שינויים

מחקר של דר' נורית אלפסי ופרופסור יצחק בננסון משנת 2012, בדק באמצעות תצלומי אוויר את ההתאמה לתוכניות מתאר שנועדו לשמור על שטחים פתוחים. החוקרים מצאו כי קיימת אי התאמה משמעותית, של 50-60% בין ייעוד הקרקע בתוכניות לבין מה שפותח בפועל בשטח. כך לדוגמה בין השנים 1990-2000 מחצית מהבתים צמודי הקרקע נבנו שלא על פי תוכניות מתאר, בשטחים שהיו מיועדים להיות שטח פתוח או קרקע חקלאית. בשני שליש ממקרים החריגה היתה לשם מגורים. הדבר התרחש במיוחד בישובים ערבים כמו טירה אבל גם ברמלה וברחובות. הבניה על שטחים אלה בוצעה למרות קיומם של שטחים אחרים שהיו מיועדים לבנייה. [http://www.themarker.com/realestate/1.1897365]

מחקר של דר' נורית אלפסי ופרופסור יצחק בננסון משנת 2012, בדק באמצעות תצלומי אוויר את ההתאמה לתוכניות מתאר שנועדו לשמור על שטחים פתוחים. החוקרים מצאו כי קיימת אי התאמה משמעותית, של 50-60% בין ייעוד הקרקע בתוכניות לבין מה שפותח בפועל בשטח. כך לדוגמה בין השנים 1990-2000 מחצית מהבתים צמודי הקרקע נבנו שלא על פי תוכניות מתאר, בשטחים שהיו מיועדים להיות שטח פתוח או קרקע חקלאית. בשני שליש ממקרים החריגה היתה לשם מגורים. הדבר התרחש במיוחד בישובים ערבים כמו טירה אבל גם ברמלה וברחובות. הבניה על שטחים אלה בוצעה למרות קיומם של שטחים אחרים שהיו מיועדים לבנייה. [http://www.themarker.com/realestate/1.1897365]

==צפיפות תושבים בערים ופרבור==

==צפיפות תושבים ובעלות על רכב פרטי==

להלן צפיפות התושבים במספר ערים בישראל, (תושבים לקמ"ר, נכון לשנת 2009):

להלן צפיפות התושבים במספר ערים בישראל, (תושבים לקמ"ר, נכון לשנת 2009):

* אילת 547  

* אילת 547  

כך לדוגמה, תל אביב צפופה פחות מגבעתיים אולם היא מכילה בשטחה גם פארקים כמו פארק הירקון ודבר זה מוריד את רמת הצפיפות בה, אך דבר זה לא מעיד בהכרח על רמת פרבור גבוהה יותר. כמו כן, הנתונים האלה לא חושפים את מידת המרחק בין התושבים לעבודה או את התלות ברכב הפרטי. עיר יכולה להיות צפופה יותר, אבל אם אין בה מקורות תעסוקה, ואם דפוסי הבנייה בה אינם מותירים חיי מסחר ותרבות המשולבים ברחובות העיר (המאפשרים [[הליכה ברגל]] או שימוש ב[[תחבורה ציבורית]] לשם [[יוממות]]) אזי היא יכולה להיות פרברית יותר מעיר צפופה פחות. במדגם התושבים הארצי של הלמ"ס משנת 2008 נתברר כי תושבי מרכז תל אביב והצפון הישן, משתמשים הרבה פחות ברכב הפרטי והרבה יותר באמצעי תחבורה אחרים כמו הליכה ברגל, תחבורה ציבורית ואופניים (כ30% לעומת 70% בערים מבוססות אחרות).

כך לדוגמה, תל אביב צפופה פחות מגבעתיים אולם היא מכילה בשטחה גם פארקים כמו פארק הירקון ודבר זה מוריד את רמת הצפיפות בה, אך דבר זה לא מעיד בהכרח על רמת פרבור גבוהה יותר. כמו כן, הנתונים האלה לא חושפים את מידת המרחק בין התושבים לעבודה או את התלות ברכב הפרטי. עיר יכולה להיות צפופה יותר, אבל אם אין בה מקורות תעסוקה, ואם דפוסי הבנייה בה אינם מותירים חיי מסחר ותרבות המשולבים ברחובות העיר (המאפשרים [[הליכה ברגל]] או שימוש ב[[תחבורה ציבורית]] לשם [[יוממות]]) אזי היא יכולה להיות פרברית יותר מעיר צפופה פחות. במדגם התושבים הארצי של הלמ"ס משנת 2008 נתברר כי תושבי מרכז תל אביב והצפון הישן, משתמשים הרבה פחות ברכב הפרטי והרבה יותר באמצעי תחבורה אחרים כמו הליכה ברגל, תחבורה ציבורית ואופניים (כ30% לעומת 70% בערים מבוססות אחרות).

נתוני הלמ"ס בשנת 2010 מלמדים כי בעלות גבוהה יותר על רכב פרטי מתואמת באופן הפוך עם צפיפות עירונית ועם הכנסה. אחוז בעלות על רכב במשק בית היה: בבאר שבע 66%, רחובות 68%, בני ברק 34%, בת ים 43%, חולון 67%, אשקלון 56%, נתניה 57%, ורמת גן 66%.[http://www.cbs.gov.il/publications12/1481/pdf/t18.pdf]  כך באר שבע הענייה יותר מחזיקה בכמות רכבים גבוה יותר בדומה לרמת גן העשירה והצפופה יותר. בעלות על שני רכבים לפחות בבאר שבע עמדה על 16%, לעומת חולון שבה רק 14% מהמשפחות החזיקו לפחות 2 רכבים.

נתוני הלמ"ס בשנת 2010 מלמדים כי בעלות גבוהה יותר על רכב פרטי מתואמת באופן הפוך עם צפיפות עירונית וגדללה ככל שההכנסה גדלה. בישובים קטנים ופרבריים אחוז הבעלות על רכב גדול בהרבה יחסית לישובים גדולים ובעלי [[תחבורה ציבורית]] טובה יותר. בערים בינוניות אחוז בעלות על רכב במשק בית היה: בבאר שבע 66%, רחובות 68%, בני ברק 34%, בת ים 43%, חולון 67%, אשקלון 56%, נתניה 57%, ורמת גן 66%.[http://www.cbs.gov.il/publications12/1481/pdf/t18.pdf]  כך משפחה ממוצעת מבאר שבע הענייה יותר מחזיקה בכמות רכבים גבוה, ודומה לרמת גן העשירה והצפופה יותר. בעלות על שני רכבים לפחות בבאר שבע עמדה על 16%, לעומת חולון שבה רק 14% מהמשפחות החזיקו לפחות 2 רכבים. בערים הגדולות אחוז הבעלות על רכב היא נמוכה יותר יחסית לרוב הערים הבינוניות: ירושלים 56%, תל אביב 57.8%, וחיפה 57.4%. זאת לעומת אשדוד 61%, פתח תקווה 66% וראשון לציון עם 72% ממשקי הבית שמחזיקים מכונית אחת לפחות. ביישובים בני 2,000-10,000 תושבים שיעור הבעלות על רכב אחד לפחות עומד על 69%, לעומת יישובים גודלים יותר של 100-200 אלף תושבים שבהם 58% מהמשפחות מחזיקות ברכב פרטי. בישובים ערביים 59% ממשקי הבית מחזיקים ברכב אחד לפחות וביישובים כפריים, 87% ממשפחות מחזיקות רכב פרטי אחד. בישובים הכפריים 48% מהמשפחות החזיקו ב-2 רכבים או יותר לעומת ישובים עירוניים שרק 19% מהמשפחות עשו כך. בתל אביב, אחוז הבעלות רכב פרטי שני עמד על 14% לעומת ראשון לציון עם 28% [http://www.cbs.gov.il/publications12/1481/pdf/t17.pdf]

==הרפורמה בקרקעות ישראל==

==הרפורמה בקרקעות ישראל==