47,332
עריכות
שינויים
←פרבור מגורים בישראל
==פרבור מגורים בישראל==
==פרבור מגורים בישראל==
על פי [[עמותת מרחב]], נכון לשנת 2012, כמיליון משפחות בישראל גרות בשכונות ובישובים פרבריים.[http://www.youtube.com/watch?v=6OOyLDf9GkU]
ניתן להבחין בתהליכי פרבור משמעותיים בעיקר משנות ה-90 עם הקמת ישובים פרבריים כמו שהם, מכבים, מודיעין, והשכונות החדשות של ראש העין. פרבור מתרחש גם סביב ירושלים (לדוגמה מבשרת), באיזור השרון, סביב באר שבע (עומר) בגליל.
רוב הפרברים בישראל מאופיינים בצפיפות גבוהה יותר יחסית לפרבר האמריקאי, אך הן דומים במאפיינים רבים לפרברים בארצות הברית, כמו [[עירוב שימושי קרקע|הפרדת מסחר ממגורים]], רחובות ושכונות עם מוצא אחד, תלות ב[[רכב פרטי]] ועוד. והן סובלות מבעיות דומות כמו אי-יעילות של תחבורה ציבורית, השענות על רכב פרטי, התייקרות שירותי רשת (כמו מים, חשמל, שיטור ועוד), [[זיהום אוויר]], [[משק המים בישראל|פגיעה בחלחול מים למי תהום]], הגברת [[תאונות דרכים]] ועוד.
על פי נתונים שפרסמו [[המשרד להגנת הסביבה]] ובנק ישראל בשנת 2012, אחוז הבתים החדשים שיש בהם פחות מ-3 קומות עלה מ 50% בשנת 2002, ל-58% בשנת 2012.[http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1660132]
מחקר של דר' נורית אלפסי ופרופסור יצחק בננסון משנת 2012, בדק באמצעות תצלומי אוויר את ההתאמה לתוכניות מתאר שנועדו לשמור על שטחים פתוחים. החוקרים מצאו כי קיימת אי התאמה משמעותית, של 50-60% בין ייעוד הקרקע בתוכניות לבין מה שפותח בפועל בשטח. כך לדוגמה בין השנים 1990-2000 מחצית מהבתים צמודי הקרקע נבנו שלא על פי תוכניות מתאר, בשטחים שהיו מיועדים להיות שטח פתוח או קרקע חקלאית. בשני שליש ממקרים החריגה היתה לשם מגורים. הדבר התרחש במיוחד בישובים ערבים כמו טירה אבל גם ברמלה וברחובות. הבניה על שטחים אלה בוצעה למרות קיומם של שטחים אחרים שהיו מיועדים לבנייה. [http://www.themarker.com/realestate/1.1897365]
==צפיפות תושבים בערים ופרבור==
להלן צפיפות התושבים במספר ערים בישראל, (תושבים לקמ"ר, נכון לשנת 2009):
להלן צפיפות התושבים במספר ערים בישראל, (תושבים לקמ"ר, נכון לשנת 2009):
* אילת 547
* אילת 547
* בת ים 15,795
* בת ים 15,795
נתונים אלה יכולים לתת אמת-מידה על הפרבור בקרב יישובים שונים, ככל שרמת הצפיפות גבוה יותר ביישוב, כך נמוכה יותר רמת הפרבור. אך דבר זה אינו אמת מידה מדוייקת, בגלל שההתיישבות אינה בהכרח הומוגנית. אם יישוב מכיל עתודות קרקע לבנייה עתידית, או מכיל שטחים פתוחים גדולים כמו פארק או איזור טבעי בשטחו, וומצד שני איזורים הבנויים בצפיפות הוא עשוי להיות בעל פרבור נמוך יותר מאשר מועצה איזורית או עיר שבה השטח מכוסה כולו בבניה נמוכה.
נתונים אלה יכולים לתת אמת-מידה על הפרבור בקרב יישובים שונים. ככל שרמת הצפיפות גבוה יותר ביישוב, כך נמוכה יותר רמת הפרבור.
עם זאת, צפיפות התושבים אינה אמת מידה מדוייקת, בגלל שההתיישבות אינה בהכרח הומוגנית. יישוב המכיל עתודות קרקע לבנייה עתידית, או מכיל שטחים פתוחים גדולים כמו פארק או איזור טבעי בשטחו, ומצד שני יש בו איזורים הבנויים בצפיפות, עשוי להיות בעל צפיפות תושבים נמוכה, ועדיין לא להיות בעל נתונים פרבריים, יחסית למועצה איזורית או עיר שבה השטח מכוסה כולו בבניה נמוכה.
על פי [[עמותת מרחב]], נכון לשנת 2012 כמיליון משפחות גרות בשכונות ובישובים פרבריים.[http://www.youtube.com/watch?v=6OOyLDf9GkU]
כך לדוגמה, תל אביב צפופה פחות מגבעתיים אולם היא מכילה בשטחה גם פארקים כמו פארק הירקון ודבר זה מוריד את רמת הצפיפות בה, אך דבר זה לא מעיד בהכרח על רמת פרבור גבוהה יותר. כמו כן, הנתונים האלה לא חושפים את מידת המרחק בין התושבים לעבודה או את התלות ברכב הפרטי. עיר יכולה להיות צפופה יותר, אבל אם אין בה מקורות תעסוקה, ואם דפוסי הבנייה בה אינם מותירים חיי מסחר ותרבות המשולבים ברחובות העיר (המאפשרים [[הליכה ברגל]] או שימוש [ב[תחבורה ציבורית]] לשם [[יוממות]]) אזי היא יכולה להיות פרברית יותר מעיר צפופה פחות. במדגם התושבים הארצי של הלמ"ס משנת 2008 נתברר כי תושבי מרכז תל אביב והצפון הישן, משתמשים הרבה פחות ברכב הפרטי והרבה יותר באמצעי תחבורה אחרים כמו הליכה ברגל, תחבורה ציבורית ואופניים (כ30% לעומת 70% בערים מבוססות אחרות).
==הרפורמה בקרקעות ישראל==
==הרפורמה בקרקעות ישראל==