47,332
עריכות
שינויים
←מיסוי הכנסות ממכירת הגז
בפברואר 2012, התגלה גז במאגר תנין 1, 120 ק"מ צפונית מערבית לחיפה, וצפון מזרחית מתגלית הגז הטבעית לוויתן. המחזיקות ברישיון המאגר הן נובל אנרג'י האמריקאית, דלק קידוחים ואבנר. הקידוח בוצע לשכבת הקרקע הידועה בתור "חולות תמר", בעומק (קרקע ומים) של 5,500 מטר. מאגר זה נחשב לשלישי בגודלו בישראל, ע"פ דיווחי החברות יש בו כ-30 מיליארד מטר מעוקב (BCM).{{הערה|1=[http://www.themarker.com/markets/1.1681171 דלק קידוחים ואבנר: גז טבעי בהיקף של 1.1 TCF ב"תנין"], 06.04.12 מאת ליאור זנו באתר themarker]]}}
בפברואר 2012, התגלה גז במאגר תנין 1, 120 ק"מ צפונית מערבית לחיפה, וצפון מזרחית מתגלית הגז הטבעית לוויתן. המחזיקות ברישיון המאגר הן נובל אנרג'י האמריקאית, דלק קידוחים ואבנר. הקידוח בוצע לשכבת הקרקע הידועה בתור "חולות תמר", בעומק (קרקע ומים) של 5,500 מטר. מאגר זה נחשב לשלישי בגודלו בישראל, ע"פ דיווחי החברות יש בו כ-30 מיליארד מטר מעוקב (BCM).{{הערה|1=[http://www.themarker.com/markets/1.1681171 דלק קידוחים ואבנר: גז טבעי בהיקף של 1.1 TCF ב"תנין"], 06.04.12 מאת ליאור זנו באתר themarker]]}}
===מיסוי הכנסות ממכירת הגז===
===תמלוגים ומיסוי הגז===
בעקבות ההכרזות על תגליות הגז בשנים 2009-2010 מינה שר האוצר יובל שטייניץ ועדה ציבורית בראשות פרופסור איתן ששינסקי, ועדה שנודעה בשם "[[ועדת ששינסקי (חוק הנפט)|ועדת ששינסקי]]", לבחינת [[מדיניות פיסקלית|מדיניות המיסוי]] של תגליות גז ונפט בישראל.
[[תמלוגים]] הם כסף הניתן מטעם חברה שמפיקה משאב טבע כפיצוי לציבור על ניצול המשאב. עד שנת 2010 חברות המפיקות גז טבעי בישראל חויבו בתמלוגים של 12.5% למדינה. בתוספת [[מס החברות]], המיסוי על הגז הגיע לכ-30%. המיסוי על רווחי גז ונפט בישראל היה הנמוכים בעולם בהשוואה בינלאומית. לשם השוואה, בפולין המס עומד על 40%, באנגליה על 53%, בקנדה על 55%, בארה"ב על 51% בממוצע, בפרו 58-65%, בדנמרק על 69%, ובנורבגיה על 75% בממוצע, כשהמקסימום מגיע ל-84% (שיעור המס תלוי בגודל המאגר וברווחיותו).<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4047126,00.html אחרי ששינסקי: ישראל מיישרת קו עם העולם?] תני גולדשטיין, ynet, 25.03.11</ref> בחלק מהמדינות המדינה מחזיקה בעצמה בחברה לחיפוש נפט וגז שהיא שותפה לסיכון ולרווחים של החברות הפרטיות.
גובה התמלוגים בישראל נקבע ב-1952 בחוק הנפט, ולא שונה כיוון שכמויות הגז שהתגלו בישראל היו זניחות. עם השנים השתכללה הטכנולוגיה והחלו חיפושי גז גם באיזור הים התיכון. בשנת 2002 נידונה הצעת חוק של 5 חברי כנסת בוועדת הכלכלה שהציעה לעלות את התמלוגים ל-60%. תאגידי הגז יחד הפעילו [[לובי פוליטי]] ולחץ פוליטי כבד שהביא לביטול היוזמה.[http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/205/514.html] לטענת שר האוצר, יובל שטייניץ, גם הממשל האמריקאי התנגד להעלת המיסוי, ודבר זה הוביל לביטול היוזמה. לדבריו: "אי אפשר לקבל עיקרון שאם המדינה נהגה בשלומיאליות ורשלנות היא צריכה להמשיך בכך. חובה על המדינה לתקן טעויותיה."
<ref>[http://www.themarker.com/misc/1.575913 יובל שטייניץ חושף: "ממשלת שרון נסוגה מכוונתה להעלאת תמלוגי הגז והנפט בשל לחץ אמריקאי"] אורה קורן, דה מארקר, 17.06.2010</ref>
בעקבות ההכרזות על תגליות הגז בשנים 2009-2010 מינה שר האוצר יובל שטייניץ ועדה ציבורית בראשות פרופסור איתן ששינסקי, ועדה שנודעה בשם "[[ועדת ששינסקי (חוק הנפט)|ועדת ששינסקי]]", לבחינת [[מדיניות פיסקלית|מדיניות המיסוי]] של תגליות גז ונפט בישראל. עוד לפני הקמת הוועדה ובזמן הדיונים שלה התנהל מאבק אזרחי של "פורום פעולה אזרחית" בראשות [[מיכאל מלכיאור]] שרצה להעלות את התמלוגים, ומצד שני "פורום למען ארץ ישראל", שטען שמטרת הפורום היא להעדיף את הגז המצרי.[http://www.the7eye.org.il/articles/Pages/100211_who_is_pulling_the_strings_A.aspx] בעקבות טענות אלה הצטרפו למאבק להעלאת התמלוגים גם חברי כנסת מהימין המדיני.
הוועדה המליצה על הנהגת היטל רווחי נפט וגז פרוגרסיביים עד לשיעור של 60% מהרווחים, לאחר שהמשקיעים ייזכו להחזר ההשקעה בתוספת 50%. ההמלצות הועברו לחקיקה בכנסת, ובמרץ 2011 אושר [[חוק מיסוי רווחי נפט]], התשע"א-2011.
הוועדה המליצה על הנהגת היטל רווחי נפט וגז פרוגרסיביים עד לשיעור של 60% מהרווחים, לאחר שהמשקיעים ייזכו להחזר ההשקעה בתוספת 50%. ההמלצות הועברו לחקיקה בכנסת, ובמרץ 2011 אושר [[חוק מיסוי רווחי נפט]], התשע"א-2011.