שינויים

נוספו 2,235 בתים ,  10:51, 30 בדצמבר 2012
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:  
'''התמוטטות''' (Collapse: How Societies Choose to Fail or Survive) הוא ספר עיון מאת הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] שעוסק בשאלות מדוע חלק מהאימפריות והתרבויות בעולם התמוטטו בקריסה או בדעיכה ואילו חלקן הצליחו לקיים [[קיימות|חברה בת קיימא]] ולשרוד אלפי שנים. הספר מנסה למצוא תבניות משותפות לתרבויות אלה, ולהסיק מכך תובנות עבור החברות המודרניות.  
 
'''התמוטטות''' (Collapse: How Societies Choose to Fail or Survive) הוא ספר עיון מאת הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] שעוסק בשאלות מדוע חלק מהאימפריות והתרבויות בעולם התמוטטו בקריסה או בדעיכה ואילו חלקן הצליחו לקיים [[קיימות|חברה בת קיימא]] ולשרוד אלפי שנים. הספר מנסה למצוא תבניות משותפות לתרבויות אלה, ולהסיק מכך תובנות עבור החברות המודרניות.  
   −
דיאמונד מזהה 5 גורמים יסודיים שכל אחד מהם יכול לתרום להתמוטטות של תרבות מסוימת. עם זאת לרוב תרבות מתמוטטת כתוצאה של שילוב של מספר גורמים יחד. הגורמים הם: [[פגיעה בסביבה]]  שגורמת ל[[משבר סביבתי]] ו[[קיימות|קיומי]], [[שינויי אקלים]], יחסי איבה עם תרבויות שכנות, החלשות קשרי מחסר וביחסי ידידות עם תרבויות תומכות, וגורמים חברתיים שמונעים לזהות את הבעיות ולהתמודד איתן.  
+
דיאמונד מזהה 5 גורמים יסודיים שכל אחד מהם יכול לתרום להתמוטטות של תרבות מסוימת. עם זאת לרוב תרבות מתמוטטת כתוצאה של שילוב של מספר גורמים יחד. הגורמים הם: [[פגיעה בסביבה]]  שגורמת ל[[משבר סביבתי]] ו[[קיימות|קיומי]], [[שינויי אקלים]], יחסי איבה עם תרבויות שכנות, החלשות קשרי מחסר וביחסי ידידות עם תרבויות תומכות, וגורמים חברתיים, כמו [[שחיתות]] שמונעים לזהות את הבעיות ולהתמודד איתן.  
    
הספר יצא לאור בעברית בהוצאת "מטר" בשנת 2008, בתרגומו של עמנואל לוטם.
 
הספר יצא לאור בעברית בהוצאת "מטר" בשנת 2008, בתרגומו של עמנואל לוטם.
      
==מבנה הספר==
 
==מבנה הספר==
החלק הראשון של הספר מתאר את הבעיות הסביבתיות והחברתיות שמאיימות על מדינת מונטנה בימנו. מונטנה היא כדוגמה למדינה בארצות הברית, שמותירה רושם ראשוני של טבע פרעי ועשיר, אולם היא סובלת מהגירה שלילית של צעירים, [[שינויי אקלים]], [[מחסור במים]], איום של הצפות מסכרים, [[זיהום]] של [[תעשיית המכרות]], ומחקלאות שמתקשה להתמודד עם לחץ נדל"ן מחד, ומחסור במים מאידך. דיימונד מביא את סיפורה של מונטנה דרך 4 מתושביה שלכל אחד מהם יש נקודת השקפה שונה. דבר זה נועד להמחיש את המתחים הקיימים בתוך כל חברה באשר לשאלה לאן היא צריכה להתפתח וכיצד.  
+
החלק הראשון של הספר מתאר את [[השפעות סביבתיות|הבעיות הסביבתיות]] והחברתיות שמאיימות על מדינת מונטנה שבארצות הברית בימנו. מונטנה היא דוגמה למדינה שמותירה רושם ראשוני של טבע פרעי ועשיר, אולם היא סובלת מהגירה שלילית של צעירים, [[שינויי אקלים]], [[מחסור במים]], איום של הצפות מסכרים, [[זיהום]] של [[תעשיית המכרות]], ו[[חקלאות]] שמתקשה להתמודד עם לחץ נדל"ן מחד, ומחסור במים מאידך. דיימונד מביא את סיפורה של מונטנה דרך 4 מתושביה שלכל אחד מהם יש נקודת השקפה שונה. דבר זה נועד להמחיש את המתחים הקיימים בתוך כל חברה באשר לשאלה לאן היא צריכה להתפתח וכיצד.  
 
   
 
   
 
חלקו השני של הספר מתאר היסטוריות של עמים שהתמוטטו בגלל אסונות אקולוגיים ובעיות חברתיות נוספות שהמיטו על עצמם - מוזכרים המקרה של [[איי הפחסא]], ושל [[ההתישבות הנורבגית בגרנילנד]], של [[האנסאזי]], [[קריסת תרבות המאיה]] ועוד חברות פרה-תעשייתיות. הספר מזכיר גם כמה מקרים של חברות חקלאיות שהצליחו לקיים [[כלכלה בת קיימא]] במשך אלפי שנים: החברות ב[[ניו גיני]], האי הזעיר [[טיקופיה]] ו[[יפן]] עד 1860, ומתחקה אחר סיבות הצלחתן של חברות אלה, שכוללו ניהול [[חקלאות בת קיימא]] לצד [[ייצוב אוכלוסייה]].  
 
חלקו השני של הספר מתאר היסטוריות של עמים שהתמוטטו בגלל אסונות אקולוגיים ובעיות חברתיות נוספות שהמיטו על עצמם - מוזכרים המקרה של [[איי הפחסא]], ושל [[ההתישבות הנורבגית בגרנילנד]], של [[האנסאזי]], [[קריסת תרבות המאיה]] ועוד חברות פרה-תעשייתיות. הספר מזכיר גם כמה מקרים של חברות חקלאיות שהצליחו לקיים [[כלכלה בת קיימא]] במשך אלפי שנים: החברות ב[[ניו גיני]], האי הזעיר [[טיקופיה]] ו[[יפן]] עד 1860, ומתחקה אחר סיבות הצלחתן של חברות אלה, שכוללו ניהול [[חקלאות בת קיימא]] לצד [[ייצוב אוכלוסייה]].  
שורה 18: שורה 17:     
== קריסת חברות עבר ==
 
== קריסת חברות עבר ==
בחלק הראשון של הספר דיימונד דן בחברות עבר שהתמוטטו כליל (כל האוכלוסיה נכחדה) או שעברו התמוטטות נרחבת (הרס של הציבליזציה וירידה דראסטית של האוכלוסיה בלי התחדשות).  
+
בחלקו הראשון של הספר, דן דיימונד בחברות עבר שהתמוטטו כליל (כל האוכלוסיה נכחדה) או שעברו התמוטטות נרחבת (הרס של הציבליזציה, ירידה דראסטית של האוכלוסיה וירידה ב[[כושר הנשיאה]] של הסביבה הטבעית - הורדת כמות האנשים שיכולים לחיות באותו איזור).  
    
===גורמים לקריסה===
 
===גורמים לקריסה===
שורה 45: שורה 44:     
* '''[[התיישבות הנורדים בגרינלנד]]''' - נזק סביבתי, אובדן קשרי מסחר, שינוי אקלים, שכנים אויבים ואי הנכונות להשתנות לנוכח התמוטטות חברתית וסביבתית. הנורדים בגרינלנד מדגימים לדעת דיימונד בצורה המלאה ביותר כיצד 5 הסיבות היסודיות שהוא עוסק בהן תרמו ביחד להתמוטטות החברה. נזק סביבתי לאדמות וליערות הביא למצוקת מזון גדלה והולכת, כמו גם להקטת כמות הברזל והעץ שעמדו לרשות התושבים. שינויי אקלים הרעו עוד יותר את מצב החקלאות, וגרמו, יחד עם שינויים פוליטים וכלכליים להרעת קשרי המסחר עם נורווגיה. היחסים העויינים עם האינואטים מנעו מהנורדים לאמץ טכנולוגיות שימושיות כמו צייד לוויתנים או שייט בקאנו, וגרמו למתקפות של אינואטים עליהם, שמפניהם היה קשה להתגונן בגלל המחסור בברזל. ההנהגה הפוליטית והתרבותית של הנורדים לא זיהו בעיות אלה, היתה עסוקה במאבקים פנימיים ונהנתה מתנאי מזון ומחייה משופרים יחסית לרוב האוכלוסיה ונצמדה לשמרות חברתית שמנה ממנה אימוץ נהגים אחרים כמו דיג. לאחר 450 שנה לערך התמוטטה החברה הנורדית לחלוטין, ותושביה נספו בקור, ברעב ובכיבוש אינואטי. איש מתושביה לא שרד.
 
* '''[[התיישבות הנורדים בגרינלנד]]''' - נזק סביבתי, אובדן קשרי מסחר, שינוי אקלים, שכנים אויבים ואי הנכונות להשתנות לנוכח התמוטטות חברתית וסביבתית. הנורדים בגרינלנד מדגימים לדעת דיימונד בצורה המלאה ביותר כיצד 5 הסיבות היסודיות שהוא עוסק בהן תרמו ביחד להתמוטטות החברה. נזק סביבתי לאדמות וליערות הביא למצוקת מזון גדלה והולכת, כמו גם להקטת כמות הברזל והעץ שעמדו לרשות התושבים. שינויי אקלים הרעו עוד יותר את מצב החקלאות, וגרמו, יחד עם שינויים פוליטים וכלכליים להרעת קשרי המסחר עם נורווגיה. היחסים העויינים עם האינואטים מנעו מהנורדים לאמץ טכנולוגיות שימושיות כמו צייד לוויתנים או שייט בקאנו, וגרמו למתקפות של אינואטים עליהם, שמפניהם היה קשה להתגונן בגלל המחסור בברזל. ההנהגה הפוליטית והתרבותית של הנורדים לא זיהו בעיות אלה, היתה עסוקה במאבקים פנימיים ונהנתה מתנאי מזון ומחייה משופרים יחסית לרוב האוכלוסיה ונצמדה לשמרות חברתית שמנה ממנה אימוץ נהגים אחרים כמו דיג. לאחר 450 שנה לערך התמוטטה החברה הנורדית לחלוטין, ותושביה נספו בקור, ברעב ובכיבוש אינואטי. איש מתושביה לא שרד.
 +
 +
קיימות מספר חברות עבר שהתמוטטו עקב משבר סביבתי-חברתי לא מוזכרות בספר או מוזכרות בקצרה בלבד. אלו כוללות את: 
 +
* '''[[דעיכת האימפריה השומרית]]''' בגלל [[המלחת קרקע]] איטית עקב משטר השקייה לא מתאים.   
 +
* '''[[מוהנג'ו דארו]]''' ששקעה בעמק ההינדוס (כיום פקיסטן) לאחר שנת 2000 לפני הספירה ככל הנראה בגלל שינויי אקלים, בעיות ניהול מים ותזוזת נהרות.   
 +
* '''[[האימפריה הח'מרית]]''' (כיום בשטח קמבודיה) שדעכה החל משנת 1400 לפני הספירה בגלל בעיות מים שהחלישו את היכולת להתמודדות צבאית מפני אוייבי הממלכה.   
 +
* אימפריות ב"איזור הסהר הפורה" בסוריה, ישראל, בבל, ומצרים שדעכו בגלל שינויי אקלים וירידת כמות המשקעים ולכן שקיעת התרבות. (הדבר מוזכר בספר "[[רובים חיידקים ופלדה]]") 
 +
* ממלכות בצפון אפריקה , בדומה לקרתגו, במה שהוא כיום מדבר סהרה בגלל צירופים של [[מדבור]] ו[[שינויי אקלים]]. 
 +
 +
בנוסף, הספר לא מתייחס למספר אימפריות ותרבויות שהתמוטטו ללא משבר סביבתי ניכר כמו האימפריה של אלכסנדר מוקדון, האימפריה הרומית, האימפירה העותמנית ועוד. סיבה מרכזית לכך היא שדיימונד לא ביקש להבין את הגורמים לשקיעת כל התרבויות באשר הן, אלא להתמקד בעיקר בתרבויות ששקעו כתוצאה מצירוף של היבטים חברתיים וסביבתיים ולנסות לגזור מכך לקחים כלליים שנראים רלוונטים גם לחברה המודרנית.
    
===חברות עבר בנות קיימא===
 
===חברות עבר בנות קיימא===
לא כל חברות העבר התמוטטו, דיימונד מביא בשלוש חברות עבר שהצליחו להתמודד עם אתגרי קיימות.  
+
לא כל חברות העבר התמוטטו. דיימונד מביא בשלוש חברות עבר שהצליחו להתמודד עם אתגרי קיימות.  
 
** ההצלחה [[חקלאות|החקלאית]] של אזור מרכז [[גינאה החדשה]].  
 
** ההצלחה [[חקלאות|החקלאית]] של אזור מרכז [[גינאה החדשה]].  
 
** האי הקטנטן [[טיקופאיה]] השוכן באוקיינוס השקט.  
 
** האי הקטנטן [[טיקופאיה]] השוכן באוקיינוס השקט.  
 
** ניהול ה[[יער]]ות ב[[תקופת אדו]] ביפן.  
 
** ניהול ה[[יער]]ות ב[[תקופת אדו]] ביפן.  
   −
פרק זה מתאר כיצד מודלים שונים של ניהול חברה סייעו לחברות לשרוד. בניהול מלמטה למעלה - בחברות קטנות מתקיימת החלטה ב[[דמוקרטיה ישירה]] וב[[חתירה לקונצנוזס]], בחברות קטנות אחרות קבלת ההחלטות נעשות על ידי מנהיגי שבטים בחברה בלתי מרובדת שאין להם סמכות חזקה. דוגמה הפוכה לכך היא יפן שבה הניהול המקיים בא מלמעלה למטה.  
+
פרק זה מתאר כיצד מודלים שונים של ניהול חברה סייעו לחברות לשרוד. בניהול מלמטה למעלה - בחברות קטנות מתקיימת החלטה ב[[דמוקרטיה ישירה]] וב[[חתירה לקונצנוזס]], בחברות קטנות אחרות קבלת ההחלטות נעשות על ידי מנהיגי שבטים בחברה בלתי מרובדת שאין להם סמכות חזקה. ניהול מלמטה למעלה היה בטיקופאיה ובגינאה החדשה.
 +
 
 +
דוגמה הפוכה של ניהול סביבתי דיקטטורי היא יפן שבה הניהול המקיים בא מלמעלה למטה. לפי דיימונד, השוגונים ביפן היו כל כך בטוחים בהמשך שליטת השושלת שלהם, שהם התייחסו אל משאבי הטבע כעל רכוש פרטי שלהם שדורש טיפוח כדי שיוכלו להוריש אותו.  
    
==חברות מודרניות במשבר סביבתי==
 
==חברות מודרניות במשבר סביבתי==
החלק השלישי של הספר מתמקד בחברה המודרנית:
+
החלק השלישי של הספר מתמקד בחברות מודרנית:
* רצח העם ברואנדה בשנות התשעים אשר נגרם באופן חלקי בשל [[התפוצצות אוכלוסין]] ו[[אסון מלתוסיאני]].  
+
* [[רצח העם ברואנדה]] בשנות התשעים אשר נגרם באופן חלקי בשל [[התפוצצות אוכלוסין]] ו[[אסון מלתוסיאני]]. דיימונד מביא לדוגמה מחוז שבו היו רציחות של בני הוטו בידי בני הוטו אחרים, על רקע מתחים חברתיים, [[אי שוויון כלכלי]] ומצוקת [[רעב]] ו[[עוני]].  
* הכישלון של [[האיטי]] לעומת ההצלחה היחסית של [[הרפובליקה הדומיניקנית]] אשר חולקות את האי [[היספניולה]]. דיימונד מתאר כיצד שליטי ותושבי הרפוביליקה הדומיניקנית השכילו לשמור על היערות בחצי האי שלהם וכיצד הדבר משפיע על חברתם.  
+
* הכישלון של [[האיטי]] לעומת ההצלחה היחסית של [[הרפובליקה הדומיניקנית]] אשר חולקות את האי [[היספניולה]]. דיימונד מתאר כיצד שליטי ותושבי הרפוביליקה הדומיניקנית השכילו לשמור על היערות בחצי האי שלהם וכיצד הדבר משפיע על חברתם. חלק ממבקריו של דיימונד טוענים שהוא לוקה ב[[דטרמינזים סביבתי]]. על פי הדטרמינזים הסביבתי, כל ההיסטוריה של חברה מסויימת נקבעת אך ורק על ידי תנאי הסביבה שבה החברה חיה. דיימונד אינו טוען דבר כזה, וטוען שגם לתרבות, ממשל ו[[מוסדות חברתיים]] אחרים יש תפקיד חשוב. בשני החצאים של האי היספניולה יש את אותם התנאים הסביבתיים, אבל בגלל שוני ב[[צפיפות אוכלוסין]] ובמדיניות הממשלתית בעשורים האחרונים, הצד של הרפובליקה הדומיניקנית מיוער והצד של האיטי לא.
* הבעיות המצפות ל[[מדינה מתפתחת|מדינה המתפתחת]] [[סין]].
+
* הבעיות המצפות ל[[מדינה מתפתחת|מדינה המתפתחת]] [[סין]]. דיימונד דן בין היתר ב[[סחף קרקע]] בסין.  
* הבעיות המצפות למדינה המודרנית [[אוסטרליה]].
+
* הבעיות המצפות למדינה המודרנית [[אוסטרליה]]. הדבר נובע מהאקלים הההפכפך והיבש שיש באוסטרליה, שמקשה על קיום של חקלאות במדינה, בעיות של [[מין פולש|מינים פולשים]], [[מחסור במים]] ועוד.  
    
==לקחים לעתיד==
 
==לקחים לעתיד==
 
החלק הרביעי של הספר מסכם את המחקר ודן בנושאים כגון [[עסקים]] ו[[גלובליזציה]], ולקחים מעשיים אותם ניתן ללמוד.
 
החלק הרביעי של הספר מסכם את המחקר ודן בנושאים כגון [[עסקים]] ו[[גלובליזציה]], ולקחים מעשיים אותם ניתן ללמוד.
   −
דיימונד טוען כי תאגידים לשאיבת נפט סבלו מביקורת ציבורית נרחבת בעבר, בגלל הזיהום שהם גרמו לו ובגלל הרס של יערות ואיזורים טבעיים שבהם הם פעלו. לטענתו, בגלל שלתאגידים בתתחום תעשייתי זה יש שולי רווח גבוהים, הם יכלו להרשות לעצמם לפעול בצורה שמצמצמת את הנזק הסביבתי. לשם דוגמה דיימונד מציין פעילות שאיבת נפט בתוך יער טרופי שבה מביאים למינימום את הפגיעה ביער על ידי נהלי חברה.  
+
דיימונד טוען כי [[תאגידים]] לשאיבת [[נפט]] סבלו מביקורת ציבורית נרחבת בעבר, בגלל ה[[זיהום]] שהם גרמו לו ובגלל [[הרס של יערות]] ואיזורים טבעיים שבהם הם פעלו. לטענתו, בגלל שלתאגידים בתתחום תעשייתי זה יש שולי רווח גבוהים, הם יכלו להרשות לעצמם לפעול בצורה שמצמצמת את הנזק הסביבתי. לשם דוגמה דיימונד מציין פעילות שאיבת נפט בתוך יער טרופי שבה מביאים למינימום את הפגיעה ביער על ידי נהלי חברה מחמירים.  
   −
לעומת תאגידי הנפט, דיימונד מביא תאגידי כרייה של מתכות ומינרלים אחרים. חברות אלה יוצרות לעיתים קרובות [[זיהום קרקע]] ו[[זיהום מים]] קשים. לדוגמה תעשיית כריית הזהב שמתשמשת בציאניד לשם הפקת הזהב מעופרות מתכת. לטענתו שולי הרווח בתעשיית הכרייה זו נמוכים בהרבה. לכן חברות כרייה אשר ניצבות בפני דרישה להפסקת הזיהום שהן יוצרות נמצאות בבעיה קשה יותר יחסית לחברות הנפט. במקרים רבים זול בהרבה לפשוט רגל במקום להכניס נהלים חדשים לטיפול בזיהום. כמו כן במקרים רבים הזיהום שנוצר במכרה מסויים הוא תוצאה של זיהום של חברות כרייה קודמות שפשטו את הרגל בעבר (היות ובענף זה פשיטות רגל מתרחשות לעיתים קרובות). לטענת דיימונד הדרך למנוע זיהום בתעשיות אלה נמצא בעיקר בקרב חברות שקונות את המתכת לדוגמה חברות לייצור תכשיטים, ועל חברות אלה יש להפעיל לחץ צרכני או פוליטי כדי שבתורן יפעלו להעדפת מפעלי כרייה נקיים יותר.  
+
לעומת תאגידי הנפט, דיימונד מביא תאגידי [[כרייה]] של מתכות ומינרלים אחרים. חברות אלה יוצרות לעיתים קרובות [[זיהום קרקע]] ו[[זיהום מים]] קשים. לדוגמה תעשיית כריית הזהב שמתשמשת בציאניד לשם הפקת ה[[זהב]] מעופרות מתכת. לטענת דיימונד, שולי הרווח בתעשיית הכרייה זו נמוכים בהרבה. לכן חברות כרייה אשר ניצבות בפני דרישה להפסקת הזיהום שהן יוצרות נמצאות בבעיה קשה יותר יחסית לחברות הנפט. במקרים רבים, זול בהרבה לפשוט רגל במקום להכניס נהלים חדשים לטיפול בזיהום. כמו כן במקרים רבים הזיהום שנוצר במכרה מסויים הוא תוצאה של זיהום של חברות כרייה קודמות שפשטו את הרגל בעבר (היות ובענף זה פשיטות רגל מתרחשות לעיתים קרובות). לטענת דיימונד הדרך למנוע זיהום בתעשיות אלה נמצאות בעיקר בקרב חברות שקונות את המתכת, לדוגמה חברות לייצור תכשיטים, שיש להן שולי רווח גבוהים יותר, וקשר ישיר יותר אל הצרכן. על חברות אלה יש להפעיל לחץ צרכני או פוליטי כדי שבתורן יפעלו להעדפת מפעלי כרייה נקיים יותר.  
 
   
 
   
   
==השפעות סביבתיות==
 
==השפעות סביבתיות==
 
{{הפניה לערך מורחב|השפעות סביבתיות}}
 
{{הפניה לערך מורחב|השפעות סביבתיות}}
שורה 99: שורה 108:  
==קריסה עקב גידול מעריכי==
 
==קריסה עקב גידול מעריכי==
 
{{הפניה לערך מורחב|גידול מעריכי}}
 
{{הפניה לערך מורחב|גידול מעריכי}}
דיימונד מדגים כי בכל המקרים חברות משגשגות ומוצלחות קרסו עקב ניצול יתר של משאבי הטבע שלהם ועקב [[התפוצצות אוכלוסין]]. הגורם היחיד אשר איננו מתייחס להתפוצצות אוכלוסין היא ההשפעה המזיקה של במקרה הפצת אורגניזם אשר מוגדר כמין פולש על ידי האדם באזור שבו לא התקיים קודם בצורה טבעית בכוונה או בשוגג. הספר מראה כי הסכנות האורבות לקיום החברה המודרנית דומות במהותן לסכנות שגרמו לקריסת חברות בעבר.
+
דיימונד מדגים כי בכל המקרים חברות משגשגות ומוצלחות קרסו עקב [[ניצול יתר של משאבי הטבע]] שלהם ועקב [[התפוצצות אוכלוסין]]. הגורם היחיד אשר איננו מתייחס להתפוצצות אוכלוסין היא ההשפעה המזיקה במקרה הפצת אורגניזם אשר מוגדר כ[[מין פולש]] על ידי האדם באזור שבו לא התקיים קודם בצורה טבעית בכוונה או בשוגג. הספר מראה כי הסכנות האורבות לקיום החברה המודרנית דומות במהותן לסכנות שגרמו לקריסת חברות בעבר.
   −
הוא מעיר כי תרבויות רבות קרסו עשורים מעטים בלבד לאחר שהגיעו לשיא עוצמתן. כך הדבר לטענתו לגבי תרבות המאיה לדוגמה. ההסבר שלו הוא ב[[גידול מעריכי]] של [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסיה]] ושל הדרישות הכלכליות שלה מהסביבה (ראו [[אריתמטיקה, אוכלוסיה, ואנרגיה (סרט)]])
+
דיימונד מעיר כי תרבויות רבות קרסו עשורים מעטים בלבד לאחר שהגיעו לשיא עוצמתן. כך הדבר לטענתו לגבי תרבות המאיה לדוגמה. זהו מנגנון שמתאים למונח [[תגובת יתר]] בספר [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]]. ההסבר של דיימונד הוא ב[[גידול מעריכי]] של [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסיה]] ושל הדרישות הכלכליות שלה מהסביבה (ראו [[אריתמטיקה, אוכלוסיה, ואנרגיה (סרט)]])
    
==גורמים המונעים טיפול בבעיה==
 
==גורמים המונעים טיפול בבעיה==
שורה 123: שורה 132:     
דיימונד מציין שיש הרבה דברים שאנו כחברה לא מבינים אותם מספיק טוב ולכן יש צורך להבין אותם, אבל יש גם הרבה דברים אחרים שאנו מבינים בהם את הבעיות ואת הפתרונות אבל איננו עושים הרבה בנושא.   
 
דיימונד מציין שיש הרבה דברים שאנו כחברה לא מבינים אותם מספיק טוב ולכן יש צורך להבין אותם, אבל יש גם הרבה דברים אחרים שאנו מבינים בהם את הבעיות ואת הפתרונות אבל איננו עושים הרבה בנושא.   
  −
==חברות עבר נוספות==
  −
קיימות מספר חברות עבר שהתמוטטו עקב משבר סביבתי-חברתי לא מוזכרות בספר או מוזכרות בקצרה בלבד. אלו כוללות את:
  −
* '''[[דעיכת האימפריה השומרית]]''' בגלל [[המלחת קרקע]] איטית עקב משטר השקייה לא מתאים.
  −
* '''[[מוהנג'ו דארו]]''' ששקעה בעמק ההינדוס (כיום פקיסטן) לאחר שנת 2000 לפני הספירה ככל הנראה בגלל שינויי אקלים, בעיות ניהול מים ותזוזת נהרות.
  −
* '''[[האימפריה הח'מרית]]''' (כיום בשטח קמבודיה) שדעכה החל משנת 1400 לפני הספירה בגלל בעיות מים שהחלישו את היכולת להתמודדות צבאית מפני אוייבי הממלכה.
  −
* אימפריות ב"איזור הסהר הפורה" בסוריה, ישראל, בבל, ומצרים שדעכו בגלל שינויי אקלים וירידת כמות המשקעים ולכן שקיעת התרבות. (הדבר מוזכר בספר "[[רובים חיידקים ופלדה]]")
  −
* ממלכות בצפון אפריקה , בדומה לקרתגו, במה שהוא כיום מדבר סהרה בגלל צירופים של [[מדבור]] ו[[שינויי אקלים]].
  −
  −
בנוסף, הספר לא מתייחס למספר אימפריות ותרבויות שהתמוטטו ללא משבר סביבתי ניכר כמו האימפריה של אלכסנדר מוקדון, האימפריה הרומית, האימפירה העותמנית ועוד. סיבה מרכזית לכך היא שדיימונד לא ביקש להבין את הגורמים לשקיעת כל התרבויות באשר הן, אלא בעיקר להתמקד בתרבויות ששקעו כתוצאה מצירוף של היבטים חברתיים וסביבתיים ולנסות לגזור מכך לקחים כלליים שנראים רלוונטים גם לחברה המודרנית.
      
==ראו גם==
 
==ראו גם==