שינויים

[[קובץ:שנת קואופרטיבים.png|300px|thumb|left|2012 שנת הקואופרטיבים]]

[[קובץ:שנת קואופרטיבים.png|300px|thumb|left|2012 שנת הקואופרטיבים]]

פיתוח עסקים שיתופיים: הצעה לכלכלה הוגנת הוא שמה של חוברת ידע המסכמת תהליך למידה שהתקיים במהלך שנת 2010. במטרה לקדם [[כלכלה מקומית מקיימת]], זיהינו צורך בפיתוח ידע ומודלים לפיתוח עסקים שיתופיים. החוברת נולדה מתהליך פיתוח ידע משותף במתכונת של "קוד פתוח".  

'''פיתוח עסקים שיתופיים: הצעה לכלכלה הוגנת''' הוא שמה של חוברת ידע המסכמת תהליך למידה שהתקיים במהלך שנת 2010. במטרה לקדם [[כלכלה מקומית מקיימת]], זיהינו צורך בפיתוח ידע ומודלים לפיתוח [[עסקים שיתופיים]]. החוברת נולדה מתהליך פיתוח ידע משותף במתכונת של "[[קוד פתוח]]".  

השתתפו בתהליך: אורי פינטו (ציונות 2000), איתן מיכאלי (המוקד לבטחון תזונתי), רייפי גולדמן ואריאל דלומי (אג'יק-מכון הנגב), בלה אלכסנדרוב (מעברים אשכול-מרחבים), ג'אדיר האני (אג'יק ואל סנאבל), גילי ברוך (שתיל), גלית יחיא-צפדיה (שתיל), הילה קטרי (מעברים אשכול-מרחבים), ספא גארב, עינת דורון, עינת לוי (שתיל), ערן בוכלצב (רקמ"ה), קרן גוז (מעברים נגב צפוני), תקוה עברון (אלכא ושתיל). עוד תרמו עו"ד כרמית דורון, יפעת ולעני (מעברים נגב צפוני), עו"ד יפעת סולל ועו"ד כרמית דורון. ניצח על המלאכה מוטי טליאס ממכון צפנת וסייע בידו באיסוף ידע, ראיונות והנחיה אסף בונדי (אונ' בן גוריון וכוח לעובדים).

השתתפו בתהליך: אורי פינטו (ציונות 2000), איתן מיכאלי ([[המוקד לבטחון תזונתי]]), רייפי גולדמן ואריאל דלומי ([[אג'יק-מכון הנגב]]), בלה אלכסנדרוב (מעברים אשכול-מרחבים), ג'אדיר האני (אג'יק ואל סנאבל), גילי ברוך (שתיל), גלית יחיא-צפדיה (שתיל), הילה קטרי (מעברים אשכול-מרחבים), ספא גארב, עינת דורון, עינת לוי (שתיל), ערן בוכלצב (רקמ"ה), קרן גוז (מעברים נגב צפוני), תקוה עברון (אלכא ושתיל). עוד תרמו עו"ד כרמית דורון, יפעת ולעני (מעברים נגב צפוני), עו"ד יפעת סולל ועו"ד כרמית דורון. ניצח על המלאכה מוטי טליאס ממכון צפנת וסייע בידו באיסוף ידע, ראיונות והנחיה אסף בונדי (אונ' בן גוריון וכוח לעובדים).

'''פיתוח הידע האצור בחוברת יימשך במסגרת זו של ה[[אקו-ויקי]] כחלק מאותה תפיסה של "קוד פתוח".'''

'''פיתוח הידע האצור בחוברת יימשך במסגרת זו של ה[[אקו-ויקי]] כחלק מאותה תפיסה של "קוד פתוח".'''

עסקים שיתופיים, כמו דגמים אחרים של פעילות כלכלית-חברתית, מפגישים בין כלכלה לתפישת עולם חברתית. ככאלה, הם עוסקים בכל אחד מן הרכיבים (הכלכלי והחברתי) בנפרד וכן במפגש המשותף של שני הרכיבים. המניע הכלכלי מופיע ראשון, בין אם בשם "עסק שיתופי" או "כלכלה חברתית", משום שבו טמון הייחוד של התארגנות זו מכל התארגנות אחרת בעלת מטרות חברתיות. במילים אחרות, ללא המטרה הכלכלית, אין להתארגנות זו מעמד מובחן משל עצמה.

עסקים שיתופיים, כמו דגמים אחרים של פעילות כלכלית-חברתית, מפגישים בין כלכלה לתפישת עולם חברתית. ככאלה, הם עוסקים בכל אחד מן הרכיבים (הכלכלי והחברתי) בנפרד וכן במפגש המשותף של שני הרכיבים. המניע הכלכלי מופיע ראשון, בין אם בשם "עסק שיתופי" או "כלכלה חברתית", משום שבו טמון הייחוד של התארגנות זו מכל התארגנות אחרת בעלת מטרות חברתיות. במילים אחרות, ללא המטרה הכלכלית, אין להתארגנות זו מעמד מובחן משל עצמה.

החוברת מציעה הגדרה לעסק שיתופי שהיא שונה מעט מן ההגדרה של קואופרטיב על-פי ברית הקואופרציה הבינלאומית (ICA), ופורטת את מרכיביה:

החוברת מציעה הגדרה ל[[עסק שיתופי]] שהיא שונה מעט מן ההגדרה של [[קואופרטיב]] על-פי ברית הקואופרציה הבינלאומית (ICA), ופורטת את מרכיביה:

'''עסק שיתופי הוא התארגנות קבוצתית של פרטים, שתכליתו השגת מטרות כלכליות וחברתיות ונמצא בבעלות משותפת ובניהול דמוקרטי של חבריו.'''

'''עסק שיתופי הוא התארגנות קבוצתית של פרטים, שתכליתו השגת מטרות כלכליות וחברתיות ונמצא בבעלות משותפת ובניהול דמוקרטי של חבריו.'''

החוברת עוסקת בדגשים הכלכליים המיוחדים לעסקים שיתופיים, ומציינת כי בפני עסקים שיתופיים עומדים חסמים כלכליים ייחודיים שיש להתחשב בהם, ומנגד יתרונות ודרכי התמודדות המבוססים על אופיו השיתופי של העסק:

החוברת עוסקת בדגשים הכלכליים המיוחדים לעסקים שיתופיים, ומציינת כי בפני עסקים שיתופיים עומדים חסמים כלכליים ייחודיים שיש להתחשב בהם, ומנגד יתרונות ודרכי התמודדות המבוססים על אופיו השיתופי של העסק:

• '''הון''' – עסקים שיתופיים נדרשים להתמודד עם מחסור בהון עצמי, מגבלות על יכולת השקעה עצמית של החברים, והסתייגות של מוסדות פיננסיים מהעמדת הון להתארגנות כלכלית שיתופית המתקשה בהעמדת ערבויות אישיות. החוברת מפרטת אפיקים שונים להתמודדות עם אתגר זה:  

* '''[[הון פיננסי|הון]]''' – עסקים שיתופיים נדרשים להתמודד עם מחסור בהון עצמי, מגבלות על יכולת השקעה עצמית של החברים, והסתייגות של [[מוסדות פיננסיים]] מהעמדת הון להתארגנות כלכלית שיתופית המתקשה בהעמדת ערבויות אישיות. החוברת מפרטת אפיקים שונים להתמודדות עם אתגר זה:  

* בחירת פעילות שאיננה דורשת השקעת הון ראשונית גדולה. צבירת הון עצמית מרווחים יכולה לאפשר התרחבות בהמשך.  

** בחירת פעילות שאיננה דורשת השקעת הון ראשונית גדולה. צבירת הון עצמית מרווחים יכולה לאפשר התרחבות בהמשך.  

* תכנון גידול הדרגתי, והישענות על רקורד פעילות מוצלח כבסיס לגיוס הון מבנקים.  

** תכנון גידול הדרגתי, והישענות על רקורד פעילות מוצלח כבסיס לגיוס הון מבנקים.  

* הסתייעות בגורמים בעלי עניין בפעילות כלכלית-חברתית היכולים לתת ערבות להלוואות נדרשות לגיוס הון מבנקים.

** הסתייעות בגורמים בעלי עניין בפעילות כלכלית-חברתית היכולים לתת ערבות להלוואות נדרשות לגיוס הון מבנקים.

* גיוס משאבים כתמיכות ממקורות ציבוריים בעלי עניין בעידוד פעילות חברתית-כלכלית.

** גיוס משאבים כתמיכות ממקורות ציבוריים בעלי עניין בעידוד פעילות חברתית-כלכלית.

* גיוס שותף עסקי מקרב עסקים או מקרב פילנתרופים בעלי עניין בפיתוח חברתי כלכלי.

** גיוס שותף עסקי מקרב עסקים או מקרב פילנתרופים בעלי עניין בפיתוח חברתי כלכלי.

• '''מוצר''' – יש לבחון האם צפוי ביקוש ומהו סוג הביקוש. גיוון מוצרים מגדיל את הסיכוי ליצירת ביקוש עתידי ומפזר את הסיכון. בעסק שיתופי, המגוון עשוי להיות מובנה באופי העסק, כאשר חברי הקבוצה עוסקים בייצור של מוצרים שונים באותו תחום. כשמהות העסק היא שותפות בין עסקים או יזמים עצמאיים יש צורך לברר את גבולות העסק השיתופי.

* '''מוצר''' – יש לבחון האם צפוי ביקוש ומהו סוג הביקוש. גיוון מוצרים מגדיל את הסיכוי ליצירת ביקוש עתידי ומפזר את הסיכון. בעסק שיתופי, המגוון עשוי להיות מובנה באופי העסק, כאשר חברי הקבוצה עוסקים בייצור של מוצרים שונים באותו תחום. כשמהות העסק היא שותפות בין עסקים או יזמים עצמאיים יש צורך לברר את גבולות העסק השיתופי.

• '''ביקוש''' – בעסק שיתופי למטרות צרכנות מעגל החברים מבטיח ביקוש קבוע ומתמשך. במכירת שירותים לגורמים חיצוניים מוטב לאתר לקוח עוגן או שיתוף פעולה עם גורמים עסקיים אחרים כמוצר משלים, היכולים לספק רמה מסוימת של בטחון עד להתרחבות הפעילות ללקוחות נוספים. אפיוניו החברתיים של עסק שיתופי עשויים להוות יתרון בעיני חלק מן הלקוחות, וניתן לעשות בכך שימוש.

* '''ביקוש''' – בעסק שיתופי למטרות צרכנות מעגל החברים מבטיח ביקוש קבוע ומתמשך. במכירת שירותים לגורמים חיצוניים מוטב לאתר לקוח עוגן או שיתוף פעולה עם גורמים עסקיים אחרים כמוצר משלים, היכולים לספק רמה מסוימת של בטחון עד להתרחבות הפעילות ללקוחות נוספים. אפיוניו החברתיים של עסק שיתופי עשויים להוות יתרון בעיני חלק מן הלקוחות, וניתן לעשות בכך שימוש.

• '''תוכנית עסקית''' – מרכיב קריטי בהשקת עסק, ובכלל זה עסק חברתי שיתופי. ניתן להיעזר למטרה זו בגופים מתמחים. יש לקחת בחשבון את טווח הזמן שיכולים חברי הקבוצה לאפשר לעצמם להתקיים ללא הכנסה.  

* '''תוכנית עסקית''' – מרכיב קריטי בהשקת עסק, ובכלל זה עסק חברתי שיתופי. ניתן להיעזר למטרה זו בגופים מתמחים. יש לקחת בחשבון את טווח הזמן שיכולים חברי הקבוצה לאפשר לעצמם להתקיים ללא הכנסה.  

• '''שיווק''' – קניית שירותי שיווק כרוכה בהוצאה כספית העשויה להכביד על עסק שיתופי, במיוחד בראשית דרכו, ולפיכך כדאי לבחון אפיקי שיווק חלופיים באמצעות רשת הקשרים החברתיים של חברי הקבוצה, וכן באמצעות גופים מוסדיים.

* '''שיווק''' – קניית שירותי שיווק כרוכה בהוצאה כספית העשויה להכביד על עסק שיתופי, במיוחד בראשית דרכו, ולפיכך כדאי לבחון אפיקי שיווק חלופיים באמצעות רשת הקשרים החברתיים של חברי הקבוצה, וכן באמצעות גופים מוסדיים.

==היבטים משפטיים של עסקים שיתופיים==

==היבטים משפטיים של עסקים שיתופיים==