47,332
עריכות
שינויים
←הדיון על ייצוא הגז
==הדיון על ייצוא הגז==
==הדיון על ייצוא הגז==
בעקבות גילויי הגז הוקמה במהלך 2012 [[ועדת צמח]], ועדה בין-משרדית בראשות מנכ"ל [[משרד האנרגיה והמים]], לבחינת משק הגז הטבעי ולגיבוש המלצות למדיניות הממשלה באשר לפיתוחו העתידי. הוועדה המליצה לייצא לפחות 50% מעתודות הגז של ישראל, בטענה שדבר זה יאפשר תחרות וימשוך משקיעים נוספים. חוות דעת מיעוט הוגשה על ידי [[המשרד להגנת הסביבה]] המתנגדת לייצוא הגז, וגם השר להגנת הסביבה, [[גלעד ארדן]] הסתייג ממסקנות הוועדה.
בעקבות גילויי הגז הוקמה במהלך 2012 [[ועדת צמח]], ועדה בין-משרדית בראשות מנכ"ל [[משרד האנרגיה והמים]], לבחינת משק הגז הטבעי ולגיבוש המלצות למדיניות הממשלה באשר לפיתוחו העתידי. הוועדה המליצה לייצא לפחות 50% מעתודות הגז של ישראל, בטענה שדבר זה יאפשר תחרות וימשוך משקיעים נוספים. חוות דעת מיעוט הוגשה על ידי [[המשרד להגנת הסביבה]] המתנגדת לייצוא הגז, וגם השר להגנת הסביבה, [[גלעד ארדן]] הסתייג ממסקנות הוועדה.
דו"ח הביניים של הוועדה היתר לייצא גז בשווי 380 BCM, והטיל מגבלות שונות כמו דרישה לרזרבה של 15% שישאר במאגר, הדוח הסופי של הוועדה העלה את נפח הייצוא ל500 BCM והוריד את הדרישה לרזרבה ודרישות נוספות.
מספר [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] בהם [[העמותה לכלכלה בת קיימא]], [[הפורום הישראלי לאנרגיה]], [[אדם טבע ודין]] ו[[מגמה ירוקה]] הביעו התנגדות לייצוא הגז וקראו לשמור על עתודות הגז כאמצעי לשיפור [[הבטחון האנרגטי]] של ישראל. [[התנועה הירוקה]] הודיעה גם היא על התנגדותה לייצוא הגז. מספר חברי כנסת ובהם [[דב חנין]], ו[[שלי יחימוביץ]] הביעו גם הם התנגדות לייצוא הגז והציעו חוק ותיקונים לחוק שנועדו להקשות על ייצוא הגז.
מספר [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] בהם [[העמותה לכלכלה בת קיימא]], [[הפורום הישראלי לאנרגיה]], [[אדם טבע ודין]] ו[[מגמה ירוקה]] הביעו התנגדות לייצוא הגז וקראו לשמור על עתודות הגז כאמצעי לשיפור [[הבטחון האנרגטי]] של ישראל. [[התנועה הירוקה]] הודיעה גם היא על התנגדותה לייצוא הגז. מספר חברי כנסת ובהם [[דב חנין]], ו[[שלי יחימוביץ]] הביעו גם הם התנגדות לייצוא הגז והציעו חוק ותיקונים לחוק שנועדו להקשות על ייצוא הגז.
אחת הביקורות על הוועדה היא הנחות אופטימיות שלה לגבי כמויות הגז שיש בישראל. הוועדה הניחה כי קיימים מאגרי גז בנפח של 950 BCM, ולשם כך הכלילה גם את העתודות של המאגרים מירה ושמשון שהכזיבו. הערכה העדכנית לסוף 2012 נעה בין 800 [http://www.themarker.com/dynamo/energy/1.1834949] ל 650 BCM. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000782991]
אחת הביקורות על הוועדה היא הנחות אופטימיות שלה לגבי כמויות הגז שיש בישראל. הוועדה הניחה כי קיימים מאגרי גז בנפח של 950 BCM, ולשם כך הכלילה 800 BCM שנחשבו ל"בסיס" של לוויתן ו"תמר" וכן הכלילה גם 150 BCM של עתודות של המאגרים מירה ושמשון שהכזיבו.[http://www.themarker.com/dynamo/energy/1.1834949] בהמשך נתברר שגם 800 BCM היו מובססים על הערכות בסבירות 50% ואילו הערכות של 90%, מעמידות את הערכות המאגרים על 680-650 BCM. [http://www.themarker.com/dynamo/1.1811692][http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000782991] היות והמלצות הסופיות של הוועדה אישפרו לייצא 500 BCM, יוצא שהיא היתרה לייצא 84% מהגז הישראלי, דבר שיותר לישראל גז ל-9 שנים לכל היותר. [http://www.themarker.com/dynamo/1.1811692] בזמן הקמת הוועדה הכריז שר האנרגיה עוזי לנדאו, כי ייצוא הגז יותנה בהשארת עתודות גז שיספיקו ל-50 שנים של צריכה מקומית[http://www.themarker.com/markets/oil-and-gas-exploration/1.1479343]
בשנת 2013 טען ארגון [[אדם טבע ודין]] כי הערבויות שהופקדו על ידי מפיקי הגז לטיפול במקרה של אסון אקולוגי אינן מספיקות וכי הניסוח לגבי תשלום על נזק שיגרם הוא מעורפל מידי.[http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=924&ArticleID=1543].
==אבטחת המתקנים==
הוצאות אבטחת מתקני הגז הוערכו בתחילת שנת 2011 על ידי השותפות כ-40-100 מיליון ש"ח, בעוד שמשרד האוצר העריך את הסכום במילוני ש"ח בודדים בשנה [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3488941,00.html]. לבקשת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אושרה הטבה נוספת לשותפויות חיפושי הגז, באמצעות הבטחה למימון ממשלתי של 50% מהוצאות האבטחה של מתקני החיפוש וההפקה בים.[http://www.themarker.com/markets/oil-and-gas-exploration/1.1479343]
בשנת 2013 טען ארגון [[אדם טבע ודין]] כי הערבויות שהופקדו על ידי מפיקי הגז לטיפול במקרה של אסון אקולוגי אינן מספיקות וכי הניסוח לגבי תשלום על נזק שיגרם הוא מעורפל מידי.[http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=924&ArticleID=1543] כמו כן לטנעת הצבא, עלויות אבטחת מתקני הקידוח יעמדו על 3.5 מיליארד ש"ח כהוצאה חד פעמית, וכמה מאות מיליונים בתשלום שנתי. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4332401,00.html]
בשנת 2013 טען הצבא כי הוא זקוק ל-3 מיליארד ש"ח לשם הקמת מערך הכולל ספינות חדשות, שיגן על המתקנים וכי העלות האבטחה השנתית תעמוד על 400 מיליון ש"ח לשנה. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4332401,00.html]
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==