47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
'''תוכנית שיקאגו''' (The Chicago plan) היתה אוסף של הצעות לרפורמות במערכת הבנקאות שהוצאה על ידי כלכלנים מאוניברסיטת שיקאגו במהלך [[השפל הגדול]] של 1929. זהו מסמך בן 6 עמודים על רפורמות בנקאיות שניתן באופן חשאי ומצומצם לכ-40 בני אדם ב-16 במרץ 1933. התוכנית נתמכה על כלכלנים בכירים באותה תקופה כמו [[פרנק נייט]], לוייד מינטס, הנרי שולץ, הנרי סימונס, גרפילד קוקס, ואחרים.
'''תוכנית שיקאגו''' (The Chicago plan) היתה אוסף של הצעות לרפורמות במערכת הבנקאות שהוצאה על ידי כלכלנים מאוניברסיטת שיקאגו במהלך [[השפל הגדול]] של 1929. הכלכלן [[ארווינג פישר]] ניסח את את הסיכום המוכר ביותר של התוכנית ואת הטענות המרכזיות לגבי השלכותיה. למרות שהתוכנית עוררה עניין רב בזמנו, היא נזנחה לטובת צעדים פחות נועזים שנועדו לשקם ולצייב את המערכת הבנקאית של ארצות הברית.
במחקר שהתפרסם באוגוסט 2012, הציעו שני כלכלנים מ[[קרן המטבע הבינלואמית]], ג'רומיר בנס ומייקל קומהוף, להקים לתחייה את "תוכנית שיקגו".[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000815551#fromelement=hp_folders_1225] זאת על רקע [[המשבר הכלכלי של שנת 2008]] ועל סמך הערכותיהם של מומחים רבים בתחום כי לאחר החילוץ של הבנקים הגדולים על ידי הממשלות המערביות, לא השתנה דבר וכי הדבר הוכיח רק חיזק את [[כשל שוק|כשל השוק]] מסוג [[סיכון מוסרי]] שבו בנקים ובתי השקעות יקחו סיכונים גדולים מידי בידיעה שהממשלה תחלץ אותם.[http://www.themarker.com/markets/marketmoney/1.1910412]
==תוצאות התוכנית==
ארווינג פישר, טען שתוכנית שיקאגו תביא לארבע תוצאות רצויות:
# היא תביא לשליטה טובה יותר של הממשלה בתנודתיות של [[מחזורי עסקים]], דבר שיקטין את הסיכון למיתון כלכלי.
# היא תגרום למניעה מוחלטת של קריסת בנקים ומשברים פיננסים כתוצאה מ"[[ריצה על הבנק]]", אירוע שקורה כאשר יותר מידי לקוחות דורשים מהבנק למשוך את פיקדונותיהם בבת אחת.
# היא תביא להפחתה דרמטית של רמת [[חוב ציבורי|החובות הציבוריים]] של ממשלות.
# היא תביא להפחתה דרמטית של החובות הפרטיים, מכיוון ש[[כסף כחוב|יצירת הכסף לא תהיה תלויה ביצירת חוב]].
צוות של קרן המטבע הבינלואמית בדק את הטענות של פישר בשנת 2012 וטען כי הן נכונות.[http://www.themarker.com/markets/marketmoney/1.1910412]
==היסטוריה==
תוכנית שיקאגו היא מסמך בן 6 עמודים על רפורמות בנקאיות שניתן באופן חשאי ומצומצם לכ-40 בני אדם ב-16 במרץ 1933. התוכנית נתמכה על כלכלנים בכירים באותה תקופה כמו [[פרנק נייט]], לוייד מינטס, הנרי שולץ, הנרי סימונס, גרפילד קוקס, ואחרים.
במהלך החודשים מרץ עד נובמבר קיבלו הכלכלנים של שיקאגו הערות ממספר אנשים, על הצעתם ובנומבר 1933 הוכן מסמך חדש. המסמך הורחב ל-13 עמודים, וכן היה מסמך נוסף על "יעדים ארוכי טווח של ניהול כספים"(7 עמודים), ואפנקידס בשם "בנקאות ומחזור עסקים" (6 עמודים).
במהלך החודשים מרץ עד נובמבר קיבלו הכלכלנים של שיקאגו הערות ממספר אנשים, על הצעתם ובנומבר 1933 הוכן מסמך חדש. המסמך הורחב ל-13 עמודים, וכן היה מסמך נוסף על "יעדים ארוכי טווח של ניהול כספים"(7 עמודים), ואפנקידס בשם "בנקאות ומחזור עסקים" (6 עמודים).
מסמכים אלה עוררו עניין רב והניבו דיונים רבים בקרב מחוקקים, אבל הרפורמות שהוצאו, כמו זניחה של ה[[בנקאות ברזרבה פיננסית]] ואימוץ של [[בנקאות ברזרבה מלאה]] לא יושמו והחלפו על ידי צעדים מתונים יותר. חוק הבנקאות , The Banking Act , של 1935 ייסד את ביטוח הפקדונות של הפדרל ריזרב, ואת ההפרדה בין בנקאות מסחרית ובנקאות פרטית. הוא הצליח להשיב אל כנו את אמון הציבור במערכת הבנקאית וסתם את הגולל על הדיון ברפורמה במערכת הבנקאית.<ref>Ronnie J. Phillips, [http://www.levyinstitute.org/pubs/wp/76.pdf The 'Chicago Plan' and New Deal Banking Reform,Working Paper No. 76] The Levy Economics Institute. 1992</ref>
מסמכים אלה עוררו עניין רב והניבו דיונים רבים בקרב מחוקקים, אבל הרפורמות שהוצאו, כמו זניחה של ה[[בנקאות ברזרבה חלקית]] ואימוץ של [[בנקאות ברזרבה מלאה]] לא יושמו והחלפו על ידי צעדים מתונים יותר. חוק הבנקאות , The Banking Act , של 1935 ייסד את ביטוח הפקדונות של הפדרל ריזרב, ואת ההפרדה בין בנקאות מסחרית ובנקאות פרטית. הוא הצליח להשיב אל כנו את אמון הציבור במערכת הבנקאית וסתם את הגולל על הדיון ברפורמה במערכת הבנקאית.<ref>Ronnie J. Phillips, [http://www.levyinstitute.org/pubs/wp/76.pdf The 'Chicago Plan' and New Deal Banking Reform,Working Paper No. 76] The Levy Economics Institute. 1992</ref>
לאחר מה שנראה כמו [[מחזור עסקים|התאוששות]] של [[כלכלת ארצות הברית]] באמצע שנות ה-30, המדינה נכנסה למיתון מחודש בשנים 1937-38 והמרכיבים המרזיים של תוכנית שיקאגו צצו מחדש בהצעות טיוטה מיולי 1939, בתוכנית לרפורמה כלכלית. אבל הדבר לא נתגבש לידי חקיקה חדשה.
לאחר מה שנראה כמו [[מחזור עסקים|התאוששות]] של [[כלכלת ארצות הברית]] באמצע שנות ה-30, המדינה נכנסה למיתון מחודש בשנים 1937-38 והמרכיבים המרזיים של תוכנית שיקאגו צצו מחדש בהצעות טיוטה מיולי 1939, בתוכנית לרפורמה כלכלית. אבל הדבר לא נתגבש לידי חקיקה חדשה.
* [[בנקאות ברזרבה חלקית]]
* [[בנקאות ברזרבה חלקית]]
* [[סיכון מוסרי]]
* [[סיכון מוסרי]]
* [[איסלנד]]
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Chicago_plan תוכנית שיקאגו] בויקיפידה האנגלית
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Chicago_plan תוכנית שיקאגו] בויקיפידה האנגלית
* [http://www.imf.org/external/pubs/ft/wp/2012/wp12202.pdf The Chicago Plan Revisited] נייר עבודה של [[קרן המטבע הבינלואמית]], Jaromir Benes, Michael Kumhof
* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000815551#fromelement=hp_folders_1225 קרן המטבע מציגה: כך נציל את הכלכלה העולמית], גיא קצוביץ', גלובס 18/01/2013,
* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000815551#fromelement=hp_folders_1225 קרן המטבע מציגה: כך נציל את הכלכלה העולמית], גיא קצוביץ', גלובס 18/01/2013,
* [http://www.themarker.com/markets/marketmoney/1.1910412 תוכנית שיקגו: להחזיר למדינה את הבעלויות על יצירת הכסף] איתן אבריאל ,דהמארקר 20.1.2013
* [http://www.themarker.com/markets/marketmoney/1.1910412 תוכנית שיקגו: להחזיר למדינה את הבעלויות על יצירת הכסף] איתן אבריאל ,דהמארקר 20.1.2013