שינויים

נוספו 4,974 בתים ,  17:02, 25 בדצמבר 2012
יצירת דף עם התוכן "'''זַרְחָה''' או '''פוספט''' ('''Phosphate''') הוא יון המכיל אטום זרחן אחד וארבעה אטומי חמצן: <math> \ \ma..."
'''זַרְחָה''' או '''פוספט''' ('''Phosphate''') הוא יון המכיל אטום [[זרחן]] אחד וארבעה אטומי חמצן: <math> \ \mathbf{PO_4^{-3}} </math>. מטענו החשמלי של היון הוא '''3-'''.

זרחה הוא גם שמן של התרכובות המכילות יון זה. בשימוש יומיומי זהו בדרך-כלל פירוש המושג '''זרחה'''. בדרך-כלל מתייחס המושג למלחים של חומצה זרחתית, הנוצרים כשחומצה זו מגיבה באופן כימי עם בסיס או עם מתכת. המקור העיקרי לפופסטים המשמשים את הכלכלה האנושית הוא כרייה של פוספטים מסלעי מחצב, ולפיכך מדובר ב[[משאב מתכלה]].


==שימושים בכלכלה==
לזרחות תפקידים חשובים ב[[חקלאות]], בתעשייה הכימית, ובתעשיית המזון. ובשימושים אלה נהוג לכנות אותן בשם "פוספטים". הפוספטים משמשים לשם הכנת [[דשן כימי]] וכחומרים משמרים בתעשיית המזון.

===זרחה בתעשיות המזון===
הזרחות מוספות למזון, שם הן מגיבות עם מתכות המצויות שם בכמות זעירה ביותר, ובכך קושרות אותן בחוזקה ומונעות את פירוק המזון. הזרחות משמשות גם לקשירת המים למזון כדי שלא יתפרק ויתקלקל קודם זמנו, ומסייעות להאריך את חיי המדף של מיני מזונות מעובדים, ובעיקר כאלה שהוספו להם מים, כגון מוצרי בשר מעובד (להם מוסיפים מים כדי לרככם, אך יש הטוענים כי גם במטרה להעלות את משקלם). זרחות מצויות גם בסלטים תעשייתיים שונים, המעובדים בין היתר גם כן עם מים.

מלחי הזרחה מיוצרים לעתים בתעשייה הכימית, אך בעיקר נכרים מהאדמה. בישראל קיימים מרבצי זרחה רבים, במיוחד באזור [[ים המלח]], והמדינה מייצאת כמויות זרחה רבות לעולם. במדינת נאורו הקטנה שבאוקיינוס השקט קיימים כמה ממרבצי הזרחה הגדולים בעולם; רוב כלכלתה של מדינה זו נשענת על כריית הזרחה.

===שימוש בחקלאות===
מעל 90% מהזרחה משמשת לשם יצירת [[דשן כימי]] יחד עם חומרי גלם אחרים כמו [[אשלג]], ו[[גז טבעי]] המשמש לשם ייצור אמוניה. לפיכך עתיד הפקת הזרחה הוא במידה רבה גם עתידה של [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתיית- המסחרית]], שתלויה כיום בדשן כימי זה.

==מקורות הזרחה==
המקור העיקרי לזרחן בכלכלה האנושית הוא כרייה של פוספטים, לפיכך מדובר ב[[משאב מתכלה]]. מספר חוקרים טוענים כי מאגרי הזרחן יתכלו בתוך 50-100 שנה ויגיעו ל[[שיא תפוקת הזרחן]] (Peak Phosphrus), השנה בה תפוקת הזרחן השנתית תהיה הגבוה ביותר, כבר בשנת 2030. <ref>Cordell, Dana; Drangert, Jan-Olof; White, Stuart (May 2009). "[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S095937800800099X The story of phosphorus: Global food security and food for thought]". Global Environmental Change (Elsevier) 19 (2): 292–305. doi:10.1016/j.gloenvcha.2008.10.009</ref> לעומת זאת, טוען מרכז פיתוח הדשנים הבינלאומי, בדו"ח משנת 2010, כי מאגרי הזרחן יספיקו לכמה מאות שנים<ref>[http://www.ifdc.org/Media_Info/Press_Releases/September_2010/IFDC_Report_Indicates_Adequate_Phosphorus_Resource ifdc.org - IFDC Report Indicates Adequate Phosphorus Resources], sep-2010</ref>

כמות הזרחות שנכרות מהקרקע עלתה מ- 3 מיליון טונות (נפח) בשנת 1900, לכ-10 מיליוני טונות בשנת 1945. החל משנה זו חל גידול תלול וכמעט מונטוני בכמות הזרחות שנכרו ובשנת 2010 כרו 181 מיליוני טונות של זרחות.[http://minerals.usgs.gov/ds/2005/140/#phosphate] זו כמות גדולה פי 10 יחסית לכמות הזרחן שמופק ממחזורים ביולוגים, בעיקר מגללים של בעלי חיים.

==ראו גם==
* [[דשן כימי]]
* [[שיא תפוקת הזרחן]]
* [[מחזור הזרחן]]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Phosphate זרחה] בויקיפידה האנגלית

[[קטגוריה:מחצבים]]
[[קטגוריה:חומרי גלם]]
[[קטגוריה:חקלאות]]