שינויים

חשיבותו הכלכלית, החברתית, התרבותית והפוליטית של הסחר הבינלאומי נמצאת בעליה מתמדת במאות השנים האחרונות, בזכות פיתוח מערכות [[בנק|בנקאות]] ו[[ביטוח]], [[תיעוש]] ו[[תעבורה]] ובמאות השנים האחרונות גם חברות וארגונים רב לאומיים.  

חשיבותו הכלכלית, החברתית, התרבותית והפוליטית של הסחר הבינלאומי נמצאת בעליה מתמדת במאות השנים האחרונות, בזכות פיתוח מערכות [[בנק|בנקאות]] ו[[ביטוח]], [[תיעוש]] ו[[תעבורה]] ובמאות השנים האחרונות גם חברות וארגונים רב לאומיים.  

ה[[גלובליזציה]] היא תהליך של התגברות הקשרים בין מדינות. סחר בינלאומי הוא אחד האפיקים המרכזיים של הגלובליזציה, ובמיוחד התחזקות הסחר מאז תום מלחמת העולם השנייה. אבל הגלובליציה אינה מוגבלת רק לסחר, והיא מקודמת גם על ידי השקעות בינלאומיות, הגירה גדלה של עובדים, התחזקות התיירות. בנוסף גם להתפשטות רעיונות ותרבויות יש חלק מרכזי בגלובליזציה. עם זאת, הסחר הבינלואמי הוא אחד הגורמים המרכזיים לקידום הגלובליזציה, לצד התפשטות שלה על ידי גורמים אחרים כמו [[כיבוש]]. (פרטים ראו ב[[קיצור תולדות האנושות]]).  

ה[[גלובליזציה]] היא תהליך של התגברות הקשרים בין מדינות. סחר בינלאומי הוא אחד האפיקים המרכזיים של הגלובליזציה ותורם מרכזי לקידומה במשך מאות שנים. מגמה זו התחזקה במיוחד עם התחזקות הסחר מאז תום מלחמת העולם השנייה. אבל הגלובליציה הכלכלית אינה מוגבלת רק לסחר, והיא מקודמת גם על ידי השקעות בינלאומיות, הגירה גדלה של עובדים, התחזקות התיירות. [[יובל הררי]] מציין בספר [[קיצור תולדות האנושות]], כי מלבד מסחר והתפשטות כלכלית, הגלובליזציה קודמה גם על ידי שני היבטים אחרים (שיש גם להם קשר למסחר): [[כיבוש]] והתפשטות של [[אימפריות]]  והתפשטות של [[דתות]] (ובהמשך [[אידאולוגיות]] ורעיונות אחרים).  

כדי להקל על סחר בינלאומי פותחו ושוכללו מספר [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] - הללו כוללים [[כסף]] בינלואמי והמרת מטבעות לאומיים, שמאפשר מסחר בין מקומות מרוחקים. תקינה של מידות ומשקולות, הסכמי סחר והסכמים בינלואמייים אחרים המסדירים את התנאים והזכויות של עסקאות בין סוחרים הפועלים בין מדינות, כמו כן הדבר כלל הורדה של מכסי מגן ו"מחסומי סחר" אחרים (מכסות, תקינות לאומיות ששימשו כמחסומי סחר ועוד),והקמה ופעילותם הגוברת של גופים על-לאומיים ובינלאומיים כמו ארגון האומות המאוחדות, הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלואמית ועוד. [[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] דאלגס נורת' קיבל [[פרס נובל לכלכה]] על כך שטען שקיימת מגמה ארוכת טווח של הקמת מוסדות שמקלים על מסחר בינלאומי וכי דבר זה מהווה דוגמה להורדת [[עלויות עסקה]]  .

כדי להקל על סחר בינלאומי פותחו ושוכללו מספר [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] - הללו כוללים [[כסף]] בינלואמי והמרת מטבעות לאומיים, שמאפשר מסחר בין מקומות מרוחקים. תקינה של מידות ומשקולות, הסכמי סחר והסכמים בינלואמייים אחרים המסדירים את התנאים והזכויות של עסקאות בין סוחרים הפועלים בין מדינות, כמו כן הדבר כלל הורדה של מכסי מגן ו"מחסומי סחר" אחרים (מכסות, תקינות לאומיות ששימשו כמחסומי סחר ועוד),והקמה ופעילותם הגוברת של גופים על-לאומיים ובינלאומיים כמו ארגון האומות המאוחדות, הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלואמית ועוד. [[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] דאלגס נורת' קיבל [[פרס נובל לכלכה]] על כך שטען שקיימת מגמה ארוכת טווח של הקמת מוסדות שמקלים על מסחר בינלאומי וכי דבר זה מהווה דוגמה להורדת [[עלויות עסקה]]  .

התנגדות זו, הרווחת בתנועות כמו תנועת ה[[אנטי גלובליזציה]], מעוגנת לעתים קרובות בהתנגדות לצבירת כוח בידי [[תאגידים]] גדולים ובמיוחד [[תאגידים רב לאומיים]].  

התנגדות זו, הרווחת בתנועות כמו תנועת ה[[אנטי גלובליזציה]], מעוגנת לעתים קרובות בהתנגדות לצבירת כוח בידי [[תאגידים]] גדולים ובמיוחד [[תאגידים רב לאומיים]].  

חשש מפני מסחר בין לאומי על רקע [[סביבתנות|סביבתי]] ו[[קיימות|קיומי]] כולל חששות מפני קלות העברת מחלות מדבקות והתפשטות [[מגפה|מגפות]], הפצה של [[מינים פולשים]]. בנוסף סחר בין לאומי גורר לעיתים רבות השקעת [[אנרגיה]] בהעברת המוצרים.  

סחר בין לאומי על הוא בעל [[השפעות סביבתיות]] ישירות ובולטות. הראשונה בהן היא הפצה של [[מינים פולשים]] דבר שגורר [[פגיעה בבתי גידול]] וגרר לא פעם [[הכחדת בעלי חיים]] ונזקים אקולוגיים וכלכליים. בנסיון להגן על התוצרת החקלאית ישנן כיום נסיונות להגביל העברה של מזון ומוצרים חקלאיים שונים בין מדינות, אולם מאמצים אלה הם לרוב חלקיים ובעלי השפעה מוגבלת. בנוסף סחר בין לאומי גורר לעיתים רבות השקעת [[אנרגיה]] בהעברת המוצרים בין מדינות.  

העברת מפעלים וייצור מזון אל מדינות עניות בחול בגלל יתרונות מסחר יוצרת חשש של [[מרוץ לתחתית]] הן מבחינת תנאי העובדה של העובדים, בהיבטים של [[זיהום]] ושמירה על [[משאבים מתכלים]] ו[[משאבים מתחדשים]]. העברת [[זיהום תעשייתי|מפעלים מזהמים]] אל מדינות עניות בעלות חקיקה סביבתית לא מפותחת גוררת הגדלה של [[זיהום]] ו[[השפעות סביבתיות]] נוספות. שכן בעוד המסחר הוא בינלאומי, החקיקה הבינלאומית בתחום הסביבה אינה מתמודדת עם כל אתגרי הסביבה. באופן דומה, העברת ייצור המזון אל מדינות עניות, הורידה את מחירי המזון דבר שהוביל ל[[גידול אוכלוסין]], אלא ש[[חקלאות תעשייתית]] אינה דבר מקיים ועל חקלאים מקומיים שרוצים לשמור על אדמותיהם מפני [[סחף קרקע]] לדוגמה, נאצלים להתמודד עם חקלאים עניים באפריקה או באסיה שמקיימים חקלאות רעב או [[חקלאות כרות והבער]].  

 

העברת מפעלים וייצור מזון אל מדינות עניות בחו"ל בגלל יתרונות מסחר יוצרת חשש של [[מרוץ לתחתית]] מבחינת תנאי העובדה של העובדים, היבטים של [[זיהום]] ושמירה על [[משאבים מתכלים]] ו[[משאבים מתחדשים]]. העברת [[זיהום תעשייתי|מפעלים מזהמים]] אל מדינות עניות בעלות חקיקה סביבתית לא מפותחת גוררת הגדלה של [[זיהום]] ו[[השפעות סביבתיות]] נוספות. שכן בעוד המסחר הוא בינלאומי, החקיקה הבינלאומית בתחום הסביבה אינה מתמודדת עם כל אתגרי הסביבה. דבר דומה מתרחש בהקשר של [[זכויות עובדים]]. באופן דומה, העברת ייצור המזון אל מדינות עניות, הורידה את מחירי המזון דובר שהוביל ל[[גידול אוכלוסין]] ולהורדת עלוית המחייה של תושבי המערב. אלא ש[[חקלאות תעשייתית]] אינה דבר מקיים ועל חקלאים מערביים  שרוצים לשמור על אדמותיהם מפני [[סחף קרקע]] לדוגמה, נאלצים להתמודד עם מחירים נמוכים מאד שנובעים משכר זול של חקלאים בעולם השלישי, ומחקלאים עניים באפריקה או באסיה שמקיימים חקלאות רעב או [[חקלאות כרות והבער]], דבר זה מקשה על קידומה של [[חקלאות בת קיימא]].  

היבט סביבתי נוסף של מחסר בינלאומי הוא שיבוש [[מחזור הזרחן]] וכן השפעות סביבתיות של האוניות והמטוסים המשמשים למסחר זה כמו [[זיהום ימי]] מצד אוניות.  

היבט סביבתי נוסף של מחסר בינלאומי הוא שיבוש [[מחזור הזרחן]] וכן השפעות סביבתיות של האוניות והמטוסים המשמשים למסחר זה כמו [[זיהום ימי]] מצד אוניות.  

* [[יתרון יחסי]]

* [[יתרון יחסי]]

* [[נאורו]]

* [[נאורו]]

[[קטגוריה:סחר]]

[[קטגוריה:סחר]]