג של ההיסטוריון אורי אמיתי
* [http://www.notes.co.il/joseph/31798.asp החיפוש אחרי הנתון] הסטטיסטקאי יוסי לוי תוהה כמה מורים יש ומה שכרם
+
* [http://www.sci-princess.info/archives/314 החיפוש אחרי הנתון] הסטטיסטקאי יוסי לוי תוהה כמה מורים יש ומה שכרם, בבלוג "נסיכת המדעים"
 
* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?QUID=1056,U1208317700919&did=1000333452 אם יש משהו שמערכת החינוך בארץ צריכה, זה את רודולף ג'וליאני] על הספר "בחזרה לאלף-בית" שטוען שמוקד הבעיה היא אלימות תלמידים ותרבות שקר במוסדות החינוך.
 
* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?QUID=1056,U1208317700919&did=1000333452 אם יש משהו שמערכת החינוך בארץ צריכה, זה את רודולף ג'וליאני] על הספר "בחזרה לאלף-בית" שטוען שמוקד הבעיה היא אלימות תלמידים ותרבות שקר במוסדות החינוך.
 
* [http://www.haaretz.co.il/captain/spages/981123.html "ההיי-טק הישראלי בסכנה"] בגלל החינוך. ראיון עם דב פרוהמן, מייסד אינטל ישראל, גיא גרימלנד, 6.5.08 הארץ
 
* [http://www.haaretz.co.il/captain/spages/981123.html "ההיי-טק הישראלי בסכנה"] בגלל החינוך. ראיון עם דב פרוהמן, מייסד אינטל ישראל, גיא גרימלנד, 6.5.08 הארץ
שורה 327: שורה 338:  
* [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=/ibo/repositories/stories/m1_2000/skira20101223_1205369.xml אכפת לכם כמה מורים לפיסיקה יהיו כאן ב-2015?] גיא רולניק, TheMarker .23.12.2010
 
* [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=/ibo/repositories/stories/m1_2000/skira20101223_1205369.xml אכפת לכם כמה מורים לפיסיקה יהיו כאן ב-2015?] גיא רולניק, TheMarker .23.12.2010
   −
==הערות שוליים==
  −
{{הערות שוליים}}
      
{{תבנית:ישראל}}
 
{{תבנית:ישראל}}
 
[[קטגוריה:חינוך]]
 
[[קטגוריה:חינוך]]
 
[[קטגוריה:ישראל]]
 
[[קטגוריה:ישראל]]